היום בדרך הביתה, בעצת חברים, פניתי בתפילה אישית לרבש"ע.
תכננתי משהו אחר לגמרי, אך בסוף יצא שעיקר התפילה נסובה סביב רצוני להכיר באפסיות ערכי.
הבנתי, שעד היום התפללתי שאצליח ואדע ואעשה ויהיה לי וכו', רציתי להיות במרכז העניינים, זה שמנהל את הכל ושכחתי שיש מנהל אחר לעולם.
היום התפילה באה ממקום אחר, תן לי להבין שאני לא יכול, שאני צריך עזרה ותעזור לי כשצריך.
סיפרתי לילדים לפני השינה על פרשת השבוע, פרשת מקץ.
חזרתי ל"וישב" וסיפרתי על אשת פוטיפר, חשבתי לעצמי, תמיד הייתי בטוח שלא אפול עם אישה אחרת והיום, אני מודה על שלא הביאני לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.
יוסף הצדיק, איך עמד בכזה ניסיון קשה!!!
סיפרתי איך פרעה קרא ליוסף "ויריצוהו מן הבור" ברגע אחד הקב"ה יכול לשלוף כל אחד ממעמקים - משאול תחתיות ואולי גם אני בדרך למעלה?
יוסף אחרי שנים בכלא, עומד מול פרעה, העתיד והחרות שלו על כף המאזניים והדבר הראשון שהוא אומר לפרעה "בלעדי!!!! אלוקים יענה את שלום פרעה"
זהו, בלעדי, זה התמצית כרגע מבחינתי, להגיע להכרת העובדה הפשוטה, בלעדי! אלוקים - הוא מנהל את העניינים, אנחנו יכולים לבקש את עזרתו.
בלעדי עדיף, ה"אני" רק מפריע.
שאזכה להיות בלעדייי
מודה ועוזב
