שלום חברים יקרים.

אתמול ניסיתי להפסיק לעשן.
אחרי חצי יום ללא עישון, נשברתי ועישנתי. 3 ברצף.

לפני שניסיתי להפסיק, לא רציתי להפסיק.. אישתי דחפה לי ספר ליד, של אלן קאר (הדרך הקלה להפסיק לעשן), השתכנעתי מהספר לחלוטין. שאני רוצה להפסיק. שאני רוצה להיגמל. שאני רוצה להתחיל עידן חדש בחיים נקי ללא עישון. ויותר מכל, הסיבה בעצם שלא רציתי לנסות להפסיק, היא הזכרונות על ייסורי הגמילה שהיו לי בפעם האחרונה שהפסקתי לעשן.. שחוויתי 3-4 ימים של קטסרטרופה אמיתית... כמו שמרגישים ביום כיפור? שרק מחכים שהזמן יעבור? שיסתיים כבר היום ונוכל לאכול ולשתות? כך הרגשתי במשך 4 ימים רצוף... כשלמעשה אתה בעצם לא מחכה לכלום אתה פשוט מרגיש תקוע ככה וסובל ולא מבין בשביל מה אתה חי בכלל...

בקיצור סבל נוראי.. אבל עברתי אותו בעבר, נגמלתי, הכל היה מצויין, וחזרתי לעשן אחרי כמה חודשים, סתם שטות מוחלטת.. לא באמת הייתי צריך את זה..

אבל הפעם, הספר מבטיח לך שאתה מפסיק לעשן בלי ייסורי גמילה, בלי כוח רצון, בלי סבל.

והאמנתי ! האמנתי שאני יוכל להפסיק בצורה הזאת. הוא לקח ממני את הפחד בלנסות להפסיק.. שזה היה הפחד היחידי שבגללו לא הפסקתי.

עישנתי סיגריה אחרונה בשעה 10 בלילה. חצי שעה אח"כ נכנסתי למיטה לישון. התרגשתי מאוד!
קמתי בבוקר, ושלא כהרגלי.. לא עישנתי את סיגריית הבוקר. הצורך - החסך התחיל להיות מורגש. אבל נהניתי ממנו! כמו שהוא מנחה בספר לעשות.
אחרי זה בהמשך, לא עישנתי את סיגריית הקפה שלי בעבודה, וגם דילגתי על סיגריית הקבוצה הטלפונית שלי בעשר ורבע, ודילגתי על סיגריית הטלפון לחבר כשעה אח"כ.. 
ולאט לאט הרגשתי חוץ מתחושת הרעב הזאתי בבטן שהוא מספר שתגיע, שזו באמת תחושת הכמיהה לניקוטין, התחלתי לאבד ריכוז.. לא יכלתי להתרכז בעבודה שלי. התחיל לכאוב לי הראש. לא הצלחתי להתמקד.. לא הצלחתי לקרוא את הקוד.. כתבתי שורת קוד בערך כל 10 דקות.. לאטטטטטט.... והראש המשיך להרגיש לי כאילו הוא "מתנתק" לאט לאט.. כאילו התודעה שלי הולכת ונעלמת, ומתרחקת יותר ויותר מן המודע.. 
ניסיתי לקרוא שוב בספר, כדי להתחזק. אבל המילים נעשו כל כך קשות לקריאה עבורי.. ניסיתי וניסיתי... ובקושי הצלחתי לקרוא..
הכל נעשה קודר מסביב, כבד, מלחיץ, ואני הולך ומתנתק עוד ועוד תחושת הניתוק ממשיכה לעלות. ואני לא רק שלא מצליח כבר להיזכר בכל המנטרות שעד אתמול קראתי בספר וששכנעו אותי עד תום שאני רוצה להפסיק, אני בכלל לא זוכר למה אני מפסיק.. אני בכלל לא זוכר שאני מפסיק... אני לא ממש זוכר משהו...
אני מתחיל ממש להיכנס לסוג של עירפול חושים... תחושה אדירה שמציקה לי בכל הגוף, והכאב ראש מתגבר... והרעב... והעיניים מתחילות לשרוף כי אני מתקשה לקרוא ומאמץ אותן, והעצבות מתחילה לחלחל פנימה לא משנה כמה אני מנסה לא להיכנס אליה היא מגיעה... העצבות, העצבנות, הדכאון....
בהתחלה עוד קלטתי שזה תסמיני גמילה לגמרי... אבל לאט לאט אפילו את זה לא קלטתי.. פשוט לא הצלחתי "לקלוט" כלום...
האוכל סוף סוף הגיע בשעה אחת וחצי! טרפתי אותו! הייתי בטוח שזה סוף סוף ייתן לי קצת מרגוע...
האוכל היה מגעיל... ממש מגעיל לא הצלחתי בקושי לאכול... וזה אוכל שאני מאוד מאוד אוהב... ולקולה היה טעם מסריח... ולתה היה טעם מגעיל.. והיה לי טעם מגעיל לגמרי בפה...
ובשעה 2 ירדתי למטה כמו זומבי מוחלט... לא מצליח לדבר, בקושי הולך על הרגליים... לא זוכר כלום.. ממש מנותק לחלוטין מהמציאות... לא זוכר את ההחלטה שלקחתי רק אתמול בלילה!! שהבנתי שאני בחיים לא רוצה לעשן יותר!! בחיים!! ולא בחארטה ! אלא באמת!! התכוונתי לזה בכל ליבי ובכל מאודי!! זרקתי 3 קופסאות חדשות לפח, ואת המאפרות בבית, ואת המצתים.... אבל באותו רגע אני פשוט לא זוכר כלום. הדבר היחידי שאני זוכר ויודע שאני צריך לעשות כרגע זה ללכת לקיוסק 200 מטר מפה שמוכר סיגריות, ושם אני קונה סיגריה ומעשן.

לא הייתה לי שום שליטה בכלל או יכולת להיאבק... פשוט הלכתי כמו זומבי חסר שליטה וחסר בחירה מנותק לחלוטין ונכנסתי לקיוסק וקניתי קופסא ופתחתי אותה בתוך הקיוסק והדלקתי סיגריה ואז יצאתי החוצה והתחלתי לבכות.
לבכות כמו ילדה קטנה...

לא הבנתי אפילו למה אני בוכה.....

הרגשתי עלוב... חלש... חסר אונים... חלש אופי... פתטי.... מכור.

מ-כ-ו-ר !

עבר עליי מאז אחד הימים הכי קשים שעברתי לאחרונה בחיי... ולא הצלחתי אפילו להבין למה??
למה אני לוקח את זה כל כך קשה?? אז ניסיתי להפסיק ולא הצלחתי... למה אני עדיין מבועס ובא לי לבכות? למה כל כך כואב לי בפנים?? למה אני סובל עדיין? די כבר חזרתי לעשן... למה הדיכאון? למה העצבות??

והיום בבוקר זה נפל לי ....

וזה גם הסיבה שכתבתי את כל זה חברים... כי מי שקורא כאן עד עכשיו יגיד לעצמו - נו נו.. הכל טוב ויפה אבל מה הקשר לפורום למכורים למין?? לפורנו?

כאב לי יום שלם כי זה החזיר אותי בשניות לטראומה!! לזיכרון שכך בדיוק הרגשתי כל פעם שניסיתי להימנע מהפורנו ומהאוננות! כך בדיוק היה!!

הייתי מחזיק תקופה, ומחזיק ומחזיק... ואז הרגשות האלה שתיארתי כאן היו מגיעות. אחד לאחד! וזה היה הולך ומחריף והולך ומחריף!

ואתם יודעים מה?! אם אמרתי שבסיגריות מניסיון העבר זה לקח לי 3-4 ימים ואז זה עובר ונעלם ומתחיל לרדת עד שזה נעלם לגמרי אחרי כמה שבועות, אז היום אני יכול להגיד שהקריזים האלה שתיארתי כאן והתחושת ניתוק הזאת וחוסר יכולת בכלל לבחור לא עזבה אותי במשך 120 ימים הראשונים שלי של הנקיות!!

ולכן בכיתי! בכיתי כי נזכרתי בכל אותם פעמים שניסיתי להפסיק וניסיתי להיגמל מהפורנו ולא הצלחתי ופעם אחרי פעם אחרי פעם המשכתי להתרסק חזרה למטה!! ואוייייי אויייי העצב והדכאון שמגיע שוב פעם אחרי כל נפילה!! בדיוק כמו העצב שחזרתי לעשן...!!

חלש!! אפס!!! שוב פעם לא הצלחת... אתה חסר תקנה .. אין לך סיכוי. אתה אפס. תמות.


אז באסירות תודה גדולה, באמת, למי שקורא את זה ומזדהה ויודע בתוך תוכו כמו שאני ידעתי שאין מצב שהוא מצליח להפסיק כי אי אפשר לעבור את הרגעים האלה שהכל נעשה אפור והמודעות נלקחת ממני... אז אני כותב את זה היום אחרי 390 ימים שלא אוננתי ולא הוז"לתי.

אני יודע היום, שכשזה הגיע לתאווה, לשימוש, למה שאני מכור אליו, לא הייתה לי בחירה. אין לי בחירה! אין לי שם בחירה לא משנה ולא יעזור מה יגידו ומה כתוב באף מקום בעולם אני יודע שאין לי בחירה זה לא נקרא בחירה! לא לזה התכוונו חז"ל כשאמרו שלאדם יש בחירה. זה לא הבחירה שהם התכוונו אליה.

אבל הבחירה שכן יש לי, היא בחירה אם לעשות היום פעולה של החלמה או לא. לעשות שיחה לחבר או לא. להתקשר לספונסר לכתוב ללכת לקבוצה - או לא...
זאת הבחירה היחידה שיש לי!! ואת הבחירה הזאת אני עושה באסירות תודה כל יום במשך 399 ימים האחרונים. אני בוחר לעשות פעולות תכנית. ופעולות של החלמה.

ושלא תטעו!! זה שאני אבחר בפעולה של החלמה זה לא אומר שאני אישאר נקי!! 
לי אין שום שליטה על התוצאות. רק על הפעולות. רק על לבחור לעשות את הפעולות. רק שם יש לי בחירה.

אני עושה את הבחירה שלי לעשות פעולות ומוסר לאלוקים את התוצאות. 
וכשהגיעו הקריזים האלה האפורים והקשים שהתחילו ביום ה-21 לנקיות שלי.....
אסירות תודה שבחרתי להתקשר לספונסר ולהגיד לו תשמע אני עוד רגע משתמש אין מצב שאני עוצר את זה, והוא הנחה אותי תעשה ככה וככה וככה, ועשיתי, ואז אלוקים עשה את החלק שלו, ולקח את זה ממני!

בלעדיו, לא הייתה לי שום אפשרות לעבור את זה. לא משנה כמה כוח הרצון שלי יהיה גדול וחזק... פשוט אין לי שם את הבחירה בכלל ברגע האמת.


אז קודם כל, שאף אחד לא יתייאש. מי שמכור - זו רמת הקושי שיש כדי לצאת מזה. בלתי אפשרי! אז תתנחמו בעובדה שלא כמוני עם הסיגריות, אנחנו ממשיכים לנסות וממשיכים לנסות וממשיכים לנסות ולנסות ולנסות, ולא מפחדים לא מהתסמיני גמילה ולא משום דבר וממשיכים לנסות בכל כוחינו להפסיק! וזה לפי דעתי שווה הכל!!! בטח ובטח לאבא שבשמיים.

ולמי שרוצה קצת יותר מזה, אז שיידע שיש פיתרון. הוא לא קל.. כי צריך להתמיד בפעולות האלה ולעשות את הבחירה הנכונה כל הזמן ולבחור בפעולות תוכנית, אבל הוא קיים והוא שם. והוא עובד. ואלוקים עושה את הנס הזה עבורי ברגע שאני בוחר לעשות את הפעולה.

ובלי נס מאלוקים אני לא רואה איך אפשר לעבור את זה..


תודה שהקשבתם, מקווה שעזרתי ולו במעט למישהו, ונסכתי בו ולו מעט אומץ לעשות עוד פעולה אחת של החלמה.

אוהבים!

אהבתי את המשפט שלך "אין לנו שליטה על התוצאות", צריך לתלות את זה על הקיר ולשנן.

רק ההפנמה של המשפט הזה, לדעתי, תאפשר לאדם להחלים באמת - אחרת הוא ייכנס לפחדים וטינות כל פעם שהתוצאות לא ברורות.


יש לי רעיון, למה שלא תפרסם פה את הסיכום עיקרי הדברים של הספר הזה שקראת, שנוכל כולנו לדון בו ביחד ? 

יכול להיות שרוב הספר לא מתאים לכאן, אבל אולי יש בו משהו ששווה לדבר עליו. נלמד משהו.

מתרפא
התמכרות לסיגריות היא כמו התמכרות לתאווה.
הפתרון היחיד שעובד הוא תוכנית 12 הצעדים.
אולי תנסה לעשות 12 צעדים על התמכרות לסיגריות? משהו שעלה לי לראש.
תכתוב את הצעד הראשון, עד כמה אתה חסר אונים למול הסיגריות ומה זה עשה לך מרגע שהתחלת לעשן. למשל, קושי לעשות פעילות גופנית, שיעול, הוצאות כספיות, בזבוז זמן על עישון בחוץ, ריח רע מהפה, ריח רע בבית, פגיעה בבני הבית כמעשנים פאסיביים ועוד..
תראה האם התמכרות זו גרמה לך לנזק החיים ומכאן תמשיך הלאה

שלום מתרפא !!

כמו תמיד יש לך כתיבה כל כך נעימה ויפה. אשריך !!

ממש אהבתי !!

אני בזכותך קראתי את הספר הזה ואני חושב שיש המון דברים שיכולים אולי לעזור לנו עם ההתמכרות שלנו כמו להבין שאי אפשר אפילו טיפה קטנה של תאווה ועוד כל מיני רעיונות.

תודה לך על הכל מתרפא היקר !

robinhood כתב on 08 ספט' 2020 13:25:


בשמחה !

בגדול בספר הוא מדבר על זה שכל מי שמעשן בעצם לא רוצה לעשן... והוא יודע שהוא לא רוצה. הוא מודע לסיכונים, מודע להפרעות הבריאותיות שזה יוצר, לבזבוז הזמן, הכסף.. וכו'.
והוא אומר שזה אף פעם לא גרם לאף אחד להפסיק כי אנחנו בעצם חיים בהכחשה.
אנחנו מודעים להכל, אבל בוחרים להתעלם מזה, להסתיר את זה.
אנחנו עד כדי כך חיים בהכחשה, שאנחנו אפילו מספרים לנו שהסיגריה מהנה וכיפית..

רוב הפעמים אנחנו מעשנים "על אוטומט" בלי לשים לב בכלל שאנחנו מעשנים... ככה אנחנו מתעלמים מהגועל של הסיגריה.
הוא גורם לך בספר לצאת מההכחשה - תעשן, תרגיש את הסיגריה רגע, תנסה להבין מה טעים בה ?

זאת נקודה שבתאווה היא קצת שונה, כי עוד לא הצלחתי להבין ממש שאני בעצם סובל בתאווה מעצם המעשה עצמו או עצם ההסתכלות... אבל אולי זה גם שם... יש חברים שנתקלתי בהם שאמרו שאין הנאה בתאווה... ושאם אני חושב שיש שם הנאה כנראה שלא התקדמתי מספיק בתכנית.... 
אז כנראה שבאמת לא התקדמתי מספיק.. או שהם טועים... כך או כך יש גם דיעה כזאת בנוגע לתאווה.

ואז בעצם בגדול הוא מסביר למה אנשים מעשנים. עובר על כל מיני סיבות. הסיבה העיקרית זה שטיפת המוח שיש בחברה, הפרסומות המיליארדים שמוציאים כדי לגרום לך לחבב את הסיגריה (חברות הטבק שמממנות טורנירים של ספורט בהם הספורטאים מעשנים וכו') כל מיני מקומות שהם דוחפים את הפרסומת לזה .. כדי לגרות אותך לעשן ולגרום לך לחשוב שזה מגניב וכיף ומרגיע. 

וכמו הפורנו זו תעשייה שמגלגלת מיליארדים... אז מי יכול לדבר ?..

עוד נקודה חשובה מאוד זה כל המיתוסים לגבי הסיגריות, שהן מרגיעות, משמחות, משביעות, לא יודע כל אחד והיתרונות שהוא חושב שיש לסיגריות.. והוא בעצם מסביר שהסיגריות לא נותנות כלום ושום דבר מהדברים האלה, אלא רק להיפך, ובעצם כל ה"יתרונות" שאנחנו חושבים לסיגריה זה בעצם רק מעצם העובדה שהיא משככת את יסורי הגמילה שנוצרים לנו מהזמן שעבר מהסיגריה האחרונה.

כלומר הסיגריה בעצמה יוצרת את הבעיה.. היא מכניסה כמות אדירה של ניקוטין למחזור הדם, שעושה טונה של צרות שלא צריך להאריך כאן אפשר לקרוא את הספר ולהבין, והניקוטין יוצא מהר מהר מאוד ממחזור הדם, תוך חצי שעה - שעה הוא כבר יורד לרמות מאוד מאוד נמוכות ואז יש יסורי גמילה..
ואז יורד המצברוח, מתחילים להיות עצבניים... ועוד מלא תופעות. ואז אנחנו מעשנים סיגריה - וזה נעלם.
ומכאן הנטייה לחשוב שהסיגריה עוזרת לעצבים ולרוגע... היא לא... המחסור בה יוצר את ההיפך. 
הוא נותן משל שזה כמו לשים נעליים קטנות עלייך ב-2 מידות ואז לחלוץ אותם פעם בשעה בשביל ההרגשה הנעימה שמגיעה אח"כ. ואז לחשוב שנעילת נעליים קטנות נותנת רוגע..

אבל הדבר הכי חשוב ומרכזי בעצם, זה מה שנקרא מלכודת הניקוטין.
הגוף רוצה את הניקוטין וזו הסיבה היחידה שאנחנו מעשנים. הגיונית אנחנו מבינים שאנחנו מעדיפים שלא.. (וכל מכור לסיגריות שתשאל יגיד לך שהוא מצטער שהתחיל) אבל לא מאמינים שאפשר להפסיק..

כל סיגריה שאתה לוקח שוב יוצרת רעב לניקוטין ברגע שהוא יוצא מהגוף.. זאת שרשרת העישון שהתחילה מהסיגריה הראשונה ראשונה שעישנו, (ואגב הוא אומר שהסיבה שהסיגריות כל כך ממכרות זה בגלל שהן מסריחות לאללה ואף אחד לא נהנה מהסיגריה הראשונה כולם משתעלים ונחנקים ולכן בראש חושבים שזה לא מסוכן ואי אפשר להתמכר לזה - אם זה היה כיפי וטוב, הראש היה ישר שולח נורות אזהרה להיזהר כי אפשר להתמכר!) וכאן זה נקודה שאני מאוד מתחבר אליה, כי אמנם גם לדברים כיפיים אנשים מתמכרים... אף פעם לא עצרתי לחשוב אם משהו כיפי או לא ושאני עלול להתמכר לזה .... אבל רוב האנשים מתחילים לעשן (כולל אני) כשהם ילדים שבכלל לא חושבים על הדברים האלה ....

היום אם למשל היו מביאים לי איזה משהו חדש לנסות, והוא היה ממש ממש כיפי אני יודע שאני עלול להתמכר והייתי חושב על זה ונזהר מזה ...

חבל שלא קראתי את הספר בגיל 16 למרות שסביר להניח שזה לא היה עוזר אז ...


זהו בגדול הוא אומר שכל הגמילה מניקוטין היא בעצם חארטה וקלה שהתסמיני גמילה הם קלים בלבד וכל השאר זה בעצם פסיכולוגי.. והוא מתיימר להיות מסוגל לשחרר אותך מהתופעות הפסיכולוגיות הקשות ולהישאר רק עם תסמיני גמילה קלים בלבד שהם של הניקוטין (לראייה הוא מראה לך שאתה ישן בלילה 7-8 שעות ולא קם בשביל לעשן... אבל במהלך היום אתה לא מצליח להעביר שעה בלי עישון)
לי זה לא עבד, הרגשתי תסמיני גמילה והרגשתי אותם בגדול ... אז או שלא הבנתי נקודות בספר (כמו שהוא אומר) או שהוא לא צודק עבור כל האוכלוסיה וכל אחד מגיב אחרת ומקבל תסמיני גמילה אחרים ...

או שאני פשוט צריך ללכת לסדנא שלהם, כי שמה אומרים שהאחוזי הצלחה הם 90%. 

בכל אופן זה בגדול מה שנאמר בספר כמובן עם עוד המון המון דברים שאני לא זוכר..

מתרפא כתב on 10 ספט' 2020 09:24:

הספר הזה מפספס לדעתי את הנקודה.
הוא אומר ש:
1. הסיגריה הראשונה מעשנים בגלל הח'ברה וזה לא נעים בכלל וכו'.
2. סיגרה 2 מעשנים בגלל יסורי הגמילה של סיגריה 1.
3. סיגריה 3 מעשנים בגלל יסורי הגמילה של סיגריה 2.

וכן הלאה.

ומכאן לכאורה שהסיגריה חסרת ערך.

אבל זה לא חסר ערך - סיגריה יוצרת מעגל סגור ונשלט שבו המכור יכול לשלוט על מצב הרוח שלו במהירות, וזה בדיוק הסיבה למה הסיגריה שימושית - כי אתה יכול להדליק ולכבות את מצב הרוח שלך תוך שלוש שניות - אתה שולף סיגריה ומצית.

כמובן שזה בא עם מחיר, אבל המכור החליט שזה שווה את זה. למשל מישהו שעובר חוויות קשות כל יום בעבודה, הוא יכול לעשות עבודה קשה של מדיטציות או הליכה לפסיכולוג כדי לספוג את זה, או שהוא יכול פשוט להתנתק מכל החוויות הקשות שהוא עובר, ולשלוט בעצמו על מתי הוא ירגיש חרא ומתי הוא ירגיש נעים - דרך הסיגריה.

זה כל הקטע עם סיגריות או התמכרות באופן כללי - שליטה עצמית של האדם על המוטיבציה ועל מצב הרוח שלו - במערכת סגורה וצפויה.
ובינינו - מי לא רוצה את זה ? הרי אם היה בא מלאך והיה רוצה לתת לי שלושה דברים: כוח, מוח או מוטיבציה, הייתי בוחר מוטיבציה, כי זה מביא לך מוח וגם כוח.
וסיגריות נותנות לך את זה, עם מחיר נוראי, אבל נותנות. אני יודע בדיוק מתי אני ירגיש חרא, אני יודע בדיוק איך להפסיק להרגיש חרא, ואני יכול לשלוט בכל התהליך.

הוא אומר שבעצם כל המיליארדים ששווים תעשיות הסיגריות זה בעצם חארטה - אבל אני מציע להיזהר מקביעות כאלה, הוא אישית יכול לחשוב שזה חארטה, אבל אם ניתן לו מניות של כל החברות האלה, הוא ממש לא יחשוב שזה חארטה כאשר הוא ימכור אותם ויקבל מיליונים, הוא לא יזרוק את המיליונים שקיבל לפח.
יש הרבה חברות שעושות דברים שאני חושב שהם חסרי ערך - למשל חנויות פרחים, מי צריך את החארטה הזה, אבל אחרים לא מסכימים איתי, וזה למה חנות פרחים מגלגלת כספים יפה. במיוחד בתקופת החגים.

אז זה מה שהוא מסביר בספר.. שהסיגריה לא באמת נותנת את זה.. היא לא נותנת כלום.. היא רק מורידה את ההשפעות הרעות שנוצרו בגלל שעישנת אותה בפעם הקודמת..

הוא אומר שבנאדם שלא מעשן חי את חייו לטוב ולרע ומרגיש ועובר את היום בדיוק כמוך! כשרע לך מנסיבות החיים או טוב לך, אין לזה קשר לסיגריה..

הסיגריה רק מוסיפה עוד מפח נפש על הצרות הרגילות של החיים... 

כלומר קח בנאדם נורמלי שלא מעשן הוא עובר את החיים בדיוק כמוך ובלי שום צורך בסיגריה כדי להירגע.. וגם לך היא לא באמת עוזרת להירגע..

אתה מעשן רובין??

מתרפא כתב on 10 ספט' 2020 10:29:

בן אדם נורמלי, עובר מפחי נפש, ויודע לעודד את עצמו. או פשוט מושך כתפיים וממשיך הלאה. זה תלוי באופי של הבן אדם - אבל כולם דרכים בריאות.

סיגריה זה לא דרך בריאה לשלוט על מצב הרוח, אבל זה מאוד יעיל.

אני בחיים לא עישנתי סיגריה.

לא קראתי לגמרי את כל התגובות, אבל כמה נקודות שהסברת מהספר מאוד הזדהתי עם התאווה.

*מדבר בשם עצמי*
התאווה שלי במהותה היא דבר לא כיף ומגעיל לרוב, אולי יש נקודה שגוף נשי יכול להיות נראה טוב חיצונית אבל לאן שאני לוקח את זה עם התאווה זה מאוד מגעיל.
פעם תיארתי איך תוך כדי צפייה בתוכן מיני מגרה אלוקים לקח ממני לרגע את החשק ופתאום קלטתי שאני צופה במשהו חולני בטירוף ומגעיל עד כדי זעזוע, אז למה בכל זאת? -זה בגלל שהכל בראש שלי שבאותו רגע יוצר אשלייה כשהוא נדלק עם תופעת האלרגיה וכו' ופתאום הגועל נפש נראה לי מדהים וכיף- אולי אפשר לקרוא לזה פסיכולוגי אבל זה קיים חזק.

הייתי אומר שכמו שילד שלא הגיע להתבגרות מינית (לפחות כך אני הייתי) ואין לו גירוי מיני יסתכל על הדברים האלה בגועל וסלידה, אבל כשמגיע הגירוי הוא כבר עובר תהליך במוח שמשנה לו את תפיסת המציאות שם.

יש גם הרבה שטיפת מוח בנושא וכמו שבפורנו תמיד הבחורות מחייכות וקורנות מאושר מזוייף ואיך שזה מוצג בכל מקום תורם אולי לאשלייה.

ועל הקטע שאני צורך תאווה בשביל למלא את החסר הרגשי והרוחני שנוצר לי בגלל צריכת התאווה בפעם הראשונה ונכנס ללופ תמיד (מעגל ההתמכרות למי שמכיר).  [תגובת שרשרת לפעם הראשונה שנחשפתי לזה?]

אז מסכים גם עם הקטע של ההכחשה ועל זה שזה לא באמת משביע (אלא תכלס בסוף יוצר קצת סימום ואז עוד יותר רעב)

אבל ממש לא מסכים שהגמילה היא חרטה ותופעות הלוואי קלים כי גם השפעה פסיכולוגית או תפיסתית היא חזקה מאוד, לא קלה לשיחרור ושינוי ומשפיעה חזק גם בצורה פיזית וריגשית וכו'.

השלמתי את הקריאה חח.
מה שרובין אמר בקשר לשליטה הריגשית גם מאוד מעניין, יש בזה משהו למרות שגם על זה אפשר לומר שזה פסיכולוגי.
יש אחד שבלחץ של החיים ישתחרר דרך תאווה כשהוא יכול ליצור את המצב רוח והשיחרור הטוב גם בדרכים אחרות כמו- שמיעת שיר, פעילות כושר קצרה ומנקה ראש, שיחה מחברת, מדיטציה, תפילה ולא חסר דרכים ודברים שכל אדם אוהב וזה עוזר לו להרגיש טוב... 
אז אולי הקשר החזק שלי דווקא לשחרר ולשלוט ברגש דרך תאווה ולא משהו אחר גם מושפע מאותה התפיסה ה"פסיכולוגית".

ומה שכן למדתי בתוכנית שכדי להשתחרר מהתפיסה ה"פסיכולוגית" הזאת לא יעזור לי ככל הנראה לעבוד על פסיכולוגיה הפוכה או שיכנוע עצמי בשלל דרכים בגלל שזה הפך למשהו חזק ממני שכבר מושרש חזק ויגבור על כל כח רצון או ניסוי לשינוי תפיסתי אחר.
לכן צריך פנייה לחיבור רוחני גדול יותר יחד עם קשר חי חברתי שיעזור לי להינצל מהראש שלי.

יאללה מספיק חפרתי והתפלספתי.

gidi כתב on 10 ספט' 2020 12:33:

גם אני לא

וזה הדבר שהכי הפריע לי בספר..

הוא מקטין ממש את תופעות הלוואי של הגמילה..
הוא אומר שהתופעות לוואי של גמילה מניקוטין הן כ"כ קטנות שהן לא מורגשות בכלל (ולראייה הוא מביא את העובדה שאנחנו ישנים בלילה 8 שעות מבלי 'להתעורר' לעשן אבל לעבור 8 שעות במהלך היום ערים מבלי לעשן זה משימה בלתי אפשרית) אבל אני לא חושב שזה נכון ולא חושב שזה השוואה נכונה ואני חושב שכל הדברים שחוויתי ושכתבתי עליהם הם כולם כן תופעות לוואי של הגמילה אולי לא הגמילה הפיזית מהניקוטין אבל כן הגמילה מההרגל ומהחסך..

ובדיוק כמו שאמרת... להשתחרר מהתפיסה הפסיכולוגית הזאת אני לא אצליח לבד ובטח לא ע"י פסיכולוגיה הפוכה או שכנוע עצמי ... רק חיבור רציף לאלוקים יכול לעשות זאת עבורי.

אוהבים ולא חפרת נהניתי מאוד לקרוא הכל

מתרפא כתב on 15 אוק' 2020 12:08:

איך באמת מצבך עם הסיגריות ? הצלחת להפסיק לעשן או שהספר הזה דפק לך את כל התהליך ?