לענ"ד תענית זהו צעד 0.
א"א להיות נקי או לעשות צעדים כשהמלאי של תאווה עדיין חופשי ומסתובב בראש\בבית.
יש אנשים נקיים שמסתפקים בצעד 0 בלבד, ואני שמח בשבילם. לפי מיטב הבנתי הם לא היו מכורים (הספר הגדול) (מי באמת יודע אם הוא מכור?).
זהו צעד ענק וקשה. זה שלב של הודאה שבו אני יודע שלי אין שליטה, אני חייב להרחיק את המכשול ממני. אני לא יכול להיות איתו בבית בלי ליפול.
זה פותח פתח בשביל צעד 1. אני מבין שאני חסר אונים מול התאווה, מבט אחד, סירטון אחד, ואני אשב כמה שעות מול המחשב או שאאונן מיד, או שאאונן מאוחר יותר. ובקיצור אעשה דברים שאני מנסה להפסיק.
ואיבדתי שליטה על חיי, כי בעצם אף פעם לא שלטתי בשום מצב יותר טוב מאשר כשאני סומך על מישהו או משהו הרבה יותר עוצמתי ממני (מישהו ומשהו שלא מכור כמוני).
וכך אפשר לטפס בצעדים עד שאין בכלל שום רצון להשתמש, ועונג מלהיות נקי.
אחד ההבדלים בין חברים שעשו צעדים לאלה שלא אבל נישארו נקיים, לענ"ד זה שהצועדים מספרים על פחות תאווה, לעומת הנקיים סתם שמספרים על מלחמות אדירות כל יום שהם מנצחים איכשהו, וכמה שהיה בא להם תאווה, אבל כדי לא להכאיב לאלוקים, הם נילחמו עד זוב דם.
בקיצור, כל הכבוד על צעד 0. הצעד ההכרחי לכל סוג של נקיות. לצועדים וללוחמים.
אשריך.
