דבר ראשון, אומר שאני מעריך מאוד את תוכנית 12 הצעדים, כמו שאמרתי כבר הרבה פעמים. אפילו שאני עצמי משתמש-מומחה בשיטת תפסיק ולא השתמשתי בשיטה הזאת בכלל.
מצד שני, יש לי עליה שאלות רבות שאני חושב שחשוב לשאול, כי אנשים חדשים שנכנסים לכאן מתביישים לשאול, או מפחדים לשאול, מפחד שהאנשים שקיבלו אותם בברכה באתר יידחו אותם רק כי הם העזו להעלות כמה שאלות, מה שישרוף להם את הגשר האחרון והתקווה האחרונה לנקיות אמיתית.
אני חושב גם שככל שנקשה יותר על השיטה הזאת, כך נגלה יותר ויותר את היהלומים הצפונים בה, וכולנו נרוויח.
דבר שני, אף קושיה פה איננה על יעילות השיטה – כי השיטה עובדת, מיליוני אנשים לא טועים אחרי הכול, כל כוונתי בלשאול את השאלות הבאות היא לגלות את הדברים היפים שגלומים בבסיס השיטה, התיאוריה מאחורי המעשה.
השאלות נשאלו מתוך קריאה של "הספר הגדול" לאלכוהוליסטים.
השאלות יורכבו מציטוטים מתוך הספר, ואז שאלות על כל ציטוט בנפרד.
כל תגובה והערה תקודם בברכה, אבל אל תכתבו שטויות.
שאלה ראשונה:
"הדרישה הראשונה שנהיה משוכנעים שכל צורת חיים המבוססת על רצון עצמי היא מתכון לכישלון"
ממתי רצון עצמי זה דבר רע ? מי קבע אותה ?
אני רוצה ברצון עצמי להתחתן עם גברת פלונית אלמונית – זה רע ?
(אוי ואבוי אם תאמר לבחורה בדייט שתשאל: "למה אתה רוצה להתחתן איתי?" אני יענה לה "זה לא אני.. זה רצון ה'.. רצונו ייעשה.... אני עושה מה שאלוקים אמר לי, והוא אמר לי להתחתן איתך, זה הכול".. היא תיתן לך סטירה ותעוף משם)
אני רוצה ללמוד תורה – זה רצון עצמי רע ? אני רוצה לבנות בית נוח וחם לעצמי (ולמשפחתי, אבל גם, ובעיקר, לעצמי)
כן, אני עושה את זה בשביל עצמי, מה הבעיה בזה ? הבעיה היא שאין הסבר בספר – מחברי הספר זורקים עליך פצצה: "רצון עצמי זה רע", ובורחים לפני שתשאל שאלות – לא מסבירים, לא מנמקים, לא מעמיקים, זה לא רציני.
"כשחיינו על בסיס זה התנגשנו תמיד עם משהו או עם מישהו"
בוודאי שמתנגשים עם משהו או מישהו אם יש לך רצון עצמי. לדוגמא: יש לך רצון עצמי להיות יהודי, יש לך שמץ של מושג עם כמה אנשים אתה מתנגש בגלל הרצון הזה שלך ? אתה מתנגש עם לפחות חצי-שליש העולם.
אתה רוצה לעבוד בעבודה מסוימת ? אזי אתה לקחת ברצונך זה את העבודה מידיו של מישהו אחר,
והדוגמאות ממשיכות.
שאלה שנייה:
"כל אדם הוא כמו שחקן שמנסה לנהל את ההצגה כולה... מנסה להסדיר כל הזמן את התפאורה, את הבלט ואת האורות כראות עיניו.... אם רק יקיימו את הסידורים שלו, אם יעשו את מה שהוא רוצה, ההצגה תהיה נהדרת, כולם, כולל הוא עצמו, ייהנו....
מה קורה בדרך כלל ? ההצגה לא כל כך מצליחה... הוא מחליט להתאמץ יותר... הוא מתמלא זעם ומרחם על עצמו"
מה הבעיה בזה ?
אני יסביר: כל אדם בונה לעצמו תיאוריה איך העולם עובד – למשל, הוא מניח שאם הוא יעבוד קשה הוא יתוגמל היטב, אם הוא יוכיח את עצמו לעולם בצורה מסוימת, אזי העולם יתייחס אליו בצורה מסויימת, אם הוא ינהל את עצמו ואת חייו באורח מסוים, אזי הוא יימשוך נשים שיהיו מעוניינות להשתדך עימו, וכו' וכו', ככה כל אדם בונה תיאוריה לגבי העולם ומנסה ליישם אותה, זה טבעי וזה נורמלי.
כאשר התיאוריה שלו שגויה – הוא באמת מנסה להתאמץ יותר, הוא מנסה יותר ויותר להבין איך העולם עובד על מנת להבין איך להתנהל בו, הוא לא רוצה ש"יעשו את מה שהוא רוצה", אני לא חושב שזה גם היה כוונת המחברים – אף אדם אינטיליגנטי לא מצפה שכולם ייקפצו שהוא אומר משהו, הוא פשוט רוצה שהתיאוריה שלו לגבי איך העולם והאדם מתנהלים תתאים סוף סוף למציאות – שאם הוא סבור שהדרך בה מתנהל העולם היא דרך מסוימת, אזי שאכן הדרך הזאת אכן תתנהל כך במציאות.
שוב – מה הבעיה בזה, נשמע נורמלי עבורי. כמובן שזה תהליך קשה, אבל כל מי ששכל בקודקודו מנסה לחפש אותה – את הדרך להסתדר בעולם הזה, וכל החוקים שיש בו.
אני ייתן דוגמא: מישהו הסתכל על העולם, והחליט שאם הוא יילמד יותר תורה, הוא יתקדם בחיים – הוא יקבל הצעות שידוך טובות, הצעות ללימוד קבוע כאברך טובות, את גן עדן, הערכה מהחברה בה הוא חי, וכו'.
ואז הוא גילה שזה לא קורה – בגלל כל מיני סיבות.
אז הוא מתקן את הדרך שבה הוא מסתכל על העולם, ומחליט שאם הוא יילמד יותר תורה ויהיה יותר חברתי, הוא יתקדם בחיים וכו'.
זה גם לא עובד.
וככה הוא ממשיך – אם הוא יילמד יותר תורה, יהיה יותר חברתי, ויעשה כושר - ומנסה עוד פעם ועוד פעם.
וכן – ייתכן שבסוף הוא ייגלה שנכשל, שיש משהו שהוא לא הבין, שיש משהו שהוא פיספס – ייתכן מאוד, אז אולי בסוף הוא לא "יתמלא זעם וירחם על עצמו", אבל הוא כן יתאכזב ויהיה מבואס.
איזה אלטרנטיבה יש ? לומר ש"רצונו של אלוקים ייעשה" ? אבל זה לא משהו מסודר – אחרי הכול, גם אם תאמר אלף פעם שרצונו של אלוקים ייעשה, רצונו של אלוקים לא יעשה לך כביסה, ולא יגרום לך להבין מה להגיד ואיך להגיד את זה בסיטואציות חברתיות, ואיך ללמוד, ואיך לעבוד... מעל כל השאלות האלו של החיים אין איזה מקל קסמים ששמו "רצונו של אלוקים ייעשה" שפותר את כולם.
שאלה שלישית:
"האם אין הוא הוא קורבן לאשלייה שהוא יוכל לסחוט סיפוק והנאה מהעולם אם הוא יוכל להסתדר ?"
בוודאי שהוא קורבן לאשלייה הזאת, ובצדק – הרי אם הסתדרת בחיים, זה אומר בין היתר שאתה מקבל סיפוק והנאה מהעולם, (לא מבין מה המשמעות של "סוחט" פה, אני מניח לא המשמעות העבריינית של המילה).
שאלה רביעית:
"אנוכיות וראיית עצמי כמרכז, אלה הם לדעתנו שורשי הבעיה שלנו"
ממתי אנוכיות זה רע ? ממתי ראיית עצמי כמרכז זה רע ?
ברית המועצות, בתור דוגמא, החליטה שאנוכיות זה רע – שמה שאתה מייצר, אתה תחלק מייד לכולם, המדינה שהטיפה שאנוכיות זה רע, והיא התמוטטה, ואילו ארצות הברית, המדינה שאומרת שאנוכיות זה המטרה, משגשגת ועולה... אלוקים ברא את העולם כך שאנוכיות תעבוד, וחוסר אנוכיות לא יצליח לעבוד...
יש לכם מושג כמה מסוכן להכריז שאנוכיות זה רע ? אנוכיות זה הדבר שבנה, בונה וייבנה את העולם, לא ייתכן חיים בלעדיו כלל.
הקפה שאתם שותים הובא אליכם בגלל אנוכיות, החשמל שאתם מדליקים מודלק בזכות האנוכיות, מעליכם טס מטוס שנבנה בידי אנשים שדאגו רק לעצמם ולשכר שהם מקבלים כל חודש...
עוד דוגמא: דמיינו לעצמכם קיום יחסי מין ללא אנוכיות ! דמיינו לעצמכם יחסי מין כמעשה של צדקה או חסד ! הרי האוזניים ייצלו מלשמוע את הדבר הזה.
ראיית עצמי כמרכז זה רע ? איך זה ייתכן ? הרי התפיסה של גן עדן למשל, אומרת שאם אני יעבוד את האלוקים היטב, אזי אני יקבל שכר – לעצמי, לא לשכני, אלא לעצמי, ממתי זה רע לחשוב דבר כזה ?
הבעיה היא שמחברי הספר זורקים פצצה פסיכולוגית ענקית – אנוכיות זה רע, ולא טורחים להסביר למה היא רעה, מה בעומק שלה רע, מה הבעיה בה, פשוט מכריזים שאנוכיות זה רע, זה אכזרי ולא הוגן לעשות דבר כזה, כמו לומר שעשיית הצרכים שלך היא דבר רע – וזה יגרום לאלפי קוראים להיכנס לחרדות מכך שהם נזקקים לצרכיהם מדי יום, לדעתי פשוט אכזרי ולא הוגן.
שאלה חמישית:
"החלטנו שמרגע זה אלהים יהיה הבמאי שלנו בדרמה של החיים"
זה לא ברור – אם האלוקים הוא הבמאי שלנו, אז כמה אנחנו מעורבים במה שהוא קובע ? ואם יש מיליון אזורים אפורים בהם לא ברור מה האלוקים רוצה ? מה המקום שלנו בכלל אם אנחנו סתם אוטומטים שעושים מה שאלוקים קובע ? הרבה שאלות לא פתורות.
שאלה שישית:
"בדרך זו ניסינו לגבש אידיאל לחיי המין שלנו בעתיד. העמדנו כל קשר שהיה לנו למבחן זה – האם הוא אנוכי או לא"
מי מקיים יחסי מין מתוך חוסר אנוכיות ? מי יכול לדמיין יחסי מין מתוך חוסר אנוכיות ?
אני מדמיין מישהו מ-12 הצעדים אומר את הדברים הבאים לפני שהוא נכנס לחדר עם אשתו "אלוקים, אני רוצה לעשות עם אשתי חסד ולקיים איתה יחסי מין, כי אני מאמין שזה רצונך, ורצונך ייעשה, האמת שאני ברצוני העצמי לא נמשך אליה בכלל, אבל רצונך שאמשך אליה, לכן אני נמשך"
אישה תהיה אומללה מבעל כזה, אשר לא חושק בה באמת, אלא חושק בה בגלל ש"אלוקים רוצה", ובגלל ש"רצונו של אלוקים חייב להיעשות", ה' יירחם על חיים של אישה כזאת.
נכון, חיים של אישה מכורה לא טוב יותר, אבל זה לא מבטל את מה שאמרתי...
שאלה שביעית:
האם 12 הצעדים מטיפה לבודהיזם או למשהו שקשור אליו?
הרי הבודהיזם אומר שהדרך לאושר כפי שהתגלה לבודהה הזה היא – חוסר הרצון, כי הרצון למשהו, גורם לך לסבול, וחוסר הרצון או ההשתוקקות לדבר מה גורם לך להפסיק לסבול.
זה הכול בינתיים. היה לי 10 קושיות אבל שכחתי שלוש..
