|
ברוכים הבאים,
אורח
|
|
נושא: איך התורה כתבה שהגבר מחוייב לספק את אישתו 224 צפיות
איך התורה כתבה שהגבר מחוייב לספק את אישתו לפני 3 שנים, 3 חודשים #130889
|
תובנה שהגיעה לי היום.... רק להיום חחחח
לכבוד ה-500 ימי נקיות. (כנראה) הרי לפי התורה הגבר הוא מחוייב לספק לאישתו בגדים אוכל ו.... מין! (כסותה שארה ועונתה) שנים על גבי שנים שלא הבנתי מה הקשר שהחיוב על המין הוא על הגבר!?!?!?! איך התורה כתבה דבר כזה?! לא הבנתייייי לגמרי... הרי הגבר הוא זה שרוצה את המין הזה כל הזמן!! איך התורה מחייבת דווקא את הגבר לספק לאישתו את מה שהיא בקושי רוצה?! ואיך החיוב הזה לא הפוך??? שהאישה צריכה לספק את צרכי הגבר?? (שזה גם מה שהבנתי שמדריכים לפחות חלק מהכלות החרדיות בהדרכת כלה, שצריך לספק את הגבר וכו' ולהיות איתו לפעמים גם אם אין חשק... לא אומר שאני מסכים עם זה אבל אומר ששמעתי את זה לא פעם אחת) שנים נשארתי בצריך עיון  השבועיים האלה אני חייב להודות שזה פשוט התברר לי.... לחלוטין.... כבר לפני יותר מחודשיים הבנתי שכשאני מרגיש חשק מיני והולך לפרוק אותו עם אישתי, זה בדיוק כמו אוננות עבורי... שאני מרגיש חשק והולך לפרוק אותו במחשב... אתם יכולים לא להסכים איתי ולהגיד לי שאישתי מותרת עליי מן התורה וכו' וכו'... הכל טוב ויפה... אבל האם התורה התירה לי להשתמש באישתי לצורך מימוש הפנטזיות המיניות שלי? להשתמש בה כשאני מרגיש "חם" על התאווה? אחרי שנדלקתי שראיתי בנות ברחוב? או באינטרנט?? אני הבנתי בחודשים האחרונים שכשאני "חם" ורוצה להיות עם אישתי, עבורי, זה מגיע בדיוק מאותו מקום שאני רוצה לאונן ולהשתמש בתאווה. ואני צריך לוותר על זה. החלטתי שאני לא רוצה מין יותר מצד עצמי - כי כל פעם שאני רוצה - זה תאווה! ואחרי זה אני מרגיש חרא בדיוק כמו אחרי שימוש.... ופתאום שוב אני חסר אונים מול בנות ברחוב וכו'... חוזר פנימה לתוך המעגל הזה. גיליתי שהתקופות שיותר קל לי מבחינת התאווה זה דווקא התקופות שאישתי נידה. גיליתי שהתקופה שאישתי הייתה אחרי לידה אסורה עליי יותר מ-50 ימים הייתה אחת התקופות הכי יפות שהיו לי. מצד שני אני לא רוצה שנהיה בלי יחסים בכלל, כי אני יודע שזה לא יעשה לנו טוב לזוגיות, וייפגע בשלום בית שלנו, ויותר מזה יש לאישתי צרכים גם כן שצריך לספק וכו'... אז החלטתי שאני לא מבקש אף פעם, אני לא דורש יחסים. לא משנה כמה בא לי אני לא רומז ולא כלום. אני עובד על עצמי שמבחינתי אין מין בכלל! ולא מצפה לזה ממנה. אבל, מאידך, מתי שאישתי רומזת אני חייב לשתף פעולה לא משנה אם יש לי חשק או אין לי חשק, כי אני רוצה לעשות עבורה ובשבילה ולא בשבילי. זה עבד כמו קסם באמת בחודשיים האחרונים גיליתי דברים על עצמי שלא שיערתי שאני מסוגל להם (לוותר במקומות מטורפים על דברים, לעשות בלי חשק, לא לעשות כשיש חשק ואפשר כשאין רמיזה ממנה, עצם ההבנה שאני יכול לחיות בלי מין בכלל! שהאופציה הזאת היא זהה לאפשרות שיש כרגע! שהשימוש באישתי לא תורם לי שום דבר בנוגע למחלה שלי ולאובססיה שלי! ועוד המון המון דברים שלא אכתוב מפאת כבוד המקום) השבועיים האלה אני חייב לשתף, פרט לערב הטבילה של אישתי, לא היה לי חשק בכלל להיות יחד. שום חשק.. ובכל הפעמים שהיינו זה היה אך ורק כי היא רצתה. פעם חשבתי שרק צדיקים מגיעים לרמות כאלה. הצדיקים של פעם. הגדולי דור של ימינו ושל פעם. רק הם בכלל מסתכלים על היחסים עם האישה בצורה של קדושה ולא מחפשים הנאה מהמעשה עצמו. חשבתי שההנחייה הזאת בתורה כתובה עבורם- בעיקר, וכסמל עבורינו היכן אנחנו צריכים להיות. היום אני מבין שזה כתוב שם בדיוק בשבילי. מסתבר שגם עבור הצדיקים, כמובן, אבל זה בדיוק עבורי גם כן! בדיוק מהמקום ההפוך מהם!! להם באמת אין שום תאווה, לא לאישה שלהם ולא לאישה ברחוב, לכן הם מצווים לספק את עונתה של האישה שלהם. אני, משתמש באישתי לצרכי תאווה.. אני צריך להביא את עצמי למצב שאני לא רוצה בכלל את ההנאה הזאת כלל וכלל! כמו שאני לא רוצה לאונן ולהשתמש אני גם לא רוצה לעשות את זה בהיתר דווקא מרוב שאני רוצה את זה!!! זה נשמע מוזר ופרדוקסלי... אבל זאת בדיוק הנקודה.. מרוב שאני רוצה מין אני צריך לא לרצות מין כלל כדי להחלים!! וכשאני במצב הזה, שאני לא רוצה מין כלל כדי להחלים, אני עדיין צריך לספק לאישתי את כסותה, שארה ועונתה, כי מצויין שאני עובד על עצמי לצאת מההתמכרות ושהדרך לשם עוברת בלא להשתמש באישתי - אבל חס ושלום לגרוע ממנה משהו בשביל ההחלמה שלי.... במאמר מוסגר אגיד שפעמיים בעבר אמרתי לה שאם היא רוצה שנהייה בהתנזרות לתקופה מסויימת אז מבחינתי בכיף (כי ככה התכנית המליצה בכמה מקרים עבור אנשים שסבלו מהבעיה הזאתי - ואני תמיד ידעתי שזה בעייתי כי זה לא נכון נראה לי לפי התורה לחיות ללא יחסי אישות) אבל היא לא רצתה, גם היא פחדה מה"קור" שזה יכול לגרום ליחסים וכו'... אז אני שמח שהיא לא רצתה. ואני שמח עוד יותר על הסיעתא דשמיא שקיבלתי לבוא ולהיות עם אישתי אך ורק ממקום של כשהיא זקוקה וממקום של בשבילנו או בשבילה אבל לא בשבילי. אתמול באמצע טיול עם הילדים בפארק בשבת, התחלנו לריב על איזה שטות, ופתאום היא זרקה לי "היום זה כנראה הלילה האחרון שאנחנו מותרים אז כדאי שנעצור כאן כדי שלא נריב" משהו בטון שלה היה כזה שעדיף לי לשתוק, אחרת נריב ולא נהיה ביחד בערב - כמו שאני ממש ממש רוצה. (לכאורה) שמתי לב, שהיא בכלל לא מודעת לעובדה שאני לא רוצה מין יותר... היא בכלל לא מודעת לכך שאין לי חשק להיות איתה הערב ושעד אותו רגע שהיא ציינה את זה בכלל לא חשבתי על זה!! ומאותו רגע שהיא ציינה את זה, אם לפני זה עוד הייתי "פרווה" עכשיו בכלל אין לי חשק... אבל סתמתי. הבנתי משהו גבוה מאוד! הבנתי, שלה יש חשק! והיא בכל כך חוסר מודעות כלפי עצמה, וחוסר כנות, שהיא לא מסוגלת להגיד את זה בכלל ולא לעכל את זה שאני, החולה מין שאני, לי אין חשק למין?!?! לא זה לא הגיוני זה אין מצב לדבר כזה הרי... (ואני לגמרי מסכים איתה זה באמת לא הגיוני בעליל!!!) וחס ושלום להגיד שלה יש חשק ולי אין!! כמו שהאחים של יוסף לא זיהו אותו או את הקול שלו, וזה לא בגלל הזקן שהוא גידל... כמו שהרבה מפרשים מסבירים שהם לא זיהו אותו כי הם בכלל לא האמינו שיש מצב כזה שהאיש הכי חזק במצריים הגוי הזה שעומד מול זה יוסף אז כל הסימנים נעלמו מעינהם וכו' ... אותו דבר אישתי ... מרוב שזה הזוי לה ולא הגיוני בכלל שאני לא ארצה יחסים, היא בראש שלה תמיד חושבת שאני כל הזמן רוצה... כשלמעשה אני בכלל לא. אבל בקיצור, סתמתי. לא רציתי לשבור לה את הפנטזיה הזאתי וגם לא לשתף אותה בעובדה שאני כבר חודשיים לא דורש אף פעם אלא זה רק בא ממנה ושרוב הפעמים בכלל אין לי חשק וכו'. גם כי אני לא רוצה לגרום לה להרגיש רע (וזה עלול לגרום לה להרגיש רע כי היא עלולה לחשוב שאני לא נמשך אליה יותר וכל מיני מחשבות כאלו שבאות לנשים כשאתה אומר להן משהו שלא קשור אליהם בכלל והם הופכות את זה להיות קשור אך ורק בהן) וגם כי כל מה שאני כותב כאן זה טוב ויפה אבל זה נכון רק להיום! יכול להיות מאוד שמחר אקום בבוקר ואשכח מכל זה ואחזור להשתמש בה חחחחח אבל כמו שהספונסר שלי אמר, אני לא יוצא בהצהרות ולא מכריז הכרזות, אלא אני מנסה לפעול באיזשהו כיוון לבד בשקט עם עצמי כי הכל יכול להשתנות למחרת... אז לא שיתפתי אותה בהחלטה הזאת שלי ומעבר לכך כל פעם שהיא רומזת ש"בטח כמה אתה מחכה לזההההה" וכאלה, אני זורם איתה, כאילו כן. לאן אני חותר בכל זה אתם שואלים? מאותו רגע שהבנתי דרך האמירה שלה לגביי שהיא זאת בעצם שרוצה, התחלתי לשמח אותה ולברוח מהריב, לא כי אני רוצה מין (עם יד על הלב באמת לא היה בא לי בכלל), אלא כי אני מבין שהיא רוצה.. ולא בא לי לבעס אותה כמו שהיא הייתה שם בשבילי כל השנים האלה.. עכשיו יותר חשוב לי מתמיד "לספק את עונתה" מה שנקרא.. מה שאף פעם לא נצרכתי בכלל לקיים או לחשוב על לקיים.... פתאום הופיעה מולי מצווה חדשה שאף פעם לא קיימתי... או לפחות לא כיוונתי לקיים... והכי מצחיק שהיא בראש שלה אני עכשיו שיניתי פאזה כי אני זה שרוצה ! אז נהייתי "ילד טוב" פתאום חחח אבל בסדר, לא שברתי לה את המחשבה שלה. שתחשוב מה שעושה לה טוב. בסוף בלילה רבנו שוב פעם, לצערי זה היה באשמתה.. ולצערי לא הצלחתי להתגבר על הפגמי אופי שלי של כבוד וגאווה וחוסר קבלה שלה ושל רצון השם וכו', אז הלכתי לישון מוקדם ומבועס.. כך שלא היינו ביחד ובאמת בבוקר היא קמה והייתה נידה ... וראיתי על העיניים שלה את הבעסה שהריב הזה היה אתמול.... שלא היינו ביחד... ולי זה לא כאב כמו לה... ואז נפל לי האסימון הזה שאותו כתבתי כאן... שאני מבין היום את המצווה הזאת שכתובה בתורה... ואני שמח ואסיר תודה לאלוקים שהביא אותי בכלל למצב הזה שאני מסוגל בכלל להבין את המצווה הזאת ולחשוב בכלל שהיא שייכת אליי שלא לדבר על לקיים אותה ! כלום לא מכוחי... והכל הוא רק להיום. יכול להיות שמחר אפול בפורנו שוב ואאונן ואחזור חזרה 500 ימים אחורה לנקודת ההתחלה והכל... אני חס ושלום לא רוצה להתגאות... אבל גם אם כן, את הרגע הזה של הבהירות שאלוקים נתן לי אף אחד לא יוכל לקחת.. ועל כן אני אסיר תודה ! אוהבים ותודה שאתם איתי בדרך !! |
תגובה: איך התורה כתבה שהגבר מחוייב לספק את אישתו לפני 3 שנים, 3 חודשים #130890
|
|
|
|