עומד על הצוק
הרוח בגוי עוברת, מלטפת
תחתי המוני כרישים
מלתעותיהם פתוחות, מלאות שיניים
הבהמה שלי רוצה לקפוץ
הנקודה הבהירה רוצה לנוס
עוד צעד לתהום
ועוד מבט לאחור
איפה הייתי ואיפה אני עכשיו
נקודה של אור למולי
מצידו השני של האוקינוס מבהיקה
אשה טהורה, רחומה, ויפה
מחכה שאחליט, ואני בוכה
איפה היא ואיפה אני
עוד כמה יש לי לשחות וכמה כרישים לשחוט
שור הבר והלוויתן
איש האמונה ואיש ההדר
האש והמים
כולם רבים בתוכי
ולוואי שהשדים לא יפרצו לעולם.
