שלום
אחד הכלים החזקים שהתוכנית מציעה שנקרא "אסירות תודה"
חברים ותיקים קוראים לזה האנטיביוטיקה של ההתמכרות,
ולא בכדי,
מכור בדרך כלל הוא אדם המהלך בשולי החיים, בצד החשוך של הרחוב,
מתבוסס ללא הפוגה ברחמים עצמיים והתמסכנות,
אלוקים שם אותי במקום הכי דפוק, במשפחה על הפנים, בכיתה דפוקה, חברים רעים, ומורים מתעללים,
הכל צבוע בשחור, מזופת פשוטו כמשמעו , הפרנסה שיש או שאין, האשה שיש או שאין, הילדים שיש או שאין, וכו' וכו'
בקיצור קוטר מקצועי,
לא פלא שמנקודת מבט שכזו החיים בלתי נסבלים וההתמכרות הופכת להיות עוגן ההצלה עד שהפכה לבעיה עוד יותר גדולה,

התוכנית מלמדת אותנו להחליף משקפים ולהתמקד באסירות תודה על כל מה שיש לי , לא על מה שאין,
ולאט ולאט הרגשות משלימים עם זה שאחרי הכל אני לא כזה מסכן, כמה קרני אור בוקעים את האפליה והנוף הפנימי הופך מואר.

כמי שזכה להנחות מפעם לפעם קבוצות ערב ב"שמור עיניך" הנקראות קבוצת אסירות תודה - מבט חיובי על היום,
אני שומע לא פעם חבר העולה ומשתף שאין לו ממש על מה להיות אסיר תודה היום,
ואני למרות שאני מבין היטב את המקום שממנו הוא מדבר, אני שואל את עצמי ריבונו של עולם השעה אחרי 23:00 הבן אדם ער
בטח 16 שעות, קם נושם אוכל פועל ועוד אין ספור פעולות שיכול להודות לאלוקים באסירות תודה על שיש לו אותם,
והוא לא רואה כלום , כי הוא מרוכז ב"אין",
ואני לא שופט אותו כי הוא זה אני , ואני בדיוק כזה אם לא אעשה את הפעולות הנכונות ואתמקד באסירות תודה,

היום קראתי טקסט בספר קדום שקראתי בעבר לא פעם אבל נפל לי האסימון שמדובר ברשימת אסירוית תודה,
ואצטט
1.אני אסיר תודה לאלוקים על שקמתי בבוקר
2. אני אסיר תודה לאלוקים על שיש שעון מעורר
3. אני אסיר תודה לאלוקים על שאני יהודי
4. אני אסיר תודה לאלוקים על שאני משוחרר
5. אני אסיר תודה לאלוקים על שאני מי שאני
6. אני אסיר תודה לאלוקים על שיש לי עינים ואני רואה
7. אני אסיר תודה לאלוקים על שיש לי בגדים מכובדים ללבוש
8. אני אסיר תודה לאלוקים על שאני לא משותק בגפיים
9. אני אסיר תודה לאלוקים על שאני יכול לעמוד זקוף ללכת ולרוץ
10. אני אסיר תודה לאלוקים על שאני עומד על קרקע מוצקה
11. אני אסיר תודה לאלוקים על שיש לי כל מה שאני צריך
12. אני אסיר תודה לאלוקים על שהוא מכין לי את צעדי היום
13. אני אסיר תודה לאלוקים על ...
14. אני אסיר תודה לאלוקים על ...
15. אני אסיר תודה לאלוקים על שנתן לי כח למרות שאתמול הייתי גמור
16. אני אסיר תודה לאלוקים שהסיר ממני את קורי שינה כדי שאוכל לתפקד בבוקר,

מיד אחרי זה ישנה תפילה ובקשה שהיום שלי יהיה תועלתי לי לאלוקים ולאדם אחר
ושאצליח לעשות את הדבר הנכון היום,

ואח"כ רשימת פחדים
מעזי פנים ומעזות פנים מאדם רע ומחבר רע ומיצר הרע ןמשכן רע ומפגע רע ומשטן המשחית....

ברור לי היום שאם אני מתחיל את היום שלי עם מיקוד שכזה אין שום סיבה שאהיה נרגן ומרוכז בשלילי,
כ"כ הרבה טוב יש לי אז מה לי לדאוג,
כשיש לי אבא אוהב בשמים שרוצה בטובתי וכבר הוכיח את זה כשנתן לי כל טוב כל יום ויום מאלפי הימים שאני חי ,
אין לי ממה לפחד , טוב לי , ואני כבר לא צריך לברוח אל הפתרונות העלובים.

שנזכה לראות את תפילותינו במבט נכון, ולא רק כטקסטים דתיים
אמן
מוטי

תודה! איזו תכנית בוקר נהדרת. התחברתי מאוד. מבקש מה' כוח לעשות אותה מדי בוקר. ברצינות ולא כמצוות אנשים מלומדה.
מלמד אותי שוב כמה שהבעיה שלי קשורה למכשיר השמיעה שהייתי זקוק לו, ולא למציאות החיצונית. תודה שעזרת לי לכוונן אותו

אני יוסיף מהחוויה אישית,
שהגעתי לתוכנית והתחלתי את פעולת הבוקר בכתיבת "חוסר אונים - ואסירות תודה"
ובשבת זה היה לי מאוד חסר לי,
ושבת אחד נפל את אסימון שנפל לך,
ולקחתי את "אדון עולם" כחסר אונים, ובפרט המילים והוא אלי וחי גואלי, וצור חבלי בעת צרה, וכו'
ואת הברכות כרשימה של אסירות תודה כמו שכתבת לעיל,

אני ממש חסר אונים למה באמצע השבוע אני לא מצליח להתחבר לזה כמו שאני מתחבר בשבת,
אבל זה קשור לקבלת עצמי.

תודה. מקסים. הספנסר שלי אמר לי פעם שתפילת השלווה שלו מתחילה 'במודה אני'...

מקסים!

נהדר!
בתוכנית מקובל לסיים את היום באסירויות תודה בעוד שביהדות מתחילים כך את הבוקר. "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות".
אני יותר מתחבר לדרך היהודית, אם כי אני עדיין אסיר תודה בכל יום על יום נקי נוסף ועל עוד 1001 דברים. אבל נראה לי נכון להתחיל כך את הבוקר ואת הערב דווקא למסור להשגחת אלוקים. שם, בדימדומים, כשאני כבר מוטש ועייף אני רוצה להשען עליו לגמרי.
למישהו יש הסבר למה בתוכנית זה הפוך? (הכנה לליל הסדר)
תודה!

נראה לי שבעייפות דמדומי הערב צריך הרבה עין טובה והסתכלות נכונה על המציאות- לראות איך כל מה שקרה לי היום היה מאת ה'. כמאמר מישהו על הפסוק " להגיד  בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" - בבוקר אתה רואה את חסדי ה' בלילה (/גלות /קושי)  אתה צריך הרבה אמונה בשביל זה.

ממליץ לקרוא את הפוסט הזה בכל בוקר לפני התפילה!

כמו כן, גם "חוסר אונים הקדמון" מופיע באותו ספר קדום: "מה אנו, מה חיינו... הלא כל הגיבורים כאין" וכו'.

נפלא!
תודה רבה על פקיחת עינינו!