הפרופסור החל את השיעור ע"י הרמת כוס עם מעט מים.
הוא החזיק את הכוס לוודא שכולם רואים אותה, ושאל את הסטודנטים: "כמה לדעתכם הכוס הזאת שוקלת?"
" 50 גרם.. 100 גרם.. 250 גרם..!" ענו הסטודנטים.
"אני באמת לא יודע. על מנת לדעת כמה היא שוקלת עלי לשקול אותה" אמר הפרופסור.
"אבל השאלה שלי היא: מה יקרה אם אחזיק את הכוס  למעלה כמה דקות?"
"שום דבר..” אמרו הסטודנטים .
" ומה יקרה אם אחזיק את הכוס כך במשך שעה?" שאל הפרופסור.
"ידך תתחיל לכאוב!" אמר אחד הסטודנטים.
"זה נכון. ומה יקרה אם אחזיק את הכוס כך יום?"
"ידך עלולה להתאבן, אתה עלול לחוש מתח עז בשרירים ואולי שיתוק ובודאי תיאלץ להתאשפז בבית-חולים" אמר סטודנט אחר וכל הסטודנטים צחקו.
"טוב מאוד. אך במשך כל הזמן הזה האם חל שינוי במשקל הכוס?" שאל הפרופסור.
"לא.." הייתה התשובה.
"אז מה גרם לכאבי בזרוע ומתח בשרירים?"
הסטודנטים היו נבוכים, תמהים.
"מה עלי לעשות על מנת להשתחרר מהכאבים שאל הפרופסור?"
"תניח את הכוס" אמר אחד הסטודנטים.
"בדיוק!" אמר הפרופסור. "בדומה לכך הן בעיות החיים. תחזיק אותן כמה דקות בראשך וזה דיי בסדר. תחשוב עליהם הרבה זמן ואתה מתחיל לחוש בכאב. אם תמשיך הרבה זמן הם מתחילים לשתק אותך. לא תוכל לעשות דבר"
טוב לחשוב על האתגרים או הבעיות בחייך,
אבל מה שחשוב יותר הוא להניח להם בסיומו של כל יום.
כך אתה מתעורר כל בוקר רענן וחזק ויכול להתמודד עם כל אתגר, כל נושא שמזדמן בדרכך!
אנא, אל תשכחו..
להניח את הכוס היום!!

תודה רבה פנימה. מדהים שגם אני כתבתי כאן דברים בכיוון לרגל פרשת השבוע.
ואין שני מחלימים כותבים בסגנון אחד. הארת לי את הדברים בהמחשה ממשית. תודה רבה.

בשמחה,
תודה גם לך טהרני על הקישור

שכחתי להזכיר שלא אני כתבתי את זה, אז הנה אני מדגיש את זה.
אינני יודע מי המקור, אבל זה מאד דיבר אלי גם כן.

שנזכה להניח בעיקר למה שאין ביכולתנו לשנות. אמן.

ממש מדבר אלי אז תודה.
הבעיה אצלי כרגע היא שמרוב דברים שיש לי על הראש אני נאבד ולא מצליח להיפטר מהם אחד אחד ואז אני ננעל על בריחה לרגשות או לתאווה.

תודה רבה אהבתי!
סיפרתי את זה, אבל אז קיבלתי תגובה שבעצם אומרת, שלא טוב בתוכנית, כי בעצם חושבים על הבעיה הרבה יותר...
אבל אולי... אם רק עושים אותה כמו שצריך.. אפשר להתמקד הרבה יותר בפיתרון, והרבה פחות בבעיה...

וכדברי הד"ר בספר הגדול, כשמתמקדים, זה גדל...

איזה מדהים.
תודה