מי שקרא היום את הבדיחה היומית במייל היומי מן הסתם חייך.
אני אבל מכיר את זה כסיפור עם שמות אמיתיים שקרה באמת ואולי מישהו יוכל או ירצה ללמוד מזה גם דברים חשובים נוסף על החיוך:
מסופר על ר' שמואל מונקעס, חסיד נודע של בעל התניא שפעם בחנוכה אשתו שלחה אותו לקנות שמן בשביל להכין לביבות, יצא ר' שמואל לקנות שמן, ובדרך ראה קבוצת חסידים בעגלה. לאן נוסעים? לרבי! אה, כך? נוסעים לרבי גם אני רוצה. קפץ על העגלה ונסע.
הסתיים חנוכה, והוא חשב נו אולי כבר הגיע הזמן לחזור הביתה, אבל במחשבה שניה החליט שכבר פורים תיכף מגיע אז יישאר לפורים.
ומכאן בקצרה הוא נשאר כל השנה אצל הרבי כי אחרי כל חג החליט שהוא צריך להישאר גם לחג הבא . . . . . . .עד שהגיע חנוכה שאחריו ואז החליט שבאמת כבר הגיע הזמן לחזור הביתה . . . . . .
בדרך חזרה הביתה נזכר ששנה שעברה אשתו ביקשה ממנו לקנות שמן . . . . . . נכנס לחנות וקנה שמן, אבל בכניסה לבית נתקל במפתן, נפל, וכל השמן נשפך, ואז אמר לאשתו: את רואה מה קורה כשממהרים?
