בס"ד                                               
אבא שלי טוען במרץ שאני טועה בכל היחס לאופן בו אני מנסה לחיות היום. טענתו בקצרה היא שעלי להפסיק לדבר על עצמי בחופשיות. הוא גורס שעלי לשמור את הסיפורים שלי לעצמי, "הרעים", והטובים. הרעים כי "חֲטָאַי, אני אדע", לא אחרים. ואת הטובים, וזה הרבה יותר ברור (לו) פשוט אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מהעין.

תשובתי הקבועה היתה שאצלי העניינים פשוט הפוכים, כי אני הפוך, לא טוב לי לחיות בחושך. כל חושך. שם המחלה שלי גודלת, מעין  – "אין הצרה מתפתחת אלא בסמוי מהעין"... (או האוזן.) וכשתמה לגבי חלוקת הברכה עם כל מאזין עניתי לו בפשטות – "שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו". אני משתדל לשוח בנפלאותיו, לא נפלאותי.

לאחרונה מצאתי יסוד לדברים בספר "מכתב מאליהו" (ח"א עמ' 177) אדגיש שזו פרשנות שלי למבין לשרות. כל אחד מוזמן לעיי"ש.

הר' דסלר זצ"ל מאריך לתאר את חיינו בעולם הזה - הכל בחזקת נס - לעיתים הוא נסתר כדברים 'טבעיים', ע"ע מי שאמר לשמן וידלק. האדם הרגיל אינו נתפעל מגרעין נרקב הלובש צורה כעץ. שום בר דעת לא יאמר שזכה לחזות בעינו 'בתחיית המתים' לאחר שקטף פרי מעיצו. כי הורגל הוא בהתפוררות וצמיחתו מחדש. כן לא יתרגש האדם שיורגל לחזות בלבישת בשר גידים ועור על עצמות, פתיחת קבר ויציאת אדם חי ממנו...

כנס תכונֶה כל התרחשות לא רגילה, מסר לנו היוצר את הטבע בבריאה, כוחות רגילים, בכדי לאפשר לאדם מקום לטעות שבכוחו לפעול, וזו היא רק אחיזת עיניים. וכן הוא בירידת המן, למרות שבכל יום ירד להם די פרנסת אלפיים שנה נאסרו ישראל להשאיר למחר... וגם המרבה לאסוף לא עלה בידו יותר ממלוא העומר. וכל הנשאר לא בא אלא לבטלה? השי"ת ילמדנו בזה. שאין הסיבות נותנות או נוטלות, הוא המשפיע הנותן והמצמצם, כי הכל ברצונו נעשה.

הברכה שורה בסמוי הואיל ובו אין אפשרות לטעות כטבע. וכיוצא בו שייך גם אצל מי שכבר עמד בניסיון 'הטבע', עד שאיננו ניסיון עבורו כלל, אין עוד צורך שיתנהגו עימו מהשמים מתוך ההסתר הזה ועל כן מצויים הניסים אצלו...

- - - - -

אין לי השגה ברבי חנינא, אני לא מתקרב להבנת 'הטבע' והנס, כן נהירה לי חוסר יכולתו של מכור לחיות 'באופן טבעי' ללא התמכרותו. להרגשתי, מכור מפוכח החי בהחלמה משתייך לרביעית שבמדרגותיו של הר' דסלר – "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו", הוא יודע שמציאותו נס, הוא רגיל בו אינו מבדיל בינו לטבע...

כמי שאמון על התחדשות יומית (ניסית) לא כאופציה מועדפת בלבד, כקיומית. כמי שההרגל והמובן מאליו הפכו לאויביו הקטלניים והמרים, אין לי ברירה, עלי למצוא את ההתפעלות. לגלות את הנס הנסתר. ואת זה אני יכול לעשות רק על ידי שאשתף את בניו בנפלאותיו, ואז אתחנן בפני מי שאמר לשמן וידלק (ברכה בסמוי) שיאמר לחומץ (מכור שרוצה לחיות) וידלק... 

השבוע חשבתי לי שעבור מי שהפך את הסדר, עשה הכל כדי שהמתחולל בקרבו יישאר סמוי מהעין, הברכה תחזור לשרות במחיצתו דווקא כשיהפוך את הסדר מחדש..

תודה חבר על הרעיון היפה שארבע שנים היה סמוי מן העין,

וכנראה שהקפצתו הינה ישום מעשי של תוכנו בבחינת ברוך אומר ועושה,
מוטי