בפרשת קורח מסופר על הפעם הראשונה בהסטוריה שבנ"י יצאו נגד משה, אל קורח הצטרפו עוד 250 איש מראשי העדה שחלקו על משה, הסוף היה שקורח נבלע באדמה ו250 איש נשרפו.

לכאורה נשאלות כאן שתי שאלות: א. למה אלוקים העניש את קורח בצורה לא טבעית? ב. מה ההבדל בין קורח לבין 250 איש שהם נשרפו והוא נבלע באדמה?

התשובה לכך היא שקורח ו250 חלקו על משה אבל לכל אחד הייתה סיבה נפרדת, המשותף להם ששניהם רצו שוויון - "כולם קדושים" "מדוע תתנשאו".
לקורח הסיבה למחלוקת הייתה בגלל שהוא רצה לעלות לגדולה ולהיות נשיא שבט הקהתי.
הנשיאים לעומת זאת שהיו מרוממים מכל העדה רצו להיות כולם בשווה שלא יהיה הבדלי מעמדות.

וזאת הסיבה שלכל אחד היה עונש כפי המגיע לו: קורח שרצה לעלות - ירד, 250 איש ראשי הסנהדראות שרצו לרדת - עלו באש (שטבע האש לעלות).

כל אחד מאיתנו יש לו מעמד, כולנו שונים, ולכל אחד יש מעלות וחסרונות, וכל אחד צריך להיות מודע להם הן כלפי הזולת והן כלפי עצמו.
כלפי הזולת:
מעלות: כל אחד יכול להשפיע על השני, אבל הוא אומר 'אנחנו אותו דבר', 'אין לי שום מעלות על השני', הוא צריך לדעת את מקומו האמיתי שהוא יכול להשפיע.
חסרונות: כל אחד הוא נמוך מהשני והוא צריך לדעת לקבל מהשני (מהחברים הותיקים בשפת התוכנית).
כלפי עצמו:
חסרונות: כל אחד צריך לדעת שהוא מכור, והוא חסר אונים מול התאווה.
 מעלות: הוא מחובר לאלוקים ואלוקים נותן לו כח לעוד יום שפוי ונקי.

יפה,
אהבתי.

יפה מאוד, תודה רבה על השיתוף