ברוכים הבאים, אורח

מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים
(0 צופה) 

נושא: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים 10945 צפיות

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 4 חודשים, 1 שבוע #115985

משתף בדיעבד על אחרי הנפילה.

התלבטתי מאוד אם לספר לאשתי. היא יודעת ומעורבת בהחלמה שלי. היא רואה את המדליות ושמחה מהם. היא כבר חישבה מתי אחגוג שנה, וזה כבר לא יקרה... 

היה ברור שבשלב מסויים היא תדע. 

אני שמח שהדבר הראשון שעשיתי אחרי השימוש היה להודיע לחברים. 

לא היה לי את הכוח לעמוד מול אשתי.ומה היא תחשוב עלי. והיא תומר ש12 צעדים לא עובדים (האמת שאני לא עובד 12 צעדים..). ויתחילו סרטים. 
הספונסר חשב שלא לספר, אבל הוא לא נשוי אז הוא המליץ שאתייעץ. 

דיברתי עם חבר יקר מכאן (תודה!) ועלה שאני פשוט לא מסוגל לחזור לתחושת השקר ופיצול האישיות וההסתרה, שאשתי תשאל איך היה היום, ואני אומר בסדר, עבדתי וסידרתי. כשבפועל בזבזתי בוקר ואוננתי. עשיתי את זה יותר מדי בעבר וזה כואב לי מדי לעשות את זה שוב. 

אז הוא הציע שאמסור לאלוקים את כל הפחדים ומה אני מרגיש, ואבוא מוכן ואספר ממקום מחובר. 

ופתאום נזכרתי בשיחות בתחילת ההחלמה שלי. שהיו קשות מאוד, אבל מחוברות רוחנית. שהרגשתי את אלוקים לידי, ידעתי שאני עובר מה שנכון לי, שאני לוקח אחריות. שזה בסדר שאשתי מרגישה רגשות קשים וכואבים, גם אם אני לא אשם, אבל זה תפקידי לתקן. שאין לי מה לתת לה, אין לי איך להבטיח לה שמעכשיו לא אפול או שהיא יכולה לסמוך עלי, כי זה לא נכון. אני יכול רק להשתדל בתכנית. וכל הזמן חשבתי מה אלוקים רוצה שאומר ואגיב. לא במניפולציות והאשמות. לא לזרוק את הכדור עליה. וזו הייתה הרגשה מדהימה להיות עם אלוקים. והצלחתי להיות שם, ולהגיב נכון, בקבלה, בהכלה, בשתיקה ובכאב. 

וככה עשיתי. 
קודם עשיתי פעולות הפוכות - עשיתי סדר יסודי במקרר ושטפתי את כל הקופסאות הישנות שהצטברו שם (לבושתי זה היה הרבה... איכסס). 

אח"כ חשבתי לחכות ולספר רק אחרי שיהיו לי כמה ימי נקיות.אבל החבר אישר את תחושתי, שאחרי שהגעתי למסקנה שזה הדבר הנכון - זה רק פחד ודחיינות. 

וסיפרתי. והיה בסדר. 

תודה חברים! 

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 4 חודשים, 1 שבוע #115986

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 202 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 196

אוהבים אותך בס"ד
אתמול שוחחתי איתך בטלפון ונתת לי עצות נבונות ומועילות !
תודה לך ובהצלחה רבה !

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 4 חודשים, 1 שבוע #115989

  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 702 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 657

לי באופן אישי גם מאוד עוזר למסור לאבא היקר את הפחדים ואת הלבטים שלי, משתף אותו בכל ואז מוסר לו רצוני .
והתוצאות לא מאחרות להגיע .
ממש לא משנה מה קרה ואיך קרה , כי כל מה שלא יהיה , אני אהיה מרוצה .
כי אבא רוצה את הכי טוב לבנו. 
וזה ממש עוזר לי בהחלמה,  תודה לך על הכנות והשיתוף .
אוהבים אותך. 

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 4 חודשים, 1 שבוע #116005

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3767
אוהבים אח,
שאלוקים יהיה איתך בהמשך הדרך.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 4 חודשים #116046

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1375

חיבוק. אח יקר.

לא פשוט בכלל. 

מאחל לך המון טוב.

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 2 חודשים #116656

פורים. 

אסירות תודה שהייתי שותף מראש ובפרגון בארגון תחפושות לילדים, קניית משלוחי מנות ואריזתם, סידור הלו"ז, הזמנת אורחים וסיום מסכת. 

איך שנכנס ליל פורים - אשתי נכנסה לבאסה. ומשם הדרך היתה קצרה שגם אני... 

ככה זה, חג פורים - חג גדול לילדים... להורים זה חג לא קל בכלל... 

אסירות תודה שהבנתי שהבאסה מגיעה מלחץ מה יהיה מחר וכמה אוכל לתת יד. 

כשהלכה לקריאת נשים, שלחתי הודעה עם התכנונים שלי - להשתכר קלות רק בצהריים ולתת יד. 

בבוקר התפללתי מוקדם. שיתפתי חברים לאורך היום. בהמשך היה שינוי תכניות. לקח המון זמן לחלק משלוחי מנות בכל העיר, כולל כתובות שלא הכרתי וחיפשנו זמן רב. 

השתדלתי להשאר גמיש ולקבל את המצב. 

היה מדהים לתת משלוח לשכנה שלא הצלחנו ליצור איתה קשר עד היום, והיא ממש שמחה. 

הלכתי למנחה.  היה שיעור שיכורים והתפילה התאחרה. שלחתי הודעה לאשתי והבנתי שקשה לה בבית, היא לא מרגישה טוב והילדים בהשתגעות... 

בדרך חזור, התקשרתי לשתף. גם לקראת אירוח חמי וחמותי לסעודה. אמרתי עם חבר תפילת השלווה. 

הגעתי בתודעת קבלה ושירות. היתה סעודה יפה. בעיקר כי לא ניסיתי להדחף. פשוט קיבלתי שיהיה סולידי, והיה נחמד. 

סיימתי מסכת מגילה. זה משמעותי לי, כי זו פעם ראשונה שאני מסיים מסכת אחרי הכולל. לומר שוב "ששמת חלקי מיושבי בית המדרש".

לקראת סוף הסעודה כבר הייתי מבוסם, ורקדתי חצי שעה עם הילדים. 

המשכנו לבית של הרב. להפתעתי היה כ"כ כיף לכולם, שנשארנו איזה שעה,לחוויית פורים עוצמתית מלאה חברה. 

חזרנו הביתה, קילחתי והשכבתי את הילדים ונרדמתי על הספה (בכל זאת שתיתי..). 

כשהתעוררתי עזרתי לסדר, ויצאתי לעזור לכמה שיכורים שנתקעו אצל הרב לחזור הביתה... והתפללתי ערבית בכוחות ובצלילות (עוד הצטערתי על שהפסדתי תפילת שיכורים עוצמתית. מסתבר שלפעמים תפילה צלולה עוצמתית לא פחות). 

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 2 חודשים #116657

  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 702 ימים
  • מחובר
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 657

ששמחתי לקרוא ולראות עד כמה היית מחובר. 
לא ברור מאליו בכלל. 
אוהב אותך מאוד
שבת שלום נקיה מחוברת ושפויה .

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 1 חודש, 3 שבועות #116684

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 623 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1375

תודה רבה על השיתוף. 
גם לי היה פורים מדהים. 
המון בכי של אסירות תודה. 
אני בשונה, לא שתיתי. הייתי מאוד מחובר לאבא אוהב. 
באופן מוזר או לא, הייתי על קפיץ מאוד מתוח בפורים, כל דבר קטן הכעיס אותי, כמה צעדי 9, שיחה טובה עם הספונסר ביום שלאחר מכן.

מתפלל לכולנו ליום שפוי ונקי.

זמן ליצירת דף: 0.36 שניות