לכל מי שרוצה להגיב - קרא את הכתוב פה בעיון , בלי לחשוב שאתה יודע מה כתוב פה כבר...
אם לא קראת טוב אני מבקש ממך שלא תגיב אם קראת טוב אני מחכה לתגובה ממך - ( "אחד" - אני בהחלט חושב שיש לי עוד הרבה מה ללמוד אז אדרבה כתוב את דעותיך - אשמח אם תבוא גם אתה בגישה שיש לך גם עוד קצת דברים שיש לך ללמוד.)

"ברא הקדוש-ברוך-הוא יצר-הרע, ברא לו תורה תבלין. בזה הורונו חכמינו ז"ל, כי תבלין של תורה, היא היראה הנובעת ממנה, כמאמר הכתוב: "תפר יראה", והיא בחינה גשמית, מובנת לעיני בשר, סיבת רפואתה לחולי-הנפש. אם ישים האדם לבו ונפשו אל יראת התורה:
אם בכלל, לידע ולהבין מהתורה, כי לכל עבירה יש עונש עצום ונורא, ולכל מצווה יש שכר נעלה מאוד.
אם בפרט והוא העיקר, ללמד תורת כל עבירה ועבירה לבדה. לגאווה - תורת הגאווה; למשא ומתן באמונה - חלקי התורה אשר לעניינים שבין אדם לחברו בעסקי העולם, וכדומה. וכן לכל מצווה ולכל עבירה את תורתה.

הנשגב והעיקר בשימוש רפואות התורה לתחלואי היצר, הוא ללמד בעוז ועיון עמוק היטב דיני העבירה עצמה, ההלכה עם כל סעיפיה, כי עינינו הרואות הרבה מהעבירות אשר האדם נמנע מהם בטבע ולא יעבור עליהם, אף גם בעת אשר ילחצנו לזה איזה דבר. וישנם עבירות חמורות מאלו, והאדם הזה בעצמו יעבור עליהם בנקל.
כן אם האדם נכשל רחמנא ליצלן בעבירה אשר אין העולם רגילים בה, כמו בניאוף וכיוצא,
(שים לב לדוגמה שר' ישראל מביא)
כמאמרם ז"ל (בבא בתרא קסה): "מיעוטן בעריות". ותקף עליו יצרו שנעשית לו כהיתר, רחמנא לצלן, עיקר רפואתו הוא לימוד ההלכות השייכות לזה בעיון, ובפרט על מנת לעשות. זאת תיתן פריה לאט לאט, לתת עוז בנפש להישמר מעט משאול תחתית לכל הפחות מלעשות את העבירה בבחינת להכעיס, עד אשר תוכל תת כוחה, על ידי עסק רב בהלכות השייכות לעבירות הרגילות, לקנות טבע אחר, לבל יעלה על לב לעבור עליהם גם אם יכבד הדבר.

והנה בתבלין התורה ליצר-הרע, יש עוד בחינה רוחנית. הוא מאמר חכמינו ז"ל (סוטה כא): תורה בעידנא דעסיק בה מצלא כו'. ואין חילוק באיזה דבר תורה שיהיה עסקו, תצילנו מחטא. אם יעסוק בעניין שור שנגח את הפרה וכיוצא, תצילנו גם מלשון-הרע וכיוצא, הגם כי אינם שיכים זה לזה, רק רוחניות התורה תשמרנו.
(בהמשך ר' ישראל יסביר שלימוד כזה לא תמיד עוזר)

והנה אם נשקיף בעין חודרת, נראה כי תחבולותינו למרכז רפואת היצר-הרע המה רק בבחינה הגשמית, הוא התבוננות היראה ולמוד ההלכות כנ"ל. כי הרפואה השניה, היא בחינה הרוחנית, באה ממילא. ועל-כן תקרא רפואה מקרית. כי מצוות למוד התורה היא מצוות-עשה בפני עצמה, תלויה בגדרה המבואר בהלכות תלמוד-תורה, איך להתנהג בה נגד עניני העולם. אין נפקא מינה בהנהגתה איך יצרו של אדם מתגבר עליו, אם מעט ואם הרבה. והאדם צריך ללמוד תמיד לקיים מצוות תלמוד תורה כראוי, גם אם אין יצרו מתגבר עליו, ואין בידו ללמד יותר מחיובו. וכשיקיים מצות תלמוד תורה כראוי, ממילא נמשך רפואתה הרוחנית ליצרו, על איזה אופן שהוא.

אכן בחינה הגשמית, היא ההתבוננות ביראת ה' ולימוד ההלכות, היא רפואה עצמית, והאדם צריך להתנהג בה כדרך רפואת חולי הגוף, אשר לפי ערך המחלה כן ערך הרפואה בכמות ובאיכות, כן בחולי הנפש, הרפואה הלזו תתייסד לפי ערך המחלה. כל עוד אשר יצרו יתקוף עליו, כן ההכרח להוסיף בהתבוננות היראה ולימוד ההלכות כנ"ל. ואם לא ישתמש ברפואה הגשמית, אזי גם הרוחנית, היא לימוד התורה, לא תיתן כוחה כל-כך ליצר-הרע הרוחני. כתכונת בריאת האדם, אשר פעולתו הרוחנית היא הנפש, תלויה בבחינת הגוף, כנ"ל.
(כאן ר' ישראל מסביר למה לימוד תורה לא תמיד עוזר - תשובה לקרבן?)

והנה האויב האורב לאדם הוא היצר-הרע, הפועל בו לשום לבו לאבן, לבל ירגיש את חטאיו העצומים, לבלי יראה חסרונו, וידיו בל תעשינה תושיה להתבונן ביראת ה', לבקש רפואת תעלה, היא רפואה הגשמית.

לזאת ישים האדם אל לבו לזכות את הרבים, לעוררם להתבוננות היראה והמוסר. כי עיני האדם פקוחות על אחרים לדעת ולהכיר את חסרונותיהם, וכי נצרכים המה למוסר למרבה. כן יחזיק בכל עוז בלימוד המוסרי, למען ישוטטו בו רבים ותרבה יראת-ה' וזכות הרבים תהיה תלויה בו. וממילא לאט-לאט לימוד המוסר ידריכהו בנתיב הצדק. והיא רפואה גשמית וגם רוחנית, כמאמר חכמינו ז"ל (יומא פז): "כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו".

יפה מאוד.
קראתי בעיון.
עדיין אני חושב שאם היו ח"ו מבשרים לך שחלית בסרטן ל"ע, לא היית סומך על מה שכתוב כאן אלא רץ לרופא.
זה מה שאני עשיתי.
בהצלחה.

1. האם אתה חולק על ר' ישראל?
2. יש הבדל קטן בין מחלת הסרטן למחלת התאווה הזו - סרטן זה לא עבירה והתאווה הזו זה עבירה - ולכן אם ר' ישראל היה כותב שהתורה מרפא כל מחלה הייתי שומע לו - למה לא? אבל כרגע הוא רק כתב רפואה לעבירות .
3. בד"כ כל אחד שחולה מוכן לנסות כל מיני רפואות (המון אנשים שהם נגד רפואה אלטרנטיבית הולכים לטיפול בה כשהם חולים). אז למה אתה לא מנסה את הדרך הזו ומחליט לפני הבדיקה .

כי כמה שהעמקתי בחומר העברה והלכותיה, כולל כל העונשים המקסימים שמובאים בשומר אמונים, ובראשית חכמה ועוד... המשכתי להשתמש עד מוות.
אני לא יודע בן כמה אתה, אבל אני כילתי מספיק שנים מחיי במעגל המטורף הזה.
כולל כל ספר שמצאתי שהציע בדל עיצה, בכל עניין הקשור לזה.
כאן מצאתי דרך שעובדת לי
אם לך יש דרך אחרת, שיערב לך

אני שמח שלך זה עובד.
לי בכל אופן זה לא עבד ולא יעבוד...
טוב לי פה, אני נשאר פה.

לא המלצתי ללכת מפה !
רק עוד עזרה לעזרה.

מוישהלה - 1. אני בן 19.  - 2. אתה לא צריך לחזור כל פעם על אותו דבר הבנתי ממך שלמדת כבר את כל ספרי המוסר שיש בעולם - אבל את הדרך של ר' ישראל ניסית (אני שואל כי נראה לי שלא מזה שאתה מכניס כל הזמן  את הספרי מוסר שלמדת בלי שאני בכלל מדבר עליהם אני מדבר רק על הדרך של לימוד דיני העבירה בעיון.)

חסר אונים - האם למדת את כל דיני העבירה בעיון ?
גם אם כן אתה רואה מר' ישראל שלפעמים זה עוזר רק קצת לכן אולי תנסה לאחר שאתה בתוכנית הזאת ללמוד עוד פעם (ממה יש לך להפסיד במקרה הכי גרוע תקבל על זה "רק" שכר של לימוד תורה .)

מספיק שעשיתי את העבירה בעיון, לא?

למה אתה מתכוון?

למוישהלה - חשבתי עכשיו על משהו נראה לי שאני צודק אבל אני לא בטוח אז תחשוב על זה אם זה נכון.

נראה לי שכל אלו שהצליחו לצאת מהתאווה הזו הם הגיעו לשלב שיש להם איזה שהוא רצון קצת יותר חזק לצאת מזה - ונכון שעם הרצון הזה לבד אי אפשר לצאת אבל לרצון בסדר גודל מסוים השיטות עוזרות.
אבל אם לא יהיה את הרצון הזה אלא יהיה רצון יותר חלש שום שיטה לא תעזור ולכן גם אם ניסת עוד שיטות זה לא אומר שהם לא עובדות בכלל כי יכול להיות שמתי שניסת אותם זה היה ממש חלש לעומת הרצון .
ועוד יכול להיות - הרבה פעמים אנחנו עושים דברים שאנחנו יודעים שהם לא בסדר וקשה לנו עם ההרגשה הזו ולכן אנחנו עושים כל מיני דברים שיתנו לנו את ההרגשה שאנחנו יותר בסדר - ולכן יכול להיות שכל הלימוד שלך  היה רק כדי לתת לעצמך את ההרגשה " הנה אני עושה משהו נגד התאווה הזאת אבל בכל זאת אני לא מצליח נגדה אז מה אני יכול לעשות"

ברשותך אור אצטרף לדיון, נמנעתי עד כה מלכתוב את נסיוני בשלל פוסטך (למרות שקיבלתי פניות בפרטי בעניינו) כי לא כל כך הבנתי לאן אתה חותר, ולימדו אותי שכשאיני יודע כדאי לי לשתוק. כעת משהסברת אשיב לך, אתפלל ליושב במרומים שיצאו הדברים מהלב ויכנסו אליו.

אח יקר, אין לך מושג איזה נזקים חוללתי לעצמי ולסובבים אותי עם גישה בדיוק כזו. לא, לא למדתי את כל ספרי המוסר שיש. אני לא זוכר במדוייק את שלל הנסיונות שהיו לי במשך השנים אבל בהחלט סביר בעיני שאחד מכל הרבנים שכיתתתי רגלי ושטחתי בפניהם את צרותי הפנו אותי לשם, כן גם להציץ באיגרתו של ר' ישראל.

וכן, למדתי את שלל האיסורים, ברור לי בדיוק כמה טריליארדי מחבלים ומשחיתים רעים בראתי, אני יודע כמה עשרות אלפי ילדים היו יכולים להיות לי ונרצחו על ידי ברשעות. למדתי בכאב על כל אותם עונשים המגיעים לי, האיסור לצרפני למניין מלקות נידוי ועד לארבע מיתות בית דין. כן. כולם.

בכיתי צמתי. שני חמישי ובימים אחרים, חזרתי בתשובה שלימה. ואז... לתאר לך או שאתה כבר מבין לבד? לפעמים זה קרה  רגעים אחרי הצער הנורא, רק כשהסבירו לי שר' ישראל ודומיו לא דיברו על שכמותי, רק כשהנתי שזו מחלת נפש אמיתית. לא תירוץ להמשך המעשים. רק כשהבנתי שמול דברים מוסיימים דיני כשל כל בעל תסמונת דאון או אוטיסט רווח לי.

הפסקתי.

שמונה שנים, חודש ועשרים וחמישה ימים. של נס. של קירבת אלוקים. אז נכון להיום, אני מקיים בהידור מצוותו - ובחרת בחיים.

ולא, לא אלמד עוד היום לשם 'שכר' את הדינים של מי שעושה מעשים כאלה, כי חלק מהתסמונת שלי היא לייחס את זה אלי גם כשזה לא קשור אלי, ואז חלילה... ולשם אני לא חוזר. בשום אופן. (בכח שלו. היום) אולי בעתיד כן, כיום לא, בדיוק כמו שעוד לא למדתי את הלכות קידוש החודש קביעת המועדים ועיבור השנה, כי מורכב לי מדי להבין את הסיפור הזה של שילוב ימי החמה והלבנה.

בנימה אישית - הלוואי ש... אבל אני לא יודע מה הייתי אומר אם מישהו היה מביא בפני את המידע שהובא בפניך כשהייתי בגילך (נשוי..) עשה איתך חסד ותן לזה צ'אנס. באמת. יש כאן נסיון שנרכש בדם.

קודם כל אני באמת שמח שאתה סוף סוף מגיב אלי חיכיתי לך.

א. אני מקבל את מה שאתה אומר.
ב. תראה מה כתבתי למוישהלה.
ג. את מי אתה מגדיר חולה ואת מי לא?
ד. אתה חושב שמה שר' ישראל כותב לא יכול לעזור כאן לאף אחד ?
ה. למה רק שהסבירו לך שאתה חולה ולא חוטא הצלחת?
ו.  אני לא בא בגישה שהשיטה שאתם מציעים לא טובה אני רק באתי להוסיף עליה - לאחר שהסברת לי שלומר למישהו שיטה שמתיחסת אליו כחוטא רק גורמת לו נזק אני בנתיים חוזר בי שזה מוסיף עזרה לאלו שצריכים להרגיש חולים - ה"בנתיים" הזה יהיה עד שתסביר לי למה טוב לך להגיש חולה ואז נבדוק אם א"א לשלב .                    תודה.

בשמחה. אענה בקצרה כי אני צריך לצאת מהבית, אשיב בערב בל"נ בהרחבה.

ב - קראתי מה שכתבת למוישל'ה. לא הבנתי את כוונתך.
ג - ההגדרה של חולה לא פשוטה, נכתב פה רבות, חפש 'בקולות של החלמה'. 
ד - ר' ישראל יכול לעזור לחוטאים שמגיעים הנה.
ה - האשמה והפחד החזירו אותי לשימוש. כשהבנתי שאין לי ממי וממה פשט הפסקתי להשתמש 'בתרופה היחידה' שהכרתי למצבים האלה, וזו גם התשובה החלקית לשאלתך  - ג'.

בהחלמה.

נ.ב.
אגב, אתה לא צריך להמתין שאענה לך, איני קורא הכל. אתה מוזמן לפנות אלי בפרטי ככל חבר פורום.

מישהו הראה לי השבת ספר שנקרא 'הסוד'. בו כתוב סוד המציאות. באמת. מובא שם סוד ההצלחה של המצליחנים מכל הדורות.  התחלתי לקרוא. ראיתי דברי אמת... אבל עזבתי את הספר.

הנחש קיבל ברכה! הוא יכול להסתדר בכל מקום לבד! העפר הוא לחמו. אינו זקוק לעזרה מאיש.. אינו זקוק לאלוקים. ואני קיבלתי את המתנה האמיתית. אינני יכול להסתדר בחיים בלי אלוקים. אני תלותי בו בטירוף. חייב להתחבר איתו בין 3 ל3000 פעמים ביום.

לא רציתי לדעת מהו סוד המציאות שעל ידי הסוד הזה אוכל לנווט את חיי כרצוני. ויתרתי על רצוני. רצונו ייעשה.

זיהיתי על עצמי, שרוב הרצון למצוא פיתרון לבעיית התאווה שלי זה רצון חולה! רצון של הנחש... תן לי פיתרון שאוכל לאכול בכל מרום בלי בעיות מבלי לבקש עזרה. בלי אלוקים. וכן, זה הזוי, אבל במוחי החולה חלק מספרי החיזוק ושאר שיטות למלחמה בעוון המר באים כדי לחזק אותי במלחמה! כדי שאוכל להסתדר! אינני רוצה להסתדר. לא רוצה להצליח. זה מנפח לי את האגו. מרחיק אותי מאלוקים. מסלק רגלי שכינה...

במקום כל ההעמצה העצמית, והעצמת החטא, וחיזוק המוטיבציה, והסגולות של לימוד ההלכה כדי לקבל כוח בטותה מצווה ( אני באמת מאמין שזה עוזר למי שאין לו את התקלה שיש לי - ) במקום זה,  מצאתי מקום עם מסר אחד פשוט: לי אין טיפת כח, ואלוקים הוא בעל הכוחות כולם. כשאהיה קרוב אליו אזכה לקבל ממנו כוחות. זה היה הדבר האמיתי שחיפשתי. זה היה לי למקור כוח אדיר גם בקריזים מטורפים! גם כשהתאווה המותרת המצוותית שלטה בי כאש ( מה תמליץ שם ), גם כשהיה לי אפס כוח לפתוח ספר הלכה כי הגגשתי שהידיים שלי מדי מלוכלכות מכדי לגעת בספר קודש.. גם אז הפניה לאלוקים והתחינה אליו, אבא אני לא יכול. אבל אתה הרי כן יכול. . זה מה ששמר עלי. שנה וחודש. מכוחו לא מכוחי.

ולכן כל מי שמציע לי 'תוספות' לדרך.. תוספות שבעצם אומרים לי תאגור כוחות תשתמש בשיטות ועצות איך להישאר נקי ואז 'תצליח' אני עונה, לא רוצה להצליח. רוצה להישאר חסר אונים.. חסר כוח.. רוצה שאבא יתן לי לא רוצה לקחת לבד.
וזו השיטה היחידה ששומרת עלי ועל חברים שלי.

וכאן אני רוצה לשיר לך שיר אהוב עלי. שמבטא את שיא הנושא.
עשינו לך מנורה בימי משה.. אוי אוי אוי אוי וכבתה.
עשינו לך מנורה בימי שלמה.. אוי אוי אוי אוי וכבתה.
מכאן ןאילך אין אנו ממתינין אלא אלא אלא לאורך...

אבא, רצונך ייעשה ולא רצוני. אפילו לא רצוני הדתי. רק רצונך.

אני לא בטוח שאתה צודק - גם בקשר לסוד וגם בקשר לר' ישראל :

אני אשאל אותך שאלה - תרופות אתה לא לוקח - אתה סומך גם בזה רק על הקדוש ברוך הוא?

לפי מה שאתה אומר אין שום מקום לעבודה עצמית בשום מקום בחיים .

אם אתה מצליח טוב עם השיטה שלך - סבבה אין שום עניין שתוסיף עזרה למקום שלא צריך.
במיוחד אם זה יוריד את רמת הקשר שלך אם ה' יתברך.

בקשר לסוד - אותו רעיון - אני לא חושב שזה נוגד את זה שהקדוש ברוך הוא משפיע על הכל ונותן הכל  -  אם הם באמת צודקים שלמחשבה יש כח כזה חזק - לומר שאני לא משתמש בזה אלא מחכה שה' יתן לי זה כמו לא ללכת לעבוד ולחכות שה' יתן לי - שזו דרגה גבוהה מאד.
מה שלא נכון שם שהם טוענים שאם אתה לא מצליח זה בגלל שלא רצית מספיק - לפי דעתי זה לא נכון .
וההסבר לזה לדעתי בתור אדם דתי שה' קובע גם לאחר כל חוקי הטבע מה יהיה.
ד"א  הסוד הזה כתוב גם בשיחות הר"ן (רבי נחמן לא רבינו ניסים) שיחה ס"ב .
וגם המכתב מאליהו מדבר על משהו כזה.

עוד משהו - השיטה שלך שלא לעשות כלום חוץ מבטחון בה' היא גם שיטה - חסידות ספינקא לדוגמה בשיטה הזו - אבל עם הרעיון הזה שה' עוזר לי ובלעדיו אני כלום גם ר' ישראל מסכים - כך כתוב גם בגמ' ...אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו .

אור יקירי
קראתי את המאמר שהבאת, ואני מעריך את המאמץ שאתה עושה בשביל להראות לנו את הדרך שאתה מאמין בה.
לצערי, ואני אומר שוב, לצערי, זה לא עבד לי בעבר למרות שניסתי הרבה פעמים (אני כפול ממך בגיל....) וניסתי המון, האמן לי, אני כותב לך את זה בדמעות, הלוואי שזה היה עוזר לי, הייתי חוסך הרבה שנים של אבדון מהחיים שלי. למדתי את כל הספרים שנתקלתי בהם על חומרת העבירה הזו, אני מכיר את הזוהר שאין לזה כפרה.... (וגם זה לא עזר לי לחדול.... ) לפי אגרת המוסר אם אני ילמד את דיני וגודל העבירה זה יעזור ליראת שמים אבל אני חולה אפשר לומר באופן אנוש ...
וכמו שאסירות כתב לך, לחולים כמוני ספרי המוסר בעניין הזה מקשים ומייאשים, אין עוד שום הלכה שקראתי על איזה שהוא עניין שזה אסור, והלכתי ועשיתי בדוקא, בטח שלא אלפי פעמים חוץ מהעניין הזה, כנראה שאני חולה...
אוהב אותך אח יקר