ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: משאלה אחת לנעילה 1775 צפיות

משאלה אחת לנעילה לפני 8 שנים #43421

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5817 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3428
בס"ד                                             
הסיפור של יונה הלהיט את דמיוני מקטנות. הציווי, הבריחה, הסערה, וכמובן השהיה בבטן הדג, שלא לדבר על 'הטיול' המאורגן בן אלפי הקילומטרים. כשבגרתי מעט יותר, תמהתי גם על החזרה בתשובה המהירה של אנשי נינוה וגם על כל 'ההמולה' סביב הקיקיון, לא הבנתי מדוע בחרו חז"ל דווקא את הסיפור על גויי אשור (יש מה ללמוד מגויים, אה?) עבור הנדירים והמרוממים ברגעי השנה.

אישית, הייתי מעדיף להתרגש ממסירות נפש, לדוגמא של חנניה מישאל ועזריה.. או של יעקב שקרא שמע ישראל אחרי שלא ראה את יוסף אהובו 22 שנה.. ההסבר המקובל - שהסליחה לעובדי אלילים מוצהרים מחייבת סליחה לבניו אהוביו, סיפק אותי, בהחלמה אף הבחנתי בחמלה המיוחדת למאה ועשרים אלף הילדים שלא יודעים להבחין בין ימינם לשמאלם (בין טוב לרע? אולי גם ל...)

'הבין רגע היה' של הקיקיון מיקד אותי בכאן ועכשיו. ברגע אחד, הזה. נעזרתי רבות בסיפור משובח שכתב איש נדיר הרב קובי לוי שרושם בספריו – "רק זכויות ההדפסה שלי, כל השאר, הפיצו. זכו אחרים", יהי רצון שהתקציר לפניכם יביא לתועלת. כדאי לקרוא את הסיפור כולו, ברשת הוא מופיע כ - "התנינים בכו על ג'ק סטון".
 
- - - - -
בגיל 16 נפרד ג'ק סטון מהוריו התשושים ונסע לניו - יורק. "אני חוזר אליכם מיליונר" הבטיח להוריו המודאגים שתחבו לכיסו 22 דולר ועוד כמה כריכים וכמובן פחית קוקה-קולה. אמר וקיים, 64  שנות עסקים מוצלחים ביותר עברו על ג'ק סטון במהלכן צבר רכוש עתק וריפד בכמה מאות מיליוני דולרים את חשבונותיו. לדאבון הלב, לא היה לו זמן לישא אישה ולהביא ילדים לעולם. הוריו נפטרו 40 שנה לפני בשיבה טובה, שני אחיו הבוגרים שוכנו אחר כבוד במצב סיעודי בבית אבות ולא היה לו קשר אפילו קלוש עמם. סטון היה – בשורה התחתונה – רווק זקן שלא ידע מה לעשות עם הכסף שלו...

לפני כשנתיים צץ רעיון מטורף למדי במוחו.

להזמין לארמונו לא פחות ולא יותר 100 חנוונים מקונטיקט לסיור בארמונו, שלאחריו סעודה גדולה ותוכנית אומנותית. אותם 100 חנוונים מרחבי קונטיקט הכירו את ג'ק סטון, הוא לא היה אלמוני כלל ועיקר, אבל הם לא הבינו מה פתאום נפל בגורלם להיות אורחיו החשובים, וכי חסרים מיליונרים ברמה שלו שישמחו על ההזמנה. סטון לא נתן להם להסס וצרף לכרטיס ההזמנה העשוי עור תנין גם כרטיסי טיסה הלוך ושוב.

והם הגיעו כולם עד האחרון שבהם.

ליד בריכה גדולה תכולה שהבהיקה בשמש במרכז גן הפרי. ג'ק סטון עצר את קבוצת החנוונים ופתח במונולוג אישי. "רבותי החנוונים. אני ג'ק סטון המיליונר נולדתי לזוג הורים חנוונים. הם עמלו לפרנסתם יומם ולילה. אתם מכירים את העבודה, את מתח הרווחים הנמוך, הלקוחות המעצבנים, הסחורה שמתקלקלת, החובות לספקים. בקיצור פרנסה קשה. הורי היו עבורי – בין השאר – בית הספר הכי טוב כיצד לא לעשות עסקים. החלטתי כבר בנעורי, חנווני אני לא אהיה". ועכשיו שימו לב....

ג'ק סטון לחץ על כפתור סמוי במעקה הסמוך לבריכה. בקרקעית הבריכה נפער לפתע פתח עגול שקוטרו לא יותר ממטר. והנה מתוך הפתח גלשו פנימה 1, 2, 3, 4, לא פחות מ- 13 תנינים ירוקים בגודל בינוני עם מלתעות מאיימות למדי.

"שימו לב ידידי החנוונים. העיסקה הראשונה שלי בחיי היתה רכישתם של 500 תנינים, הייתי אז בגיל 16, העיסקה הצליחה ומשם המשכתי לרוץ. כיום אני איש זקן וערירי. אין לי בנים, ואין לי למי להוריש את הוני. החלטתי מתוך מחווה להורי שהיו חנוונים חרוצים ונקיי כפיים, להעניק לאמיץ שבכם לפחות מחצית מהוני, אבל זאת בתנאי אחד... כל שעליו לעשות הוא לקפוץ מכאן למים ולחצות את בריכת התנינים עד לגדה השניה, 30 מטר בסה"כ ואחר-כך עליו לבקש בקשה אחת, רק בקשה אחת ואני אמלא אותה עד חצי הוני...".

החנוונים היו המומים. סטון דמה בעיניהם למטורף, לחולה נפש. התנינים ציקצקו במים, מחייכים בתניניות אכזרית. איש לא ההין לעשות צעד נוסף, והם ביקשו להמשיך בסיור. "חבל" אמר סטון והמשיך בסיור כשפניו לעבר מנחת המסוקים... לפתע נשמעה צעקה וטפיפות-מים והבריכה הפכה גלית ורועשת. אחד החנוונים נראה שוחה ונאבק בתנינים באומץ רב, תוך שהוא מתקדם לעבר הגדה השניה. הנשיכות והשריטות שעשו בו התנינים, האדימו את המים, אך הוא לא נואש. דקות ארוכות נמשכה הסצינה המזעזעת עד שהחנווני ג'ון פריפקט נחלץ פצוע, נשוך וזב דם כשהוא מתאנק על שפת הבריכה.

סטון היה מרוצה עד הגג. "ג'ון ידידי, הרופא כבר בדרך אליך. עכשיו מה שנותר לך הוא רק לבקש בקשה אחת ואני אמלא אותה". ג'ון פריפקט הפצוע זקף את ראשו המדמם ופלט בחירחור "אני רק רוצה לדעת מי הכלב שדחף אותי למים...".

סטון היה מאוכזב "ג'ון יקירי אנחנו נברר נחקור מי דחף אותך למים להתמודד עם התנינים, אך צר לי חבר, ביקשת בקשה אחת ותו לא. יותר כבר לא תוכל לבקש".

"העולם הזה הוא בריכה של תנינים. בן אדם מסכן מפילים אותו לבריכה, והוא נלחם על חייו ומצליח לצאת ממנה שרוט וכאוב, אבל חי. בורא עולם אומר לו "בני יקירי אני מעריך את המאבק שלך, כל הכבוד על הנחישות והמאמץ, אני רוצה להעניק לך עולם ומלואו מן השפע האינסופי שלי...". נו, ומה עונה לו הבנאדם, "אני רוצה לדעת מי דחף אותי למים". 

אדם חכם מנצל את הרגע הזה כדי לזכות בנצח, החכם עונה לבורא "אתה הוא שדחפת אותי למים, ואתה גם הצלת אותי, עמדתי בניסיון החיים בגבורה, תן לי אבא שבשמים מקום טוב לידך. זה הכל".

- - - - -

נשוך פצוע ומדמם אני, תנינים רבים נשכוני, לא פעם ניתן לשמוע אותי נאנק ומחרחר על שפת בריכה כזו או אחרת, היו גם ימים שרק ההתרסה עניינה אותי, בהחלמה למדתי לבקש ממי שמוכן לתת לי את כל הונו, מהמיליארדר, מאבאל'ה שלי, משאלה אחת.

אנא. החיה אותי. תן לי מקום טוב לידך. כאן.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: משאלה אחת לנעילה לפני 8 שנים #43423

  • שמואל
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • (דיל לשעבר) אלי תן לי שלווה, אומץ ותבונה
  • הודעות: 1221
תודה.

התרגשתי מאוד.
כמעט והורדתי דמעה.

רק בסוף הסיפור הבנתי מדוע התנינים בוכים.
(נראה לי...)

בהחלמה
שלום, שמי שמואל ואני מכור לתאווה.
בס"ד גדולה אלוקים שומר אותי נקי היום כנגד כל הסיכויים כל יום רק להיום

בעניין: משאלה אחת לנעילה לפני 8 שנים #43436

תודה רבה. נהניתי. אבל לא הבנתי מספיק את הקשר בין הקיקיון בהתחלה לסיפור. תוכל לעזור לי ולהסביר?
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: משאלה אחת לנעילה לפני 8 שנים #43451

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5817 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3428
לא הבאתי כאן את כל הסיפור בגלל אריכותו, כתבתי כאן רק התקציר, אך כן הצעתי לקרוא את כולו. בבסיסו הרעיון הגדיר את המשמעות של רגע, כמו שאת המליונים הרבים שלו הוא עשה כשהיה לו בכיס  22 דולר בהחלטה של רגע. וברגע אחד היה גם יכול לעשותם חוצה הבריכה, ובין רגע גם איבדם.

מבחינתי, זהו אחד המסרים שניתן להפיק ממשל הקיקיון שממשיל הבורא ליונה, ברגע הקיקיון מצמח ומצל, וברגע התולעת גם מתיכה את הקיקיון, אפשר להמשיך את זה כהנה, לדוגמא - ברגע קטון עזבתיך...

אקווה שכעת הובנתי יותר. 
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: משאלה אחת לנעילה לפני 8 שנים #43466

  • Rondo
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1012
לטעמי בסיפור ההפסד הגדול ביותר ברגע
היה שייך דווקא לסטון

בעניין: משאלה אחת לנעילה לפני 8 שנים #43470

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5817 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3428
דורון המתוק, אתה מדהים. לכן באמת הסופר קרא לו התנינים בכו על ג'ק סטון... אגב, סופו שמת ערירי ותרם מחצית הונו שנעשה מעיסקת עורם של התנינים ל... אגודת צער בעלי חיים.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: משאלה אחת לנעילה לפני 8 שנים #43474

טוב, ניתן לפגמי האופי שלי לדבר קצת. מה יש, גם להם מגיע...
כשאתה משווה אותי לאותו חנווני שהפסיד ברגע את כל ההון, וממילא ממשיל את אלקים לג'ק סטון, מצטיירת אצלי דמות מאוד אכזרית של אלקים. אני לא רוצה לחשוב עליו בתור כזה שתופס אותי במילה, שנותן לי רק משאלה אחת, שיגרום לי לקלל את עצמי כל החיים על ההחמצה הנוראית.
אבל אני מקבל את המסר הבסיסי של הסיפור, שבמקום להביט אחורה על קשיי העבר, עלינו להתבונן בהווה על כל האוצרות שזכינו להם בזכות הקשיים האלה.
תודה רבה
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: משאלה אחת לנעילה לפני 8 שנים #43475

  • Rondo
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1012
תודה אח
ועכשיו הבנתי את שמואל

בעניין: משאלה אחת לנעילה לפני 8 שנים #43477

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5817 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3428
דוקטור,  אמרתי לך גם בשיחתנו שלסיפור הזה יש המון היבטים, הוא מעסיק את מחשבותי המון. גם לי הי בו רגעים משעשעים וכואבים. כל אחד מאיתנו מכיל אותו מהחוויה שלו, לדוגמא הצחוק האינסטינקטיבי הראשוני שלך כששמעת ממני מה ביקש ג'ון..

וכן, המטרה היא לא להביט בצער על הרגעים המפוספסים, לפספס רגע אחד נוסף ולהתריס כלפי מי שלא איפשר את ניצולם (ההבטחות - לא נצטער על העבר...) אלא להתבונן ברגע הנוכחי ולנצלו. כי להבדיל מסטון, לאבאל'ה שלי יש בשבילי בלי גבול 'רגעים'.

רגע של נעילה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: משאלה אחת לנעילה לפני 6 שנים, 12 חודשים #65109

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5817 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3428
גם השנה, באסירותודה, המשאלה שלי היא להיות קרוב אליו. הרגע.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: משאלה אחת לנעילה לפני 4 שנים #108022

  • אחד2
  • רצף ניקיון נוכחי: 580 ימים
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • הודעות: 124

מצטרף למשאלה.
שלא לחפש ולפשפש למה הוא זרק אותי למים אלא להודות לו על שהציל אותי. ולבקש ממנו להישאר אליו צמוד צמוד.
תודה
גמר חתימה טובה.

יש תקוה נשיר כולנו יחד, יש אמונה חזקה מכל הפחד
לא נפול, לא נרעד, כי אנחנו לא לבד
יש לנו ד' אחד.

ליצירת קשר: 0529992@gmail.com

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.53 שניות

Are you sure?

כן