בְּעִנְיָן זֶה מוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע לְרַבֵּנוּ יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל עָלָיו הַשָּׁלוֹם :
רַבֵּנוּ יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל, מִלְּבַד הֱיוֹתוֹ גָּאוֹן בַּתּוֹרָה וּבַהֲלָכָה, הָיָה גַּם יַדְעָן גָּדוֹל בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם. שְׁמוֹ יָצָא לְמֵרָחוֹק בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְגוֹיִים רַבִּים מִן הַסְּבִיבָה וּמִחוּצָה לָהּ נֶהֱנוּ לָבוֹא וּלְהַחֲלִיף עִמּוֹ דֵּעוֹת בְּעִנְיְנֵי הָאֱמוּנָה וְהַבְּרִיאָה.
פַּעַם הִתְנַהֵל וִכּוּחַ בֵּינוֹ וּבֵין פִילוֹסוֹף נוֹצְרִי. בְּמַהֲלַךְ הַוִּכּוּחַ שָׁאַל רַבֵּנוּ יִצְחָק אֶת הַפִילוֹסוֹף הַגּוֹי: "מַדּוּעַ אַתָּה נוֹהֵג לֶאֱכֹל אֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים, וְאֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ לִרְצִיחָתָם וּלְצַעֲרָם, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ וְנִמְנָע מֵהֲרִיגַת בְּנֵי-אָדָם?"
הֵשִׁיב לוֹ הַפִילוֹסוֹף: "מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ הוּא חֹק הַטֶּבַע - מִי שֶׁחָזָק יוֹתֵר, הוּא הַמְנַצֵּחַ וְנוֹטֵל אֶת הַחַלָּשׁ לְעַצְמוֹ וְעוֹשֶׂה בּוֹ כְּחֶפְצוֹ. זֶהוּ כְּלָל טֶבַע שֶׁקַּיָּם בֵּין בַּעֲלֵי הַחַיִּים, מַה שֶּׁנִּקְרָא בְּפִי הֲמוֹן הָעָם 'שַׁרְשֶׁרֶת הַמָּזוֹן': הָעַכָּבִישׁ אוֹכֵל אֶת הַזְּבוּב, הַלְּטָאָה אוֹכֶלֶת אֶת הָעַכָּבִישׁ, וְהַנָּחָשׁ אֶת הַלְּטָאָה, וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ - הַנָּחָשׁ הַגָּדוֹל בּוֹלֵעַ אֶת הַקָּטָן. מִשּׁוּם כָּךְ, הָאָדָם, שֶׁהוּא הֶחָכָם וְהָעַרְמוּמִי מִכֻּלָּם, הוֹרֵג אֶת הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת וְאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרָן".
אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ: "אִם כֵּן, לְפִי דְּבָרֶיךָ, הֲרֵי הַתּוֹלָעִים טוֹבוֹת וּמְשֻׁבָּחוֹת מִבְּנֵי-אָדָם!"
שָׁאַל הַגּוֹי: "וּמַדּוּעַ תֹּאמַר כָּךְ?"
הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ: "הֲרֵי לְאַחַר פְּטִירַת הָאָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר עָלָיו מִן הָעַכְבָּרִים, וּמִיָּד לְאַחַר הַכְנָסָתוֹ לְקִבְרוֹ, בָּאוֹת הַתּוֹלָעִים וְאוֹכְלוֹת אֶת בְּשָׂרוֹ. וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, עַל-פִּי הַהִגָּיוֹן שֶׁלְּךָ וְשֶׁל כְּמוֹתְךָ, שֶׁהֶחָזָק הוּא שֶׁאוֹכֵל אֶת הַחַלָּשׁ מִמֶּנּוּ, נִמְצָא שֶׁהֵן חֲזָקוֹת מִן הָאָדָם...".
כַּוָּנָתוֹ הָעִקָּרִית שֶׁל רַבֵּנוּ יִצְחָק אַבַּרְבַּנֵּאל בִּדְבָרָיו הַלָּלוּ, הָיְתָה כְּנֶגֶד מַחֲשֶׁבֶת הַכּוֹפְרִים, הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין לְאָדָם הֶמְשֵׁכִיּוּת לְאַחַר מוֹתוֹ, וְגוּפוֹ הוּא חָזוּת הַכֹּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ מַשְׁקִיעִים הֵם אֶת כָּל יְמֵיהֶם בְּפִתּוּחַ הַגּוּף וְלֹא בְּפִתּוּחַ הַנְּשָׁמָה הָרוּחָנִית. עַם-יִשְׂרָאֵל, לְעֻמָּתָם, הַמַּאֲמִין שֶׁעִקַּר חֲשִׁיבוּת הָאָדָם הוּא נִשְׁמָתוֹ וְקִנְיְנֵי הַנֶּצַח שֶׁקּוֹנֶה עַל-יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת - אֵינוֹ נוֹהֵג כָּךְ כְּלָל וְעִקָּר. פִּתּוּחַ הַגּוּף וְהַשָּׂגַת תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה הֵן הֶפֶךְ מִכָּל מַהוּתֵנוּ, מִפְּנֵי שֶׁבְּעַם-יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים שֶׁאֵין שׁוּם סִבָּה לְהִתְגָּאוֹת בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם-הַזֶּה הַחוֹלְפִים, וְיֵשׁ לִשְׁאֹף אַךְ וְרַק לַמַּעֲלָה הָרוּחָנִית - לַעֲבוֹדַת ה' וְקִרְבָתוֹ.