מאחר וראיתי שרבים נהנו מהפוסט, והיום קניתי את הספר "מכניע זדים" (זה היה העותק האחרון בחנות ברסלב. כנראה שהוא קשה להשגה...) ובו דברים של רבי נתן באותה סוגיה, שבסופם גם ווארט חריף בנושא, אני מעתיק אותם כאן לתועלת כולם (מתוך סעיף ח בחלק א' של הספר):
"בודאי אם הוא רוצה לשוב להשם יתברך בלב נשבר על ידי שמרגיש עוצם ריחוקו מהשם יתברך - מה טוב. אבל לא להתרחק חס ושלום יותר על ידי הקושיות והחסרונות שקשה לו על עצמו.
וכבר דברנו מזה, שאפילו אם מוצא באיזה ספר מוסר, שמחמיר עליו מאוד ומפליג מאוד בעוצם האיסור והפגם של אלו המעשים שיודע בעצמו שעבר עליהם, אף על פי כן אין הכוונה שמי שעבר על זה יתרחק יותר חס ושלום, רק הכוונה כדי שיזכור עוצם הפגם וישוב מזה, אבל לא שיתרחק יותר על ידי זה חס ושלום.
ומי שרואה באיזה ספר דברי תוכחה ומוסר, והוא נופל על ידי זה יותר, עליו נאמר: "לא זכה - נעשית לו סם המוות", שדברי תורה שבאותו ספר נעשה אצלו סם המוות ומפיל אותו יותר.
ועל זה הזהירה התורה: "וחי בהם - ולא שימות בהם", שצריכין רק לקבל חיות מדברי התורה, ולא למות - ליפול על ידם חס ושלום".
עד כאן.
