אליג׳ה היקר ממש ממש מצטער לשמוע על הנפילה שלך. זה ממש כאוב ומתסכל. 
אבל מאוד נהיניתי ממש שכתבת ״שראית במראה פנים של אדם לא רע״. זה כל כל נכון וקולע! אתה לא חוטא אתה חולה, ואתה לומד איך להתמודד עם המחלה הזאת וזה באמת לוקח קצת זמן וזה בסדר אם לא תמיד נצליח. אנחנו עושים את שלנו וכל השאר זה בידי אלוקים. 
תתמיד ותמשיך ואתה עוד תעלה על דרך ארוכה ורצינית. 
אתה עודדת אותי להמשיך עם החיוביות שלך... 
אוהבים אותך!!!

תודה לכולם. אוהב אתכם.

אני אף פעם לא אותו אחד שהייתי אתמול. היום אני אדם שרוצה להחלים, מעוניין לשמוע על דרכי ההחלמה ורוצה להתחבר
אל כח גדול ממני. היום אני נכנע לך אלי, אני רוצה למסור בידך את האדונות על עצמי. רק להיום להיות נקי מלנהל את העולם,
מלדמיין שאני כח עליון שופע ומשפיע. אני רוצה היום לעמוד בשורה עם כולם, לא להדחף ולא לדחוף. רוצה לנסות להרגיש שאני לא מחכה למשהו או מצפה לגבות חוב כזה או אחר, לא לדון ולא להתיאש. רק לעמוד עם כולם מבלי להרהר במה שאין  רק לבהות במה שיש. לאהוב את מי שאני עכשיו ולא מתוך רחמים. לדבר בקול רך, להאט, לחייך, לפהק ולהשלים.
יש לי זכרונות משונים שאת כל הדברים האלה עשיתי כבר, אולי בגלגולים אחרים, אולי אפילו בגלגול הזה, רק מאז שחליתי שכחתי מאותו אדם. אבל בתוך תוכי אני יודע שזה אני באמת.

באהבה רבה מצפה להחלמתינו!

בוקר טוב אלי,
הבוקר קמתי עייף, לא היה קל לקום מהמיטה. מיד כשהתעוררתי הרגשתי מן ריקנות שקטה.
כמו בהיתי בריקנות הזו מבלי להבין את טיבעה. הרגשתי קצת שלילי, סוג של דעיכה בחיות.
עכשיו שאני חושב על זה, זה כעין שאני שואל את עצמי למה אני באמת חי, אני קם ועושה את הפעולות הראשונות
של הבוקר עם ריקנות שקטה, למה באמת?

אתמול אמר לי חבר שגם כשאני מרגיש דכאון אן חולשה כלשהי, זה רק עניין פנימי. בחוץ המציאות לא השתנה כלל, עודנה כמו שהייתה מימים ימימה. כן-כן, מחוץ לראשי המציאות טובה ועליזה. החיים מפעפעים ומפכפכים בחוץ ללא כל קשר לתחושות שבתוך ראשי.

אני רוצה להתחבר אל המציאות האובייקטיבית, לחוש להרגיש לעשות ולפעול בהתאם לה. אני כל כך רגיל לחיות בתוך הראש שלי שהחיים בחוץ מרגישים דמיון. אני מרוכז כל כך בעצמי ובשלב מסוים בחיי ניתקתי קשר עם המציאות עד כדי כך שהיום המציאות מרגישה לי אבודה, זכרון מעומעם של ילדות.

אני רוצה לשוב אל המציאות, להפסיק לחיות רק בתוך ראשי. אז אני עושה פעולות. אני כותב, מתקשר לחברים,  לספונסר ואומר אסירות תודה. אני רוצה להחלים אז אני עושה פעולות בכדי לשוב ולהתחבר עם המציאות.
אולי זה קשה לי קצת להודות אבל החיים בתוך הראש שלי עם שנים של חומות שבניתי סביבי וחשבתי שאני מקים לעצמי את המקום הכי שווה בעולם...מממ אני מודה שטעיתי. 

אני רוצה להיות חלק מהבריאה כולה גם עם זה חלקיק מיקרוסקופי. זה לגמרי שפוי ומפוכח לעומת להיות אלוהים בתוך הראש שלי.

היום רק להיום, באהבה, פשטות, רוצה רוצה לחיות בתוך העולם האמיתי ולא מחוץ לעולם ובתוך הראש שלי.

באהבה רבה מצפה להחלמתינו!

תודה על השיתוף מעומק הלב. 
לי עוזר לזכור ״שרגשות אינם עובדות״. 
אוהבים. 

שלום חברים,
אני סקסהוליסט, חוסר אונים לאוננות, מציצנות, פורנוגרפיה, מסאגים ופנטזיות. במשך שלושים שנה.
רוצה להכנע ולהתחבר עם כח גדול ממני ולמסור לו את כל פגמי האופי שלי שנואשים להחלמה.
בחסד עליון נקי להיום רק היום חמישה ימים.

תודה על ההקשבה, אוהבים!

תודה על השיתוף, אוהבים.

מעוניין להתחבר טלפונית לעוד אנשים בהחלמה.
אשמח לקבל מספרים בפרטי.

בוקר טוב

רוצה לחלוק אסירות תודה על שבעה ימים טובים ונעימים בצלם אנוש.
יש לי חוסר אונים מול התאווה, רוצה להיכנע ולמסור את חיי לבורא שיעשה עמי כרצונו.
מבקש להיות נקי להיום רק להיום!

רק להיום אמן. אוהבים.

אתמול היה לי יום לחוץ בעבודה. אני הייטקיסט בתפקיד בכיר וכמו הרבה אחרים ״טובע״ בים העבודה.
אני מרגיש שאני מקריב המון לתפקיד, אם זה שעות עבודה או חשיבה מאומצת על טובת הפרויקט.
אתמול כמו בפעמים אחרות הבוס שלי קיבל את אחת מנבואות ההתיעלות שלו שכמובן קשורה אלי וכך מצאתי את עצמי
מאזין לעוד דרשה שהסתיימה ללא מסקנות ברורות. לא הצלחתי שלא לחוש בכעס מדוע הוא ממציא עניינים רק בכדי לנהל אותי.

היום קמתי בהרגשה שהשיחה שלו איתי אתמול ממש מנהלת אותי. כשאני במצב כזה אז אני בדרך כלל בורח לתאווה ושכל העולם יחכה לי עד שאסיים את ההרפיה הנפלאה הזו.

יש לי חבר בתכנית שבזכותו אני כותב כל בוקר יומן (יומן פרטי, לא יומנו של אליג׳ה) ובכן גם הבוקר ישבתי לי למדיטציית פתיחת היום והתחלתי לכתוב ביומן. כתבתי בדיוק מה אני מרגיש ומה בא לי ומה לא בא לי, ככה הוצאתי אויר כמה דקות.
כשכמעט ולא נותר אויר במפרשי האגו שלי יכולתי קצת להביט על כמה פגמי אופי שלי שמנהלים אותי בנמרצות רבה.

אז כן: שאף אחד לא יגיד לי מה לעשות! גם לא אלוקים, אני תמיד צודק - תמיד! אני הכי חכם ויודע מה נכון - גם שאני מבין שטעיתי.

לעזאזל! מאיפה קיבלתי את האופי העלוב הזה? מאיפה הגאווה האינסופית הזו?
מאיפה? אני לא יודע.
אבל זה אני, כן כן זה ממש אני ולא אחר.
אני יודע שאני חייב ללמוד לאהוב אותי בכל מצב, לעודד את אותו אדם בכל מצב, לעבוד איתו בכל מצב.
אם לא אני אז מי ישתדל באמת ובנכון בשבילי.
אז אני לא מושלם...חייב לקבל את זה...חייב לעבוד עם זה...חייב לחיות עם זה.

אז זה אני - ללא פתק החלפה - ללא תעודת אחריות - חי ובועט לכל כיוון
אני מבין שהחיים שניתנו לי מהבורא הם מסע הכרות עם המתנה הגדולה ביותר שהוא יכול לתת לי - את עצמי.

תודה אח יקר על השיתוף
אוהבים אותך
אשתף שהזדהיתי עם התחושות שתיארת שעלו בקרבך לאחר חשבון הנפש, גם אני הרגשתי ומרגיש כך לפעמים.
אזכיר לעצמי שבתכנית לאחר הצעד הרביעי (גילוי פגמי האופי) יש צעדי המשך לתיקונם, כך שאולי אין לי תחליף אבל יש לי בהחלט כלים לתיקון ושיפור עצמי, וראיתי במו עיניי בניסיוני הקצר מחלימים משתנים באופן מהותי ומורגש תוך תקופה של כמה חודשים, שזה סוג של נס למי שיודע כמונו כמה קשה להשתפר גם במעט בדבר אחד.
זה מביא אותי למסקנה המתבקשת שכנראה יש בי המון טוב, בעצם עצמי, שהיה נסתר ומכוסה הרבה זמן, וההחלמה עוזרת לי לנקות את שכבות הלכלוך שכיסו אותו כל השנים, וממילא הטוב יזהיר החוצה.
שנזכה להישאר על הדרך המזהירה, ולהשתפר היום במעט. רק במעט. רק להיום.
אוהב

תודה על השיתוף המדהים והכנה. 
אבל כמו שסוד אמר בקבוצה שום מידה/אופי אינה רעה או טובה, המדד הוא מה המינון שלה... 
אוהבים. 

שלום אלי

תודה על 26 ימים נקיים. נס.

הבוקר קשה לי, מרגיש מדוכדך וחסר מוטיבציה. רוצה לפתוח פורנו ולאונן. זה יעשה כיף והתרגשות גדולה לכמה רגעים אבל אח״כ זה ישפיל אותי עוד יותר מכעת. ואז אני אשתמש עוד כמה פעמים היום.

אני יכול לתאר לעצמי שאחר 26 ימים ללא שימוש יום של שימוש יכול להכיל אפילו ארבעה שימושים.

אני כותב את זה ומרגיש כיצד החלק התחתון שלי כבר בפעולה.

אני יודע אלי שהשימוש הרסני לטווח הארוך. עדיין אני חושק בזה מאד מאד. אני יודע ומרגיש שאין לי כוח להתגבר על זה. אני חסר אונים מול התאווה. אני גם חסר אונים מול שאר פגמי האופי שלי.

אני מבקש ממך אלי שתתן לי עוד יום אחד נקי, רק היום.

אני מרגיש סתירה, מצד אחד אני מאד רוצה להשתמש ומצד שני מבקש עוד יום נקי.

אני רוצה להיות עם אשתי רוצה להיות עם נשים אחרות רוצה לאהוב את אשתי רוצה לאהוב נשים אחרות.

רוצה לממש הרבה פנטזיות מיניות רוצה את זה מאד מאד. יש לי הבנה שהרצונות האלה הרסניים ומסוכנים למרות שהם מצטיירים בתוך ראשי כפעולות תמימות לפעמים, כדברים בכלל לא נוראים, למה בעצם לא לעשות אותם. משהו באופן החשיבה שלי מסתיר די בהצלחה את טבעם של הפעולות התאוותניות האלה. אני לא חושף את טבעם האמיתי ומותיר לעצמי מרחב פעולה חסר מצפון. מפנה את האמת לצדדים ומשאיר דרך לתאווה.

מתחילה להתהוות אצלי הידיעה שאני חסר אונים, חולה, מכור. יותר, אני מעלה לתודעה שמצבי לא טוב, שההרגלים שאני משרת הורסים אותי. אני מאמין שאני זקוק לעזרה, שאני לא יכול להפסיק להתאוות ולהשתמש.

הבוקר אני די עצוב, לא מצליח להתעודד. נראה לי שהמחלה שלי גורמת לזה, אני תלותי מאד בשימוש. אשתי קיבלה מחזור אתמול, די נכנסתי להלם, כנראה הסתמכתי שאהיה איתה במוצ״ש. היא גם טעתה בזכירת הימים שהיא חוששת ומשום כך לא היינו יחד כמה ימים לפני. כל ההתפתחות הזו הותירה אותי לאור עובדה ששבועיים מעכשיו אני צריך להישאר יבש, וזה מתסכל אותי כנראה.

אני יודע ששבועיים זה הרבה זמן לנקיות, זה לא טוב בשבילי לחשוב על שבשבועיים הבאים אני צריך להיות נקי.

אני מבין שאני צריך לחשוב רק על היום. אני מבין אבל הצד החולה שבי רוצה כבר להשתמש.

זה עניין מוזר, אני רוצה להחלים אבל רוצה גם להישאר חולה, זה לא מפליאאותי  מדוע אני מרגיש תלוש מהמציאות, קרוע בתוכי. המחלה הזו מטביעה אותי ונדמה לי שאני ממשיך לנשום, היא מושיטה לי יש ומושכת אותי מטה אל התהום. אין לי ספק שאני בוורטיגו הכרתי. אני מבין שאני תלוי בכוח גדול ממני על מנת להיחלץ. למשך כל שאר חיי, כל הימים, כל הלילות כל השעות.

ברגע של אמת החיים שלי מצטמצמים לשפיות ולפכחון על מנת להתרחב ולהיות כלי אלוקי ראוי. מול כל התאוות זו המטרה היחידה שלי. הידיעה הזו רחוקה ולא מוחשית אבל ברגע נקי, לא ניתנת להכחשה.

הבוקר אני עצוב כי אני לא יודע מה יהיה איתי אפילו היום.

הבוקר אני לא מיפייף את התחושות שלי, אני מי שאני.

מבקש ממך אלי לבוא אלי גם הבוקר הזה איך שאתה מבין אותי.    

איפוה היית חודש וחצי????
בכל מקרה אוהבים אותך,
וככה אלוקים אוהב, שנדבר איתו כחבר אל חבר, הוא מקשיב לנו, ועם הזמן אנו מקבלים תשובות חזרה ממנו,
תמשיך איתנו, אוהב מאוד אח לדרך.

אליג׳ה כתב on 21 מאי 2017 04:43:

אוהבים אותך אליג'ה היקר

מזדהה מאד עם הציפיות והשיבוש במהלך המימוש, והתחושה שלא אצליח להישאר נקי בגלל זה, קורה לי גם.
עוזר לי להתפלל כפי שעשית, ולזכור שכל יום נקי הוא נס, אין לי הסבר אחר לעובדה שאני נקי 'רק להיום' למרות תחושת הפיצול בין הרצונות הסותרים כפי שהגדרת יפה, זה משתפר אצלי עם הזמן, ויש ימים אפילו שבהם אני כולי מרגיש מחובר ושפוי ורוצה להישאר נקי, ויש גם ימים שהם ההפך הגמור, אבל רק להיום.
תודה על השיתוף הכנה,
מתפלל גם שאבינו האוהב יעזור לכולנו להישאר נקיים ומחוברים אליו, וימלא את תחושת החסר הרוחני שמושכת אותנו למקומות לא בריאים באורו הממלא והמחבר. רק להיום. אמן.
אוהב