ברוכים הבאים, אורח

מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים
(0 צופה) 

נושא: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים 13685 צפיות

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 9 חודשים, 1 שבוע #115985

משתף בדיעבד על אחרי הנפילה.

התלבטתי מאוד אם לספר לאשתי. היא יודעת ומעורבת בהחלמה שלי. היא רואה את המדליות ושמחה מהם. היא כבר חישבה מתי אחגוג שנה, וזה כבר לא יקרה... 

היה ברור שבשלב מסויים היא תדע. 

אני שמח שהדבר הראשון שעשיתי אחרי השימוש היה להודיע לחברים. 

לא היה לי את הכוח לעמוד מול אשתי.ומה היא תחשוב עלי. והיא תומר ש12 צעדים לא עובדים (האמת שאני לא עובד 12 צעדים..). ויתחילו סרטים. 
הספונסר חשב שלא לספר, אבל הוא לא נשוי אז הוא המליץ שאתייעץ. 

דיברתי עם חבר יקר מכאן (תודה!) ועלה שאני פשוט לא מסוגל לחזור לתחושת השקר ופיצול האישיות וההסתרה, שאשתי תשאל איך היה היום, ואני אומר בסדר, עבדתי וסידרתי. כשבפועל בזבזתי בוקר ואוננתי. עשיתי את זה יותר מדי בעבר וזה כואב לי מדי לעשות את זה שוב. 

אז הוא הציע שאמסור לאלוקים את כל הפחדים ומה אני מרגיש, ואבוא מוכן ואספר ממקום מחובר. 

ופתאום נזכרתי בשיחות בתחילת ההחלמה שלי. שהיו קשות מאוד, אבל מחוברות רוחנית. שהרגשתי את אלוקים לידי, ידעתי שאני עובר מה שנכון לי, שאני לוקח אחריות. שזה בסדר שאשתי מרגישה רגשות קשים וכואבים, גם אם אני לא אשם, אבל זה תפקידי לתקן. שאין לי מה לתת לה, אין לי איך להבטיח לה שמעכשיו לא אפול או שהיא יכולה לסמוך עלי, כי זה לא נכון. אני יכול רק להשתדל בתכנית. וכל הזמן חשבתי מה אלוקים רוצה שאומר ואגיב. לא במניפולציות והאשמות. לא לזרוק את הכדור עליה. וזו הייתה הרגשה מדהימה להיות עם אלוקים. והצלחתי להיות שם, ולהגיב נכון, בקבלה, בהכלה, בשתיקה ובכאב. 

וככה עשיתי. 
קודם עשיתי פעולות הפוכות - עשיתי סדר יסודי במקרר ושטפתי את כל הקופסאות הישנות שהצטברו שם (לבושתי זה היה הרבה... איכסס). 

אח"כ חשבתי לחכות ולספר רק אחרי שיהיו לי כמה ימי נקיות.אבל החבר אישר את תחושתי, שאחרי שהגעתי למסקנה שזה הדבר הנכון - זה רק פחד ודחיינות. 

וסיפרתי. והיה בסדר. 

תודה חברים! 

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 9 חודשים, 1 שבוע #115986

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 354 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 460

אוהבים אותך בס"ד
אתמול שוחחתי איתך בטלפון ונתת לי עצות נבונות ומועילות !
תודה לך ובהצלחה רבה !

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 9 חודשים, 1 שבוע #115989

  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 853 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 767

לי באופן אישי גם מאוד עוזר למסור לאבא היקר את הפחדים ואת הלבטים שלי, משתף אותו בכל ואז מוסר לו רצוני .
והתוצאות לא מאחרות להגיע .
ממש לא משנה מה קרה ואיך קרה , כי כל מה שלא יהיה , אני אהיה מרוצה .
כי אבא רוצה את הכי טוב לבנו. 
וזה ממש עוזר לי בהחלמה,  תודה לך על הכנות והשיתוף .
אוהבים אותך. 

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 9 חודשים, 1 שבוע #116005

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3861
אוהבים אח,
שאלוקים יהיה איתך בהמשך הדרך.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 9 חודשים #116046

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 774 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1631

חיבוק. אח יקר.

לא פשוט בכלל. 

מאחל לך המון טוב.

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 7 חודשים #116656

פורים. 

אסירות תודה שהייתי שותף מראש ובפרגון בארגון תחפושות לילדים, קניית משלוחי מנות ואריזתם, סידור הלו"ז, הזמנת אורחים וסיום מסכת. 

איך שנכנס ליל פורים - אשתי נכנסה לבאסה. ומשם הדרך היתה קצרה שגם אני... 

ככה זה, חג פורים - חג גדול לילדים... להורים זה חג לא קל בכלל... 

אסירות תודה שהבנתי שהבאסה מגיעה מלחץ מה יהיה מחר וכמה אוכל לתת יד. 

כשהלכה לקריאת נשים, שלחתי הודעה עם התכנונים שלי - להשתכר קלות רק בצהריים ולתת יד. 

בבוקר התפללתי מוקדם. שיתפתי חברים לאורך היום. בהמשך היה שינוי תכניות. לקח המון זמן לחלק משלוחי מנות בכל העיר, כולל כתובות שלא הכרתי וחיפשנו זמן רב. 

השתדלתי להשאר גמיש ולקבל את המצב. 

היה מדהים לתת משלוח לשכנה שלא הצלחנו ליצור איתה קשר עד היום, והיא ממש שמחה. 

הלכתי למנחה.  היה שיעור שיכורים והתפילה התאחרה. שלחתי הודעה לאשתי והבנתי שקשה לה בבית, היא לא מרגישה טוב והילדים בהשתגעות... 

בדרך חזור, התקשרתי לשתף. גם לקראת אירוח חמי וחמותי לסעודה. אמרתי עם חבר תפילת השלווה. 

הגעתי בתודעת קבלה ושירות. היתה סעודה יפה. בעיקר כי לא ניסיתי להדחף. פשוט קיבלתי שיהיה סולידי, והיה נחמד. 

סיימתי מסכת מגילה. זה משמעותי לי, כי זו פעם ראשונה שאני מסיים מסכת אחרי הכולל. לומר שוב "ששמת חלקי מיושבי בית המדרש".

לקראת סוף הסעודה כבר הייתי מבוסם, ורקדתי חצי שעה עם הילדים. 

המשכנו לבית של הרב. להפתעתי היה כ"כ כיף לכולם, שנשארנו איזה שעה,לחוויית פורים עוצמתית מלאה חברה. 

חזרנו הביתה, קילחתי והשכבתי את הילדים ונרדמתי על הספה (בכל זאת שתיתי..). 

כשהתעוררתי עזרתי לסדר, ויצאתי לעזור לכמה שיכורים שנתקעו אצל הרב לחזור הביתה... והתפללתי ערבית בכוחות ובצלילות (עוד הצטערתי על שהפסדתי תפילת שיכורים עוצמתית. מסתבר שלפעמים תפילה צלולה עוצמתית לא פחות). 

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 7 חודשים #116657

  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 853 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 767

ששמחתי לקרוא ולראות עד כמה היית מחובר. 
לא ברור מאליו בכלל. 
אוהב אותך מאוד
שבת שלום נקיה מחוברת ושפויה .

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 6 חודשים, 4 שבועות #116684

  • נתן 01
  • רצף ניקיון נוכחי: 774 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1631

תודה רבה על השיתוף. 
גם לי היה פורים מדהים. 
המון בכי של אסירות תודה. 
אני בשונה, לא שתיתי. הייתי מאוד מחובר לאבא אוהב. 
באופן מוזר או לא, הייתי על קפיץ מאוד מתוח בפורים, כל דבר קטן הכעיס אותי, כמה צעדי 9, שיחה טובה עם הספונסר ביום שלאחר מכן.

מתפלל לכולנו ליום שפוי ונקי.

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 3 חודשים, 1 שבוע #117448

מבקש למסור הבוקר:

הרבה חברים אומרים שאני מדבר יפה, נותן מסרים חזקים ועוזר להם. אני שמח על זה.

אבל האמת היא שהחזות שלי כלפי חוץ מבלבלת...

כמכורים בטח תוכלו להזדהות עם מצבים ורגשות של הסתרה, הצגה, פיצול אישיות, חיים במסכה.

כואב להרגיש ככה גם בתוך התכנית. אני מבקש להיות לפחות כאן בכנות. במקום שבו יכולים להבין אותי ולאהוב כמו שאני.

אני נמצא המון זמן בחדרים (הגעתי לראשונה לפני 6 שנים, ומאז בהפסקות). אני יכול להרצות שעות על התכנית. 

אבל בעשייה - משהו תקוע...
מלפני כמה חודשים ממש לא מחובר.

אתמול התחלתי עם ספונסר חדש מדהים.
נתן לי פעולות פשוטות (כמו 3 טלפונים, ירידה על הברכיים בבוקר ואסירות תודה) ומנסה לעשות את זה בפשוט, בלי להבין בשכל, פשוט לעשות.

הלוואי שיצליח לי. אני חסר אונים.

כבר הגעתי לסכנת חיים פיזית (נהיגה תוך כדי צפייה בפורנו) בגלל ההתמכרות ועדיין לא עזר לי להפסיק.

חבר יקר כתב לי עכשיו מסר ששמע, לחייך בכל פעולת החלמה שעושים ולשמוח בה. תודה על התובנה!

מתפלל לחיבור, פשוט לעשות, רצונו ייעשה.

ובתכלס, פחדים:
* אני נוסע היום לתל אביב לבדיקת פוליגרף לה אני מחוייב כי אני משרת במודיעין.

קצת מלחיץ, למרות שאמרו לי שאין לי סיבה לחשוש אם לא מסרתי מידע ואני דובר אמת.

* יש לי נסיעה ארוכה באוטובוס, אני מפחד לחפש תאווה בדרך או בתל אביב וחסר אונים מול זה.

* גם מפחד לאחר, כי פעם שעברה היה פקק גדול ואיחרתי והיה לא נעים.

* מפחד שיש לאשתי איזה כעס עליי ואני לא יודע מה זה.

* מפחד מעומס בעבודות שלקחתי על עצמי להמשך השבוע.

* מפחד מעניינים כספיים שאין לי כוח לטפל בהם: תשלום קנס, ביטוח לאומי וטיפול בחברת אוטובוס שתובעת ממני סכום נכבד על שפשוף אוטובוס שלה.

אסירות תודה:
* ספונסר חדש.
* תקווה חדשה.
* שבינתיים עשיתי היום פעולות.
* שאני נקי היום ולמרות הריקנות עוד לא ניסיתי לחפש תאווה.
* שהאוטובוס לא איחר, למרות שבאפליקציה (שכנראה לא זיהתה אותו) היה כתוב שיהיה אוטובוס רק עוד חצי שעה.
* שהתעוררתי מוקדם והספקתי להתקלח, להתפלל בכיף במרפסת עם קצת רוח נעימה במזג האוויר החם הזה, לאכול, לארגן אוכל להמשך היום ולקחת את הילדים לקייטנה בנחת.
* שאני מרגיש טוב.
* שחברים ענו לי ודיברתי איתם.
* שיכולתי להתקשר לשיחה מפרגנת לאחותי.
אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 3 חודשים, 1 שבוע #117449

לעזאזל עם ההתמכרות!

חוזר עכשיו מפוליגרף כחלק מסיווג ביטחוני בשל שירות במודיעין.

שורה תחתונה - עברתי בהצלחה.

התכוננתי לשאלות: האם מסרת מידע מסווג והאם היית בקשרי ריגול וכו'.

מסתבר ששאלו גם על אמינות באופן כללי, בחיים האזרחיים. האם שברת אמון שניתן בך?

ופה נכנסתי למבוכה. במסגרת ההתמכרות - בטח ששברתי אמון. אמנם, אסירות תודה, לא עברתי על שום חוק, לא הטרדתי ולא אנסתי. אבל שברתי אמון של אשתי. של הכולל שמבחינתו אני לומד - ובפועל אני צורך פורנו.
וטייחתי כשדברים צצו על ידי שקרים.

עכשיו, בשביל לשקר בפוליגרף צריך להיות מטומטם.

ביקשתי שישאר ביננו, וסיפרתי על ההתמכרות ועל שאני מטופל ב12 צעדים.

הוא שינה את השאלה ל:האם שיקרת שקרים גדולים ומעלת באמון שניתן לך מלבד העניין שדובר בינינו?

בפועל עברתי, אבל הוא אמר שראו שהייתי יותר לחוץ בשאלות האלה (שואלים את כל סט השאלות 4 פעמים, כל פעם בסדר אחר), אבל זה עוד במסגרת הסבירה.

יצאתי נבוך ומותש.

ארורה ההתמכרות! מתי אוכל לענות בפשטות על שאלות כמו: האם אתה אמין, והאם אתה לא מסתיר משהו - פשוט כן, כמו אדם נורמלי?

דיברתי עם חברים אח"כ.
תכלס, אם הוא היה שואל את השאלה הזו לפני כשנה, כשלא הייתי בתהליך החלמה - אולי אפילו לא הייתי מרגיש שאני מועל כל הזמן באמון. מרוב ההכחשה שהייתי אז, וחוסר המודעות הפנימית.

מסתבר שמגיעים אליו עוד סיפורים הרבה יותר הזויים, על בגידות בפועל וכדומה. לא נראה שהוא התרגש מהסיפור שלי, אחרי שהבין שמדובר "כולה" בפורנו, לא פדופיליה או משהו כזה.

לא יודע אם הוא מבין מה זה התמכרות. אני לא יודע אם אני הייתי מקבל את עצמי לשירות בנושאים מבוקשים, כשבאמת כדפוס של מכור אני חשוד כל הזמן בבריחה, טיוח, עלול להתפתות לתאווה על חשבון העבודה, ובעצם גם סחיט כך.

אבל כמו שאמרשהחבר: אתה בכללי לא מקבל את עצמך... אסירות תודה שלא אתה אחראי. אלוקים אוהב סומך עליך והחליט שאתה מתאים לזה, ואתה יכול להיות אמין כל עוד תהיה בתכנית.

להרבה אנשים יש פגמי אופי רבים ושלל בעיות. לך, בגלל שזה קריטי לך, כי התוצאות בלתי נסבלות אצלך ועברו כל מינון - אתה מוכרח להיות במודעות אליהן, בכנות ובטיפול.
אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 3 חודשים, 1 שבוע #117452

  • Kdouchat
  • רצף ניקיון נוכחי: 354 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 460

אוהב אותך בסד
כל הכבוד על הכנות !! 
דוגמא למופת !
בהצלחה !

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 3 חודשים, 1 שבוע #117454

  • שבי1
  • רצף ניקיון נוכחי: 853 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 767

הכנות בהחלמה זה דבר ניפלא , חלק בלתי ניפרד ממנה. 
כמו שאמר החבר לחייך בכל דבר !
זה הקבלה וההבנה שהכל זה רצונו , ואז אני תמיד יהיה בשמחה ואהבה .
אוהבים… 

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 3 חודשים, 1 שבוע #117474

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3861

לייק אחי.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 3 חודשים, 1 שבוע #117475

אלוקים.
תודה על הנס עד כה.
שיש לי ספונסר, ואני מתקשר אליו ועושה מה שהוא אומר לי.

שאני מקבל את היחס המוזר והריחוק מאשתי בלי להשתגע ולעשות עליה מניפולציות.

שאני יכול לרחם עליה, לא להאשים אלא לקבל שגם היא יכולה לטעות בנקודת מבט, שעוברים גם עליה דברים, וזה בסדר.

על השיחה שהייתה בינינו, שלא נכנעתי והמשכתי למרות הקיפודיות שלה להביע אהבה וקבלה.

שקיבלתי את העובדה שהשיחה השאת ריככה משהו, אבל זה רק התחלה של תהליך התקרבות. וזה בסדר.

שהבנתי ושמעתי מאשתי שהםתקים וההודעות המפרגנות אינם מהשפה ולחוץ, למרות שזה לכאורה סותר את השדר שאני מקבל בתקשורת המילולית ממנה. זה אומר שהיא עדיין אוהבת ומעריכה ורק מתקשה ומפחדת לבטא את זה מילולית ישירות.

תודה על נקיות של 21 יום.

לא מובן מאליו. תן רק עוד יום אחד. תן לי את היום הזה!

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

תגובה: מסע לעבר לקיחת אחריות על החיים לפני 3 חודשים, 1 שבוע #117476

ותודה על הכוח עם חברים לסיים היום עבודה מתישה ולא לברוח לפורנו או אפילו לאכילה או סתם חדשות.

ועל תוספת הכנסה מזה
 ועל שזה נגמר
ונגמר בטוב ובפרגון
ולא גזל עוד זמן מהבית

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

זמן ליצירת דף: 0.45 שניות

Are you sure?

כן