ברוכים הבאים, אורח

רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו 1074 צפיות

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 1 שנה, 3 חודשים #139605

אהבתי!

הזכרתי לי אמרה ששמעתי פעם - נדמה לי בשם הבעש"ט - שאצל בלעם כתוב נאום הגבר שתום העין, ויש בזה שני פירושים: א', שהיה עיוור בעין אחת, ב' שראה מאד טוב, ואמר ע"ז הבעש"ט ששני הפירושים משלימות אחת את השניה, שבעין הזאת שהיה עיוור ולא ראה מראות אסורים, בעין הזאת זוכה לראות טוב דברים נסתרים.

מי יתן ונזכה!

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 1 שנה, 3 חודשים #139735

אוקיי זה משהו פגז.
אני בכל אופן אהבתי ממש, שמעתי את זה בוידיאו של רוברט שמין, איש עשיר שעושה קורסים של נדלן.

הוא מספר על מחקר שנעשה ביחידה צבאית מובחרת, יחידת עילית משהו כמו אריות הים.
לקחו את היחידה וחילקו אותה באופן שרירותי לחלוטין לשתי קבוצות - קבוצה א' וקבוצה ב'.
לקבוצה א' אמרו:
היום זה הולך להיות היום הכי קשה באימונים שהיה לכם עד עכשיו.
במקום 15 מייל, אתם הולכים היום לפחות 20 מייל.
במקום שטח מישורי, זה יהיה שטח הררי.
במקום 2 ליטר מים, יהיה לכם ליטר וחצי.
במקום 20 קילו בקיטבג, יהיה לכם 30.

ובסוף היום הקשה הזה שאלו את החיילים איך היה, ואכן למעלה מ-75 אחוזים הודו שזה היה היום הקשה ביותר שלהם באימונים עד עכשיו.
למחרת לקחו את קבוצה ב', ואמרו להם:
היום הולך להיות יום איזי.
במקום 15 מייל נלך בקושי 10
במקום שטח מסובך יהיה שטח קליל
במקום 2 ליטר מים יהיה לכל אחד לפחות 2.5
במקום 20 קילו בקיטבג נשים רק 15

ובסוף היום שאלו אותם איך היה
למעלה מ-75 אחוז מהחיילים אמרו שבאמת היה להם איזי וקליל.

ועכשיו לסיפור האמיתי:
לשתי הקבוצות,
היה את אותו משקל בקיטבג, 
את אותה כמות מים,
הם הלכו את אותו המרחק ובדיוק באותו תוואי.

מהההה???
לא טירונים שאפשר לעבוד עליהם,
יחידה עלית מובחרת.

אז הכל תלוי בסיפור שאתה מספר לעצמך.
אם תספר לעצמך בבוקר "וואו היום תהיה לי התמודדות קשה עם התאווה" - זה באמת מה שיהיה.
אם תספר לעצמך בבוקר "היום אני אנצח ולא התאווה" - זה באמת מה שיקרה.

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 1 שנה, 2 חודשים #140369

וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ, אֶל-יוֹסֵף; וַתֹּאמֶר, שִׁכְבָה עִמִּי.  
וַיְמָאֵן--וַיֹּאמֶר אֶל-אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, הֵן אֲדֹנִי לֹא-יָדַע אִתִּי מַה-בַּבָּיִת; וְכֹל אֲשֶׁר-יֶשׁ-לוֹ, נָתַן בְּיָדִי.

אומר האלשיך הקדוש:
מה הסיבה שקודם כתוב "וימאן" ורק אחר כך כתובה הסיבה?
שאלה נוספת: מדוע על המילה "וימאן" יש טעם "שלשלת" שהוא טעם נדיר?

והנה לשון הזהב שלו:

והנה יוסף התנהג בחכמה 
והוא 
כי דרך אנשים 
בבא רשע או אשת כסילות לפתותו לדבר עבירה 
והוא לא כן ידמה 
כי יתן טענות נגד המפתה להשתיקו. 
אך לא זו הדרך להציל את נפשו מעשות רע 
כי יקרה יהיה המפתה איש לשון שבשפת חלקות ישחית דברי הנפתה הנעימים וילכד ברשתו. 
אך אשר מוח לו בקדקדו 
לא יעשה כן 
כי אם מיד יחליט 
אומר למאן 
ולומר שלא יעשה בשום פנים גם כי ינוצח. 
ואחרי כן 
אם ירצה יסדר ג"כ טענות נגד המפתה 
וזה היה ענין יוסף. 
כי ראשונה החליט וימאן 
כמי שקושר עצמו בשלשלת 
ואח"כ אמר טענות הן אדוני כו'. 
והוא במה שידענו מרז"ל 
כי אותיות ה' ן' אין להן בת זוג כי כל אחת נפרדת:

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 1 שנה, 2 חודשים #140453

זאת חנוכה התשפ"א.
הכנתי את אשתי לזה, אמרתי לה שזה עת רצון גדולה מאוד.
ושלא תתפלא אם אני בוכה.
היא מכירה אותי כבר ואכן לא התפלאה.

אמרתי לה שאני הולך לדבר עם אלוקים על העתיד שלנו ושיהיה לנו טוב וכו'.
ולא שיקרתי כהוא זה.

אבל לא אמרתי את המילים שהיא חשבה שאני אגיד.
התיישבתי מול החנוכיה הקדושה שהאירה בשלמות.
הסתכלתי בנרות וידעתי שאני מסתכל עכשיו על משהו קדוש, משהו טהור. ידעתי שעכשיו זה עת רצון. ידעתי שיש לי הזדמנות.
במוחי הרצתי את כל הנפילות. סתם, לא. לא זוכר את כולן... הרצתי המון נפילות שהיו לי.

לא היו לי את הכלים והידע וכו'. ידעתי רק שאני מכור כבד. האמנתי שאין לי תיקון וסיכוי. הייתי מיואש מאוד מאוד.

הסתכלתי על הילדים שהיו בסלון שלי, מסתבר שאלה הילדים שלי, שאני מופקד על חינוכם, וכנראה עושה את זה טוב, הם היו מרוכזים בקריאת פרקי תהילים, על שידוכים טובים ובריאות לסבתא, הצלחה בלימודים ושיהיו תמיד בריאים 
והבנתי שהם בכלל בכלל לא מסוגלים לדמיין מה עובר עלי.
והדיסוננס הזה ריסק אותי כמו תמיד,
בין מי שאני באמת, לעומת מה אחרים רואים אצלי.

אז התיישבתי מול הנרות, התבוננתי בהם, והתחלתי לדבר, מקירות ליבי התחננתי. ברור שהיו שם דמעות. והרבה. התחננתי לנס. התחננתי לאור. התחננתי על נשמתי. לא וויתרתי. ישבתי שם אולי שעה. בכיתי מלא. בתוך הבית שלי, למול הנרות, התמוססתי. הילדים מכירים את זה ובטוחים שאבא שלהם פשוט מתרגש בתפילה. הם לא יודעים על מה אני בוכה. שיחשבו שאני צדיק, נו. אם כבר הצגה אז למה לא.

אבל אני באותם הרגעים לא ממש חשבתי יותר מדי.
לא ידעתי איך יצילו אותי מעצמי.
מההתמכרות שלי.
מהתאווה שלי.
מהדמיונות שלי, מהנפילות שלי, מהמוח המעוות שלי.
לא היה לי מושג.

ולא האמנתי שזה אפשרי. אבל פשוט שפכתי את הלב. 

והשם הכין לי ישועה פר אקסלנס.

בדיוק באותה התקופה התחילה הישועה שלי. בלי להבין, נכנסתי למהלך שהתפוצץ בחודש אדר לאחר מכן. וזה מה שגרם לי להתנתק בהתחלה לחלוטין מהפוי', ולאט לאט גם נכנסתי לפה והתחלתי לספור נקיות ולעבוד.

זה לא מסר של שנה נקיות, אני עוד רחוק מזה, נקי ברצף רק 13 ימים, יש לי עוד זמן לזה.

זה מסר קצת שונה.
בתוך כל הדיבורים כאן, שלא נשכח, שבסופו של דבר כח עליון זה מה שאנחנו צריכים.
נפילה על הברכיים, הבנה שאין לי פתרון, וממה שהספקתי ללמוד בתחילת הספר הגדול: זה או זה - או למות.
ככה בדיוק.
אז ממליץ בחום ובאהבה לכל אחד ואחד מאיתנו,
קחו לכם שעה,
שבו מול הנרות,
תבקשו מאלוקים עזרה.
תשדרו לו את חוסר האונים שלכם,
צעד 1.
צעד 2.
צעד 3.

להחזיק חזק בזה ולהתפלל על זה.
ובעזרת השם הישועה תגיע.

והישועה מבחינתי היא :
שהתחלתי להבין שזה אפשרי.
אני מאמין עכשיו במשהו שלא האמנתי בו לפני שנה:
אני מאמין, שבשלב מסויים בחיי, ההתמכרות שלי כבר לא תשלוט לי על החיים.
אני מאמין, שאפשר לעבור יום בנקיות,
אני מאמין, שאפשר לעבור שבוע בנקיות.
אני מאמין שאפשר לעבור גם חודש ואפילו שנה ויותר בנקיות.

אוהב אתכם מאוד.

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 1 שנה, 2 חודשים #140456

  • המשתוקק
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4541

מרגש.

המשך הצלחה רבה בעז"ה

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 1 שנה, 2 חודשים #140513

[dir=rtl]מאוד חיזק אותי,
מניח את זה כאן.
(מתוך קונטרס של חסידי ברסלב שיצא לאור לחנוכה האחרון, על הסיפור ,מעשה מאורח, של רבי נחמן)

כא. ועיין ב'ליקוטי הלכות' שילוח הקן ה' אותיות א' - ב': "צריך לדבק ולקרב
עצמו לה' יתברך כאילו ה' יתברך נגלה ומתקרב אליו, אבל כל מה שמתקרב ביותר
לה' יתברך - צריך להתרחק יותר, היינו לידע כי הוא רחוק מאוד מה' יתברך, כי
אם יחשוב וידמה בדעתו שכבר נתקרב לה' יתברך ויודע בידיעת ה' יתברך - זה
סימן שאינו יודע כלום וכו', וזהו בחינת 'שלום שלום לרחוק ולקרוב' )ישעיה נז יט(
וכו'. וזה בחינת שילוח הקן, כי זה כלל גדול, שצריכין לידע שאין יודעין כלל
וכו', על כן צריכין לזכור היטב את כל הנאמר לעיל בהתורה הנ"ל )ליקוטי קמא סימן
סג( על עניין 'מגלה טפח ומכסה וכו'' אצל ה' יתברך ואצל הצדיק, לידע שכל מה
שמתקרבין יותר - כמה וכמה רחוקים עדיין, וזה הן אצל ה' יתברך והן אצל
הצדיק, כי גם הצדיק סתום ונפלא ונעלם מאיתנו מאוד, אך כמו שה' יתברך
והתורה והצדיקים הם סתומים ונעלמים מאיתנו מאוד מאוד, כמו כן הם קרובים
וסמוכים ונגלים אלינו מאוד, וכן להיפך, כמו שהם נגלים וסמוכים וקרובים אלינו
מאוד, כמו כן הם רחוקים ונעלמים ונשגבים מאיתנו מאוד, וכן חוזר חלילה, כי
שניהם אמת וכו', שזהו בחינת מה שמבואר בהתורה הנ"ל על 'שלום לרחוק ולקרוב
וכו''. אי לזאת צריכים לידע שלפעמים כשה' יתברך עוזר לו שמתנוצץ לו איזה
התנוצצות ורואה איזה התקרבות, אף על פי שבאמת הוא התקרבות אמיתי מאיתו
יתברך, והוא חסד גדול ונפלא שה' יתברך מפליא חסדו עימו, אף על פי כן אל
יטעה שכבר הוא סמוך וקרוב לה' יתברך ולהתורה ולהצדיקים, כי צריך לידע כל
הנ"ל, שכל מה שהוא מקורב ביותר - עדיין הוא רחוק מאוד מאוד, כי 'לגדולתו
אין חקר' )תהלים קמה ג(, ואי אפשר להסביר זאת היטב כמבואר בהתורה הנ"ל. אבל
אף על פי כן צריך לידע שהישועה והחסד של כל התקרבות והתקרבות כל שהוא
הוא חסד נפלא, כי הוא התקרבות אמיתי וישועתו לנצח, אך אף על פי כן עדיין
רחוק ממנו מאוד תכלית ישועתו, וצריך עדיין להיות עומד ומצפה הרבה לישועתו
יתברך, עד שיזכה להיוושע בשלימות, לצאת ממה שהוא צריך לצאת, ולהתקרב
למה שהוא צריך להתקרב".


כו. ראה ב'ליקוטי הלכות' כלאי בהמה ד' אות י': "ועל כן נקרא 'חנוכה' לשון
'חינוך', בחינת חנוכת הבית המקדש, כי לא די שלא החריבו עבודת בית המקדש,
אף גם זכינו על ידי תוקף הניסים להמשיך תיקון כזה, לעשות חנוכה בכל שנה
ושנה וכו', כי עיקר הגאולה ובניין בית המקדש יהיה על ידי זה, על ידי תפילותינו
וצעקתנו כידוע וכו'. וכמו כן הוא בכל אדם ובכל זמן, שעיקר החינוך לעבודת
הבורא יתברך הוא על ידי בחינה זאת, בחינת תודה והודאה שהיא בחינת חנוכה,
כי לפי מה שעובר על כל אחד ואחד, כפי מה שיודע בנפשו ריבוי הייסורים
והצרות מתאוות היצר הרע ומהפרנסה וכו' וכו', רחמנא ליצלן מעתה, בוודאי היה
קשה להתקיים עד שיזכה לגאולה שלימה, דהיינו שיהיה איש כשר כראוי, שזהו
בחינת גאולה שלימה, ועל כן באמת כמה וכמה התחילו ונפלו, ויש שהאריכו
בעבודתם ימים ושנים אבל אחר כך לא יכלו לסבול מרירות הכבידות של הבעל
דבר, ונפלו כל אחד כמו שנפלו רחמנא ליצלן, אבל מי שחפץ באמת לאמיתו,
לחוס על חייו - עיקר קיומו על ידי בחינה הנ"ל, שבכל מה שעובר עליו, יהיה
איך שיהיה, אפילו אם רואה שהוא בעצמו החייב מאוד במעשיו שאינם טובים
וכו', אף על פי כן אין אדם אפילו הגרוע שבגרועים שאין הקדוש ברוך הוא גומל
עימו חסדים נפלאים בכל יום, כמו שתיקנו לנו לומר בכל יום 'נודה לך וכו' על
ניסיך שבכל יום וכו' ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת וכו'', ובוודאי דברי
רבותינו זכרונם לברכה כנים ואמיתיים וכו'".


לט. גם העיקר הוא לידע כלל זה, שאחד שנמצא ברפש וטיט חייב להתחזק
ולהמשיך הלאה והלאה, כי אם יישאר לעמוד שם הרי שייכנס עמוק יותר, על כן
מוכרח הוא להוציא בכל פעם על כל פנים אחת מרגליו מן הבוץ, וכמובא לעיל
בחלק ג' סימן קכ"ב: "רבינו הקדוש אמר: )   'כשאדם נופל ושוקע
לתוך רפש וטיט, אסור לו להתמהמה ולשהות שם, רק רגל בפנים - רגל בחוץ,
רגל בפנים - רגל בחוץ; והרגל האחרונה כבר תהיה בחוץ". ואנשי שלומנו היו
מסמיכים ומבארים על פי זה את הפסוק )תהלים סט ג( "טבעתי ביוון מצולה ואין
מעמד": "טבעתי ביוון מצולה" - היינו שהוא במצב של נפילה, שקוע בטיט היוון
חס ושלום, ואף על פי כן הוא משבח את עצמו באמרו "ואין מעמד", היינו שיש
לי את ההתחזקות הזאת לכל הפחות, לבלי לעצור ולהישאר עומד בזה היוון
מצולה, כי אם אתגבר שלא לעמוד שם על עמדי, רק 'רגל בפנים רגל בחוץ' כנ"ל
- אזי אצא מהרפש! - ,  'ואין מעמד'. גם פירשו אנשי שלומנו
בזה, שהרגל האחרונה אשר תהיה כאמור 'בחוץ', היא מרמזת על צאתו של האדם
מן העולם, על יום הפטירה וההסתלקות, כי כל ימי חיי האדם רצופים נסיונות
קשים ומרים, עד נשימתו האחרונה, והעיקר שיצליח לאחוז עצמו תמיד במלחמה
הגדולה והארוכה, והרגל האחרונה תהיה מחוץ לרפש - ובזה ייצא מנצח במלחמה
קשה זו )רל"י(; ]ראה ב'ליקוטי הלכות' ברכת השחר הלכה ה' אות מ"ב: "וגם דעת
לנבון נקל שזה הפסוק )ויקרא כב ז( 'ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים', מרמז
על ביאת שמשו ביומו האחרון, בעת פטירתו שהוא בחינת ביאת השמש של כל
ימי חייו, שיש שעיקר גמר טהרתו יזכה רק אחר ביאת שמשו לגמרי, וכעין שאמרו
רבותינו ז"ל )יומא פו.( שיש כמה וכמה שאף על פי שעשו תשובה והיה להם ייסורים,
עדיין תשובה ויום הכיפורים וייסורין תולין, עד יום המיתה שמכפר. ועל כן כל
מי שהוא בבחינה זאת, אם ייפול חס ושלום בדעתו מחמת זה שעובר עליו, לא
יזכה גם אחר יום המיתה, שהוא אחר ביאת שמשו, לאכול מן הקדשים, כי בוודאי
הטמא לגמרי ולא טבל עדיין אין מועיל לו הערב שמש, רק זה שהתייגע כל ימיו
בכל מה שעבר עליו, והתחזק ברצון הנ"ל וטבל במקווה והתחיל בכל יום להיטהר
עצמו וכו', אף על פי שלא עלתה בידו להיטהר בשלימות, אף על פי כן 'לית
רעותא טבא דאתאביד' )זוהר תרומה קנ:(, מכל שכן דיבור טוב ומעשה טוב, עד שיזכה
שיושלם טהרתו אחר ביאת שמשו, ביומו האחרון, בבחינת 'ובא השמש וטהר',
'ואחר יאכל מן הקדשים' שהוא חלקו הטוב לעולם הבא, שיזכה אליו תיכף אחר
ביאת שמשו ולא יצטרך להתגלגל ולסבול מה שצריך לסבול מי שלא הכין את
עצמו כלל בימי חייו. כי אז ביום האחרון מתקבצים כל מה שחטף טוב בזה
העולם בכל יום ויום, וכל רצון ורצון טוב שהיה לו בכל יום ויום כל ימי חייו,
ורק זה הוא תקוותו והשארתו לנצח, ואז יידע ויבין כל אחד ואחד החילוק שבין
מי שהשתדל ורדף אחר התכלית ברצונות חזקים בכל יום, אף על פי שלא זכה
אליו בשלימות, ובין מי שלא השתדל כלל, וכמו שכתוב )מלאכי ג יח( 'ושבתם וראיתם
בין צדיק לרשע וכו'', שיהיה חילוק אפילו בין מי ששנה פרקו מאה פעמים למי
ששנה פרקו מאה פעמים ואחד )חגיגה ט:(, מכל שכן וכל שכן בין המשתדל לאינו
משתדל, והעיקר כפי התקרבותו לצדיקי אמת הנכללים בזקנים דקדושה, העוסקים
להעלות כל הנופלים והרחוקים מאוד מאוד ממקומם שהם לרצון עליון וכנ"ל,
אשרי שיאחז בהם"[.


[/dir]

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 1 שנה #140892

יציאת מצרים. מה הקטע??
במצרים לא היו חומות, או גבול מטורף עם חיילים ועמדות שמירה, כמו צפון קוריאה.
במצרים היה משהו אחר
בני ישראל היו בעומק הטומאה, והבינו שהסיכוי שהם ייצאו משם הוא אפסי.
כאשר משה בא אליהם וסיפר להם שהם הולכים להיגאל, הם בקושי הקשיבו לו, וגם לאחר מכן באו אליו בתלונות על החמרת המצב.
לפי הרבה מהמפרשים, 
עשרת המכות לא נועדו רק לעיני המצרים ופרעה הכופר,
אלא גם לעיני כל ישראל.
"הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה"...

בהגדה של פסח אנחנו אומרים
"ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים
עדיין אנחנו
ובנינו
ובני בנינו
משועבדים היינו לפרעה במצרים"

מה???
3300 שנה שיעבוד?
זה אמיתי?

התשובה היא כן!!
כי אלוקים רוצה
שתבין
שאין לך סיכוי לבד
שתעמיק בצעד מספר 1
ותאמר מכל הלב
הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה...
אנחנו יודעים שאנחנו במצרים
וטכנית?
אנחנו יכולים פשוט לקום וללכת...

אבל...
זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים...
השומים והבצלים...
בשבתנו על סיר הבשר...
באכלנו לחם לשובע...
טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר...

תחושה של איזור נוחות... יא אללה... 
אני עבד פסיכי למצרי פסיכי...

אבל אל תוציא אותי מכאן...
אני יודע שזה מצב חרבנא...
אבל פוחד לעשות צעד מספר 1

ואם אין איזה זבנג, זעזוע, אור עצום, מישהו חיצוני, צעד מספר 2:
הגענו לאמונה... שכח גדול מאיתנו יכול להשיב אותנו אל השפיות...

אם אין כח גדול כזה... אני נותר מתבוסס בדמי... ואעבור עלייך... וואו מה שעובר עליי... מתבוסס בדם, בקיא, בצואה, לא יכול לבד... לא מסוגל לבד...
כן, אני יודע שאני צריך צעד מספר 3...
למסור את החיים והרצון שלי לידי השגחת אלוקים...
אבל כל כך הרבה פעמים אני מנתק את הקשר הזה מיוזמתי...

ובוחר לבחור לבד.. עאלק... כאילו עוד נותר בי כח בחירה...
ניתנה ראש ונשובה מצריימה...
ואלוקים לא מתעקש איתי כמו שהוא התעקש אצל עם ישראל במדבר...
הוא נותן לי לחזור למצרים...

העאאאחחחח בום טראאאחחחחחחח מכות פציעות לב שבור לב מרוסק לב רסיסים אימא למה למה למה התנתקתי שוב התרסקתי חית ריש אלף איזה מטומטם אני

ושוב משה... לא קוראים לו משוי כי הוא לא רק נמשה בעצמו מן היאור אלא משה את כל אחד ואחד מאיתנו... ומתגלה אצל כולנו בנקודת הצדיק ונקודת החבר... 
אין לי ברירה או להחלים או למות...

אני רוצה להחלים... 
רוצה לצאת ממצרים...
רוצה להיגאל מהשיעבוד... להיות בן חורין אמיתי... 

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 1 שנה #140896

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 28 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

וואו!!! 
אוהבים!!
כתבת חזק מאוד! 

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 1 שנה #141192

חוויה מטורפת, חייב לשתף אתכם.

דראגסטור, 01:00 בלילה,
אני נכנס לקנות כמה חטיפים ושטויות.
בתור לקופה, מסתכל על אגף האלכוהול המרשים שיש בחנות.
התקרה גבוהה, והמדפים ממש מהרצפה עד למעלה, ולרוחב של 4 מטרים, כמות מרשימה לכל הדעות של בקבוקים.
אני אוהב אלכוהול.
מכל הסוגים.
אני אוהב יינות משובחים, אוהב גם לאתר יינות זולים עם טעם טוב.
אוהב בירות מכל הסוגים ותמיד מנסה חדשות.
אוהב קונייאקים, וויסקי, ליקרים. וודקות בשלל סוגים.
אני אוהב ערק, אוזו, בוחא, הכל בכל מכל כל.
ובכן, עומד בקיוסק הענק הזה, אני מסתכל על כל מאות הבקבוקים שעומדים שם, ומרפרף על כולם, אפשר לומר שטעמתי את רובם.
כן ב"ה גדולה לגימה וכו'.

ופתאום אני מקבל הבזק, תובנה, הארה, התנוצצות, לא יודע איך לקרוא לזה.

אנסה להעביר את התחושות כי היו לי צמרמורות אחר כך. עדיין מרוגש מהתובנה. זה היה מטורף.

ובכן,
הרי אני אוהב אלכוהול, נכון?
אבל,
כאשר הסתכלתי על המדפים הללו, לא יצאתי משליטה. לא הרגשתי דחף בלתי מוסבר לקנות אחד או ללגום אחד. ראיתי אותם, את מאות הבקבוקים ההדורים, אני מכיר את הטעם של רובם, יודע שזה ממש מהנה,
אבל שומר על שליטה, לא מתעורר בי דחף, אין בי ריגוש או לב פועם מהר כשאני מסתכל עליהם.

יש אנשים שכן.
המכורים לאלכוהול כשרואים מחזה הדור שכזה, מחזה מדהים שכזה, הם יוצאים משליטה. הם רוצים להריק לגרונם את הכל. את החבית עצמה.

רגע.
גם אני בעצם ככה.
מתוך מאות מיליונים בעולם שצורכים פור', יש מן הסתם רבים רבים שלא מכורים לזה.
שיכולים להכנס לאתר פורנו ולהסתכל על כל הקטגוריות - בדיוק כמו שאני הסתכלתי על בקבוקי האלכוהול. להסתכל, ליהנות, לסיים, לצאת.
או אפילו להסתכל, להחליט לא בא לי עכשיו, ופשוט לצאת.
ויש אפילו אנשים שנגעלים מאלכוהול. כן כן, יש כאלה שנגעלים מפורנו.

מה הדהים אותי?
השלווה שהייתה בי כשהסתכלתי על הבקבוקים.
למרות שאני יודע שהם טעימים, שהם מספקים לי חוויה, לא יצאתי מהכלים שלי.
היה לי את הכסף לקנות איזה בקבוק שרציתי. פשוט לא קניתי כי אני שולט בזה.

אולם, אם היו מחליפים לי את המדפים העמוסים הללו בקטגוריות של פורנו - אין בי שום ספק שלא הייתי יכול לשלוט על זה. הייתי רוצה לעבור על כולם, לראות את כולם, ולא הייתי יכול לעצור עד שהגוף שלי כבר לא היה עומד בזה.

זה כל כך חידד בי את צעד מספר 1.
איך שאני חסר אונים מול תאווה.
כדי לחדד כמה אני חסר אונים, ממש ראיתי מול עיני את המקרה ההפוך שיש בי: מול אלכוהול אין בי שום בעיה, אני אוהב את זה, נהנה מזה, רוכש את זה מדי פעם,
אבל יש בי שליטה על זה. שליטה מוחלטת. אני מתחיל מתי שאני רוצה, אני מפסיק מתי שאני רוצה.
בתאווה הזו אין לי את היכולת הזו.

מאוחר יותר עמדתי מחוץ לבית והסתכלתי לשמים, אמרתי בליבי ובשפתיי תודה לאלוקים על התובנה הזו, על ההמחשה הנפלאה הזו.

הלוואי,
ויום אחד אזכה להגיע למצב בו אני מתייחס לתאווה בשיוויון נפש, שזה לא יהיה בכלל ניסיון עבורי. שאצליח תמיד להתגבר עליה, ולא היא עלי.

אוהבים.

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 1 שנה #141193

  • עשר שמעון
  • רצף ניקיון נוכחי: 28 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 863

חזק מאוד!!!

שמעתי כמה פעמים בשם צ'אק סי אחד מחברי aa הראשונים 'שחוסר אונים' אין פירושו שאני לא יכול להשתמש אלא אני לא יכול להשתמש בשפיות!
אצלי המדד לחוסר אונים הוא מה קורה לי שאני רואה או לוגם תאווה האם פתאום אני הופך לאדם אנוכי נרססיט ומרוכז בעצמי, פתאום אני מוותר על דברים דוחה דברים ומאבד שליטה על החיים, 
זה החוסר אונים שלי! 
תאווה סתם לעשות עבירה זה דבר טבעי ועל זה הלכות תשובה ברמב"ם.. 
(מכאן ההבנה שלי שההחלמה שלי לא קשורה לתשובה ולא לתיקונים אלא להלכות רפואה.. לחלק "דרך ארץ" שקדמה לתורה..) 
מחלה זה שאני לא מצליח לתפקד ולהיות אני כשאני משתמש בסם שלי, 
מאוד התחברתי לדברים תודה ששיתפת!

נערך לאחרונה: לפני 1 שנה על ידי עשר שמעון.

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 11 חודשים, 2 שבועות #141476

קשור לצעד מספר ארבע .

ערכנו חשבון נפש נוקב וחסר פחד עם עצמנו.

המילה "חסר פחד" חשובה כאן. משתי סיבות:
1. אנחנו פוחדים לגלות מה יושב לנו בפנים
2. יש לנו הרבה פחדים עמוק בפנים, והם גורם חשוב בהתמכרות שלנו.

רבי נחמן מסביר שהאדם מצד עצמו - לא קשור לתאווה. אין היגיון בתאווה.
לדוגמה (הדוגמאות הן שלי):
תה רעב? תאכל. מה הקטע לאכול יתר על המידה? תאווה. לא היגיון.
אתה צריך לקיים את המין האנושי? תעשה מה שצריך. למה כל היום סביב זה? אין הגיון, אלא תאווה.
אתה צריך בטחון כלכלי? לך לעבוד. למה לחשוב על כסף כל היום? תאווה. לא היגיון.

במקביל לזה, "פחד", אליבא דרבי נחמן - לא קשור להיגיון ולדעת. הלכת ברחוב חשוך, מישהו קפץ וצעק עליך מאחורה וואאההה - אתה נבהל. ואם תהרהר רגע, תבין, שאין ממה לפחד. המילה "וואאהה" לא אמורה להפחיד. אתה מצד עצמך - לא אמור לפחד.
מדוע אם כן פחדת? כי הפחד לא נובע מתוך ההיגיון והדעת, אלא הוא חי בזכות עצמו.

רבי נחמן מוסיף ומסביר שיש בתוך האדם "איזה דבר" שהדבר הזה הוא מתאווה, ו"איזה דבר" שהדבר הזה הוא מפחד.

עזבו רגע את "מהו הדבר"... (כנראה זה ב"בעל דבר...")
אבל שימו לב מה אומר פה רבי נחמן.
אתה טהור. אתה קדוש. אתה אמיץ. אתה לא פוחד, אתה לא מתאווה, אתה פגז. 

יש אצלך תאווה. יש אצלך פחד.

ובכן, איך מתגברים על זה?

על ידי "יישוב הדעת" - מושג שרבי נחמן מדבר עליו רבות, ומתייחס לנושא "התבודדות - חשבון נפש".

ואם כן:
על ידי עריכת חשבון נפש נוקב, אנחנו נהיה חסרי פחד. על ידי עריכת חשבון נפש נוקב, נצליח להתגבר על התאווה.

ברשותכם אוסיף פה את לשונו הזהב הטהורה המתוקה והמאירה של רבינו הקדוש:
(שיחות הרן פג)
בְּעִנְיַן הַיִּרְאוֹת וְהַפְּחָדִים, שֶׁאָדָם מִתְיָרֵא וּמִתְפַּחֵד עַל־פִּי הָרֹב מִכַּמָּה דְּבָרִים אוֹ מִבְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַזִּיק לוֹ כְּלָל.
וְהַדָּבָר נִרְאֶה, שֶׁרַק בַּסּוֹף, כְּשֶׁהָאָדָם נִסְתַּלֵּק וְשׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ וְרַגְלָיו אֶל הַדֶּלֶת (ככה מניסים מת, כשרגליו אל הדלת) אָז יִהְיֶה לוֹ יִשּׁוּב הַדַּעַת בֶּאֱמֶת וְיִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ וְיִרְאֶה הָאֱמֶת, שֶׁכָּל הַיִּרְאוֹת וְהַפְּחָדִים שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מֵאֵיזֶה בְּנֵי אָדָם שֶׁעָמְדוּ כְּנֶגְדּוֹ, הָיָה הַכֹּל שְׁטוּת וָהֶבֶל. וּבְחִנָּם הָיָה לוֹ יִרְאוֹת וּפְחָדִים מֵהֶם, כִּי מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ אָדָם?.
וְכֵן לְעִנְיַן הַתַּאֲווֹת, כִּי אָז יִרְאֶה הֵיטֵב אֲשֶׁר בְּחִנָּם כִּלָּה בַּהֶבֶל יָמָיו וּבִשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים כָּאֵלּוּ, וּמִי הִכְרִיחַ אוֹתוֹ לָזֶה? וְכוּ'. כִּי רַק אָז יִרְאֶה הָאֱמֶת הֵיטֵב הֵיטֵב.

וּבֶאֱמֶת יֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים בְּגוֹ. כִּי יֵשׁ דָּבָר אֵצֶל הָאָדָם שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַדָּבָר הוּא מִתְיָרֵא וּמִתְפַּחֵד מִמִּינֵי הַפְּחָדִים שֶׁהוּא מִתְפַּחֵד מֵהֶם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּדַעְתּוֹ בְּבֵרוּר חָזָק שֶׁאוֹתוֹ הָעִנְיָן שֶׁהוּא מִתְפַּחֵד מִמֶּנּוּ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לוֹ פַּחַד גָּדוֹל מְאֹד מִמֶּנּוּ, כִּי אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל הָאָדָם הוּא מִתְפַּחֵד.
כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין, שֶׁנִּמְצָאִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם פַּחְדָנִים גְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פְּחָדִים שֶׁל שְׁטוּת. וְהֵם בְּעַצְמָן יוֹדְעִים שֶׁזֶּה הַדָּבָר אֵינוֹ כְּלוּם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם מִתְפַּחֲדִים מְאֹד. וְכֵן אָנוּ רוֹאִים שֶׁכְּשֶׁמַּפְחִידִין אֶת הָאָדָם מֵאַחֲרָיו, שֶׁבָּאִין עָלָיו מֵאֲחוֹרָיו פִּתְאֹם בְּבֶהָלָה בְּקוֹל פַּחַד, אֲזַי הוּא תֵּכֶף מִתְפַּחֵד מְאֹד קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל הַדָּבָר לִכְנֹס בְּדַעְתּוֹ כְּלָל. שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שׁוּם דָּבָר כִּי בָּאוּ עָלָיו פִּתְאֹם מֵאֲחוֹרָיו. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מִתְפַּחֵד תֵּכֶף וּמִיָּד קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל הַדַּעַת לֵידַע מֵעִנְיַן הַפַּחַד. וּמֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִיל דְּבָר הַפַּחַד לִכָּנֵס בְּהַדַּעַת כְּלָל, אִם־כֵּן אֵיךְ שַׁיָּךְ לְהִתְפַּחֵד? אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר הַפַּחַד שֶׁל הָאָדָם הוּא, שֶׁיֵּשׁ דָּבָר אֵצֶל הָאָדָם, שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַדָּבָר הוּא מִתְפַּחֵד.
וְכֵן בְּעִנְיַן הַתַּאֲווֹת הוּא גַּם־כֵּן כָּךְ מַמָּשׁ. שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַתַּאֲוָה הַזֹּאת הוּא שְׁטוּת וָהֶבֶל, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ דָּבָר אֵצֶל הָאָדָם שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה הַתַּאֲוָה. אַף־עַל־פִּי שֶׁהָאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא הֶבֶל גָּמוּר.
וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי אִם הָאָדָם יְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב, בְּקַל יוּכַל לְסַלֵּק מִמֶּנּוּ כָּל הַיִּרְאוֹת וְהַפְּחָדִים וְכֵן כָּל הַתַּאֲווֹת מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם רַק שֶׁיֵּשׁ דָּבָר אֶצְלוֹ שֶׁהוּא מִתְיָרֵא וּמִתְאַוֶּה. עַל־כֵּן בְּקַל יוּכַל לְשַׁבֵּר וּלְסַלֵּק הַכֹּל. כִּי הָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה, וּבְקַל יוּכַל לְהַרְגִּיל דַּעְתּוֹ לְסַלֵּק מִמֶּנּוּ אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאִים כָּל הַפְּחָדִים שֶׁלּוֹ וְכָל הַתַּאֲווֹת כַּנַּ"ל.

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 7 חודשים, 2 שבועות #143077

משהו יפה שהבנתי לאחרונה.
אנחנו צריכים להתייחס לחסרונות שלנו כמו שמתייחסים לילד אוטוסט או נכה נפשית.
כולנו היינו מעדיפים שייוולד ילד בריא בגוף ובנפש, אבל הילד לא נולד בריא, ככה הוא, ואתם רואים איך ההורים שלו אוהבים אותו אהבת נפש. למה הם אוהבים אותו? כי הוא הילד שלהם.

ככה אנחנו צריכים להתייחס לחסרונות שלנו. אני אוהב את החסרון הזה כי הוא שלי. בייגלה לא היה יכול להיקרא בייגלה אם לא היה לו חור. אם לא היה לו חור הוא היה נקרא פיתה. הוא נקרא בייגלה כי יש לו חיסרון ענק. וזה מה שהופך אותו למי שהוא.

אני שקרן. זה חיסרון שיש לי. אוהבים. אני אוהב את עצמי כולל את החיסרון הזה.
אני תר בעיני אחרי דברים שקשורים למין. אוהבים. אני אוהב את עצמי כולל התאווה.

ברור שהייתי מעדיף להיות בלי התאווה הזו. ברור שהיתי מעדיף להיות בבחינת דובר אמת בלבבו. כרגע אני לא שם. משמע אלוקים הציב אותי בעולמו ככה, עם החיסרון הזה. אז כמה שהחיסרון הזה אכן מפריע לי לחיות חיים תקינים - אני אוהב אותו.
כי הוא שלי.

רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חברו.

שבת שלום

תגובה: רעיונות ציטוטים וקישורים - אל תמנע טוב מבעליו לפני 7 חודשים, 1 שבוע #143180

רוצים עוד... תחיה אותנו בבקשה, לכבוד ה'...

  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.96 שניות

Are you sure?

כן

כלי זה יפתח לך בעוד שבועיים