ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: התקדמות? 131 צפיות

התקדמות? לפני 2 חודשים, 4 שבועות #115446

מוצ"ש. מגיע הביתה אחרי בילוי עם חברים, השעה מאוחרת.. כבר 1 בלילה. כל האורות בבית כבויים וכולם ישנים. יורד למטה רגע לשים משהו במחסן, עובר ליד חדר העבודה עם המחשב. הוא מחכה לי, פתוח, וקורץ לי. אני מניד כלפיו את ראשי בנימוס אבל לא מתקרב, ועולה למעלה. בצעדים כבדים. הולך לחדר ומתארגן לשינה, ומרגיש את הדופק עולה, ואת הרגליים שמרגישות פתאום כאילו הן עשויות עופרת. עבר כבר המון זמן, ועדיין קשה כל כך. 

כבר 3 חודשים וחצי. ב' אלול, זה התאריך. עד ב' אלול הייתי הולך למחשב. בכל הזדמנות כזאת ונופל, אפילו שעה שעתיים. גם כשהייתי צריך לקום ב6 בבוקר לבסיס, וכל שעת שינה הייתה חשובה.. זה לא היה עוצר אותי. העדפתי לצפות מאשר לישון. 
והיום אני מתגבר. הרגלתי את עצמי לכללים מאוד ברורים, לא מתקרבים למחשב. לא נשברים כשקשה. כי קשה תמיד יהיה אבל עדיין צריך להתגבר. "קשה" זה לא תירוץ, וגם לא "קשה מאוד". עובדה שעד עכשיו היה קשה מאוד מאוד, ולפעמים קשה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד ועדיין הצלחתי.אז הכל טוב, זו לא סיבה להישבר. 

אז כבר בערך 100 ימים, אבל עדיין נורא קשה לי. חשבתי שיהיה לי קל יותר בשלב מסויים. שיהיו פחות מחשבות רעות, שאפנטז פחות.. שאקבל את עצמי יותר ואראה התקדמות.
אבל זה לא המצב. אני אמנם מצליח ומתקדם מבחינת כמות הימים, וברוך ה' אני ממש מרגיש שזה בחסד עליון, ומקפיד להתפלל המון המון על ההתמודדות, להיות הכי פתוח על זה עם אבא שבשמיים ולבקש עזרה.
אבל אני לא מרגיש שאני באמת מתקדם. אני מרגיש כאילו במקרה, כאילו סתם בפוקס או באיזה נס של הקב"ה אני ב100 יום. לא שבניתי אצלי משהו, לא שהתקדמתי.. המחשבות אותן מחשבות והרצונות אותם רצונות.
וחשבתי שיהיה אחרת, שאשתנה. ואני מצליח ואני לא ממעיט בערך של זה, אבל קיים איזה תסכול גדול, כשאני קולט שאני עוד מתגעגע לנפילה. ממש ממש מתגעגע. אחרי הכל הנפילות היו חלק מחיי מגיל 9. היום אני בן 21. אולי לא נפרדים מזה כ"כ מהר. 

זהו, הייתי צריך  לפרוק קצת. מקווה שהבנתם למרות שכתבתי מבולבל. 
שבוע טוב לכולם. שמח שיש לי אתכם. 
יעקב. 

תגובה: התקדמות? לפני 2 חודשים, 4 שבועות #115449

  • יאירוס
  • רצף ניקיון נוכחי: 65 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 33

כתבת מאוד יפה. מאוד מזדהה עם התחושה.
עד שהבנתי שהרצון לא עובר כלכך מהר, אם בכלל. 
אלא שהעוצמה גדלה.
והעוצמה גדלה בגלל מה שאמרת - שזה נס. 
זה אכן נס. וככל שנכיר בזה יותר עוצמתנו תגדל. 

בהצלחה בהמשך הדרך!

תגובה: התקדמות? לפני 2 חודשים, 4 שבועות #115459

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 536 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1272

אוהבים אותך.
תמשיך בדרך שלך, תמשיך לשתף. 

יש כאן הרבה מאוד תקווה. בשביל כולנו.

יום שפוי ונקי.

תגובה: התקדמות? לפני 2 חודשים, 4 שבועות #115469

  • צורצור
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 187

ממש מזדהה. כתבתי בהודעה אחרת על מחשבת יאוש דומה שהיתה לי בשבת, ובעקבותיה נפילה. אולי אנחנו לא מספיק קוראים סיפורי החלמה, אתה מזכיר לי לנסות את זה (חבל שאין מייל יומי - מזמנו לא הבנתי מה הוא עוזר. עכשיו אני צריך אותו). ממליץ לך גם ליצור לעצמך תכנית החלמה ולפחות לפחות לפחות לכתוב יותר בפורום, אם לא ליצור קשר עם חברים ואף ללכת לקבוצות.
מכל מקום יפה לך על ההצלחה של ה-100 יום עם מלחמה כזו חזיתית מול התאוה.

לשאוף תמיד להתקדם!
(זה היה השם שלי בפורום בימים הראשונים. שיניתי כי רציתי שם שיתן אוירה יותר אנושית).

תגובה: התקדמות? לפני 2 חודשים, 4 שבועות #115484

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3712
אוהבים, נשמה,
מזדהה מאוד,
ממליץ לא לחיות לבד,
לא הייתי אומר לקפוץ מיד לקבוצות,
אבל ממליץ לנסות להיות בקשר עם חברים מהפורום באנונימיות כמובן,
שיהיה לך כלים להתמודד דקה לפני.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.28 שניות