קיבלתי במייל סיפור מקסים עם מוסר השכל, שיהא לתועלת.

---------

היה פעם בדואי זקן, שבמותו הותיר לשלושת בניו ירושה של 17 גמלים. לבן הבכור הוא השאיר חצי מהגמלים, לבן השני הוא הוריש שליש מהגמלים, ולבן השלישי, הצעיר, הוא הוריש תשיעית מהגמלים.

שלושת הבנים נפלו לתוך סחרחורת של חישובים, מנסים לפענח מה חלקו המדויק של כל אחד מהם. כמובן שהעניין לא עלה בידם, מאחר ו-17 לא מתחלק לשניים, וגם לא לשלוש, וגם לא לתשע. חייהם הפכו קשים ומרים, איבה וכעס אחזו בהם, וכל אחוות המשפחה שהייתה להם הלכה ונעלמה. כל היום היו עסוקים במשא ומתן ובחישובים מכל זווית אפשרית, אך לשווא, הם לא הצליחו להגיע לתוצאה משביעת רצון שתניח את דעת שלושתם.

בייאושם, החליטו לפנות לעצת מומחים שיעזרו להם להתיר את הסבך. זקנה חכמה שגרה בכפרם שמעה על בעייתם וביקשה שיניחו לה להרהר מעט ולנסות לעזור במציאת פתרון. לאחר מחשבה ארוכה אמרה להם: אינני יודעת אם אוכל לעזור לכם לפתור את בעייתכם, אבל המעט שאני יכולה לעשות זה לתת לכם את הגמל האחד שברשותי. כך יהיו לכם שמונה עשר גמלים...

האחים שמחו מאוד, שמונה עשרה הוא מספר שמתחלק בשניים: הבן הבכור יכול לקבל את המחצית שהוריש לו אביו, תשעה גמלים. הבן השני יקבל את השליש שהובטח לו - שליש משמונה עשרה הם שישה גמלים. גם לבן השלישי נמצא פתרון, כי תשיעית משמונה עשרה הם שניים, לקח גם הוא לעצמו את שני הגמלים שציוה לו אביו.

אם נחבר את המחצית של הבן הבכור (תשע) ועוד השליש של הבן השני (שש) ועוד התשיעית של הבן הצעיר (שניים) נקבל בדיוק שבעה עשר גמלים. מירושתו המלאה של האב. נשאר בדיוק גמל אחד מיותר, אותו הם החזירו לזקנה החכמה...

הסיפור הזה דומה לכל כך הרבה סיפורים אחרים של בעיות ומצוקות בחיינו. לפעמים, כל מה שאנו צריכים זה להרפות, לסגת צעד אחד לאחורה, ולהתנתק מההנחות המקובעות שלנו, לראות את התמונה בגדול - ולחפש את 'הגמל השמונה עשר', ואחרי שהוא יעזור לנו בפתרון הבעיה, אפשר לשחרר אותו לדרכו.

תודה רבה. מאוד אהבתי.

באותו הקשר פעם פגשתי יהודי חכם באוטובוס, ודברנו בלימוד, הוא שאל אותי שאלה על החומר שלמדתי ולא ממש ידעתי מה לענות,
לאחר דין ודברים של שעה שלמה הוא אמר לי אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה, איך אברהם אבינו הלך לעקידת יצחק ואיך הוא קיים את הנסיון של לך לך מארצך, הרי במדרש מבואר שאברהם אבינו היה חיגר והליכתו הייתה כמעט בלתי אפשרית?
לאחר מחשבה גם על זה- שכמובן לא ידעתי עליה תשובה, ענה לי אותו חכם,
לפעמים אנו מניחים הנחות, או חיים על פי תפיסות מוקדמות שאוטמות לנו את המחשבה ומשום כך אנו לא מוצאים פתרונות לבעיות שלנו, בהקשר לשאלה הראשונה היא נובעת רק מהנחה מוקדמת X אבל אם נראה שהיא טעות, אזי נראה שאין התחלה לקושיה בכלל, כמובן שזו גם התשובה על השאלה מאברהם אבינו כי אין מדרש כזה ובשום מקום לא מבואר שהוא היה חיגר...
זה מזכיר לי את הקושיה איך נח בנה את התיבה הרי לא היו לו ידים!!

תודה חברים. יש לא מעט סיפורי 'מוסר השכל' יפים,  מדי יום מגיעים אלי למייל כאלו המעוררים למחשבה. מעטים הם אלו ששינו לי איזה דפוס פעולה יומי. הסיפור הזה נגע בי באופן יוצא דופן, לוידע מדוע, אולי כי הייתי פנוי להפנים אותו, אכתוב בל"נ בהקדם על 'הגמל' שלי. 

אשירה לה' כי גמל עלי!!
אסירות, תודה שאתה פה אתה בודאי תעשה מזה 'מטעמים'.
ושוב תודה להושיעה נא על שהבאת אותנו לחוות הגמלים הזו.