ברוכים הבאים, אורח

יומן המסע של נהירו דאנפין
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: יומן המסע של נהירו דאנפין 341 צפיות

יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 4 חודשים #105243

  • נהירו דאנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 203 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 87

לאחר שבאסירות תודה סיימתי 90 יום לפני כמעט חודש, אני פותח אשכול חדש ביומני מסע. מתפלל שאזכה לחלוק פה רק ניסיון כוח ותקווה.

ובתור התחלה רוצה לשתף אסירות תודה:
עשיתי היום צעד 4 (חשבון נפש) שהיה קשור לדחיינות וביקשתי בצעד 7 (תפילה להשתחחר מפגמי האופי) על זריזות. איך שאני מסיים את התפילה, אני שומע שהברז בכיור מטפטף (עוד היה שם בכיור ערימות של כלים משישי שבת וגם מלפני...). קמתי לסגור את הברז ותוך כדי שאני סוגר אני שם לב שיש לי חשק לשטוף כלים! עמדתי ושטפתי כלים במשך חצי שעה... אז אסירוצת תודה על זה!

הכינוי שלי הוא נהירו דאנפין, מכור לתאווה, ובכ"ח בשבט תשע"ז האיר ה' פניו אלי באור יקרות, בחסד חינם, ולא נותר לי אלא להיכנע להשגחתו.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: פנימה, חידושים מדהימים, צריך חבר, גיימס, התחלה, לא לבד

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 4 חודשים #105254

  • קדימה הלאה
  • רצף ניקיון נוכחי: 696 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 519
אוהבים!
תמיד אשמח לעזור! ניתן לשלוח הודעה פרטית במקרה שצריך..

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 4 חודשים #105266

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2813
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 4 חודשים #105268

  • צריך חבר
  • רצף ניקיון נוכחי: 354 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 480

נהירו מתגעגעים לקולך בשיחה היומית ב13:30

המשתמשים הבאים אמרו תודה: גיימס, נהירו דאנפין

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 4 חודשים #105276

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 683 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

תתחדש על היומן נהירו, שיהיה לנו בהחלמה.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 4 חודשים #105318

תתחדש על היומן

"הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק."

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 4 חודשים #105451

  • שמעון3
  • רצף ניקיון נוכחי: 204 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 50

ואוו כל הכבוד נהירו על היומן שבעז"ה תאיר לנו את הדרך
תמשיך לכתוב זה נותן כוח ותקווה 
אוהב שמעון 

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 4 חודשים #105457

  • לא לבד
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 157

אוהבים אותך נהירו, תתחדש על היומן,
נשמח שתשתף אותנו בניסיון כח ותקווה שלך,
גם תהיה לך הרבה תועלת לכתוב פה מה שעובר ועובד בשבילך,
בשביל עצמך כי כשמו כן הוא- יומן,
אוהב וצריך

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 3 חודשים #106286

  • נהירו דאנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 203 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 87
ראשי פרקים מהמסר של אחד החברים בכנס קיץ דרום על כתיבת צעד ארבע הגדול. אני כותב את זה כאן שמא יהיה לתועלת לחבר שנתקע בצעד 4 בגלל שזה נראה לו גדול מידי.

* המטרה היא למצוא את טבעם המדויק של פגמינו. לצורך כך מספיק 20-25 אירועים, כי אחרי זה פגמי האופי מתחילים כבר לחזור על עצמם.

* לכן גם לא נכון לקרוא לזה חשבון נפש אלא ספירת מלאי.

* משתדלים למצוא אירועי פגיעה מכל תקופות החיים, מגיל 0 עד 6, מ-6 עד הבר מצוה, מהבר מצוה עד החתונה, ומהחתןנה עד היום. המטרה היא לראות את ההתפתחות של פגמי האופי. כמו כן לומדים מזה שאת פגמי האופי שלנו קיבלנו הרבה לפני שלמדנו א-ב...

* עושים טבלה, בראש העמודות כותבים:

1. מי
2. מה קרה (15 מילים)
3. היכן נפגענו
4. פגמי אופי ופחדים

* בעמודה 3 (היכן נפענו) מחפשים בכל אירוע, היכן נפגענו בחמש הקטגוריות שבספר הגדול - ערך עצמי/ בטחון/ יחסים עם אחרים/ ציפיות/ מין. פשוט כותבים את הקטגוריה, אין צורך לפרט, הספונסר כבר ינתח את זה איתך בצעד 5.

* בעמודה 4 כותבים את הפגמי אופי והפחדים שבגללים האירוע פגע בנו. גם פה, מספיק ברמת הכותרת.

* הכנה לצעד 6-7 - מוסיפים לטבלה טור חמישי שבו כותבים את ההיפוך של הפחדים ואת המעלות הרצויות.

אוהב אתכם,
נהירו

הכינוי שלי הוא נהירו דאנפין, מכור לתאווה, ובכ"ח בשבט תשע"ז האיר ה' פניו אלי באור יקרות, בחסד חינם, ולא נותר לי אלא להיכנע להשגחתו.

המשתמשים הבאים אמרו תודה: פנימה

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 2 חודשים, 2 שבועות #106807

  • נהירו דאנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 203 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 87
יש לי יום הולדת היום, משום מה החלטתי להסתיר את זה מכולם. זה עושה לי בדידות ואני חושב שזה מגיע ממחלה. אז אפילו שכמעט נגמר אני רוצה לשתף אתכם ולהתחבר. אסיר תודה על הדברים היפים שקרו לי השנה, נולד לי בן, התחלתי תכנית, ואני נקי בחסד אלוקים חמישה חודשים, שבוע וחמישה ימים. מתפלל לעוד יום נקי היום ביום הולדתי ה-28. אוהב אתכם צריך אתכם, שבת שלום

הכינוי שלי הוא נהירו דאנפין, מכור לתאווה, ובכ"ח בשבט תשע"ז האיר ה' פניו אלי באור יקרות, בחסד חינם, ולא נותר לי אלא להיכנע להשגחתו.

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 2 חודשים, 2 שבועות #106871

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2127 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4051

האמת שאני מזדהה עם ההסתרה של היום הולדת, כי תמיד אצלי יום הולדת היה ציון דרך של זה שעברה שנה נוספת ואני עדיין תקוע באותו בוץ של נפילות... 

כעת היום הולדת שלי זה לא התאריך בו נולדתי אלא התאריך בו נולדתי מחדש - כ"ו כסלו תשע"ב, שממנו אני נקי בחסד אלוקים, לא מובן מאליו בכלל.

הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני סקסוהוליסט בהחלמה. בחסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs
המשתמשים הבאים אמרו תודה: נהירו דאנפין

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 2 חודשים, 2 שבועות #106878

  • צריך חבר
  • רצף ניקיון נוכחי: 354 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 480

פספסי ביומים 
נהירו היקר בכל זאת נפגשנו ביחד בתחנת הרכבת
מזל טוב עד 120
מזל טוב על הנקיות והחיבור
מזל טוב על הבן

המשתמשים הבאים אמרו תודה: נהירו דאנפין

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 2 חודשים, 2 שבועות #106956

  • נהירו דאנפין
  • רצף ניקיון נוכחי: 203 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 87
שלום חברים, החלטתי שבמקום שהצעד הראשון, שבאסירות תודה מסרתי לפני כמה חודשים, ישב סתם וירקב לי בזכרון של הפלאפון, אשתף אותו כאן ביומן המסע שלי בפורום. אולי יום אחד זה יהיה לתועלת למישהו. אשאיר את הסיפור פחות או יותר כלשונו כפי שמסרתי אותו, בשינויים קלים ובהשמטת הפרטים האינדקטיביים. מקווה בהזדמנות קרובה לשתף גם על שאר הצעדים שלי, הן אלו שב"ה עשיתי כבר והן אלו שאני עתיד לעשות.

"אלי, יהא צעד ראשון זה לתועלת לי ולשאר החברים. יהא סיפור הדברים באופן של החלמה ולא מחלה חלילה. אנא עזור לנו להפנים עד כמה אנו חסרי אונים מול התאווה ועד כמה אבדה לנו השליטה על חיינו. עזור לנו לקבוע במוחנו וליבנו כי לבד איננו יכולים וכי אנו זקוקים לעזרתך. עזור לנו לזכור לאן איננו רוצים לחזור ותן בנו את הדעת ואת התבונה לא לחזור לשם. אמן.

באסירות תודה אני בן 27 נשוי ואב לשני בנים.השתמשתי באוננות לראשונה בכיתה ח. הגעתי לשבת בישיבה בה רציתי ללמוד בשנה הבאה. הייתי מאוד רוחני כבר כנער צעיר, וחיפשתי המון דת ורוחניות. דוקא בשבת שבה באתי להתחזק קצת, שם נפלתי בפעם הראשונה. כנראה שלא הייתי מסוגל להתמודד עם השאיפות הרוחניות הגבוהות שלי, והרגשתי שלא היו לי את ההרגלים הנכונים או את החינוך הנכון. כדי לברוח מהדיסוננס, פניתי אל התאווה.
הדפוס הזה חזר על עצמו גם בהמשך.מהר מאוד זה הפך להרגל. הייתי משתמש באמצעות אוננות ופנטזיות בערך פעם או פעמיים בשבוע. השימושים הראשונים היו מלאים רגשות אשם כבדים. ברגע שהייתי מסיים להשתמש, היו מציפות אותי רגשות חרטה כבדים מנשוא. ביום או יומיים שאחרי כל שימוש הייתי הולך לבית הספר עצוב ומלא אשמה. עם זאת, תמיד הגיע השימוש הבא. למרות שידעתי כמה אני ארגיש רע עם עצמי, עדיין הייתי משתמש שוב ושוב. אני זוכר איך תוך כדי השימושים הייתי אומר לעצמי "רק עוד קצת ואז אני אפסיק". אך אף פעם לא הצלחתי לעצור. ידעתי כמה נזק רוחני זה גורם לי ולנשמה שלי, אך ברגע שהתחיל גל הייתי חסר אונים לחלוטין ולא יכלתי לעשות כלום כדי לעצור.
אופני השימוש הלכו והתפתחו. כל פעם הייתי חוצה קווים אדומים נוספים. מעיתונים לאינטרנט, מתמונות לסרטים, מעלילה בלבד למעשה עצמו. ההתמכרות ישבה על עצלנות ודחיינות, על ערך עצמי נמוך ועל השאיפות הרוחניות הבלתי ממומשות שהזכרתי קודם.
תקופה שזכורה לי כרעה במיוחד היתה שנת הלימודים בישיבה בחו" ל. הישיבה שם היא לא ישיבה רגילה. מגיעים מאות בחורים מכל העולם. הצוות אינו מכיר את כל הבחורים והלימודים מתבססים בעיקר עם משמעת עצמית. לא הצלחתי להתמודד עם זה. הסדר יום שלי היה הפוך לחלוטין. הייתי ישן רוב היום, קם ב-1600 להתפלל שחרית, משוטט בבית המדרש עד 3 לפנות בוקר ורק אז הולך לישון וחוזר חלילה.הייתי מאוד מאוכזב מהשנה היקרה שהלכה והתבזבזה לה והייתי משתמש אז באמצעות פנטזיה ואוננות כשלוש פעמים ביום שזה מאוד חריג בשבילי. הבעיה הגדולה והמתסכלת היתה שלא היה לי איך להשתמש. היה נמאס לי כבר מהפנטזיות המשעממות שלי. הייתי מציץ מהחלון שלנו בקומה הרביעית לרחוב ומחפש דברים מעניינים לראות (אבל מה כבר אפשר לראות מקומה רביעית). ממש טיפסתי על הקירות מרוב שיצאתי מדעתי. אני זוכר את עצמי פעמים רבות שוכב במיטה, ומתריס כלפי שמיא "מדוע הביאו אותי לפה, בשביל להשתמש כל היום? הייתי מתחנן לרבש"ע "שלח אותי הביתה..." היה לי כל כך קשה עם זה שקיבלתי שנה ללמוד בישיבה גדולה ורצינית ואני מחלל אותה על שימושים כפייתיים.
פחות או יותר באזור ל"ג בעומר יצרתי קשר עם הרב שלי בארץ ושיתפתי אותו מה באמת הולך. הוא יעץ שאנהל לעצמי רישומת של שמירת הסדרים שלי ואשלח אותה אליו כל שבוע. זה החזיק אולי שבוע והפסיק את השימושים עוד פחות מזה. משום מה, הרבש"ע לא שלח אותי חזרה לארץ. חזרתי רק בסוף השנה.  כגודל הציפיות כך גודל האכזבה. קיבלתי גם הרבה דברים טובים מהשנה ההיא אך המשבר ואיבוד השליטה  שחוויתי  מלווים אותי עד היום.
הנישואין שלי שהתקיימו שנה לאחר מכן, עצרו את השימושים לתקופה קצרה מאוד. האמת, שבזמן ההכנות לחתונה, אמא שלי, שידעה מההתמכרות ודאגה בעיקר לכלתה לעתיד, שלחה לי לינק לאתר שמור עיניך. משיטוט קצר באתר ובפורום הבנתי מיד שיש אמנם וויכוח לגבי הצעדים, אבל לפועל מי שרוצה להחלים צריך להניח את השכל בצד ולעשות אותם. התחלתי לשנן לעצמי כי אני חסר אונים ואני חייב את עזרתו של אלוקים. עם זאת החלטתי לא להצטרף לתוכנית משום שעדיין חששתי שהתוכנית אינה מתאימה לדרך רבותי הקוראת להסיח את הדעת מכל הנושא ולהתמקד בעשה טוב.
חודש אחרי החתונה נפלתי בפעם הראשונה ומאז הפסקתי לספור. הלימודים בכולל לא צלחו, והתגייסתי לצבא מתוך כוונה לצאת לקורס קצינים. חשבתי שאם אני אהיה בעומס של עבודה אפסיק להשתמש, אך נפלתי כבר בתוך הטירונות.בשנתיים הראשונות של הנישואין לא היה לי אינטרנט. בזמן צוק איתן נאלצתי לקנות סמרטפון לצרכים מבצעיים. הייתי שמח מצד אחד שסוף סוף אוכל להשתמש בנחת כרצוני, ולא אצטרך לעשות שמיניות באוויר ולטפס על קירות כדי להגיע לוויפי של השכנים. אבל ידעתי שמשמעות הדבר שמעגל השימושים לא הולך להפסיק בקרוב.
בתקופה האחרונה הייתי משתמש כחמש פעמים בשבוע, לפעמים כמה פעמים ביום. השימושים היו לעיתים מאוחר בלילה אחרי שכולם הלכו לישון ולעיתים בשירותים באמצע סתם יום עבודה. השימושים גרמו להידרדרות הולכת וגוברת בתפקוד היומיומי שלי הן בעבודה והן בבית. כל כמה ימים אישתי היתה משמיעה בפני את טענותיה על כך שאני לא משתתף בעבודות הבית ועל כך שאני לא מתייחס אליה מספיק. הייתי כל כך שקוע בעצמי שלא הייתי מצליח להבין מה היא רוצה ממני. הדברים הגיעו עד כדי כך שבכל ליל טבילה היא הייתה אומרת לי שאין לה חשק ללכת למקווה ושהיא הולכת רק בגלל שהיא חייבת. לא הצלחתי להבין למה ומה אני עושה לא נכון. לראשונה התחלתי לאבד תקווה. הקצונה בצבא לא עזרה לי, אדרבה הלחץ של העבודה רק הגביר את התסכול ואת הצורך במפלט. איבדתי תקווה גם לגבי העתיד הרוחני שלי, לגבי הדרגות בעבודת ה'  ששאפתי כל כך להגיע אליהן. הרבה זמן עוד החזקתי בתקוות האלה למרות השימושים, אך התקוות הלכו ונגוזו. התחלתי להבין שהחיים שלי הולכים לקראת התנגשות שאני לא בטוח במהותה ולא בטוח בתוצאותיה.
במקביל קרו שני אירועים מדאיגים. חסמתי את הפלאפון שלי אחרי שנתיים וחצי של שימוש, אך מהר מאוד קיבלתי הוכחה ניצחת להיותי מכור, ניצלתי פירצה בחסימה והמשכתי להשתמש.בנוסף מפקדת בבסיס הביאה אותי למצב קצת קרוב מידי. אני לא בטוח למה היא התכוונה, אני יודע איך אני פירשתי את זה. התחלתי לחשוש שחציית הקו האדום לנפילות עם בשר ודם קרבה ובאה. החיים שלי הגיעו למבוי סתום שלא ידעתי איך לצאת ממנו והייתי מיואש לחלוטין.
לפני  קצת יותר מחמישה חודשים, ישבתי לדבר עם אישתי בענייני אישות (שלא היו מוצלחים במיוחד) ופתאום אישתי שואלת אותי שאלה שהצביעה בבירור על כך שהיא חושדת שאני מכור לתאווה. נפל לי הלב. לרגע ניסיתי עוד  לחפש מוצא, אבל לא מצאתי. ההתמהמהות שלי כבר הסגירה אותי ולא היתה לי ברירה, נאלצתי להודות בפניה על מעשי... פתאום גם הכל התחבר לי. חוסר התפקוד שלי בבית, בעבודה, בזוגיות ואיפה לא, כולם נובעים מאותה נקודה- השימוש בתאווה.
בשבילי זה היה התחתית. החלטתי באותו רגע שאני לא חוזר לשם ושאני הולך לעשות כל מה שצריך בשביל זה. זאת אומרת, שאפילו אם הדברים לא יתאימו ממש לדרך שלמדתי בישיבה, אפילו אם אצטרך להיחשף בפני אנשים אחרים, אפילו אם אדרש לבצע פעולות שאינני מתחבר אליהן במבט ראשון - אני לשם לא חוזר. פניתי עוד באותו לילה במייל לקו החם של שמור עיניך, ומאז באסירות תודה אני נקי.

הכינוי שלי הוא נהירו דאנפין, מכור לתאווה, ובכ"ח בשבט תשע"ז האיר ה' פניו אלי באור יקרות, בחסד חינם, ולא נותר לי אלא להיכנע להשגחתו.

נערך לאחרונה: לפני 2 חודשים, 2 שבועות על ידי נהירו דאנפין. סיבה: תיקון רווחים
המשתמשים הבאים אמרו תודה: חידושים מדהימים

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 2 חודשים, 2 שבועות #106974

  • אבי גולן
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2813
אין מילים, קח כוח להמשך הדרך, אוהבים אותך.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: יומן המסע של נהירו דאנפין לפני 2 חודשים, 2 שבועות #106981

  • יואל
  • רצף ניקיון נוכחי: 43 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 57

מדהים, הלב שלי כמעט נפל באמצע הקריאה.
אבל שאלת המיליון דולר, אתה לא מספר לנו איך זה עבר כ"כ חלק עם אשתך? איך הגיבה כששמעה שהבעל שלה עסוק כל היום ב....

המשתמשים הבאים אמרו תודה: נהירו דאנפין
  • עמוד:
  • 1
  • 2
אחראים כללים: סוד הכניעה, אסירותודה
זמן ליצירת דף: 0.45 שניות