ברוכים הבאים, אורח

יומנו של אליג׳ה
(0 צופה) 

נושא: יומנו של אליג׳ה 7675 צפיות

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101040

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

אוהבים אותך! בהצלחה!

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101082

בעיני עצמי אני נתפס כטיפוס שתלטן, כובש ורעבתן. איך מישהו כמוני יכול למסור משהו לאלוקים?
שאלתי חבר, הוא ענה שזו הסיבה שהתוכנית פועלת בצעדים. 
נקודה מעניינת שהתאוה היא בולענית וחסרת צעדים אל מול ההחלמה הנמסרת בצעד בטוח.

החבר עוד אמר שיש חברים שטוענים שהצעד השלישי הוא לא ממש למסור אלא רק להחליט מה אתה מוכן למסור.
וכשיש קושי במסירה כדאי לחזור לצעד הראשון.

מאחל לכולנו יום מלא מסירה, להפסיק לדאוג, לחייך ולתת לאלוקים להוביל אותנו על הגשר הצר
באהבה רבה

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101124

השם יתברך אני מתפלל אליך שתתן לי את השלוה להתנהל לפניך ללא פחד הגם שאני חולה ומשוגע.
למד אותי לצעוד והמצא לי דרך בטוחה.

באהבה!

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101150

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

כולנו משוגעים ושתלטנים ועם הרבה פגמי אופי. אבל כשאנחנו פונים בענווה לאלוקים הוא עוזר לנו. וזה בדוק ומנוסה! 
אוהבים. 

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101215

אתמול הייתי בקבוצה חיה בפעם הראשונה.
פגשתי אני יקרים ששתפו והשתתפו בעול המחלה שלנו.
חייבים להמשיך!

באהבה רבה

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101218

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4248

כל הכבוד על האומץ, זה לא מובן מאליו בכלל,
שתף ותחלוק, ונשמח לראות אותך בהמשך ההדרך איתנו.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101221

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

תתחדש!!! סחתיין על האומץ! כל הכבוד! 
עשית צעד ענק להחלמה. ממש לא מובן מאיליו. 
אוהבים אותך!

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101253

יש לי אסירות תודה לשם יתברך שלאחר שלושים וארבע שנים (בערך) של שימוש הביא אותי להכיר את קבוצות ההחלמה המתוקות האלה.

פעם אחת לפני שנים, היתה זו שעת בוקר ונהגתי בדרך לעבודה. באותן שנים גרתי בקרית ספר ועבדתי באיזור המרכז.
הבוקר הזה נכרת לי בזכרוני ואני מנגן אותו מדי פעם ומספר עליו לחברים שלי בתוכנית.
זה היה באיזור צומת גימזו קרוב לעליה לכביש שש, כאשר התחלתי לשקוע באופציות על התאוה. אני זוכר שכאשר עלתה לי איזה סצנה מסוימת בראש, הרגשתי טעם של מתיקות ממש, ואז עצרתי את עצמי לפתע. מאד התפלאתי מדוע הרגשתי מתיקות, וכשאני אומר מתיקות אני מתכוון למתיקות של סוכר. משהו זז אצלי בתוך הראש - ברור שזה לא סוכר.
הבנתי שמשהו במח שלי לא פועל נכון, היום אני מבין שהורעלתי. השימוש התדיר גרם למוחי להפריש משהו שתרגמתי כמתוק. ואפילו לאחר ההתבוננות הזו רציתי מאד להאמין שזה מתוק כמו סוכר, וכך היה...

אז שוב אני אסיר תודה לקב״ה לתוכנית, לפורום, לקבוצות ולהאנשים המתוקים האלה!

באהבה מצפה להחלמתינו!

נערך לאחרונה: לפני 7 שנים על ידי אליג׳ה.

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101265

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 18 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1275
איזה סיפור
פעם ראשונה שאני קורא תיאור כזה פה בפורום. אצלך הפעולה הכימית של ההתמכרות הייתה ממש בולטת

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101288

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

מדהים. 
אני ממש מזדהה איתך. גם לי היו זמנים שפשוט הרגיש לי כאילו אני בדרך למסעדה טובה... משגע לראות כמה איבוד שליטה ותלות פיתחתי לתאווה!
אוהבים.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101352

שבוע טוב
אני רוצה לחשוף בפניכם חוסר אונים אל מול התאוה ביומיים האחרונים. מרגיש כמו מכור לסם שצריך את המנה שתתקן אותו.
המוח שלי קודח תחת השפעת הסקסוהול ומנסה לייצר אינסוף טריגרים לשימוש. אני מרגיש שהכתיבה הזו פותחת קמעה על מנת לנקז מעט מאותו רעל זקן וחמדן. ה׳ יתברך אני מאמין שאתה יכול לרפא אותי מהמחלה הזו ולהביא אותי לפכחות מינית.
אני מוסר לך את השליטה בעצמי מתוך רצון אמיתי להכיר בחוסר האונים שלי.

התבוננות:
הספר הלבן מציג נקודת התבוננות מעניינת, הוא מביא שיש הבדל בין מין לתאוה ובעצם אנחנו מכורים לתאוה. אנחנו פועלים מתוך תאוה ולא מתוך פכחות, מתוך כפייה ולא מתוך רצון חופשי. נדמה לנו שאנחנו חוטאים משום שאנחנו זוכרים בדיוק כיצד התיישבנו, לחצנו, צפינו וכו׳. אמנם באמת, כל אלה לא היו מתוך בחירה או מתוך הרצון החופשי שלי. הספר הלבן כותב שבפעמים הראשונות של השימוש זה היה מבחירה חופשית ואבל בשלב מסויים המחלה תפסה דרך לעצמה ואיתה לקחה את הפכחון המיני שלנו והותירה אותנו ללא בחירה לפעילות מינית. הותירה אותנו כפויים לפעילות מינית.

ההתמכרות לתאוה מהתלת בנו שוב ושוב. היא מאירה באור חמודות, מציירת הבטחות, משכיחה כואבות, כל אחד מאיתנו יודע את זה. כל אחד מאיתנו גם יודע שלאחר הקריאה לשימוש המחלה עוזבת אותנו ברגע אחד ומותירה אותנו חשופים למבט אמיתי וקודר מאד על עצמנו, היא קיבלה את שלה והלכה עד לפעם הבאה שתדרוש את רעבונה מאיתנו. היכן כל ההבטחות היפות שלה על השלוה והכיף האדיר? היכן ״ההתרגשות״ שלפני שניה הייתה בשיאה? כיצד ברגע אחד הרגשת הסיפוק הופכת להכחשת המציאות של הדימוי העצמי שלי. ברור לנו שמהתלים בנו שוב ושוב. וכל פעם מחדש אנחנו מוסרים את אותה הלחי לאותה הסטירה, את אותה האמונה לאותה הסתירה.

אני מרגיש שמשהו משמעותי יותר מבעבר מתעורר בי, אני לומד שאני צריך לעבוד בכדי לעורר אותו ואני רוצה את זה מאד!

באהבה רבה ומצפה להחלמתינו!

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101380

  • גיימס
  • רצף ניקיון נוכחי: 689 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1414

יפה מאוד. באמת זה ההזדמנות שלנו לעורר את הרגשות שלנו שכל כך לא הרגשנו וזה ממש לא מובן מאיליו. 
אוהבים.

הכינוי שלי הוא ג'יימס ואני חבר בשמור עיניך.

אין דבר רחוק יותר מהחלמה בריאה מאשר מצב של תלות.

מנסה לזכור תמיד שמול התאווה צריך ״לוותר ולא להילחם״.

נקי בחסד אלוקים מכ״ד כסליו התשע״ו כל יום רק להיום.

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101391

אתמול נפלתי. משהו בהחלמה שלי לא עמד. 
אני מכור למין. לעיתים המחלה כל כך דביקה שאני לא מצליח להפריד ביני ובינה. בין המחשבות שלי למחשבות שלה.
אני משער שאז לרוב אני נופל. באסה אחרי שבעה עשר ימים מתוקים... 
הבוקר הזה איטי עד כדי זחילה, משכתי את עצמי בכח מהמיטה, קמתי והסתכלתי במראה. היו שם פנים מוכרות ולרגע חשתי
שהיו בפנים האלה משהו חדש...שלא היה בהם לאחר הנפילות הקודמות. קשה לי לתאר מה זה אבל אני רק יכול לומר שראיתי פנים של בן אדם לא רע, והם עודדו אותו להמשיך.

באהבה, מצפה להחלמתינו
אליג׳ה

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101394

עצוב לשמוע על הנפילה. עם זאת טוב לשמוע שקמת ממנה כמו שצריך, שאתה על הרגליים וכבר חזרה על השביל, שלא נכנסת למערבולת.. שמח בימים שהיו, תפיק את הלקחים ותמשיך הלאה, ביחד..
יום טוב!

״חסימת דרך בפני חפצים מורגלים, סיבוב זרמי הנפש לעבר אחר תחת אשר תעו בשטפם, אינה מלאכה כל כך קלה אבל נעימה ומלבבת היא..״ (הראי״ה קוק)

תגובה: יומנו של אליג׳ה לפני 7 שנים #101398

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4248

חבר יקר לליבי, כואב מאוד, אבל אם אנו חולים, אז כנראה שלא כל אחד זוכה ביום אחד להפסיק,
תחזיק בנו חזק, תתחבר לחברים, ואין לנו מקום אחר, קבלה ושוב קבלה, ולזכור שאלוקים הוא יכול לתת לנו עוד יום נקי, 
נשמח לראות אותך ממשיך איתנו, וביחד נגיע רחוק.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
זמן ליצירת דף: 0.66 שניות

Are you sure?

כן