ראש ישיבת הר המור, הרב צבי טאו, יוצא נגד שיטת הטיפול ´12 צעדים´ אשר אימץ תלמידו הרב יהושע שפירא. במייל שהופץ כותבים תלמידיו בשמו של הרב טאו "יסודות מהנצרות"

נטעאל בנדל, כיפה

כ"ג אדר א´ תשע"ד, 23/02/2014 14:47


במייל שהופץ על ידי כולל "יהושע אליהו" בירושלים, המזוהה עם חוג ישיבות הר המור, נטען כי בימים האחרונים הרב צבי טאו יוצא נגד שיטת 12 הצעדים בה דוגל הרב יהושע שפירא - מתלמדיו של הרב טאו. על פי עדתו של הרב נדב פרידמן הזהיר הרב טאו ואמר על השיטה הטיפולית כי "שומר נפשו ירחק מזה".

לפני ימים אחדים הפיץ הכולל, ברשות הרב שמואל שטרן, מתלמידי הרב צבי טאו, מייל ובו עדות של הרב נדב פרידמן שמתאר כי בפגישה בינו לבין הרב צבי טאו ראש ישיבת הר המור, הזהיר הרב טאו משיטתו הטיפולית של הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן ותלמידו של הרב טאו.

"ביום שישי האחרון שוחחתי עם הרב טאו שליט"א שאמר לי בפעם האחרונה שדברתי עמו, לפני חודשיים,  שאינו מכיר את השיטה (12 הצעדים – נ"ב)" כך כותב הרב נדב פרידמן במייל שמופץ באחרונה בין תלמידי ישיבות הר המור. עוד כותב הרב כי "מאחר והרב ראה שרבים עוסקים בשיטה והעניין צובר תאוצה, הוא החליט לבדוק את העניין בצורה יותר יסודית ואמר  שהוא בדק דרך כל מיני צינורות וזימן גם מכורים שעברו דרך השיטה וגם תלמידי חכמים שונים ששמעו סדנאות" כך מעיד הרב פרידמן.

שיטת 12 הצעדים הינה שיטה פסיכולוגית מוכרת לטיפול בהתמכרויות. מי שאמץ אותה בשנים האחרונות הוא הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן. לפני כשנה וחצי ערכה ישיבת רמת גן סדנאות הדרכה לאנשי חינוך דתיים בשיטה הייחודית שעשויה לגמול בני נוער מהתמכרויות שונות בין השאר להתמכרויות ברשת האינטרנט.

הרב פרידמן כותב בתפוצת המייל כי עמדתו של הרב טאו לגבי שיטת 12 הצעדים שאמץ הרב שפירא היא "חד משמעית ש'שומר נפשו ירחק מזה', בין למכורים ובין שאינם ממש מכורים, ויש לדעתו (של הרב טאו- נ"ב) לפנות לשיטות פסיכולוגיות אחרות המטפלות במי שמכור . הוא משוכנע שיש בזה נזק לשנים רבות הן ברובד הנפשי והן במישור הרוחני" .

עמדתו החדשה של הרב טאו נגד שיטת 12 הצעדים גובשה בעקבות הטענה, כפי שמעיד הרב פרידמן, ש"היהדות היא לוחמת, אקטיבית ופועלת, כשיש בעיה נלחמים ונאבקים ולא אומרים 'אני לא יכול', לאורך כל התנ"ך וספרי המוסר רואים שהדרך לתקן קלקולים בנויה על אמון בכוחות שיש בנו ועל מלחמה ללא פשרות בכל מיני חולשות. אך בשיטה זו יש הדגשה לא פרופורציונאלית של 'לא  יכול' וחוסר אונים" מעיד פרידמן על עמדתו של הרב טאו ואומר כי לדברי הרב טאו "דבר העלול להביא להרבה חוסר ביטחון, עייפות נפשית ובהמשך לכל מיני 'ויתורים' רוחניים כפי שהעידו בפניו כל מיני אנשים שנפגש עמם" ועוד כי "הרב חושב שניכרים בה יסודות נוצריים של ייאוש, עייפות וחוסר אמון ואמונה בעצמנו, וזה מתיישב טוב באווירה הכללית שהחברה נמצאת  בה של עייפות מאידיאלים, עייפות בתורה, עייפות בעניין ארץ ישראל וכו' ועתה הופיעה שיטה שנותנת כביכול אישור לעייפות זו" .

הרוצה בתשובה היקר הצלחת להכניס בליבי ספקות גדולים ולעורר ספקות ישנים שהיו שם תמיד. הדברים לא מפתיעים ולא מחודשים ובכל זאת כשהם נשמעים כפסיקה בצורה גורפת כל כך הם עלולים לפגוע. לעניות דעתי טוב תעשה אם תסיר את הדברים מהפורום ומי שיפגוש בהם בחוץ- שיתמודד. אני לא רואה סיבה לערער את הבסיס של כולם.
מקווה שהובנתי ושלא היה נראה כאילו דברי יוצאים נגדך או חלילה וחס נגד הרב.
תודה.

שלום.

מכיוון שזה כבר הועלה אני כן יגיב.

אני חושב שזה בסדר גמור שכל אחד יכול להביע דעתו, ובעניין הרב טאו, לדעתי הוא לא הבין את הדברים לעומקם, מתוך מה שכתוב מובן כאילו שהתוכנית מתירה לבן אדם שימוש בטוענה שהוא לא מסוגל להתמודד ואין לו כוח, ועל זה קם הרב טאו וצועק הייתכן, הרי אין זו דרך התורה.

המכורים שדיברו איתו כנראה אוחזים בצעד אחד וכנראה לא התקדמו משם, כי צעד שתים ואחר כך שלוש הם המהות של התוכנית, החיבור לאלוקים ובקשת עזרה ממנו, וקבלת הכוח והיכולות ממנו, שאין מי שיכול לבוא ולפסול את זה במחי יד.

התוכנית אינה דוגלת בייאוש, ההיפך, לפני שהגעתי לתוכנית הייתי מותש ועייף ומיואש מהמלחמות ומהנסיונות להפסיק, התוכנית לימדה אותי שאין לי כוח, אבל ישר למדתי גם שישנו אחד ולו מלא הכוח.

אוהבים
אני מזדהה מאוד עם מה שכתב 'אור' - קילורין לעיניים.
המכורים שאני מכיר, ושעובדים את התכנית ועושים את הצעדים כדבעי, ממש לא דומים למה שמתאר הרב טאו, הם אנשים חיים, רעננים, שמחים ומאושרים, וממש לא סובלים מעייפות רוחנית, להיפך, הם נעשים נמרצים יותר.

לגופו של ענין לא זכור לי שכל אותם מקומות בהם ביקרתי, והמעשים שעשיתי, לפני שהגעתי לתכנית,
כן קיבלו את הסכמתם של הרב טאו....
אז אני מעדיף להשאיר את זה כך.

יפה אמרו קודמי ואני מצטרף לדבריהם.
מאז שהגעתי לתכנית התחיל תהליך (שלא הסתיים), בו הפכתי מאדם עצל, פאסיבי, שמפחד לפעול במציאות, לאדם פועל שלא מפחד לעשות גם אם לפעמים התוצאה היא כשלון.
אני סבלתי שנים במחלה, יותר מ-20 שנה ניסיתי את כל הפתרונות האפשריים שהכרתי, שמעתי שיעורים שוב ושוב, הבטחתי, נשבעתי שבועות, קיבלתי קבלות, למדתי את כל ההלכות בעניין שז"ל והבנתי עד כמה החטא נורא. מוזר, אך ככל שהעמקתי בעניין, השימוש שלי גדל, התחזק וייסורי המצפון קרעו אותי מבפנים, חשבתי ברצינות לשים קץ לחיי  :'( , לחיי הסבל האלה.
התכנית הוכיחה את עצמה וכבר 220 ימים אני נקי, תקופת נקיות שלא היתה לי מאז גיל 14. ולא רק שאני לא משומש, אני הרבה יותר מפוכח ונוכח במציאות, החיים שלי השתנו לבלי הכר והיום טוב לי, טוב לי עם עצמי, עם המשפחה, עם המציאות ועם אלוהים.
שנים סבלתי בתפילות והיום אני מחובר, שייך ולראשונה בחיי אוהב את ה'.
לא יודע להעיד על אחרים, עלי התכנית השפיעה לטובה, חיברה אותי לאלוהים, שיפרה משמעותית את עבודת ה' שלי והפכה אותי ליהודי טוב יותר.
ירוחם

בכל פעם שאני נתקל בדבריו של רב זה או אחר נגד התכנית, אני שואל את עצמי: האם הרב הזה יכול לעזור לי להפסיק עם השימוש?
לצערי התשובה היא תמיד שלילית.
וכיוון שהשימוש מרחיק אותי מה', אז עם כל הכבוד לרבנים, אני מעדיף להיות קרוב לה' אפילו אם זה לא מסתדר להם עם האידיאולוגיה שלהם.
סליחה על החריפות.

אני דווקא לא רואה בכך בעייה. מן הסתם, ישנם גם מכורים רבים בישיבות ברוח "הר המור" וכדאי שייפתח פה דיון בנושא, שיוכל להועיל עבורם.

מלבד זאת, הפורום בהגדרתו מכיל ומאפשר גם דרכים אחרות מלבד הצעדים. דא עקא, שבשוטטות רבה במרחבי הפורום, לא מצאתי ולו אחד שהצליח להישאר נקי לאורך זמן ללא הצעדים...

ולגופם של דברים, אשתדל להגיב על כמה נקודות. מקווה שאזהר בלשוני החדה (בכנות, האמת שלא כל כך...).




אני נמצא בתוכנית כארבעה חודשים. אני משוכנע שלא ניתן להבין לעומק את התוכנית בפחות מחודשיים, כל שכן כאשר מדובר בחודשיים שבהם העיסוק בתוכנית הוא צדדי. ובייחוד לאור העובדה שכמעט ולא ניתן ללמוד ולעבוד את התוכנית דרך ספרים. יש גם צורות רבות לבצע את הצעדים, וכפי ששמעתי מחבר אתמול: אין שני אנשים שעושים את הצעדים באופן זהה. וכן, גם אדם גדול הוא אדם.




אני באופן אישי הייתי שנתיים בטיפול, עליו שלמתי עשרות אלפי שקלים, והדבר לא השאיר אותי נקי לאורך זמן. אני מכיר עוד רבים כאלה. האם הרב טאו, או מישהו אחר כאן, מכיר עשרה מכורים שנשארו נקיים באופן אחר? חמישה? שלושה? אחד?

הרב משה בלייכר, מההולכים בדרכו של הרב טאו, כותב בספרו על שמונה פרקים לרמב"ם, שכשלאדם יש בעייה נפשית הוא צריך לפנות לאיש מקצוע ולא לרב. בדף הבית של "שמור עיניך" כתוב: "הכלים שאנחנו משתמשים בהם פותחו בהדרכתם של מיטב המומחים בתחום ההתמכרויות, ומתוך ניסיונם האישי של מאות מכורים שהצליחו בעצמם להשתחרר".

מקים הארגון לא חיפש לשווק את הצעדים, אלא להיפך, חיפש כל דרך אפשרית לעזור למכור (כפי שניתן לראות במדריך). העניין הוא שהכלי שהוכח כיעיל ביותר הם הצעדים. ולכן, מי שמשוחרר מדעות קדומות ומחפש פתרון שיגרום לכך שיפסיק להשתמש בתאווה מוצא את הצעדים.




נדמה לי, שגם הרב יהושע שפירא מכיר כמה ממקורות היהדות... גם בינינו המכורים, לא חסרים תלמידי חכמים גדולים (עד כמה שזה עשוי להישמע מוזר למי שאינו מכור ו/או מכיר לעומק את עולם המכורים ונפש המכור).

ישנם כיוונים רבים ביהדות, חלקם מקובלים יותר וחלקם פחות. העובדה שהרב טאו רחוק מבחינה רעיונית מאותם כיוונים הקרובים לתוכנית הצעדים (המופיעים רבות בספרי חסידות ואולי גם בספרי הרמח"ל למי שרוצה לקרוא אותם ברוח זו), אינה מוחקת אותם מן היהדות, כמו שהעובדה שרוב היהודים שומרי המצוות אינם מסכימים עם דעותיו של הרב טאו, אינה גורמת למחיקת שיטתו מן היהדות.

בכלל, אני יכול להעיד על עצמי, שאחד הדברים שגרמו לי נזק רב כמכור הוא הגישה החולה של תפיסה צרה וחד מימדית, לפיה הצדק נמצא רק אצלי ושהייתי (ועדיין) חי בתוך הראש שלי עצמי, בלי פתיחות לכיוונים אחרים (לכן גם פחות מפריע לי שהרב טאו יגיד שהשיטה לא נראית לו. יותר מפריעה לי שלילה מוחלטת כיוונים אחרים). אני חושב שכדאי שכל מכור שבא לכאן יבדוק עד כמה הוא בטוח שהוא הצודק בכל דבר...

טוב, לא כדאי שאמשיך, שלא אתמלא בטינה שמסוכנת עבורי כמו שימוש בתאווה...

אין לי בעיה
עם המצאותו של דיון כזה בשמור עיניך
הייתי מעביר אותו לרעיונות, ציטוטים...
מה שקרה בסוף
נ.ב
כותרת הדיון, רב... נגד רב...  לא מוסיפה כבוד לפורמינו.

מסכים מאוד. אולי כדאי שהאחראים ישנו את הכותרת ל"הרב טאו: להתרחק משיטת 12 הצעדים".

ברצוני להבהיר שאני כשלעצמי אין לי ספיקות בנוגע לדרך החיים של 12 הצעדים, שהתגלית עליהם היא הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיי, ובעצם הם אלו שהעניקו לי - בחסד ה' - את החיים במתנה.
גם הערותיו של כבוד הרב שליט"א בעניין התאמת התוכנית לדרך היהדות לא קשות לי, ואכמ"ל, ובכל אופן המציאות מוכיחה את ההיפך, ואין ספק שדבריו של הרב שליט"א נאמרו - לאחר בקשת המחילה ומתוך כל הכבוד הראוי - מתוך אי הכרה מספקת של התוכנית.
(דרך אגב באתר אש התורה מופיע מאמר יפה בענין התאמת התוכנית ליהדות)
הסיבה שבכל זאת העליתי את דבריו של הרב לכאן היא משום שרציתי לעורר את הדיון ולשמוע מה יש לחברים להגיב על הדברים. הדבר נעשה מייד לאחר שנתקלתי בדברי הרב כפי שהם הובאו באתר מסוים, והעתקתי משם את הכתבה במלואה בלי לעשות שום שינוי בכותרת ובתוכן.
אני מתנצל על כך שלא הפעלתי את שיקול הדעת הראוי בעניין הנזק שפרסום זה יכול לעשות למכורים פוטנציאלים ש12 הצעדים יכולים להציל להם את החיים.
בתקווה שיש בדבריי אלה מעט משום תיקון המעוות

מלבד הספיקות שמתעוררות בודאות אצל חלק מהאנשים (וגם אם רק אצלי זה חבל) זה גם גורם פה לאנשים לכעסים והתבטאויות לא מוצלחות. אני באמת חוזר ואומר שעדיף לכולם שזה לא ימשיך להיות כאן.
תודה וסליחה על החפירה.

הפרסום שלך בפורום, לדעתי, לא גרם כל כך נזק, אלא עורר דיון חשוב.

מה שהרבה יותר מטריד אותי, הוא המייל שהופץ עם דבריו של הרב פרידמן,
והכתבה שפורסמה בעקבות כך באינטרנט.
אני מעריך שישנם כמה וכמה אלפים ה"מחזיקים" מהרב טאו.
ביניהם מסתבר שישנם לפחות כמה עשרות מכורים.
הצעדים מעכשיו לא יהיו עבורם אופציה,
כי "אין מתרפאים בעבודה זרה".
מסתבר כי הם ייאלצו לעבור דרך ארוכה וקשה עד שיגיעו לקרקעית כזו,
שתגרום להם להעז להמרות את פי רבם, ובלבד שיישארו נקיים...

בעניינים של הדרכות אישיות מסוכן מאוד לצאת בריש גלי (כפי שנעשה כאן).
צריך תמיד לבדוק כל מקרה לגופו, ושכל אחד ישאל את הספונסר שלו בעבודת ה'...

והנה המאמר האמור מאתר אש התורה

יהדות ו12 הצעדים

תכנית 12 הצעדים המצליחה, בנויים על פרדיגמה של צמיחה אישית שהיהדות מלמדת מזה 3,000 שנה.
מאת  הרב אלי גלזר
תוכנית 12 הצעדים, אשר פורסמה לראשונה בספר "אלכוהוליסטים אנונימיים", פותחה על ידי ארגון האלכוהוליסטים האנונימיים (AA) כשיטה לגמילה מהתמכרות לאלכוהול. מאז היא אומצה עבור מגוון התנהגויות כפייתיות והתמכרויות – בין אם התמכרות לחומרים נרקוטיים ואחרים, ובין אם להתמכרויות אחרות כמו להימורים.
למעלה מ-50 תוכניות פותחו במשך 70 השנים האחרונות, כשמיליוני אנשים בכל העולם נהנו ישירות משיטת הריפוי של 12 הצעדים.
חלק ניכר מתהליך 12 הצעדים מתרחש בד' אמותיהן של פגישות הקבוצות האנונימיות, ולכן קשה לבחון אותו בתהליך מבוקר ומדויק. בשל כך, קיים בחלק מהקהילות המדעיות והרפואיות היסוס בהתייחס ליעילות השיטה על פני גישות קליניות אחרות. בכל אופן, אם תשאלו את רוב האנשים שבילו זמן ניכר ב"חדרי הטיפול", הם יאמרו לכם שלא היה להם סיכוי להצליח, בהשוואה לתקופת השתתפות בתוכנית 12 הצעדים.
12 הצעדים בנויים על פרדיגמה של צמיחה אישית שהיהדות מלמדת מזה 3,000 שנה
מעניין ש-12 הצעדים בנויים על פרדיגמה של צמיחה עצמית שהיהדות מלמדת מזה כ-3000 שנה.
הדבר הראשון שבולט כשבוחנים את תוכנית 12 הצעדים הוא שההתנהגות ההתמכרותית מוזכרת רק פעם אחת – בצעד הראשון: "הודינו שאנחנו חסרי אונים מול ה_____ (מלא את החסר) – שאבדה לנו השליטה על חיינו". בשום מקום אחר הצעדים לא מדברים ישירות על ההרגל הכפייתי, משום שמייסדי ה-AA הבינו שכל התמכרות היא מחלה בת 3 היבטים:
•
פיזי: השתוקקות עזה.
•
רגשי: שימוש בהתנהגות כתרופה וכבריחה מהתמודדות עם סוגיות החיים הקשות.
•
רוחני/אינטלקטואלי: אי פנייה לאלוקים כדי לעצור את ההתנהגות; אמונה עקשנית שאני יכול לעשות זאת בעצמי.

לכן, הפתרונות צריכים לכלול את שלושת היבטי הריפוי האלה:
•
פיזי: הפסקה מוחלטת של הפעולה.
•
רגשי: פיתוח מיומנויות התמודדות בריאות לטיפול במצבים קשים.
•
רוחני/אינטלקטואלי: להבין בענווה שאנו חסרי אונים מול אותה התנהגות, ולבקש מאלוקים שיעשה עבורנו מה שאיננו מסוגלים לעשות לעצמנו.
  חז"ל הורו לנו את האבטיפוס היסודי הן לקיום הגלובלי והן לקיום האישי:
"שמעון הצדיק...היה אומר: על שלושה דברים העולם עומד, על התורה (רוחני/אינטלקטואלי) ועל העבודה (פיזי) ועל גמילות חסדים (רגשי) - פרקי אבות א', ב'.
תהליך התשובה (שינוי הדרך לטובה) נעוץ באותם שלושה ממדי הוויה.
•
את האינטלקט אנו יכולים להפנות או לגאווה או לענווה (וקשר עם הבורא).
•
הרגשות יכולים לשרת קנאה ואנוכיות, או אהבת חסד ודאגה לזולת.
•
את האינסטינקטים הפיזיים אנו יכולים לשחרר להשגת סיפוק תשוקות והנאות, או לרסן ולתעל למטרות נעלות יותר.
"רבי אלעזר הקפר אומר: הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם" - פרקי אבות ד', כ"ח.
היהדות מלמדת שלאדם יש שלוש מערכות יחסים מתמשכות שבהן הוא חייב להצליח: 1. עם עצמו; 2. עם בני אדם אחרים; 3. עם אלוקים.
מערכת יחסים עם עצמי, משמעותה הערכה כנה של היתרונות והחסרונות שבאישיותי, מודעות למטרת חיי ולקיחת אחריות על מעשיי.
מערכת יחסים עם אנשים אחרים מתורגמת למימוש תפקידי המיוחד בעולם, בדרך בה אני יכול להועיל לזולת, ומודעות להשפעתי על כל מי שבא עמי במגע.
מערכת יחסים עם אלוקים מחברת אותי לכוח האינסופי בעולם הזה, לנגיעה באושר המוחלט ומקנה לי יכולת לראות בענווה את מקומי בתוכנית הגדולה של הבריאה.

צעדים 1-3
במבט מבעד לעדשה זאת, נוכל לראות כיצד 12 השלבים פונים אל שלוש מערכות יחסים אלה בתהליך הריפוי.
צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול ה______, שאבדה לנו השליטה על חיינו.
צעד שני: הגענו לאמונה שכוח גדול מאתנו יכול להחזיר את שפיות דעתנו.
צעד שלישי: החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוקים כפי שהבנו אותו.
הצעדים מתחילים מתוך מודעות עצמית עזה והודאה בשורש הבעיה – חוסר יכולת לשנות את ההתנהגות בכוח הרצון לבדו, והכרה בתוצאות התנהלותי הנוכחית (צעד ראשון: מערכת היחסים של האדם עם עצמו).
צעדים שתיים ושלוש מתייחסים לקשר של האדם עם אלוקים, ראשית, להכיר בכך שבורא העולם יכול לשנות את התנהגותי (צעד שני), אם אני אעשה את הצעד הנחוץ (צעד שלישי). במלים פשוטות: "אני לא יכול. הוא יכול. אני חושב שאאפשר לו לעשות את זה."
יש הטוענים בטעות שהודאה בחוסר האונים שלנו עומדת בניגוד לרעיון הבחירה החופשית של היהדות – "אם אני באמת מחליט משהו, אני יכול להתגבר על כל מכשול".
התלמוד לעומת זאת אומר בדיוק את ההיפך. מלמדים אותנו שהיצר הרע שלנו מתחזק ומתחדש מידי יום, ובלי עזרת האלוקים, אין ביכולתנו להתגבר עליו (קידושין ל ע"ב).
עיקר יסודי ביהדות הוא שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות ל"ג ע"ב). האוטונומיה היחידה שיש לנו בעולם הזה היא היראה – לראות את עצמנו ביחס לבורא העולם, בצירוף תחושת היראה הנובעת מהתבוננות זאת. יש לנו את החופש לבחור, אבל רק אלוקים יכול להחליט אם להניח לבחירה זאת להתפתח בהצלחה למעשה.
פגע ההתמכרות הוא לא פחות מיצר הרע, כפי שהוא מתגלה בבני אדם, ביחס לניסיון המסוים שלהם בחיים. בלי עזרת הא-ל, אנחנו באמת חסרי אונים.

צעדים 4-7
צעד רביעי: ערכנו חשבון נפש מוסרי, נוקב ואמיץ.
צעד חמישי: התוודינו בפני אלוקים, עצמנו ואדם נוסף על טבעם המדויק של חסרונותינו.
צעד ששי: היינו מוכנים לחלוטין שאלוקים ישחרר אותנו מפגמים אלה באופיינו.
צעד שביעי: ביקשנו ממנו בענווה שישחרר אותנו מחסרונותינו.
תהליך ההחלמה ממשיך בחשבון נפש אמיץ ומקיף. הצעד הרביעי מתמקד, בין השאר, בניסיונות היהירות, האנוכיות וסיפוק התשוקות המצויים לעתים קרובות במכור המתייסר בהתנהגותו הכפייתית.
הודאה על מציאות פגמים אלה באישיותנו, בפני עצמנו ובפני אלוקים, ודיבור עליהם עם אדם המכיר היטב את תהליך הריפוי, חיוניים לשינוי המצב. זה אינו וידוי או חיפוש אחר מחילה, אלא גישה תלת שכבתית של זיהוי והכרה בחסרונות ספציפיים על מנת לעצב תוכנית פעולה יעילה. בהחלט לא מס שפתיים גרידא.
חשבון נפש הוא המפתח לצמיחה אישית על פי היהדות. כדאי לעבוד עם שותף (חברותא) או רב, כדי לדון בבעיות ולתכנן אסטרטגיות לשיפור (צעדים ארבע וחמש: מערכת היחסים של האדם עם עצמו).
בצעדים שש ושבע אנחנו שוב מביטים אל מערכת היחסים של האדם עם אלוקיו. אנחנו מבחינים שהוא מקור ההצלחה לצמיחה האישית שלנו, ושאנחנו מחויבים ליזום בקשת עזרה.

צעדים 8-10
כיצד נוכל לבקש מאלוקים שיסלח לנו, אם איננו מוכנים לקחת אחריות על מעשינו כלפי הזולת?
צעד שמיני: ערכנו רשימה של כל האנשים שבהם פגענו והיינו נכונים לכפר על כל מעשינו בפניהם.
צעד תשיעי: כיפרנו על מעשינו במישרין בכל מקום שהדבר ניתן, פרט למקרים שמעשה זה היה פוגע באנשים בהם פגענו או באחרים.
צעד עשירי: המשכנו בחשבון הנפש, וכאשר שגינו, הודינו בכך מיד.
אחריות על האינטראקציה הבינאישית שלנו משורטטת בבהירות בשלושת השלבים האלה. התנהגות התמכרותית עלולה לגבות מחיר רב מהאנשים הקרובים למכור, ואף מאלה הרחוקים ממנו. ההחלמה בחלקה הגדול היא תהליך ריפוי שאינו רק פנימי בתוכנו, אלא גם למערכות היחסים בהן יתכן שפגענו.
המנהג האוניברסאלי של היהודים לזהות קרעים אפשריים בינינו לבין הקרובים אלינו ולבקש סליחה, מאפיין את מעשינו לפני יום הכיפורים. כיצד נוכל לבקש מאלוקים שיסלח לנו, אם איננו מוכנים לקחת אחריות על מעשינו כלפי אחרים?

צעדים 11-12
צעד אחד עשר: חיפשנו על ידי תפילה והרהורים כיצד לשפר את הקשר המודע שלנו עם אלוקים, כפי שאנו מבינים אותו. כשאנו מתפללים רק לדעת את רצונו מאיתנו ומבקשים את הכוח לבצע זאת.
צעד שנים עשר: משעברה עלינו התעוררות רוחנית כתוצאה מצעדים אלה, ניסינו להעביר בשורה זו ל_______ (מכורים אחרים) וליישם עקרונות אלה בכל תחומי חיינו.
הצעדים מסתכמים באחריות קולקטיבית להמשיך להשקיע בקשר האישי שלנו עם אלוקים, כמו גם בחובתנו החברתית להשתמש בהחלמתנו כדי לעזור לאחרים. במילים פשוטות: "אי אפשר לשמור על זה, אלא אם נותנים את זה". כפי שמסביר הרמב"ם, הרמה הגבוהה ביותר של קיום מצוות אהבת ה', היא לעזור לאחרים לקיים אותה.
אנחנו רואים סיכום של שלוש מערכות היחסים עליהם דיברנו בשני צעדים אחרונים אלה. החלמה ארוכת טווח ויציבה דורשת התמקדות עקבית בהתנזרות פיזית מההתמכרות לחומר או להתנהגות, כמו גם תשומת לב מתמשכת לצמיחה הרגשית והרוחנית. שאננות היא פשע בל יכופר כשמדובר בהתמכרויות.
באמת זהו פסק דין גורלי לכולנו, מכורים או לא. הדבר היחיד הבטוח בחיינו הוא המוות, ולכן כל רגע הוא הזדמנות יקרה לצמיחה. יתכן שהכרה זאת תסיר את המכשול האחרון שמונע מרבים להחליט להשתתף בתוכנית 12 הצעדים.
"כבר יש לי דת, אני לא צריך את זה. זה לא בא ממקורות יהודיים."
מייסדי ה-AA נזהרו מאוד להתרחק מכל דת מסודרת, מחשש להרחיק אלכוהוליסט שהיה יכול להרוויח מהשתתפות בטיפול. הם הבינו שרק דרך מהלך פעולה פיזי, רגשי ורוחני, בני אדם מסוגלים להחלים לכל חייהם ממחלת ההתמכרות הנוראית.
כיהודים, זה בהחלט מתאים לנו. לא, כתחליף לשמירת המצוות שלנו. אלא ככלי לשפר את התנהגויותינו היהודיות ואת הקשר שלנו עם אלוקים.
האם היהדות כשלעצמה מכילה את הכלים ההכרחיים לצמיחה ושיפור? בהחלט! ובכל אופן, אנשים מכורים יכולים בלי ספק להרוויח מתהליך שעוצב במיוחד ביחס לאתגר העצום, שבמשך זמן רב כל כך תעתע ברבים כל כך. המון יהודים שנכנסו לתהליך הריפוי במאבק מול אינספור סוגי התמכרות, מעידים על שיפור רמת היהדות שלהם, שבאה עם הסרת עננת ההתנהגות הכפייתית.
 

לדעתי, אם קיימים אצלך ספיקות, לא יעזור לך שהפוסט הזה לא יהיה כאן.
גם בלי הרב טאו אני מניח ומבין שיש לך ספקות, וגם לי יש.

בתור מכור, תמיד ניסיתי לברוח מהתמודדות עם דברים, להדחיק ולהכחיש. זה לא עבד.
גם במקרה הזה אני חושב שזה כך. אי אפשר להתחמק מלעשות באמת את הבירור.

דרך אגב, יכול להיות שחלק מהבירור יהיה "מהניסיון שלי, דרך החשיבה שלי תמיד הובילה לשימוש,
אולי כדאי שאוותר על מה שאני מבין, ואשמע לאנשים שהיו כמוני ונקיים פרק זמן ארוך".
רק אנשים שהיו שם והצליחו לצאת (ש"עומדים על האכסדרה", אם תרצה), יכולים להראות לי את אותה דרך".
גם לי קשה לאמץ את הגישה הזו ("מה סוטים יראו לי את הדרך"?), אבל זה נשמע נכון.

אני רוצה לקוות שהרב טאו לא היה שם , ולכן הוא גם לא ממש עומד על האכסדרה, ולא יכול להכריע בסוגיה באופן מעשי.
זו לא שאלה הלכתית, אלא שאלה מעשית: איך יוצאים מהתמכרות למין?
אולי הרב טאו יכול להתייחס באופן רעיוני לשיטה כזו או אחרת,
אבל לתת כיוון שישמור אותי ואותך ואותנו נקיים, אני חושב שלא.
(אם אתה רוצה לנסות, אתה מוזמן ללמוד את ספריו ולראות אם ההדרכות בהם משאירות אותך נקי. לי זה לא עבד...).

דרך אגב, גם הרב יצחק גינזבורג מתנגד לתוכנית.
המשותף לתורות של שניהם, לעניות דעתי, הוא שמדובר על אידיאלים גבוהים, שהמציאות כרגע לא ממש אחוזה בהם.
אני לא מזלזל ברעיונות אידיאליים, אבל צריך להבחין בינם ובין המציאות כפי שהיא (כך גם לעניין הרצאות על חינוך וכדו').


תודה ל"הרוצה בתשובה" על הנגשת המאמר מ"אש התורה".

חשוב לדייק.
באתר כיפה השמיטו חלק מדברי הרב טאו, לדעתי במטרה ליצור כותרת מתנגחת ולהעלות את הרייטינג של הכתבה.
להלן השלמת דברי הרב טאו:
"אני חוזר על מה שאמרתי בפעם הקודמת שכולנו מלאי הערכה והוקרה לרב יהושע שפירא על הכניסה למקומות מאד מסובכים שרבים מעדיפים להתעלם מהם או שאין בכוחם להגיע לשם, וכאן יש ניסיון ומאמץ לתת מענה לתסבוכות שעוברים עלינו.

יחד עם זאת, חייבים לברר וללבן עם גדולי הדור כל דרך שבונים ולקבל מהם את אישורם ועידודם. דבר זה נכון גם ביחס לרצון לשנות ולשפר, ובמידה ואין הסכמה, לפעמים אף צריך לפרוש מהדרך. (לי אין כתפיים להכריע בעניין 12 צעדים מה נכון לעשות בשביל זה יש את גדולי הדור)"