בס"ד                                                 
שוב פעם צריך לעבור דירה, באמת לא נח, לארוז, לסדר, לארגן הייטב חפצים העלולים להישבר, להיאבד או להיגנב, כל מי שעבר דירה בימי חייו יודע שמדובר בפרוייקט, מחשבות נוגות על המקום החדש מופיעות.. במיוחד אם הולכים אל הלא נודע, החשש מובן אף יותר אם המעבר הוא אל ארץ אחרת, שפה שונה ואקלים לא וכר,מה שמרגיע יותר מכל את החשש והספק, היה הסיכוי אל מול הסיכון, במילים פשוטות – מה המחיר של הנדידה והמעבר ושל ההישארות.

מטבע הדברים משכורות טובה תטה את הכף לחיוב, משכורות מעולה כנרה שתכריע לקראת מעבר, סיכוי ממשי לעשירות או הבטחה מובטחת לרכוש מופלג יבטלו את בדל הספק האחרון אם ישנו. אדגם נמורמלי היה עובר בלי היסוס לקראת שינוי שכזה, בטח אם היו מוסיפים לו "לצ'ק" הבטחה למשפחה גדולה אהובה ומאושרת. ללא אוייבים ושכולם ירצו בקרבתם...

במשך שנים לא הבנתי במה בכלל נתנסה אברהם אבינו. 'זקן' בן שבעים וחמש ללא ילדים, שמקבל הבטחה חגיגית שמשאת נפשו תתגשם, שכל רצונותיו יוגשו לו על מגש של כסף (תרתי משמע). וזהו אחד הניסיונות הקשים שנתנסה בהם אבי האומה? המעבר מחרן לארץ כנען... מה הנסיון כאן, מעבר דירה? אם כאלו הבטחות יש מי שהיה מוותר על המעבר?

לא מכבר הכבשן הפך לממוזג... כנגד כל הסיכויים, כשכל העולם (חוץ מהרן שישב על הגדר) לעג לטיפשותו, אברם שרד עשרות אלפי מעלות צלזיוס... מה זה עבורו ללכת כמה מאות קילומטרים? ועוד לאחר שהכח החזק ביותר בנמצא שכבר הוכיח כמושיעו הכל יכול מבטיחו נאמנה שימשיך לעמוד לצידו ויתן לו את כל משאלותיו ללא גבול?

- - - - -
ההסברים השונים ששמעתי לא התיישבו על ליבי. רעיון ברוח התוכנית סידר לי את הכל אך לא העזתי להעלותו על דל שפתי, חששתי שאהיה בבחינת 'מגלה פנים בתורה שלא כהלכה', זיכני הבורא למוצאו כתוב ('מעיינה של תורה') והרי הוא לפניכם, שיהא לתועלת. 
- - - - -

ניסיונו הגדול של אבי האומה היה להתעלם מכל ההבטחות, מכל הדברים הטובים שהוצעו לו, ולעשות רק בגלל שכך נאמר לו. זו הסיבה שרש"י מפרש לך לך – לטובתך ולהנאתך, וכי להקטין את ניסיונו בא היוצר? אלא להגבירו. למרות שאתה יודע שאת טובתך אני דורש, ושהליכתך אל הלא נודע תהא להנאתך, לך, רק  כי ציותיך. והוא הלך. – וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'... רק בגלל דיבורו, בלי לחשב טובת הנאותיו.

הוא ניתק את הפעולות - המעשים שלו ממה שחשב וממה שהרגיש, עשה כדי לעשות, מה שלפי דברי הרמב"ן לא קרה בהמשך כשבגלל הרעב הוא ירד למצרים, חסר באמונה (לדרגתו הבלתי נתפסת) גרם לו להעמיד את אשתו בפני אתגר מורכב שהצריך נס... זו גם הסיבה שמצרים נבחרה לכור היתוך אמונִי עבור צאצאיו...

כי מה שחשוב באמת הוא המניע. מה הסיבה שאתה עושה את מה שאתה עושה... מה מניע אותך.

יפה. יפה מאד.
ואני גם קראתי שיחה של הרב בן פורת שבאמת כל הנסיון שלו היה לבטל את כל עולמו הרוחני שהכיר עד עכשיו.
אברהם אבינו בנה אימפריה של הכרה בה' , ע"י עבודתו וע"י הנס שלו בכבשן האש - וה' מצווה אותו לעזוב את כל זה,
וללכת למקום שבו יש הרבה חומריות. פתאום הוא מגלה ששרה אישתו יפה מאד, יש לו רכוש וכן השלל שזכה מהמלחמה עם המלכים.
בקיצור - היתערות בכל ה"עולם הזה" עם כל חומריותו, ואף על פי כן - לעשות אותו קדוש.

נראה לי שזוהי בדיוק הנקודה של ארץ ישראל. "טבעיות קדושה" .
בגלות זה קל להיות יהודי - אם אתה לא בקו - אתה גוי. ההגדרות שחור לבן.
כשבאים לארץ ישראל הכל מתחיל להתערבב... פתאום יש קדושה גם בחומר.
יש צורך לחייים שלמים. טבעיים.
וזה קשה לנו. לעשות סוויץ' ולחזור לאומה הנפלאה שהיינו לפני שנות חושך הגלות הארוכה...
מבחינתי הקריאה של ה' לאברהם - היא קריאה שנקראת ומושמעת ע"י ה' לכל יהודי ולעם כולו - היום יותר מתמיד.
בחרו בי למרות כל החומר ! ה' קורא לנו..
בחרו בי למרות השיקסע שהולכת ממול (וסליחה שאני מנמיך טוס)...
ני ממש מרגיש שה' מביא את כולנו לנקודה הזו שבה אנו צריכים לבחור בה' או במשהו אחר...
זהו.
יש עוד הרבה מה לומר...
בינתיים, שבת שלום.