5.9

הדבר הכי חשוב אולי, שאנו יכולים לעשות לטובת הורדת מפלס הפחד, הוא להקל על האנשים לקבל את עצמם, לחבב את עצמם (בונארו אוברסטריט)

אנו עלולים להתהלך בחיים כאשר, פתאום, אנו מתמלאים בחרדה או תחושה לא נעימה או לא בטוחה. אך מה שאנו חשים, מתחת לפני השטח, הוא פחד. אפילו כשאיננו מודעים לכך, פחד יכול לרוקן את הריכוז שלנו ולמחוק את הביטחון שלנו.

כולם חשים פחד, זהו חלק ואפילו אישור להיותו אנושיים. פחד יכול להיות תגובה בריאה וממריצה במקרים מסוימים – כגון אם אנו לוקחים סיכון או הימור בכיוון חדש.

כשאנו מלאי פחד, זה יכול להרגיע אם נזכור שבסופו של דבר, הצלחה או כישלון אינם מה שחשוב. אם, בכל סיטואציה, נעשה כמיטב יכולתנו, ונלמד מהניסיון שלנו, אז אין לנו ממה לפחד. אם בכל זאת נרגיש פחד, חשוב שנדע שהאנשים שאוהבים אותנו ימשיכו לאהוב אותנו. לפעמים נצטרך רק לשמוע מישהו אומר "אני יודע שאתה מסוגל לעשות זאת, יש לי אמונה בך". או אז, מפוחדים או לא, אנו זזים קדימה כשהפחד מאוזן על ידי האמונה או הרצון שלנו לנסות.

רק להיום: אלי, אנא עזור לי וקח את הפחד או עזור לי לשאת אותו, אם כך אני צריך לעשות. אני תמיד נתון לדאגתך.

6 בספטמבר
השתתפות סדירה בפגישות

מניסיון הקבוצה שלנו למדנו שאלה הממשיכים לבוא לפגישות שלנו באופן קבוע, נשארים נקיים.
טקסט בסיסי, עמוד 9
תוכנית אנ-איי נותנת תבנית-חיים חדשה. אחד היסודות הבסיסיים של תבנית-חיים חדשה זו, הוא השתתפות סדירה בפגישות. בשביל החבר החדש, הניקיון הוא חוויה לגמרי חדשה. כל מה שפעם היה מוכר השתנה. האנשים, המקומות והדברים ששימשו כתפאורה על בימת חיינו, הלכו ואינם עוד. עתה מופיעים לחצים חדשים, ששוב אינם מוסווים או מרוככים על-ידי הסמים. זו הסיבה לכך שאנו מציעים לחברים חדשים שיבואו כל יום לפגישה. לא משנה מה קורה, לא משנה כמה שהיום נעשה מטורף, אנו יודעים שהפגישה היומית שלנו מחכה לנו. שם אנו יכולים לחדש את הקשר עם מכורים מחלימים, אנשים שיודעים מה עובר עלינו, כי גם הם התנסו בדיוק באותם דברים. אנו לא צריכים לחיות אפילו יום אחד בלי ההקלה שאנו יכולים למצוא בחברותא זו. ככל שאנו גדלים בהחלמה, אנו מקבלים את אותם ההטבות מהשתתפות סדירה בפגישות. לא משנה כמה זמן אנו נקיים, אנו לעולם לא נפסיק להיות מכורים. נכון, אולי לא נתחיל מיד להשתמש בכמויות גדולות של סמים אם לא נבוא לפגישות כמה ימים. אבל ככל שאנו שומרים על השתתפות סדירה בפגישות אנ-איי, אנו מחזקים את הזהות שלנו כמכורים מחלימים. כל פגישה עוזרת לנו להתרחק עוד קצת מהאפשרות שניהפך שוב למכורים משתמשים.
רק להיום:
אתחייב להכניס את ההשתתפות הסדירה בפגישות, לחלק מתבנית-החיים החדשה שלי.

7 בספטמבר
טינה וסליחה

במקום עוול, התוכנית מלמדת אותנו לחיות ברוח הסליחה.
טקסט בסיסי, עמוד 12
באנ-איי אנו מתחילים לתקשר עם העולם שסביבנו. אנו כבר לא חיים בבידוד. אבל החופש מהבידוד תובע מחיר: ככל שאנו יוצרים יותר קשרים עם אנשים, כך אנו מוצאים יותר אנשים שדורכים לנו על היבלות. נסיבות כאלה יוצרות טינה. טינה, מוצדקת או לא, מסוכנת להחלמתנו המתמשכת. ככל שאנו שומרים יותר טינה, אנו נעשים מרירים יותר, ובסוף הטינה הזו עלולה להרעיל אותנו. כדי להישאר נקיים, עלינו למצוא דרך להשתחרר מהטינה, את היכולת לסלוח. אנו מפתחים יכולת זו על-ידי עבודת צעדים שמונה ותשע, ואנו מטפחים אותה על-ידי עשייה סדירה של הצעד העשירי. לפעמים, כשאנו לא מוכנים לסלוח, כדאי לזכור שגם אנו נזדקק פעם לכך שמישהו יסלח לנו. האם לא כולנו עשינו בזמן זה או אחר דבר שהתחרטנו עליו מאוד. והאם לא כולנו נרפאנו במידה מסוימת כאשר האחרים קיבלו את מעשי הכפרה הכנים שלנו? קל יותר לפתח גישה סלחנית כשאנו זוכרים שכולנו עושים כמיטב יכולתנו. ושיום אחד גם אנו נהיה זקוקים לסליחה.
רק להיום:
אני ארפא מהטינה שלי. כיום, אם אנשים פוגעים בי, אני איישם סלחנות בידיעה שגם אני צריך שיסלחו לי.

רק להיום

8 בספטמבר
מרדנות
אנו לא צריכים לאבד אמונה כשאנו מתמרדים.
טקסט בסיסי, עמוד 34

רבים מאתנו היו כל חיינו בהתקוממות. התגובה הראשונית שלנו לכל סוג של הכוונה היא בדרך-כלל שלילית. דחייה אוטומטית של כל סמכות היא פגם אופי המשותף למכורים רבים. בדיקה מדוקדקת של עצמנו תראה לנו איך אנו מגיבים כלפי העולם הסובב אותנו. אנו יכולים לשאול את עצמנו אם המרדנות שלנו כלפי אנשים, מקומות ומוסדות, מוצדקת. אם נכתוב די הצורך, נצליח לעבור מהקטע של מה שאחרים עשו לנו ונגלה את החלק שלנו בעניין. אנו נגלה כי מה שאחרים עשו לנו לא היה חשוב, כמו האופן שבו הגבנו על המצבים שבהם מצאנו את עצמנו. חשבון-נפש סדיר מאפשר לנו לבחון את תבניות התגובה שלנו לחיים ולראות אם אנו נוטים למרדנות כרונית. לפעמים מתברר לנו שאמנם אנו עושים את מה שמציעים לנו, כדי לא להסתכן בדחייה, אך מפתחים טינות נסתרות כלפי הסמכות. אם הן יישארו כמו שהן, טינות אלו עלולות להרחיק אותנו מתוכנית ההחלמה שלנו. תהליך חשבון-הנפש מאפשר לנו לחשוף, להעריך ולשנות את האופי המרדני שלנו. אנו לא יכולים לשנות את העולם על-ידי עשיית חשבון-נפש, אבל אנו יכולים לשנות את האופן שבו אנו מגיבים כלפיו.
רק להיום:
אני רוצה להשתחרר מסערת המרדנות. לפני שאפעל, אעשה חשבון-נפש ואבחן את הערכים האמיתיים שלי.

9.9

בדידות: מקום טוב לבקר בו, אך מקום גרוע להישאר בו לאורך זמן (ג'וש בילינגס)

דפוס אחד שמשותף להרבה מכורים למין הוא שאנו לא אוהבים לבקש עזרה. לעיתים קרובות אנו יושבים במפגש ומספרים אחד לשני עד כמה זה קשה לבקש עזרה ולעיתים נראה שאנו משקיעים אנרגיה רבה בדיבורים על הקושי בבקשת עזרה, במקום לבקש עזרה.

עזרה עלולה להיראות לנו בגדר מותרות השמורים לאנשים אחרים, כיוון שרבים מאיתנו גדלו כשהם מפנימים מסר של אשמה וניתוק. אולי אנו חושבים שזה לא מגיע לנו. אולי שאנחנו צריכים להסתדר בכוחות עצמנו. אנו לא מצליחים להבין כי אנו זקוקים לעזרה בגלל שהתרגלנו לחיות במצב משברי. אנו מספרים לעצמנו שהדאגות והבעיות שלנו אינן חשובות די הצורך להטריד שנטריד אנשים בגללן. ואז כשמשהו משתבש, אנו כועסים על עצמנו על זה שאנו מוצפים ומשותקים.

אך מגיע לנו להיעזר. מגיע לנו לקבל את כל העזרה שאנו זקוקים לה ורוצים אותה, בין אם זה טרמפ הביתה שהרכב שלנו נתקע או חיבוק של חבר בשעה שאנו ממררים בבכי. אנו ראויים שאחרים יקדישו לנו זמן, מאמצים ודאגה לא מפני שאנו שונים, אלא דווקא בגלל שאנו כמוהם.

רק להיום: אסתכן בבקשת עזרה, אם זה מה שאני צריך.

9 בספטמבר
...בסך הכל בן אדם

אחד המכשולים הגדולים ביותר, בדרך להחלמה, הוא שיהיו לנו ציפיות גבוהות מדיי מעצמנו ומאחרים.
טקסט בסיסי, עמוד 78
רבים מאתנו באים למכורים אנונימיים עם הערכה עצמית נמוכה. בהשוואה אלינו, המכורים המחלימים שאנו רואים בפגישות יכולים להראות לנו שלווים במידה כמעט על-אנושית. לאנשים נבונים ואוהבים אלה יש חודשים, ואולי שנים, של חיים לפי עקרונות רוחניים. הם נותנים מעצמם לאחרים בלי לצפות לשום דבר בתמורה. אנו סומכים עליהם, מאפשרים להם לאהוב אותנו עד שנוכל לאהוב את עצמנו. אנו מצפים לכך שהם יגרמו לכך שהכל יהיה שוב בסדר. ואז הזוהר של הימים הראשונים בהחלמה מתחיל להתפוגג, אנו מתחילים לראות את הצד האנושי של החברים שלנו באנ-איי, ואת זה של החונך שלנו. אולי אנו רואים איך חבר בקבוצת-הבית שקבע אתנו לקפה מבריז לנו, או רואים שני ותיקים מתווכחים בקטנוניות בישיבת ועדה, או מגלים שלחונך שלנו יש פגם-אופי אחד או שניים. אנו מרוסקים מאובדן האשליה - המכורים המחלימים האלה אינם מושלמים, אחרי הכל! איך בכלל נוכל לתת בהם אמון? אי-שם בין גיבורי ההחלמה ובין הבטלנים של אנ-איי נמצאת האמת. החברים שלנו בתוכנית אינם טובים לחלוטין ולא רעים לחלוטין. אחרי הכל אם היו מושלמים, הרי לא היו זקוקים לתוכנית זו. החברים והחונך שלנו הם מכורים מחלימים מן השורה, בדיוק כמונו. אנו יכולים להזדהות עם הניסיון שלהם בהחלמה ולהשתמש בו בתוכנית שלנו.
רק להיום:
החברים והחונך שלי הם אנושיים בדיוק כמוני ואני סומך עוד יותר על הניסיון שלהם.

10 בספטמבר
חזק יותר ממילים

אנו מגלים כי כשאנו מרגישים בודדים, חיבוק פשוט ואוהב יכול לשנות לחלוטין את המצב.
טקסט בסיסי, עמוד 88
יכול להיות שהיו זמנים בהחלמה שלנו שהיינו קרובים למישהו שהיה בכאב גדול. אנו התחבטנו בשאלה, מה אני יכול לעשות כדי לגרום לכך שירגיש טוב יותר? השתוקקנו מאוד לעזור אבל הרגשנו שאיננו יכולים לעשות מספיק על-מנת להקל על סבלם. רצינו שיהיה לנו יותר ניסיון לשתף ושיהיה לנו מה להציע להם. לא ידענו מה לומר. אבל לפעמים יש בחיים מצבים, שגם המילים הכי טובות לא יכולות להקל עליהם. מילים לא יכולות לבטא כל מה שאנו מתכוונים כשאנו חשים אהדה והזדהות. השפה לא מסוגלת להגיע לנפש הפגועה, ורק המגע של כוח עליון אוהב יכול לרפא פגיעה בנפש. כשאלה שאנו אוהבים כואבים, הנוכחות שלנו היא התרומה המרבית שאנו יכולים לתת להם. אנו יכולים להיות בטוחים שכוח עליון אוהב עובד קשה כדי לרפא את הנפש; האחריות היחידה שלנו היא להיות שם. הנוכחות שלנו, חיבוק אוהב, ואוזן קשבת, יבטאו את עומק הרגשות שלנו, ויעזרו לאדם סובל, יותר ממילים.
רק להיום:
אציע את הנוכחות שלי, חיבוק, ואוזן קשבת - למי שאני אוהב.

10.9

התחלה קשה- סוף טוב (ג'ון הייווד)

צעד ראשון של תכניתנו היה הקשה ביותר עבור רבים מאיתנו. היינו צריכים להודות בכך שחיינו- החיים שלנו, שהתרגלנו אליהם- יצאו מכלל שליטה. לא יכולנו לתפקד יותר עם ההתמכרות שלנו, כשהיינו פאונים במשחק שבו נכשלנו לעולם. אבל עבור חלקנו החיים האלו היו הדבר היחיד שהכרנו מאז ומעולם והיה עלינו ללמוד להשתנות ולשנות את הדברים מהשורש. זה היה קשה וידענו שכך זה יהיה.

אך התכנית שלנו מציעה דרך חדשה להתייחס לעצמנו ולאחרים. אנו לא חייבים להמשיך לעשות זאת לבדנו. במערכת הישנה, מערכת ההתמכרות, היינו תמיד לבד ולכן תמיד הפסדנו. בהחלמה, רנו חלק מהקבוצה שבה אנו לומדים לקבל תחושת שייכות וחיבה משותפת. איננו מרגישים יותר בודדים וחסרי תקווה, אלא חברים גאים בקהילה חדשה.

צעד ראשון הוא קשה, אך תמיכה ואהבה של אחרים תמיד לרשותנו והתכנית שלנו פותחת את הדלתות לחיים חדשים.

רק להיום: איני חושש מלנקוט בצעד ראשון, כיוון שאני יודע שהוא מוביל אותי לדרכים חדשות של השגת בריאות, שפיות ואהבה. 

11 בספטמבר
להתכופף ברוח

אנו לומדים לגלות גמישות… ככל שאנו מגלים דברים חדשים, אנו מתחדשים.
טקסט בסיסי, עמוד 98
גמישות לא הייתה חלק מאוצר-המילים שלנו בזמן השימוש. חיינו מתוך אובססיה להנאה הגסה של הסמים ודחינו את כל ההנאות העדינות, הרכות והמגוונות, של העולם סביבנו. המחלה שלנו הפכה את החיים עצמם לאיום תמידי של מאסר, מוסדות ומוות, ואנו הפכנו קשים יותר בגלל איום זה. לבסוף הפכנו שבירים. נפלנו ברוח החלשה ביותר של החיים. היינו שבורים ומובסים. לא הייתה לנו שום ברירה, אלא להיכנע. אבל האירוניה הנפלאה של ההחלמה היא שדרך הכניעה שלנו מצאנו את הגמישות שאיבדנו בהתמכרות שלנו, בגלל שנשארנו בלעדיה הובסנו לגמרי. מצאנו שוב את היכולת להתכופף ברוח החיים מבלי להישבר. כשרוח זו נשבה, חשנו שהיא מלטפת את עורנו, בעבר היינו מתקשחים נגדה, כמו נגד סערה עזה. רוחות החיים שלנו מביאות אלינו בכל רגע ניחוחות חדשים, הנאות חדשות, מגוונות ושונות. כשאנו מתכופפים ברוח החיים, אנו חשים ושומעים את המגע, הריח והטעם שהחיים יכולים להציע לנו. כאשר רוחות חדשות אלה נושבות, אנו מרגישים שהתחדשנו.
רק להיום:
כוח עליון, עזור לי להתכופף ברוח של החיים ולהתפעל ממשביה. שחרר אותי מהנוקשות שלי.

אתם יודעים למה אני רוצה להיות נקי היום?
הנה התשובה:


12 בספטמבר
אופקים חדשים

החיים שלי שלמים יותר ואני מתחיל להרגיש יותר נוח עם עצמי, אני בכלל לא הטיפוס העצבני והמשעמם שחשבתי שאהיה בלי סמים.
עמוד 262 ,Basic Text
האם יש באמת חיים בלי סמים? חברים חדשים בטוחים שנגזר עליהם לחיות חיי שעמום אחרי שהם מפסיקים להשתמש. הפחד הזה רחוק מאוד מן המציאות מכורים אנונימיים פותחת דלת לדרך-חיים חדשה לחברים שלנו. הדבר היחיד שאנו מאבדים באנ-איי הוא העבדות שלנו לסמים. אנו זוכים בהמון חברים חדשים, בזמן שאותו אנו יכולים להקדיש לתחביבים, ביכולת להחזיק מעמד בעבודה, ואפילו, אם אנו רוצים בכך, ביכולת ללמוד. אנו יכולים להתחיל דברים ולהשלים אותם. אנו יכולים ללכת למסיבת ריקודים ולהרגיש נוח, גם אם יש לנו שתי רגליים שמאליות. אנו מתחילים לחסוך כסף לחופשה, גם אם זו רק חופשה במקום לא רחוק מהבית. בהחלמה אנו מגלים מה באמת מעניין אותנו, מוצאים דרכים חדשות לבילוי הזמן הפנוי. אנו מעיזים לחלום. החיים בהחלט שונים כשיש לנו את החדרים של מכורים אנונימיים לחזור אליהם. באמצעות האהבה שאנו מוצאים באנ-איי אנו מתחילים להאמין בעצמנו. בעזרת אמונה זו, אנו יכולים להתקדם הלאה ולמצוא אופקים חדשים. לפעמים העולם הוא מקום טוב יותר משום שחבר אנ-איי היה בו.
רק להיום:
אני יכול לחיות חיים שלמים ונוחים- חיים שבכלל לא חלמתי על קיומם. ההחלמה פתחה לפני אופקים חדשים, ונתנה לי את הכלים לגלות אותם.

ממש התחברתי.

 

12.9

הכלל הגדול של תרבות: שכל אחד יהפוך למה שהוא מסוגל (תומס קרלייל)

כל אחד מאיתנו הוא ייחודי, יקר, אנושי. עלינו להיות פעילים בתנועות של חיים ותרבות שמעודדות אותנו לצמוח ולשנות את חיינו על מנת להגשים את הפוטנציאל שלנו.

כשאנו שקועים בהתמכרות שלנו, אנו מצטרפים ל"חיים המתים", כאלה ששוללים את האפשרות של צמיחה והיווצרות מחדש. התמכרות היא מחלה מקבעת, שבולמת את התנועה הבריאה של החיים קדימה.

בהחלמתנו ישנן רגעים של היסוס ואף נסיגה. כשזה קורה, אנו לא מאבדים את האמונה שלנו בעצמנו, כי עבודת התכנית מחזקת אותנו ללא הרף. אנו זוכים לתובנה על ידי עבודת הצעדים ומוצאים תמיכה וכוח בקבוצותינו ובכוח עליון שלנו. וכך אנו מתחברים מחדש עם קצב החיים ודפוס הצמיחה שלנו.

רק להיום: אני חלק מתרבות של חיים ומסוגל לצמיחה ושינוי.



 

13.9

חברות היא נטייה חזקה שהפכה להרגל, של שני אנשים, לקדם את טובתו ואושרו של השני (יוסטס באג'ל)

אישה בתכנית סיפרה על אחת האמונות היותר חשוב שלה לגבי התכנית והיא: "הצרכים של האדם השני הם בעדיפות ראשונה. פירוש הדבר הוא שבמקרים שונים אבחר במודע לשים בצד את הצרכים, הרגשות או הדאגות שלי, כיוון שלאנשים אחרים ישנם צרכים גדולים יותר. אם אני מבקרת חבר בבית חולים, אני לא אספר לו שוב ושוב על עבודתי החדשה והטיולים שלי.

אנו יודעים שככל שאנו מתקדמים בהחלמה, כך נפתח יותר מערכות יחסים תומכות. וכמובן, יש לנו את המשאב הטוב ביותר- אנו עצמנו. היכולת שלנו להדריך, לתמוך ולטפח את עצמנו עולה גם בלי שנהיה מודעים לה כלל. הריכוז העצמי והאנכיות בהם החזקנו בתור מכורים למין פעילים ייעלמו. אנו לא תמיד זקוקים לשווע לתשומת לב או לעשות דברים בדרך שלנו. אנו יכולים להחליט לשים מישהו אחר בעדיפות ראשונה, לא מתוך קורבנות, אלא מתוך כבוד ואהבה.

רק להיום: כשאני בספק- אזכיר לעצמי: מי שצרכיו הם גדולים יותר- קודם. 

14.9

דבר לא יספק את מי שאינו מסתפק במועט (פתגם יווני)

התמכרות שלנו נותנת לנו פנטזיות מדהימות, אך לא הרבה סיפוק. אנו חושבים שעלינו להיות בעלים של רכוש עצום ולבזבז ללא סוף בכדי להיות מרוצים. לעיתים קרובות אנו מדברים גבוהה גבוהה כבעלי חזון גדול, אנו לא רואים את מה שמתחת לאף שלנו. כל החיים אנו מפספסים את מה שקיים באמת.

למשל, בטיול אוהלים אנו יכולים לשים לב עד כמה זה טוב להיות מוקף רק בצרכים הבסיסיים: אש, קופסת שימורים, סכין, מזלג, כף, שק שינה, והגנה בסיסית נגד קור, רוח וגשם. אנו לא מבזבזים את הזמן בלהזיז דברים, להיות נצרכים, לקנות דברים, להזיז דברים שוב וליטול אותם חזרה. בתקופה כזו אנו יכולים להשתחרר ולאפשר לעין לראות דברים.

תבונה פירושה ליהנות מהדברים הפשוטים, כשאנו עושים זאת, לעולם לא נשעמם את עצמנו ולא את האחרים.

רק להיום: אקדיש זמן להנאות הפשוטות של החיים.

14 בספטמבר
סודות הם הסתייגויות

מתברר לנו שאנו חייבים להיות כנים, או שנחזור להשתמש.
טקסט בסיסי, עמוד 82
לכל אחד יש סודות, נכון? לאחדים מאתנו יש סודות קטנים, דברים שיגרמו רק מבוכה קלה אם יתגלו. אחרים מאתנו מחזיקים בסודות גדולים, תחומי-חיים שלמים נשמרים בחשכה עבה ואפלה. סודות גדולים יכולים לסכן בצורה מידית וברורה את ההחלמה שלנו. אבל גם הסודות הקטנים מזיקים, והנזק שלהם פועל מתחת לפני השטח, בדיוק בגלל שאנו חושבים שהם לא מזיקים. הסודות שלנו, קטנים או גדולים, מייצגים תחום רוחני שאנו לא מוכנים להכניע בפני העקרונות של ההחלמה. אלה תחומים שבהם שולט הרצון-העצמי שלנו. ככל שאנו מגנים בלהט רב יותר על זכותנו להחזיק בהם, כמות שהם, כך אנו גורמים לעצמנו נזק רב יותר. תחומים אלה של חיינו, שהם מחוץ לכניעה נוטים להתפשט ולהתרחב בהדרגה. הם כובשים יותר ויותר שטח בעצמנו. הסודות שלנו, קטנים או גדולים, מביאים אותנו לבסוף לאותו מקום. עלינו לבחור-להיכנע לגמרי לתוכנית שלנו, או להפסיד את ההחלמה שלנו.
רק להיום:
אני רוצה את סוג ההחלמה שבאה כתוצאה מכניעה גמורה לתוכנית. היום אני אדבר עם החונך שלי ואחשוף את הסודות שלי, קטנים או גדולים.

15 בספטמבר
למלא את הריקנות

… אנו חושבים שאם רק נשיג מספיק אוכל, מין או כסף, נהיה מרוצים והכל יהיה בסדר.
טקסט בסיסי, עמוד 77
בהתמכרות שלנו, אף פעם לא יכולנו להשיג מספיק סמים, כסף או מין; או כל דבר אחר. אפילו יותר מדי לא היה מספיק! בתוכנו הייתה ריקנות רוחנית. ניסינו בכל האמצעים שלנו למלא ריקנות זו, אבל מעולם לא הצלחנו בכך. בסוף הבנו שאין לנו את הכוח הדרוש למלא אותה; רק כוח גדול מאתנו יוכל לעשות זאת. הפסקנו להשתמש, והפסקנו לנסות למלא את הריקנות בבטן שלנו בדברים. פנינו אל הכוח העליון שלנו וביקשנו ממנו אהבה, כוח והכוונה. נכנענו ופינינו מקום לכך שאותו כוח יתחיל במילוי החלל הפנימי הריק שבנו. הפסקנו לחטוף כל מיני דברים והתחלנו לקבל את מתנת-האהבה של הכוח העליון שלנו. לאט לאט, הריקנות הפנימית שלנו התמלאה. עכשיו שקיבלנו את מתנת-האהבה של הכוח העליון שלנו, מה אנו עושים בה? אם נצמיד בכוח את המתנה הזעירה הזו אל גופנו, אנו עלולים לנפץ אותה. עלינו לזכור שאהבה גדלה רק כאשר משתפים בה. אנו יכולים לשמור על מתנה זו רק בכך שניתן אותה חינם לאחרים. עולם ההתמכרות הוא עולם שבו אתה לוקח ולוקחים לך; העולם של ההחלמה הוא עולם שבו אתה נותן ונותנים לך. באיזה עולם אנו בוחרים לחיות?
רק להיום:
אני בוחר לחיות בשלמות של ההחלמה. אני אציין את הקשר ההכרתי שלי עם אלוהים כפי שאני מבין, בכך שאחלק עם אחרים את מה שקיבלתי בחינם.