בימים לחוצים, מתוחים ומתוסכלים, הייתי כבר מרגיש ויודע שהנה הנפילה הקרובה "ממשמשת" ובאה.
למדתי לשמור תמיד על מצב רוח טוב, שזה נשמע אולי מופרך, אבל אחלוק איתכם טיפ קטן, שבמקרה שלי עזר מאוד:
מי לא מכיר את התופעה של הרגשת "דאון" בלי לדעת אפילו איך ולמה מרגישים כך? זה קורה כשחווים אירוע מעציב ומדכדך, גם אם יימצא הפיתרון לאותה הבעיה, והאירוע המעציב חלף עבר, אבל הזיכרון משטה בנו כי גם הסיבה למצב הרוח נשכחה. ועם מה נשארנו? עם מצב רוח רע - בלי לדעת למה.
מה עושים? לא נותנים לזיכרון לשטות בך! כשקורה מאורע מעציב, אינסטיקטיבית יש להבין ולנתח את גודל ועוצמת הקושי - האם צריכים כ"כ להתעצב? והכי חשוב, כשנמצא הפיתרון, או אפילו רק ציפיה לפיתרונות מכיוונים שונים - לזכור ולא לשכוח שהנה הבעיה נפתרה, או בדרך להיפתר, ואין שום סיבה להרגיש רע!!
וכל כך למה? כדי שלא לברוח וליפול בעומק שוחת התאווה. וכך מצאתי עוד דבר, מתוך רשימה ארוכה של דברים טובים, שמקבל מי שנמנע מנפילות, אני אישית על טו"ב ימים נקיים.
תודה לקב"ה, ולכם על הבמה ועל ההאזנה, לא הייתי מצליח לבד.
