ברוכים הבאים, אורח

אין אונס - בחירה חופשית
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: אין אונס - בחירה חופשית 424 צפיות

אין אונס - בחירה חופשית לפני 3 שנים, 9 חודשים #124731

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

אין אונס….. השי"ת נתן לנו בחירה חפשית. והעצה להגביר כח השכל על המדות. ואז אין אונס. ואפי' מי שאינו יודע או יכול להגביר כח הדעת על המידות שלו… יש כיום כבר אצל הרופאים תרופות שיכול ליקח, ואפי' לאנשים שאינם יכולים לצאת מלהשתכר יש תרופות וטעראפיא לצאת מזה. בסך הכל כל אחד יכול. ויכול ויכול להגביר כח הנשמה. ע"י תורה תפילה בכייה להשי"ת. ואפי' בתוספות תרופות לזה [כמובן ע"י רופא]. ומחוייב לעשות כל יכולתו אפי' ע"י תרופות.

ולא נקרא אונס אם אינו עושה כל השתדלותו לצאת מזה..

וראיה לזה שאינו אונס אלא מחוייב לעסוק אפי' ברפואה תראה מהדרך פקודיך שמדבר מענין הפוך במי שעסוק לעשות כסף, וכו'. שמחוייב לעסוק ברפואה להוליד בנים. ובודאי לעניינינו שלא לעבור על דאורייתא מחוייב לעסוק בתרופות וגם בסגולות לכך.

וז"ל,

ספר דרך פקודך – מצוה א

ומדי דברי בזה אדבר בפרט הלזה כאשר דעתי אי"ה בכל מצוה רמזי מצוה התלויים בה אשר אפשר לקיימה בכל עת אפילו בהעדר המצוה הגשמיית הגופניית כי התורה נצחיית הוא בכל עת ובכל זמן, והנה בזאת המצוה אפשר לקיים בכל עת ובכל זמן מצות פריה ורביה בתורה, להוליד בכל פעם שכל חדש בתורה כמ"ש המקובלים, והדעת נותן שנצטוינו בכל זה כי השכל נברא בו כל המושכלות בכח כמו שנברא הזרע במוח בכח, ובאם יתבטל האדם מלהוציא הזרע שבכח מוחו במקום הראוי וכשר עפ"י התורה, ישאר בו הזרע מבלי תועלת, כמו כן המושכלות התקועים במוחו אם לא ישתדל להוציאם, בריאתם לריק, וילך בלא דעת לשאול ח"ו, ולפי"ז מחשבת הדעת והשכל הוא העיקר פ"ו באדם, רק שהשי"ת צונו גם להוליד בגשמיות ואז יתרבה גם השכל ביותר כי כל אדם שיוולד יהיה לו שכל משכיל, והבן:

ונ"ל דמש"ה פטר את עצמו בן עזאי באמרו מה אעשה ונפשי חשקה בתורה [יבמות סג ע"ב], כי גם לפמש"ל שהיה מוכרח ואנוס, עכ"ז יכול להיות תשוקה אחרת בעולם שע"י תשוקה הלזו יתבטל תשוקת כח המוליד, כגון מי שרודף מאד אחר תאוות הממון וכיוצא, ובטל ממנו הרגש כח המוליד, "ואף על פי כן איש כזה לא מיקרי אנוס, ומחוייב לעסוק ברפואה, דהיינו לבטל התאוה הזאת מלבו" עד אשר ישוב להרגש תאוות המוליד, כיון שלא קיים המצות עשה דאורייתא בשום ענין, משא"כ בחשק התורה, הנה אם לא קיים המצוה בגשמיות אעפי"כ קיימה ברוחניות, ועוד חיזק דבריו בן עזאי באמרו אפשר שתיעשה (המצוה הזאת) ע"י אחרים, והנה לכאורה דבריו תמוהין א"כ נאמר כזאת בכל המצות בציצית ותפילין, אך הוא אשר דברנו להיות שאמר שאעפי"כ הוא מקיים המצוה ברוחניות שהוא ג"כ מחוייבת, ואם יפנה מחשבתו מחשק התורה כדי להוליד בגשמיות הנה תתבטל ממנו מצות פ"ו ברוחניות בעסק התורה הולדת השכל, וזה אי אפשר לעשותה כל כך ע"י אחרים כי לא כולי עלמא גמירי בתורה להוליד ברוחניות, משא"כ בגשמיות אפשר לעשותה ע"י אחרים, הבן הענין ויונעם לך:

כז) ממוצא דבר זה תשכיל ותדע אשר חיוב גמור הוא לקיים מצות פ"ו בשכל המוליד בתורה בכל עת ובכל זמן, ונ"ל דמשום זה אמרז"ל [ברכות יד.] בסגולה ושבע ילין בל וכו' כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן בל יפקד רע, היינו שלא יבא לידי הוצאות ז"ל ח"ו, כי הנה בעת שאין הזמן גרמא להוליד בגשמיות הנה בביטול המצוה הוא אזיל בפרודא ואז יש חשש ח"ו להתעוררות כח המוליד הגשמי להשפיע אל החיצונים, והסגולה לזה לקיים המצוה להשביע את עצמו מן ההיתר ואז אין כאן בית מיחוש, ודוק אמרם ז"ל כל המשביע את עצמו מדברי תורה היינו להוליד ולחדש איזה ענין שעל ידו יהיה שבע כי אין שביעה רק בהוליד ענין מחודש כמו שידעת מהולדה הגשמיית הבן הענין:

גם תראה שמביא שמי שאינו עושה אפי' סגולה להינצל מזה ……

וז"ל,

ספר דרך פקודך – מצוה לה

יח) ובהיפך ג"כ ח"ו, מי שמרבה תאוותו ביותר אפילו בהיתר שמגרה יצה"ר בעצמו הוא ג"כ בכלל לא תנאף, כי מן ההיתר יבא ח"ו וכו', ואמרו ז"ל [סנהדרין קז.] אבר קטן יש באדם וכו', זולת בעת המצטרך לעמוד על נפשו נגד היצר וכמש"ל, וכל ערום יעשה בדעת ומאזני צדק ופלס ומאזני משפט לד' הבוחן לבות וכליות:

יט) בכלל זה בזמן שאינו עם אשתו, כגון שהוא בדרך או בימי נדתה (ויודע א"ע מחומם ובעל תאוה) ירחיק את עצמו מהדברים המביאים תאוה ומרבים זרע כגון מאכלים חריפים וכיוצא אם לא מצד ההכרח במדה ובמשקל, והמשכיל החכם עיניו בראשו, וג"כ מי שאפשר לו להיות נזהר בפת שחרית שסגולתו (ארז"ל [ב"מ קז ע"ב] שמתאוה לאשתו ואינו מתאוה לנשים אחרות, המונע את עצמו בעבור עצלותו או מחמת טורח משא ומתן ומלאכה הנה לא פעל הסגולה הנצרכה לאזהרת לא תנאף (אם לא שעושה בעבור סיגוף תשובה וכיוצא):

כ) ובכלל זה ג"כ מה שדרשו רז"ל [פסיקתא רבתי פכ"ד] לא תנאף לא תהנה לאף, שלא יריח ריח בשמים של אשה, וג"כ לא תנאף לא תהיו גורם לניאוף, צריך לשמור את אשתו ובנותיו שלא יהיו יצאנית ודברנית, וג"כ בכלל זה לפקוד את אשתו בשעה שרואה שמתקשטת לפניו ושעה שיוצא לדרך וכשבא מן הדרך, כי בשעה שהיא מתאוית לו והוא מונע עונתה דבר זה גורם לה לתאות הניאוף:

כא) וג"כ בכלל זה להשיא בניו ובנותיו סמוך לפרקן, וזה שדרשו [סנהדרין עו ע"ב] ופקדת נוך ולא תחטא, כי כשאינו משיאן סמוך לפרקן גורם ח"ו להביאם לידי ניאוף, וכל דבר המביא ח"ו לידי ניאוף הן לעצמו הן לאחרים הוא בכלל האזהרה, ראה עד כמה הקפידו הראשונים על הדבר עד שרבי יוסי דמן יוקרת אמר לבתו היחידה תוב לעפרך על שראה אחד משתדל להסתכל ביופיה [תענית כד.]:

ועוד הרבה לשונות יכולים להביא ורק קוצר הזמן להביא דברים פשוטים המובאים בכל ספרי קודש. ומובן מעצמו…

תגובה: אין אונס - בחירה חופשית לפני 3 שנים, 8 חודשים #124821

כשאני קראתי עיתונים, באותם פעמים שנבצר ממני לצפות בסרטים מכל סיבה שבעולם, היה מן המשתמע שיש אונס. ויש אונסים. ויש אנסים. כולל תיאורים חיים. ואם אני לא יכול כעת לראות איך עושים את זה אז לפחות שאקרא תיאור.

לא מספיק שאני כותב? צריך גם לחתום?
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.37 שניות

Are you sure?

כן