שנים (למעלה מעשרים) שאני יושב בחג הסוכות ושואל א"ע איך מגיעים לחג שמחתינו בשמחה? עם כל הבלגן של קנית ארבעת המינים בניית סוכה ישיבה בסוכה במזג-אוויר קר והוצאות החג.

בנוסף לדאגה בשל ההוצאה הכספית הגדולה לי יש דאגה נוספת. סיימנו את יו"כ. סיימנו עם השיזולי"ם. אבל מנסיון אישי, זה רק זמני. גם אם הצלחתי "להחזיק מעמד" עד הושענא-רבא ואפילו בש"ת (בלי לפזול לכיוון עזרת-נשים) זה עדיין עומד להתפוצץ כל רגע! כמה שנים הבטחתי לעצמי ש"השנה זה יהיה שונה" ובקבלה חזקה לעתיד הבטחתי לעצמי שיו"כ זה הינו יו"כ האחרון שאני צריך להתוודות על חטא זה. יו"כ הבא כבר אכנס למחלוקת-הפוסקים. אבל הרבה לפני ר"ח חשוון כבר הבנתי שאין מחלוקת. לכו"ע אני חייב בוידוי. אז איך, לכל הרוחות, אני מתמלא שמחה פתאום? אפה מסובבים את המתג ומתחילים לשמוח?

אז אם אני לא מסוגל לשמוח אני עצבני. ואם אני עצבני אני משז"ל שוב. ואם שיזלת"י נהייתי עוד יותר עצבני וחוזר חלילה.

השנה אני לא יודע אם אצליח לשמוח, אך אני יודע כי אני בכיוון טוב. יש אור בקצה המנהרה. סוף סוף לא "חזרתי לסורי" יומיים לאחר יו"כ. (או ממחרת יו"כ) ס"ה יש לי איזשהיא מחלה שאני מטפל בה ובע"ה רק להיום אני אעשה מה שצריך ע"מ לצאת ממעגל-הקסמים.

ושמחת בחגך והיית אך שמח.
אנו עסוקים במצווה חשובה בעיצומו של חג הסוכות, אם כי כמו שכתבת, תאווה זה מחלה שעלולה לפרוץ כל רגע.
תודה רבה על הדברים, לילה טוב.

תודה תורת השם.

שנים עברו - מה לא עשיתי בשביל להגיע לשמחה! להגיע לרוחניות! להיות ב"היי". אין שמחה אלא בבשר. אין שמחה אלא ביין. אז אוכל כל יום וכל לילה בשר ואשתה כוס יין. שום דבר. חוץ מכאב-בטן וראש מסתובב לא זכיתי בכלום! למדתי ספרים שונים בעניני המועד. קב הישר. מכתב-מאליהו. דרשות ה_______ (השלם את החסר. מה שתכתוב רוב הסיכויים שלא תטעה) והרשימה עוד ארוכה. יצא ספר חדש? "חטפתי" אותו. מוסר, רמזים,  שנים אחרונות התחלתי גם עם הלכות. (סתם דרך אגב, הא' ב' של היום יום, הלכות של מה לעשות ואיך, לא העלתי בדעתי שאני צריך ללמוד עד השנים האחרונות. אני הרי יודע איך מנענעים את הלולב, לא? רק מעניין למה כל שנה כשאני מגיע לביהכנ"ס אני רואה שכולם קשרו את ההדסים והערבות בצד הלא נכון של הלולב...) דבר לא עזר. קניתי לעצמי את ארבעת המינים (או את המצות) המהודרות ביותר. (ולא שידעתי מה לחפש או לבדוק. פשוט המחיר נראה לי מהודר דיו!) ומשום מה דבר לא השתנה. ה"היי" הסתיים ב"ביי". הנפילה שאחרי החזירה אותי לקרקע-המציאות שטפחה על פני פעם אחר פעם. ולא הבנתי מה הבעיה איתי! למה אני לא שמח! ולמה כעבור פחות משבוע אני חוזר לנקודת-האפס!

היום סוף סוף אני יודע לאיפה לפנות. במה לטפל. איך להתקדם. בעזרתו יתברך ובעזרתכם.

אוהבים אותך מתנת!
כיף לקרא את הפוסטים שלך אחרי תקופה שחסרת לנו.

אני לא יודע בכלל מה זו שמחה...
אני מקבל את זה שזה תהליך. מקבל את זה שאם אני יעשה את הפעולות הנכונות הנס הזה יכול לקרות גם לי.
אוהב.

תודה אחד על החיבוק. זה היה חסר לי. התחלתי לחשוש שאולי נמאסתי כבר עליכם. "זה עוד פעם הוא? לא שווה לקרא את הפוסט"

תודה גם לך חסר-אונים. מצטרף אליך. אני גם חסר אונים בנושא הזה. לא יודע מה זאת שמחה. שאלתי פעם רב איך מבינים את ה"אין שמחה אלא בבשר - ביין" וכי כשהוא אוכל בשר ושותה כוס יין הוא מתמלא שמחה? תשובתו היתה איננו יודעים מה זה בשר (מעבר לכך שבפשטות מדובר על בשר שלמים) ולא יודעים מה זה יין. הבהמות שלנו מוזנות מכ"כ הרבה "זבל" והבשר הוא בהתאם. היין שלנו מעורב בכ"כ הרבה חומרים. מי בכלל מבין מה זה יין שא"א לשתותו חי. הוא מזיק. ואם שותים אותו חי א"א לברך עליו בפה"ג. חייבים למהול בו שבע פעמים מים ורק שמינית יין. וגם אז הוא משכר ברביעית 150 גרם. וא"א לפסוק הלכות אחר כוס א' כי הראש כבר לא צלול! אך מעבר לכך - אנחנו לא יודעים מה זאת שמחה!

מקפיץ