ברוכים הבאים, אורח

מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3

נושא: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? 4421 צפיות

מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113699

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
באתר הקדוש והמבורך הזה, "שמור עיניך", כולנו מנסים בכול כוחנו להילחם נגד ההתמכרות הנוראית שלנו לתאווה.

רובנו באתר הזה דתיים, כולל אני, ואנחנו כולנו נלחמים נגד ההתמכרות שלנו, לא רק בגלל שכתוב בתורה שההתמכרות לפורנו ואוננות אסורה, אלא גם בגלל שאנחנו מרגישים בליבנו ובנפשנו שזה רע.
אין ספק שאנחנו רוצים להיפטר מההתמכרות שלנו, בגלל שהגענו למסקנה שהתמכרות בכללי זה גם רע, שזה שלילי ולא נכון.
בגלל שהגענו למסקנה שהדרך הטובה לחיות חיים שלווים ואמיתיים, זה לא דרך התמכרות מכול סוג שהוא.
בגלל שהגענו למסקנה, שאם מישהו מכור בחיים שלו למין, אלכוהול, אוכל, או דברים אחרים, אז משהו עמוק לא בסדר בחיים שלו.

עד כאן הכול טוב ויפה.

הבעיה היא, שמאחורי ההתמכרות, יש רעיון, פילוסופיה, ונגד הפילוסופיה הזאת קשה מאוד להילחם, כי אין לה באמת תחליף רציני שאני מכיר.
הפילוסופיה הזאת פשוטה מאוד, הפילוסופיה הזאת אומרת, שהדבר החשוב ביותר, הגבוה ביותר, והטוב ביותר, הוא לקבל עונג רב ככל שאפשר.
במילים אחרות, הפילוסופיה הזאת אומרת, שהמטרה שלנו בחיים, זה להתמכר למשהו שייתן לנו מקסימום של עונג האפשרי, במינימום נזק.

בעיה נוספת, ענקית לא פחות, היא העובדה שהתורה לא מנסה לסתור את הפילוסופיה הזאת.
תעיפו מבט בעמוד הראשון במסילת ישרים: "יסוד היסודות ושורש העבודה התמימה היא להתענג על ה' " (אני מקווה שזכרתי את זה מדויק)
אבל תעזבו ספרים, תחשבו לרגע על הישיבה שבה למדתם – האם היא דיברה ברצינות על ה"למה", למה אתם לומדים ? האם הישיבה ניסתה ברצינות לעשות את זה ?
אני אישית מרגיש, שאם אני לומד מתוך התמכרות (לקבל ציונים והערכה, או בשביל סטטוס חברתי) את התורה, אזי הרבנים בישיבתי ובכלל, לא ייקחו את זה בעין רעה כלל. אלא להיפך - יישמחו מהשורה התחתונה, יישמחו שאני לומד.
ברור, גם אני למדתי, ש"מתוך לימוד שלא לשמה יגיע לימוד לשמה", אבל אתם יודעים מה ? למדתי ואני לומד בישיבה רצינית כמה שנים, ברצינות, ושום לימוד לשמה לא נכנס בי. רק לימוד "לא לשמה".
ואתם יודעים למה ? כי אם רוצים שייכנס "לימוד תורה לשמה", צריך קודם להסביר, ולו במעט, מהו "תורה לשמה", מה הרעיון שעומד מאחוריו. ולצערי הרב, אין ישיבה שאני מכיר, שיכולה להסביר את הרעיון הזה בדרך שתגרום לי להתחבר אליה באמת. לא רק בתור רעיון מופשט מנותק, אלא משהו שנכנס לי ללב ולבטן.
ברור שגם אני יכול להסביר את הרעיון של "תורה לשמה" כך:
"צריך לעשות את הטוב בגלל שזה טוב"
"צריך לעבוד את ה' כי לא לעבוד אותו זה כפיות טובה"
"ה' יצר אותך, אז תסתום ותעשה מה שהוא אומר כמו חייל טוב"
כל אלו סיסמאות נכונות, אבל נבובות – הם לא יכולים להתחרות בעוצמה ובכוח של הפילוסופיה "תשיג כמה שיותר עונג"
התורה לא סותרת את הפילוסופיה של "תשיג כמה שיותר עונג", כי היא מבטיחה את גן עדן. כי היא מבטיחה, שאם אני יימנע מבחורות בעולם הזה, ומבשר בחלב, ומגניבות, ומכל מיני דברים כיפים בעולם הזה, אזי היא תכניס אותי ללונה פארק צבעוני וממכר לנצח נצחים.
התורה מבטיחה לי שאם אני יילחם נגד ההתמכרות שלי לתאווה, אני ייקבל התמכרות הרבה יותר טובה ממנה בגן עדן. ישר לווריד, מאלוקים בעצמו. יש יותר טוב מזה ?

אז תסבירו לי משהו – נניח ואני נלחם נגד ההתמכרות שלי לתאווה, נניח ואני מצליח ואני נקי להיום, רק להיום. או נקי בכללי תקופה מסוימת.
איך אני יימנע מלחזור להתמכרות שלי בעתיד, אם העולם – החילוני והדתי כאחד, מפציץ אותי במסרים שרעיון ההתמכרות זה הדבר החשוב ביותר ואין בלתו ?
איך אני יימנע מלשקול מחדש שוב את ההתמכרות שלי לתאווה ? הרי אני מבולבל וקשה לי להימנע מלחשוב על ההתמכרות הזאת, זה אבן פינה בתודעה שלי.
אני ימשיל את זה למשל – דמיינו עולם בו לכל גבר יש שכנה בדלת ממול שמעוניינת בו כבן זוג, אבל להתחתן עם השכנה הזאת יהיה רעיון רע (למה –ככה, זה חלק מהמשל).
דמיינו שבעולם המדומיין הזה, כל הזמן מפציצים את הגברים במסרים – מהרב, מהתקשורת החילונית ומכל דבר, שלהתחתן זה הדבר הכי חשוב בעולם.
מה יקרה ? מה שיקרה זה שהגברים יישקלו להתחתן עם השכנה, אפילו שזה רעיון רע, בגלל שהתודעה שלהם מופצצת ברעיון שלהתחתן זה המטרה בחיים.
אז נכון שספציפית השכנה הזאת היא רעיון רע, אבל זה מתגמד לנוכח הרעיון במוח הגברים בעולם המדומיין ההוא, שלהתחתן זה המטרה.

אתם מבינים את הנמשל ? יש לנו "שכן" בין רגלינו שמוכן לתת לנו התמכרות בחינם ובקלות, ובמקביל מפציצים אותנו, הן בעולם הרבני והתורני, והן בעולם החילוני, שההתמכרות זה למעשה המטרה שלנו בחיים, בין אם נקבל את המנה שלה בעולם הזה או בעולם הבא.
איך אפשר להימנע מלשקול ולחזור ולשקול את הרעיון של להתמכר למה שיש בין רגלינו ? אנחנו יודעים ש"להתמכר 'לזה' ספציפית" זה רעיון רע, אבל אנחנו גם יודעים ש"להתמכר" זה רעיון מצוין !
הייתי נקי תקופות של למעלה מחצי שנה שלמה של נקיות, זה 170 יום בערך, וזה הרבה מאוד זמן, ועדיין שקלתי לחזור לזה מחדש. ומה הפלא ? הרי אפילו לימוד התורה "מגויס" על מנת למכר אותי מחדש !

אתם מבינים ? אני איש מכור, ולא רק לתאווה, אני פילוסוף של התמכרות, ואני מרגיש בכלא של הפילוסופיה הזאת, בלי דרך לצאת.

כדי להסביר את זה יותר טוב, אני יכתוב פה את הנאום של מר מכור מכורוני, שכתבתי קודם לכן במקום אחר.
כדי להסביר את זה, נדמיין טקס קבלת פרס נחשב לאיזה מישהו, זה יכול להיות דוקטור, זה יכול להיות רב, זה יכול להיות פקיד, וככה ילך הנאום שלו, אם היה מנוהל בכנות מוחלטת:
" ועכשיו קבלו את זוכה פרס ההצלחה לשנת תשע"ח, מר מכור מכורוני !!"
*מחיאות כפיים מנומסות*
*מר מכורוני עולה לבמה*
*מר מכורוני מסדר את הרמקול*
"שומעים אותי ?" כולם עונים ב"כן".
מכור מכורוני ממשיך לדבר: "דבר ראשון, רציתי להגיד תודה להתמכרות שלי 'לקבל הערכה ושבח ממכם בני האדם', ההתמכרות שדחפה אותי כל הזמן להשיג עוד ועוד שבח ממכם, כולל פרס זה, ותדחוף אותי לפרסים גדולים יותר *מחיאות כפיים*
כמובן, תודה לאשתי, שנתנה לי את גופה למשך כל כך הרבה זמן, כך שאני ייהנה ממנו, ותמיד עזרה לי להסיח את הדעת (בעזרת הגוף שלה) בזמנים קשים *מחיאות כפיים סוערות*, אשתי, אני פשוט מכור עליך. *לנשים עומדות דמעות בעיניים מהרומנטיקה באוויר*
תודה רבה להתמכרות שלי לאגור עוד ועוד חפצים ורכוש, מה שאפשר לי לצבור כסף רב, שאפשר לי להשיג את הפרס הזה.
תודה רבה להתמכרות שלי למכוניות מהירות, לקפה, לשוקולד ולטונה, מה שנתן לי את הכוחות ואת העונג להמשיך הלאה בזמן העבודה והלימוד שלי, *מחיאות כפיים*
תודה רבה להתמכרות שלי לסרטים למשחקים ולסדרות טלוויזיה, מה שנתן לי כוח, ריכוז ומיקוד בזמן הלימוד או העבודה המשעממים לחשוב על משהו מעבר לשגרה, וכך לעבוד וללמוד טוב יותר בשגרה *מחיאות כפיים סוערות*
תודה רבה להתמכרות שלי לאלכוהול, מה שנתן לי משמעות לחיי - והמשמעות היא, להפסיק להיות מכור לאלכוהול.
אז תודה רבה, אלכוהול, שהצלחת לתת לי מטרה משמעותית שמתחברת לרגשות שלי *מחיאות כפיים סוערות*
ואחרון חביב, תודה רבה לאלוקים, שיצר את גן עדן, שבגלל גן זה אני מוסרי ודתי ולומד ומתפלל 3 פעמים ביום, כי אני יודע שאם אני יעשה את כל הדברים האלה, אני יקבל אחרי מותי, חוויה רוחנית עילאית שזריקת הרואין וקוקאין ו-1000 בחורות לא משתווה אליה. אז תודה רבה לאלוקים שיצר את ההתמכרות הכל כך טובה הזאת אחרי שנמות. אלוקים - רצונך יעשה ! אני אסיר תודה על ההתמכרויות הנפלאות שאתה נותן לי, ואני אסיר תודה ומצפה להתמכרויות בעולם הבא !
*מחיאות כפיים סוערות וממושכות*
הדובר: תודה רבה למר מכור מכורוני, זה היה אכן מאוד מרגש, ועכשיו יעלה לבמה מר..."

אם מישהו יכול לכתוב מחדש את הנאום של מר מכור מכורוני, כך שההתמכרות לא תהיה חלק מהנאום שלו, אני יסיר בפניו את הכובע. כי אני לא יודע לעשות את זה.

הערה א': אני יתייחס שנייה לתוכנית 12 הצעדים:
אני מניח שבהקשר למה שכתבתי, תוכנית 12 הצעדים תטען שאני צודק, ותאמר שמשתתפיה צריכים לומר שהם גם חסרי אונים מול הפילוסופיה מאחורי ההתמכרות לתאווה. ולא רק חסרי אונים מול התאווה.
הערה ב:
יהיו כאלו שיטענו שכל מה שאמרתי עכשיו זה סתם פילוסופי, ומה שחשוב זה הפרקטיקה והמעשה, אבל סהדי במרומים, אני לא מבין אותם – כל המאמר הזה פונה לאנשים שרוצים לעשות דברים תכלס ולבצע אותם תכלס, ואם יש אנשים שלא מבינים עד כמה המשקולת של רעיונות לא נכונים הקשורה לרגליהם של בני אדם יכול להגביל פעולות מעשיות שלהם, אז אני כבר לא יודע מה לומר להם.
הערה ג:
זה מרגיש לי כאילו הדת האיסלאמית, על אף שהיא שגויה מיסודה, הינה לפחות כנה לגבי דבר אחד ויחיד – הסיבה לכך שכדאי לעשות אותה, היא בגלל שבזכותה ייקבלו בגן עדן 72 בתולות. זה מרגיש שעל אף הם שגויים לגבי כל דבר אפשרי, לפחות הם כנים לחלוטין בהקשר לסיבה למה אנשים מקיימים דת מלכתחילה. ולא מבלבלים את המוח על "איסלאם לשמה" אלא פשוט נותנים לך עסקה כנה לגמרי – תן לי מצוות, אני ייתן לך בחורות.
The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113702

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 144 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3902
אוהבים אותך, אתה תותח,
אבל מצד הדתי, התורה אומרת לנו אתה רוצה להיות נקי מתאווה, תחליף את העונג של התאווה, לעונג של חיבור לאלוקים, ככה כותב האור החיים הק',
בן אדם חייב שיהיה לו עונג בחיים,
ואסירותודה שהתכנית נותנת לי את העונג להתחבר להקב"ה.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113711

  • פשוט שמח
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1623

יישר כוח על הכתיבה, 

תפיסת השכר ועונש שלך היא די תפסיה איסלמיסתית ( שלאורך כל קטע הקריאה הרגשתי את זה, ולבסוף גם חתמתה בזה) בהקדמות לפרק חלק של הרמב"ם הוא מתייחס לזה. (ואם אתה אוהב פילוספיה אז תוכל גם ללמוד מורה נבוכים בכיף)

בנוסף, נק' ההנחה שלך הפריע לי להתחבר, נק' ההנחה שלך היא שהתמכרות היא אוביקטיבית, 
אני חושב שהתמכרות היא סבוייקטיבית, למעט התמכרות שהחברה סימנה. (אלכוהול, סמים,) וגם אז יש בה המון צד סובייקטיבי, ולכן אני לא רואה שום פסול בנאומו של מר מכורני, בטח ובטח בעולם המנותק מתורה ולא רואה ערך ב"דרך" ו"בעמל", ורק בתוצאה, 
לא איכפת לי שביל גייטס פיתח מחשב כי הוא רודף כבוד, 
בדיוק כמו שלא איכפת לי שנינטיגל פיתחה את עולם הרפפואה כי היא אוהבת בני אדם.

כתבתי פעם על מהלך יחס החברה להתמכרות, ועל ההבדל של השפעת החברה למה שאנחנו מחשיבים כהתמכרות. 

ולגבי הפילוספיה שתחטוף עונג כמה שרק אפשר, 
אין שום קשר לתורה ולזה.... אבל זה דיון ארוך של מהלך על גבי מהלך, כדי לשנות כמה תפיסות נסתרות שמה. 

אכול ושתה כי מחר נמות זו נבואה שבאה להוכיח את עם ישראל, ולא לחזק את ידיו.

בכל מקרה, בהצלחה
ותודה שאתה מעורר אותנו למחשבה

כי ידיעת האמת מחזקת הנשמה ומרחקת ממנה היצר

The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113712

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
פשוט שמח כתב on 01 אוג' 2018 14:59:

יישר כוח על הכתיבה, 

תפיסת השכר ועונש שלך היא די תפסיה איסלמיסתית ( שלאורך כל קטע הקריאה הרגשתי את זה, ולבסוף גם חתמתה בזה) בהקדמות לפרק חלק של הרמב"ם הוא מתייחס לזה. (ואם אתה אוהב פילוספיה אז תוכל גם ללמוד מורה נבוכים בכיף)

בנוסף, נק' ההנחה שלך הפריע לי להתחבר, נק' ההנחה שלך היא שהתמכרות היא אוביקטיבית, 
אני חושב שהתמכרות היא סבוייקטיבית, למעט התמכרות שהחברה סימנה. (אלכוהול, סמים,) וגם אז יש בה המון צד סובייקטיבי, ולכן אני לא רואה שום פסול בנאומו של מר מכורני, בטח ובטח בעולם המנותק מתורה ולא רואה ערך ב"דרך" ו"בעמל", ורק בתוצאה, 
לא איכפת לי שביל גייטס פיתח מחשב כי הוא רודף כבוד, 
בדיוק כמו שלא איכפת לי שנינטיגל פיתחה את עולם הרפפואה כי היא אוהבת בני אדם.

כתבתי פעם על מהלך יחס החברה להתמכרות, ועל ההבדל של השפעת החברה למה שאנחנו מחשיבים כהתמכרות. 

ולגבי הפילוספיה שתחטוף עונג כמה שרק אפשר, 
אין שום קשר לתורה ולזה.... אבל זה דיון ארוך של מהלך על גבי מהלך, כדי לשנות כמה תפיסות נסתרות שמה. 

אכול ושתה כי מחר נמות זו נבואה שבאה להוכיח את עם ישראל, ולא לחזק את ידיו.

בכל מקרה, בהצלחה
ותודה שאתה מעורר אותנו למחשבה


ניגע במה שאמרת.
אתה אומר שהתמכרות זה עניין סובייקטיבי, אני טוען שלא, שהתמכרות זה לא בעיניי המתבונן, התמכרות בעיני זה דבר שלילי בצורה אובייקטיבית, (במנותק מהתוצאות שהוא מוביל) אני מניח שזה נקודה שאפשר להגדיר שאנחנו חולקים בה וזהו.

אמירתך שרק בעולם המנותק בתורה מתקיים הרעיון של התמכרות-לדברים-לצורך-קידום-עניינים, וגם לא אכפת לך מזה, מלמדת שפספסת את עיקר טענתי - א. הרעיון הזה של התמכרות-לצורך-התקדמות קיים במלוא עוצמתו בעולם התורני, ולפחות על עצמי אעיד שאני לא יכול לזוז בעולם הרוחני שלי בלעדיה.
ב. התמכרות זה רע, לא משנה באיזה עולם (חילוני/דתי) אתה רותם אותו, ולא משנה לאיזה תוצאות הוא מוביל, (שיכולות להיות מקדמות את העולם בצורה נפלאה, כמו מטוס נניח). אבל על ב' כבר דיברתי בפסקה הקודמת.

והעיקר - לא הצגת אלטרנטיבה רצינית לפילוסופיה שהצגתי. 
אה ! ברור, אני גם קראתי את מורה נבוכים, והכוזרי, ושלל ספרי מחשבה אחרים, ואני יכול להביא לך כל מיני משפטים מפוצצים ומילים מפוצצים שהם מביאים, אבל בסופו של דבר, המילים הללו והפילוסופיות הללו הם רק מילים שלא השתכנו לי בתודעה, הרמב"ם שמספר לי על פילוסופיה של החיים שאומרת שאני עושה דברים לא על מנת להשיג עונג, אלא על מנת לתת, לדוגמא, דומה בעיניי לסופר פנטזיה שמספר על ארץ מלאה שדים, רוחות ודרקונים. זה מעניין. אבל אני לא מצליח להתחבר לזה, אפילו שאני מאוד רוצה לחיות בעולם קסום מלא שדים, רוחות ודרקונים.


תודה


The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113713

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
אבי גולן כתב on 01 אוג' 2018 08:45:
אוהבים אותך, אתה תותח,
אבל מצד הדתי, התורה אומרת לנו אתה רוצה להיות נקי מתאווה, תחליף את העונג של התאווה, לעונג של חיבור לאלוקים, ככה כותב האור החיים הק',
בן אדם חייב שיהיה לו עונג בחיים,
ואסירותודה שהתכנית נותנת לי את העונג להתחבר להקב"ה.


נתרגם שנייה את מה שאמרת:

"אור החיים הקדוש אמר להחליף את ההתמכרות לאוננות ופורנו להתמכרות המוצלחת בהרבה שיש בגן עדן.
בן אדם חייב שתהיה לו התמכרות בחיים.
ואסיר תודה שהתוכנית נותנת לי את ה"מנת סמים" שלי דרכה"

זה נשמע לך טוב ? לי זה לא נשמע טוב בכלל

The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113714

לרובין הוד היקר!
דבר ראשון אני יכול להבין אותך שאתה רוצה את הפילוסופיה ככה חינכו אותי להבין כל דבר ולא לעשות סתם דברים 'הכוונה היא הנשמה של הפעולות'.
אתה נגעת כאן ברעיונות מאוד ארוכים וקשים להסברה בפורום אבל אני אנסה לגעת בהם.

יש לי שני פרטים שאני רוצה להבהיר:
א. אתה אמרת שהתורה לא סותרת את הענין של עונג וזה בעצם התכלית של העולם ואי לכך מה זה משנה אם אני רוצה את העונג של אלוקים או את העונג שאני רוצה כאן ועכשיו.
השאלה היא מה בעצם תכלית העולם? האם אלוקים ברא את העולם בשביל שיהיה לו משחק שבו אנשים חיים ואז עולים למעלה מקבלים עונש ואז גן עדן ומתענגים?

התשובה היא שלא, אלוקים ברא את העולם כי יש לו פה תכלית, בלשון הקבלה 'נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים' - אלוקים רוצה לברוא עולם שבו לא יורגש האלוקות והטוב, ושהאדם על ידי העבודה שלו יבוא ויתקן ויזכך את הטוב עד שבימות המשיח יתברר הטוב לגמרי ואז אלוקים ישכון פה ע"י בית המקדש וכו'.
יוצא שכל הענין של האדם פה, זה לא איפה הוא מקבל יותר עונג אלא הוא צריך לשרת את מטרת הבריאה ובשביל זה הוא נולד ובשביל זה נולדנו עם ישראל כי אנחנו היחידים שיכולים לבוא ולהוריד פה אלוקות למטה. ולכן לא משנה איפה אתה מקבל יותר עונג אלא איפה אלוקים יתגלה כאן למטה ואם ע"י פורנוגרפיה הוא לא יתגלה יותר אז אני לא אעשה את זה.
(ואז השאלה שלך תהיה רגע אבל עובדה שיש גן עדן? זה משהו אחר ולא נדון בזה כרגע).

ב. אמרת שהעונג של הפורנוגרפיה הוא ענק והוא במינימום נזק, פורנוגרפיה עושה נזק עצום אמנם בטווח הרחוק אבל הוא בין הדברים שגרמו למשפחות להיהרס, ולאדם עצמו זה גורם נזק הן פיזי והן נפשי והדברים מפורסמים. אז אולי כדאי באמת שתלמד על הנזק שזה עושה ואולי זה ירחיק אותך מהדבר (אתה יכול להסתכל ב'פורטיפיי' על הנזקים של הדבר הזה)

נערך לאחרונה: לפני 1 שנה, 3 חודשים על ידי חשוב טוב יהיה טוב.
The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113726

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
חשוב טוב יהיה טוב כתב on 01 אוג' 2018 21:25:

לרובין הוד היקר!
דבר ראשון אני יכול להבין אותך שאתה רוצה את הפילוסופיה ככה חינכו אותי להבין כל דבר ולא לעשות סתם דברים 'הכוונה היא הנשמה של הפעולות'.
אתה נגעת כאן ברעיונות מאוד ארוכים וקשים להסברה בפורום אבל אני אנסה לגעת בהם.

יש לי שני פרטים שאני רוצה להבהיר:
א. אתה אמרת שהתורה לא סותרת את הענין של עונג וזה בעצם התכלית של העולם ואי לכך מה זה משנה אם אני רוצה את העונג של אלוקים או את העונג שאני רוצה כאן ועכשיו.
השאלה היא מה בעצם תכלית העולם? האם אלוקים ברא את העולם בשביל שיהיה לו משחק שבו אנשים חיים ואז עולים למעלה מקבלים עונש ואז גן עדן ומתענגים?

התשובה היא שלא, אלוקים ברא את העולם כי יש לו פה תכלית, בלשון הקבלה 'נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים' - אלוקים רוצה לברוא עולם שבו לא יורגש האלוקות והטוב, ושהאדם על ידי העבודה שלו יבוא ויתקן ויזכך את הטוב עד שבימות המשיח יתברר הטוב לגמרי ואז אלוקים ישכון פה ע"י בית המקדש וכו'.
יוצא שכל הענין של האדם פה, זה לא איפה הוא מקבל יותר עונג אלא הוא צריך לשרת את מטרת הבריאה ובשביל זה הוא נולד ובשביל זה נולדנו עם ישראל כי אנחנו היחידים שיכולים לבוא ולהוריד פה אלוקות למטה. ולכן לא משנה איפה אתה מקבל יותר עונג אלא איפה אלוקים יתגלה כאן למטה ואם ע"י פורנוגרפיה הוא לא יתגלה יותר אז אני לא אעשה את זה.
(ואז השאלה שלך תהיה רגע אבל עובדה שיש גן עדן? זה משהו אחר ולא נדון בזה כרגע).

ב. אמרת שהעונג של הפורנוגרפיה הוא ענק והוא במינימום נזק, פורנוגרפיה עושה נזק עצום אמנם בטווח הרחוק אבל הוא בין הדברים שגרמו למשפחות להיהרס, ולאדם עצמו זה גורם נזק הן פיזי והן נפשי והדברים מפורסמים. אז אולי כדאי באמת שתלמד על הנזק שזה עושה ואולי זה ירחיק אותך מהדבר (אתה יכול להסתכל ב'פורטיפיי' על הנזקים של הדבר הזה)


תודה על התגובה, אבל זה באמת מעייף אותי שוב ושוב לראות אנשים שברור לגמרי שלא קראו מספיק טוב את מה שכתבתי ועדיין מחליטים להגיב על זה.

א. כתבת פילוסופיה יפה מאוד מאוד על למה צריך לקיים את הדת היהודית, וכבר אמרתי את זה פעם פעמיים ושלוש - פילוסופיות יפות יש בשפע, השאלה היא מה הפילוסופיה שבאמת באמת מניעה אותנו.
וזה פילוסופיית ההתמכרות.

אם אתה טוען שכל מה שאתה עושה זה רק על מנת להביא את האלוקות הזאת, אז בבקשה, תשב ותכתוב לנו איך קרה הנס והפלא הזה, שפתאום גן עדן וההתמכרות שלו, או כל התמכרות שאפשר להפיק מהיהדות, פתאום לא מעניינת אותך, ופתאום הפכת להיות כל כולך מכוון לתכלית הפילוסופית הזאת שכתבת.
אני שמח שאחרי כל כך הרבה חיפושים, מצאתי את איש המופת הגדול - אותך, שהצליח ליצור מוטיבציה לקיום היהדות יש מאין, רק על סמך העובדה שזה "יביא את האלוקות לכאן", בלי קשר אם האלוקות תביא גלידה בדרך או סתם שעמום, תמו חיפושי ונדודי.

ב. לא אמרתי שהעונג של הפרונוגרפיה זה מקסימום עונג במינימום נזק. אל תכניס לי מילים לפה, תקרא את מה שאני כותב טוב יותר בפעם הבאה.

The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113731

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 144 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 3902
robinhood כתב on 01 אוג' 2018 15:50:

אבי גולן כתב on 01 אוג' 2018 08:45:
אוהבים אותך, אתה תותח,
אבל מצד הדתי, התורה אומרת לנו אתה רוצה להיות נקי מתאווה, תחליף את העונג של התאווה, לעונג של חיבור לאלוקים, ככה כותב האור החיים הק',
בן אדם חייב שיהיה לו עונג בחיים,
ואסירותודה שהתכנית נותנת לי את העונג להתחבר להקב"ה.


נתרגם שנייה את מה שאמרת:

"אור החיים הקדוש אמר להחליף את ההתמכרות לאוננות ופורנו להתמכרות המוצלחת בהרבה שיש בגן עדן.
בן אדם חייב שתהיה לו התמכרות בחיים.
ואסיר תודה שהתוכנית נותנת לי את ה"מנת סמים" שלי דרכה"

זה נשמע לך טוב ? לי זה לא נשמע טוב בכלל


לצערי, זה פתרון התורני, והתכנית עוזרת לנו ליישם אותו.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113733

דומני שכבר הגבתי בעבר על נאומו של מכורוני, וקיבלת את דברי. 

אני מזדהה עם השאלות שלך. גם אני התקוממתי נגד המושג "לשמה". מי שלוקח את זה לקיצוניות מגיע למקומות לא הגיוניים. בעיני לשמה הוא כפי שאני קורא בכוונת נותן התורה שכותב "ראה אנכי נותן לפניכם היום את החיים ואת המוות, את הטוב ואת הרע, ובחרת בחיים". 

התורה לא מצווה אותנו לעשות כי ככה אלוקים קבע, כי זו האמת או כי ככה צריך. התורה מיועדת לכוון אותנו לטוב, לחיים. כי התורה היא מתנה מאלוקים, לא עול. אגב, שים לב שלא כתוב שהתורה תיתן טוב בעולם הבא. העוה"ב לא מוזכר בפירוש בתנ"ך. כי הנקודה היא לא - תסבול כאן ותפוצה שם. מה התכלית של זה? הנקודה היא: תלך בדרך הנכונה ותהנה בה! 

אני מתקשה להאמין שיש מי שבאמת מאמין שהכוונה בתורה היא לעשות בלי שום הנאה, אפילו לא רוחנית. אלוקים לא ברא אותנו רובוטים. כפי שאתה מתאר, כל בן אנוש שואף לאושר ולשם פעולותיו מכוונות. בין אם זה הנאה מותרת או אסורה, מיידי או מאוחר יותר, גשמי או רוחני. ומי שאומר לך שהוא לא מכוון את מעשיו לשום תכלית של אושר - הוא או שקרן או רובוט... 

עד כאן מסכים מאוד איתך. אבל יש לך כמה טעויות קטנות, דקות מן הדקות, שהן גדולות. 

א. הזיהוי שבין אושר לבין התמכרות הוא טעות. התמכרות היא מרדף סוטה אחרי אושר. האידאולוגיה (התת מודעת) של המכור היא שעונג מיידי שווה אושר. הבעייה היא שאושר לא שווה לעונג. אמנם העונג הוא מרכיב באושר, אך חסר מרכיב חשוב שני, והוא המשמעות (ממליץ מאוד על הספרון "האדם מחפש משמעות" של הפסיכולוג ויקטור פרנקל, ניצול שואה יהודי). כל עוד אין משמעות - לא יכול להיות אושר.
יעידו על כך העיניים החלולות שלי כמכור, אחרי שעות ארוכות של חיפוש הפנטזייה המושלמת - אבל זה לא זה. עדיין מרגיש ריק וחוסר (וכפתרון סוטה מנסה למצוא ריגוש גדול יותר בתקווה שממנו יבוא עזרי). ולעומת זאת, בהחלמה, כשהייתי בקריז של תאווה, כשהייתי מלא טינות ופחדים וחש צורך נואש לקצת אושר - התכנית הכריחה אותי לכתוב עשרים אסירויות תודה, להתנצל על ההתפרצות שלי (!) ולשתף את אלוקים בסיפור - ובאורח פלא בא האושר! נרגעתי וחשתי שליו, שמח ומסופק. המשמעות היא שנתנה לי את האושר (כמובן שמשמעות לבד בלי עונג גם תתקשה לספק אושר. אך המרכיב העיקרי בשבילנו, שהתרגלנו לפתור הכל בעונג מיידי - הוא להכניס המון משמעות. אנחנו צריכים להשלים טונות של חוסר בתחום). 

ב. יש כאלה שכבר כופרים במשמעות, וחושבים שהיא לא תיתן כלום. זה בעיקר כי אין להם סבלנות. ההחלמה היא כמו מזומן. צריך לעבוד קשה ורק אחר כך מקבלים, בעוד התאווה היא אשראי - אתה מגהץ ומקבל במיידי (ונהנה הרבה פחות, כי אין סיפוק כמו מה שעבדת עליו קשה), אבל משלם בריבית אחר כך. למי שאין סבלנות ורוצה עכשיו - הוא ילך לאשראי. אבל בסך הכללי גישת המזומן מצליחה הרבה יותר. 

ג. ההוכחה שיש לנו צורך במשמעות, היא המצפון. המצפון דורש מאיתנו לעשות דברים לא מענגים, כמו לדאוג למשפחה וכדומה. הוא גם מביא לנו בחילה בעקבות עונג מוגזם ובעיקבות דריסת אחרים. מה שסותר את כל הגישה שמקדשת את סיפוק הדחפים כמשהו טבעי. אם זה טבעי - איך יש בי כוח פנימי שדורש ממני ההיפך? המצפון הוא הקריאה הרוחנית הטבעית שבי, שדורשת מאיתנו לחזור למה שבאמת ממלא אותנו - אלוקים. 

ד. וזאת הסיבה שנאומו של מכורוני מעולם לא התקיים ולא יתקיים. ולא בגלל שהעולם צבוע וחסר כנות. דווקא להיפך. כי גם אם רבים נופלים ביום יום, הנשמה צועקת להיפך. לכן לפחות בפרהסיא לא מתבטאים כך. הבושה מראה על מקום אמיתי ופנימי מאוד. זה שתמיד הסתרתי את ביטויי ההתמכרות שלי לא היה רק בגלל פחד. זה היה בגלל שבאמת לא רציתי את זה. ידעתי שזו חולשה. 

ה. לסיכום: אין בעייה להינות מהעולם. זה הכיוון של האנושות, זה מעולה. אבל להינות מתוך משמעות, לא מרדיפת עונג אישי חולנית. ההבדל הוא לאו דווקא במעשים כמו בכיוון. אתה יכול לעבוד כדי להרוויח מעמד, כבוד ויכולת, או מתוך משמעות - לפרנס משפחה, להיטיב לעולם ולעמוד על הרגליים בכוחות עצמי בלי ליפול למעמסה על אחרים. אתה יכול להתחתן כדי שיהיה לך סמרטוט לאונן עליו ולהשפריץ בה את כל הרגשות שאין לך כוח להתמודד איתם (סליחה על הבוטות, זה פשוט נושא כל כך רגיש וכואב אצלי שלא יכולתי להתאפק. ועוד לחשוב שזה רומנטיקה? כמה שהפורנו שטף את המוח! תראה לי אישה אמיתית אחת - לאפוקי שחקניות פורנו וירטואליות פוטושופיות - שרוצה את זה ככה), או ליצור משפחה, קשר של אהבה, נתינה, למידה וכבוד. אתה יכול ללמוד מתוך רצון להראות ידיעות, לקבל תפקיד ומעמד תורני, או ללמוד בענווה כדי לשמוע מה אלוקים חושב שיהיה לך טוב לעשות ומה יקדם אותך אל הטוב. וכן הלאה. 

הכלל הפרודוקסלי הוא: 

כשאתה מכוון כלפי עצמך - תמיד תרצה עוד, לא תגיע לאושר ותשאר מתוסכל (בתור מוסלמי אני מאמין ש-72 הבתולות לא היו מספיקות בשבילי... מה אחר כך?). 

כשאתה מכוון כלפי חוץ - אתה מתמלא. 

וכבר הגדירו את זה חז"ל בביטוי קצר ולעניין: מרעיבו - שבע, משביעו - רעב. 

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113737

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
בסד ובהשתדלותנו כתב on 02 אוג' 2018 18:08:

דומני שכבר הגבתי בעבר על נאומו של מכורוני, וקיבלת את דברי. 

אני מזדהה עם השאלות שלך. גם אני התקוממתי נגד המושג "לשמה". מי שלוקח את זה לקיצוניות מגיע למקומות לא הגיוניים. בעיני לשמה הוא כפי שאני קורא בכוונת נותן התורה שכותב "ראה אנכי נותן לפניכם היום את החיים ואת המוות, את הטוב ואת הרע, ובחרת בחיים". 

התורה לא מצווה אותנו לעשות כי ככה אלוקים קבע, כי זו האמת או כי ככה צריך. התורה מיועדת לכוון אותנו לטוב, לחיים. כי התורה היא מתנה מאלוקים, לא עול. אגב, שים לב שלא כתוב שהתורה תיתן טוב בעולם הבא. העוה"ב לא מוזכר בפירוש בתנ"ך. כי הנקודה היא לא - תסבול כאן ותפוצה שם. מה התכלית של זה? הנקודה היא: תלך בדרך הנכונה ותהנה בה! 

אני מתקשה להאמין שיש מי שבאמת מאמין שהכוונה בתורה היא לעשות בלי שום הנאה, אפילו לא רוחנית. אלוקים לא ברא אותנו רובוטים. כפי שאתה מתאר, כל בן אנוש שואף לאושר ולשם פעולותיו מכוונות. בין אם זה הנאה מותרת או אסורה, מיידי או מאוחר יותר, גשמי או רוחני. ומי שאומר לך שהוא לא מכוון את מעשיו לשום תכלית של אושר - הוא או שקרן או רובוט... 

עד כאן מסכים מאוד איתך. אבל יש לך כמה טעויות קטנות, דקות מן הדקות, שהן גדולות. 

א. הזיהוי שבין אושר לבין התמכרות הוא טעות. התמכרות היא מרדף סוטה אחרי אושר. האידאולוגיה (התת מודעת) של המכור היא שעונג מיידי שווה אושר. הבעייה היא שאושר לא שווה לעונג. אמנם העונג הוא מרכיב באושר, אך חסר מרכיב חשוב שני, והוא המשמעות (ממליץ מאוד על הספרון "האדם מחפש משמעות" של הפסיכולוג ויקטור פרנקל, ניצול שואה יהודי). כל עוד אין משמעות - לא יכול להיות אושר.
יעידו על כך העיניים החלולות שלי כמכור, אחרי שעות ארוכות של חיפוש הפנטזייה המושלמת - אבל זה לא זה. עדיין מרגיש ריק וחוסר (וכפתרון סוטה מנסה למצוא ריגוש גדול יותר בתקווה שממנו יבוא עזרי). ולעומת זאת, בהחלמה, כשהייתי בקריז של תאווה, כשהייתי מלא טינות ופחדים וחש צורך נואש לקצת אושר - התכנית הכריחה אותי לכתוב עשרים אסירויות תודה, להתנצל על ההתפרצות שלי (!) ולשתף את אלוקים בסיפור - ובאורח פלא בא האושר! נרגעתי וחשתי שליו, שמח ומסופק. המשמעות היא שנתנה לי את האושר (כמובן שמשמעות לבד בלי עונג גם תתקשה לספק אושר. אך המרכיב העיקרי בשבילנו, שהתרגלנו לפתור הכל בעונג מיידי - הוא להכניס המון משמעות. אנחנו צריכים להשלים טונות של חוסר בתחום). 

ב. יש כאלה שכבר כופרים במשמעות, וחושבים שהיא לא תיתן כלום. זה בעיקר כי אין להם סבלנות. ההחלמה היא כמו מזומן. צריך לעבוד קשה ורק אחר כך מקבלים, בעוד התאווה היא אשראי - אתה מגהץ ומקבל במיידי (ונהנה הרבה פחות, כי אין סיפוק כמו מה שעבדת עליו קשה), אבל משלם בריבית אחר כך. למי שאין סבלנות ורוצה עכשיו - הוא ילך לאשראי. אבל בסך הכללי גישת המזומן מצליחה הרבה יותר. 

ג. ההוכחה שיש לנו צורך במשמעות, היא המצפון. המצפון דורש מאיתנו לעשות דברים לא מענגים, כמו לדאוג למשפחה וכדומה. הוא גם מביא לנו בחילה בעקבות עונג מוגזם ובעיקבות דריסת אחרים. מה שסותר את כל הגישה שמקדשת את סיפוק הדחפים כמשהו טבעי. אם זה טבעי - איך יש בי כוח פנימי שדורש ממני ההיפך? המצפון הוא הקריאה הרוחנית הטבעית שבי, שדורשת מאיתנו לחזור למה שבאמת ממלא אותנו - אלוקים. 

ד. וזאת הסיבה שנאומו של מכורוני מעולם לא התקיים ולא יתקיים. ולא בגלל שהעולם צבוע וחסר כנות. דווקא להיפך. כי גם אם רבים נופלים ביום יום, הנשמה צועקת להיפך. לכן לפחות בפרהסיא לא מתבטאים כך. הבושה מראה על מקום אמיתי ופנימי מאוד. זה שתמיד הסתרתי את ביטויי ההתמכרות שלי לא היה רק בגלל פחד. זה היה בגלל שבאמת לא רציתי את זה. ידעתי שזו חולשה. 

ה. לסיכום: אין בעייה להינות מהעולם. זה הכיוון של האנושות, זה מעולה. אבל להינות מתוך משמעות, לא מרדיפת עונג אישי חולנית. ההבדל הוא לאו דווקא במעשים כמו בכיוון. אתה יכול לעבוד כדי להרוויח מעמד, כבוד ויכולת, או מתוך משמעות - לפרנס משפחה, להיטיב לעולם ולעמוד על הרגליים בכוחות עצמי בלי ליפול למעמסה על אחרים. אתה יכול להתחתן כדי שיהיה לך סמרטוט לאונן עליו ולהשפריץ בה את כל הרגשות שאין לך כוח להתמודד איתם (סליחה על הבוטות, זה פשוט נושא כל כך רגיש וכואב אצלי שלא יכולתי להתאפק. ועוד לחשוב שזה רומנטיקה? כמה שהפורנו שטף את המוח! תראה לי אישה אמיתית אחת - לאפוקי שחקניות פורנו וירטואליות פוטושופיות - שרוצה את זה ככה), או ליצור משפחה, קשר של אהבה, נתינה, למידה וכבוד. אתה יכול ללמוד מתוך רצון להראות ידיעות, לקבל תפקיד ומעמד תורני, או ללמוד בענווה כדי לשמוע מה אלוקים חושב שיהיה לך טוב לעשות ומה יקדם אותך אל הטוב. וכן הלאה. 

הכלל הפרודוקסלי הוא: 

כשאתה מכוון כלפי עצמך - תמיד תרצה עוד, לא תגיע לאושר ותשאר מתוסכל (בתור מוסלמי אני מאמין ש-72 הבתולות לא היו מספיקות בשבילי... מה אחר כך?). 

כשאתה מכוון כלפי חוץ - אתה מתמלא. 

וכבר הגדירו את זה חז"ל בביטוי קצר ולעניין: מרעיבו - שבע, משביעו - רעב.


ניכר שיש לקיחת אחריות.

בכל מקרה, אתה טוען שההתמכרות זה לא הפילוסופיה המרכזית מאחורי כל אדם, אלא "משמעות"
באותה מידה יכולת לומר במקום "משמעות" את המילה "במבה".

מה זה המשמעות הזאת ?
אתה אמרת שהמשמעות בשבילך זה "לכתוב כמה עשרות אסירויות תודה, להתנצל על התפרצויות" ופתאום באורח קסם נחת לו ה"משמעות" מהירח. זה טריק מעניין שעובד, אבל זה לא פילוסופיה שאני יכול לקחת ולהחליף איתה את הפילוסופיה המקולקלת שלי ושלך.
תן לי את הפילוסופיה שלך, אל תיתן לי "אני אסיר תודה, נכנע, חסר אונים", זה לא פילוסופיה, זה טריק של 12 הצעדים (שעובד).

אתה כותב וכותב וכותב על כמה המשמעות חשובה לבן אדם, אבל לא כותב מהי המשמעות הזאת.

מצפון זה נחמד, אבל המצפון מגיע ברגעים חד פעמיים ואקראיים, למצפון יש כוח וחשיבות משל עצמו, אבל הוא לא יכול לשמש תחליף לעוצמה ולכוח ולעומק של הפילוסופיה מאחורי ההתמכרויות. הם לא באותו מישור בכלל.

The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113738

  • must_giveup_now
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 53
robinhood כתב on 31 יולי 2018 19:40:
באתר הקדוש והמבורך הזה, "שמור עיניך", כולנו מנסים בכול כוחנו להילחם נגד ההתמכרות הנוראית שלנו לתאווה.

רובנו באתר הזה דתיים, כולל אני, ואנחנו כולנו נלחמים נגד ההתמכרות שלנו, לא רק בגלל שכתוב בתורה שההתמכרות לפורנו ואוננות אסורה, אלא גם בגלל שאנחנו מרגישים בליבנו ובנפשנו שזה רע.
אין ספק שאנחנו רוצים להיפטר מההתמכרות שלנו, בגלל שהגענו למסקנה שהתמכרות בכללי זה גם רע, שזה שלילי ולא נכון.
בגלל שהגענו למסקנה שהדרך הטובה לחיות חיים שלווים ואמיתיים, זה לא דרך התמכרות מכול סוג שהוא.
בגלל שהגענו למסקנה, שאם מישהו מכור בחיים שלו למין, אלכוהול, אוכל, או דברים אחרים, אז משהו עמוק לא בסדר בחיים שלו.

עד כאן הכול טוב ויפה.

הבעיה היא, שמאחורי ההתמכרות, יש רעיון, פילוסופיה, ונגד הפילוסופיה הזאת קשה מאוד להילחם, כי אין לה באמת תחליף רציני שאני מכיר.
הפילוסופיה הזאת פשוטה מאוד, הפילוסופיה הזאת אומרת, שהדבר החשוב ביותר, הגבוה ביותר, והטוב ביותר, הוא לקבל עונג רב ככל שאפשר.
במילים אחרות, הפילוסופיה הזאת אומרת, שהמטרה שלנו בחיים, זה להתמכר למשהו שייתן לנו מקסימום של עונג האפשרי, במינימום נזק.

בעיה נוספת, ענקית לא פחות, היא העובדה שהתורה לא מנסה לסתור את הפילוסופיה הזאת.
תעיפו מבט בעמוד הראשון במסילת ישרים: "יסוד היסודות ושורש העבודה התמימה היא להתענג על ה' " (אני מקווה שזכרתי את זה מדויק)
אבל תעזבו ספרים, תחשבו לרגע על הישיבה שבה למדתם – האם היא דיברה ברצינות על ה"למה", למה אתם לומדים ? האם הישיבה ניסתה ברצינות לעשות את זה ?
אני אישית מרגיש, שאם אני לומד מתוך התמכרות (לקבל ציונים והערכה, או בשביל סטטוס חברתי) את התורה, אזי הרבנים בישיבתי ובכלל, לא ייקחו את זה בעין רעה כלל. אלא להיפך - יישמחו מהשורה התחתונה, יישמחו שאני לומד.
ברור, גם אני למדתי, ש"מתוך לימוד שלא לשמה יגיע לימוד לשמה", אבל אתם יודעים מה ? למדתי ואני לומד בישיבה רצינית כמה שנים, ברצינות, ושום לימוד לשמה לא נכנס בי. רק לימוד "לא לשמה".
ואתם יודעים למה ? כי אם רוצים שייכנס "לימוד תורה לשמה", צריך קודם להסביר, ולו במעט, מהו "תורה לשמה", מה הרעיון שעומד מאחוריו. ולצערי הרב, אין ישיבה שאני מכיר, שיכולה להסביר את הרעיון הזה בדרך שתגרום לי להתחבר אליה באמת. לא רק בתור רעיון מופשט מנותק, אלא משהו שנכנס לי ללב ולבטן.
ברור שגם אני יכול להסביר את הרעיון של "תורה לשמה" כך:
"צריך לעשות את הטוב בגלל שזה טוב"
"צריך לעבוד את ה' כי לא לעבוד אותו זה כפיות טובה"
"ה' יצר אותך, אז תסתום ותעשה מה שהוא אומר כמו חייל טוב"
כל אלו סיסמאות נכונות, אבל נבובות – הם לא יכולים להתחרות בעוצמה ובכוח של הפילוסופיה "תשיג כמה שיותר עונג"
התורה לא סותרת את הפילוסופיה של "תשיג כמה שיותר עונג", כי היא מבטיחה את גן עדן. כי היא מבטיחה, שאם אני יימנע מבחורות בעולם הזה, ומבשר בחלב, ומגניבות, ומכל מיני דברים כיפים בעולם הזה, אזי היא תכניס אותי ללונה פארק צבעוני וממכר לנצח נצחים.
התורה מבטיחה לי שאם אני יילחם נגד ההתמכרות שלי לתאווה, אני ייקבל התמכרות הרבה יותר טובה ממנה בגן עדן. ישר לווריד, מאלוקים בעצמו. יש יותר טוב מזה ?

אז תסבירו לי משהו – נניח ואני נלחם נגד ההתמכרות שלי לתאווה, נניח ואני מצליח ואני נקי להיום, רק להיום. או נקי בכללי תקופה מסוימת.
איך אני יימנע מלחזור להתמכרות שלי בעתיד, אם העולם – החילוני והדתי כאחד, מפציץ אותי במסרים שרעיון ההתמכרות זה הדבר החשוב ביותר ואין בלתו ?
איך אני יימנע מלשקול מחדש שוב את ההתמכרות שלי לתאווה ? הרי אני מבולבל וקשה לי להימנע מלחשוב על ההתמכרות הזאת, זה אבן פינה בתודעה שלי.
אני ימשיל את זה למשל – דמיינו עולם בו לכל גבר יש שכנה בדלת ממול שמעוניינת בו כבן זוג, אבל להתחתן עם השכנה הזאת יהיה רעיון רע (למה –ככה, זה חלק מהמשל).
דמיינו שבעולם המדומיין הזה, כל הזמן מפציצים את הגברים במסרים – מהרב, מהתקשורת החילונית ומכל דבר, שלהתחתן זה הדבר הכי חשוב בעולם.
מה יקרה ? מה שיקרה זה שהגברים יישקלו להתחתן עם השכנה, אפילו שזה רעיון רע, בגלל שהתודעה שלהם מופצצת ברעיון שלהתחתן זה המטרה בחיים.
אז נכון שספציפית השכנה הזאת היא רעיון רע, אבל זה מתגמד לנוכח הרעיון במוח הגברים בעולם המדומיין ההוא, שלהתחתן זה המטרה.

אתם מבינים את הנמשל ? יש לנו "שכן" בין רגלינו שמוכן לתת לנו התמכרות בחינם ובקלות, ובמקביל מפציצים אותנו, הן בעולם הרבני והתורני, והן בעולם החילוני, שההתמכרות זה למעשה המטרה שלנו בחיים, בין אם נקבל את המנה שלה בעולם הזה או בעולם הבא.
איך אפשר להימנע מלשקול ולחזור ולשקול את הרעיון של להתמכר למה שיש בין רגלינו ? אנחנו יודעים ש"להתמכר 'לזה' ספציפית" זה רעיון רע, אבל אנחנו גם יודעים ש"להתמכר" זה רעיון מצוין !
הייתי נקי תקופות של למעלה מחצי שנה שלמה של נקיות, זה 170 יום בערך, וזה הרבה מאוד זמן, ועדיין שקלתי לחזור לזה מחדש. ומה הפלא ? הרי אפילו לימוד התורה "מגויס" על מנת למכר אותי מחדש !

אתם מבינים ? אני איש מכור, ולא רק לתאווה, אני פילוסוף של התמכרות, ואני מרגיש בכלא של הפילוסופיה הזאת, בלי דרך לצאת.

כדי להסביר את זה יותר טוב, אני יכתוב פה את הנאום של מר מכור מכורוני, שכתבתי קודם לכן במקום אחר.
כדי להסביר את זה, נדמיין טקס קבלת פרס נחשב לאיזה מישהו, זה יכול להיות דוקטור, זה יכול להיות רב, זה יכול להיות פקיד, וככה ילך הנאום שלו, אם היה מנוהל בכנות מוחלטת:
" ועכשיו קבלו את זוכה פרס ההצלחה לשנת תשע"ח, מר מכור מכורוני !!"
*מחיאות כפיים מנומסות*
*מר מכורוני עולה לבמה*
*מר מכורוני מסדר את הרמקול*
"שומעים אותי ?" כולם עונים ב"כן".
מכור מכורוני ממשיך לדבר: "דבר ראשון, רציתי להגיד תודה להתמכרות שלי 'לקבל הערכה ושבח ממכם בני האדם', ההתמכרות שדחפה אותי כל הזמן להשיג עוד ועוד שבח ממכם, כולל פרס זה, ותדחוף אותי לפרסים גדולים יותר *מחיאות כפיים*
כמובן, תודה לאשתי, שנתנה לי את גופה למשך כל כך הרבה זמן, כך שאני ייהנה ממנו, ותמיד עזרה לי להסיח את הדעת (בעזרת הגוף שלה) בזמנים קשים *מחיאות כפיים סוערות*, אשתי, אני פשוט מכור עליך. *לנשים עומדות דמעות בעיניים מהרומנטיקה באוויר*
תודה רבה להתמכרות שלי לאגור עוד ועוד חפצים ורכוש, מה שאפשר לי לצבור כסף רב, שאפשר לי להשיג את הפרס הזה.
תודה רבה להתמכרות שלי למכוניות מהירות, לקפה, לשוקולד ולטונה, מה שנתן לי את הכוחות ואת העונג להמשיך הלאה בזמן העבודה והלימוד שלי, *מחיאות כפיים*
תודה רבה להתמכרות שלי לסרטים למשחקים ולסדרות טלוויזיה, מה שנתן לי כוח, ריכוז ומיקוד בזמן הלימוד או העבודה המשעממים לחשוב על משהו מעבר לשגרה, וכך לעבוד וללמוד טוב יותר בשגרה *מחיאות כפיים סוערות*
תודה רבה להתמכרות שלי לאלכוהול, מה שנתן לי משמעות לחיי - והמשמעות היא, להפסיק להיות מכור לאלכוהול.
אז תודה רבה, אלכוהול, שהצלחת לתת לי מטרה משמעותית שמתחברת לרגשות שלי *מחיאות כפיים סוערות*
ואחרון חביב, תודה רבה לאלוקים, שיצר את גן עדן, שבגלל גן זה אני מוסרי ודתי ולומד ומתפלל 3 פעמים ביום, כי אני יודע שאם אני יעשה את כל הדברים האלה, אני יקבל אחרי מותי, חוויה רוחנית עילאית שזריקת הרואין וקוקאין ו-1000 בחורות לא משתווה אליה. אז תודה רבה לאלוקים שיצר את ההתמכרות הכל כך טובה הזאת אחרי שנמות. אלוקים - רצונך יעשה ! אני אסיר תודה על ההתמכרויות הנפלאות שאתה נותן לי, ואני אסיר תודה ומצפה להתמכרויות בעולם הבא !
*מחיאות כפיים סוערות וממושכות*
הדובר: תודה רבה למר מכור מכורוני, זה היה אכן מאוד מרגש, ועכשיו יעלה לבמה מר..."

אם מישהו יכול לכתוב מחדש את הנאום של מר מכור מכורוני, כך שההתמכרות לא תהיה חלק מהנאום שלו, אני יסיר בפניו את הכובע. כי אני לא יודע לעשות את זה.

הערה א': אני יתייחס שנייה לתוכנית 12 הצעדים:
אני מניח שבהקשר למה שכתבתי, תוכנית 12 הצעדים תטען שאני צודק, ותאמר שמשתתפיה צריכים לומר שהם גם חסרי אונים מול הפילוסופיה מאחורי ההתמכרות לתאווה. ולא רק חסרי אונים מול התאווה.
הערה ב:
יהיו כאלו שיטענו שכל מה שאמרתי עכשיו זה סתם פילוסופי, ומה שחשוב זה הפרקטיקה והמעשה, אבל סהדי במרומים, אני לא מבין אותם – כל המאמר הזה פונה לאנשים שרוצים לעשות דברים תכלס ולבצע אותם תכלס, ואם יש אנשים שלא מבינים עד כמה המשקולת של רעיונות לא נכונים הקשורה לרגליהם של בני אדם יכול להגביל פעולות מעשיות שלהם, אז אני כבר לא יודע מה לומר להם.
הערה ג:
זה מרגיש לי כאילו הדת האיסלאמית, על אף שהיא שגויה מיסודה, הינה לפחות כנה לגבי דבר אחד ויחיד – הסיבה לכך שכדאי לעשות אותה, היא בגלל שבזכותה ייקבלו בגן עדן 72 בתולות. זה מרגיש שעל אף הם שגויים לגבי כל דבר אפשרי, לפחות הם כנים לחלוטין בהקשר לסיבה למה אנשים מקיימים דת מלכתחילה. ולא מבלבלים את המוח על "איסלאם לשמה" אלא פשוט נותנים לך עסקה כנה לגמרי – תן לי מצוות, אני ייתן לך בחורות.

אני חושב שיש לי תשובה:
עונג זה טוב, והתמכרות שמובילה לעונג זה דבר מעולה.
הנקודה היא שבד"כ התמכרויות (בכללי) לא מובילות לעונג (כשסוכמים את העונג הרגעי וההשלכות).
אבל אם הן מובילות לעונג, אז זה מעולה (ולכן אם יש רבנים "שמכורים" ללימוד תורה וזה עושה להם טוב - אז אחלה).
ואם נצא מנקודת המבט היהודית לרגע, אז אם יש צרכני פורנו/זנות אובססיביים שההתמכרות הזאת עושה להם טוב, אז שיערב להם.
באתר אומרים שמי שסובל מההתמכרות (ולא מפיק ממנה עונג) - אבל רוצה להגיע לעונג ושמחה בחיים - יכול להשתמש בשיטת 12 הצעדים ולהביא יותר עונג לחיים שלו (ואין זה משנה אם הוא סובל בגלל ייסורי מצפון דתיים, הרגשה שהנשמה שלו מחוללת או פחד מאשתו - בסופו של דבר הוא סובל) - אבל שוב המטרה גם פה, של האתר, היא עונג ושמחה.

כתבת על לימוד תורה לשמה. אני חושב שיש בני אדם שאם הם ילמדו עבור חיזוקים חיצוניים בעיקר, בסופו של דבר הם יחוו פחות עונג, מאשר אם הם ילמדו תורה לשמה.
זאת אומרת, שאם הם ילמדו תורה לשמה - הם יחוו יותר עונג, מאשר אם הם ילמדו עבור מתנות/מעמד. 

אני שם לב על עצמי, שאם אני עושה משהו על מנת לקבל הערכה מאנשים אחרים - בד"כ אני חש בכל התהליך הזה פחות עונג - מאשר אם אני עושה את זה ממוטיבציה פנימית ועם הערכה עצמית שבאה מתוך תוכי. אבל אם יש אנשים שמרגישים עונג יותר גדול מהערכה חיצונית - אז זה מעולה. עונג זה המטרה - על זה אני מסכים אתך.
יהודים מאמינים בד"כ אומרים שהתורה מובילה אל הדרך לחיות את החיים בצורה הכי טובה (ולדעתי הם מתכוונים שבסופו של דבר זה אומר לחיות אם הכי הרבה עונג - אם סוכמים את כל הדברים שיכולים לבאס בתורה עם ההשלכות שלהם).

אז עונג הוא רעיון מצוין. אם התמכרות מובילה אליו - אז התמכרות זו רעיון מצוין. אם התמכרות לא מובילה אליו - אז התמכרות היא רעיון גרוע. ואם חלק מהתמכרויות מובילות אליו וחלק לא - אז חלק מההתמכרויות הן מצוינות.

The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113743

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
must_giveup_now כתב on 02 אוג' 2018 22:19:

אני חושב שיש לי תשובה:
עונג זה טוב, והתמכרות שמובילה לעונג זה דבר מעולה.
הנקודה היא שבד"כ התמכרויות (בכללי) לא מובילות לעונג (כשסוכמים את העונג הרגעי וההשלכות).
אבל אם הן מובילות לעונג, אז זה מעולה (ולכן אם יש רבנים "שמכורים" ללימוד תורה וזה עושה להם טוב - אז אחלה).
ואם נצא מנקודת המבט היהודית לרגע, אז אם יש צרכני פורנו/זנות אובססיביים שההתמכרות הזאת עושה להם טוב, אז שיערב להם.
באתר אומרים שמי שסובל מההתמכרות (ולא מפיק ממנה עונג) - אבל רוצה להגיע לעונג ושמחה בחיים - יכול להשתמש בשיטת 12 הצעדים ולהביא יותר עונג לחיים שלו (ואין זה משנה אם הוא סובל בגלל ייסורי מצפון דתיים, הרגשה שהנשמה שלו מחוללת או פחד מאשתו - בסופו של דבר הוא סובל) - אבל שוב המטרה גם פה, של האתר, היא עונג ושמחה.

כתבת על לימוד תורה לשמה. אני חושב שיש בני אדם שאם הם ילמדו עבור חיזוקים חיצוניים בעיקר, בסופו של דבר הם יחוו פחות עונג, מאשר אם הם ילמדו תורה לשמה.
זאת אומרת, שאם הם ילמדו תורה לשמה - הם יחוו יותר עונג, מאשר אם הם ילמדו עבור מתנות/מעמד. 

אני שם לב על עצמי, שאם אני עושה משהו על מנת לקבל הערכה מאנשים אחרים - בד"כ אני חש בכל התהליך הזה פחות עונג - מאשר אם אני עושה את זה ממוטיבציה פנימית ועם הערכה עצמית שבאה מתוך תוכי. אבל אם יש אנשים שמרגישים עונג יותר גדול מהערכה חיצונית - אז זה מעולה. עונג זה המטרה - על זה אני מסכים אתך.
יהודים מאמינים בד"כ אומרים שהתורה מובילה אל הדרך לחיות את החיים בצורה הכי טובה (ולדעתי הם מתכוונים שבסופו של דבר זה אומר לחיות אם הכי הרבה עונג - אם סוכמים את כל הדברים שיכולים לבאס בתורה עם ההשלכות שלהם).

אז עונג הוא רעיון מצוין. אם התמכרות מובילה אליו - אז התמכרות זו רעיון מצוין. אם התמכרות לא מובילה אליו - אז התמכרות היא רעיון גרוע. ואם חלק מהתמכרויות מובילות אליו וחלק לא - אז חלק מההתמכרויות הן מצוינות.




בסופו של דבר, הצגת את "הפילוסופיה מאחורי ההתמכרויות" בצורה יותר נרחבת, לא יותר מכך.

התפיסה שלך לא מבטלת את ההתמכרות לפורנו, היא בוחנת אותו כמועמד פוטנציאלי להכנסה לשוק ההתמכרויות שבתוך הראש שלך ושמניעות אותך.
אם זה המצב, מה הפלא שאתה ממשיך להיות מכור ? הפילוסופיה שלך מחזירה אותך שוב ושוב להתמכרות לפורנו, ושואלת אותך, "אולי אתה רוצה את זה ?" 
ושוב ושוב אתה צריך לסרב, כי אתה יודע שבמאזן בסך הכול, ההתמכרות הזאת תזיק.
אבל שוב פעם - הפילוסופיה שלך לא תפסיק לגרום לך לחשוב על ההתמכרות הזאת כמשהו שאפשרי שינהל אותך.

אתה אומר שאין פסול בהתמכרות, רק אם ההתמכרות הזאת לא יעילה.
התפיסה הזאת מבטלת את הרשע הגדול הקיים בהתמכרות, תהיה ער אליה ! אל תתעלם ממנה.

אתה טוען שעשייה מתוך "מוטיבציה פנימית" ועם "הערכה עצמית", נותנת לך יותר סיפוק מאשר עשייה בשביל לממש את ההתמכרות שלך לקבל הערכה מאחרים.
זה יפה מאוד, אבל מאיפה ה"מוטיבציה הפנימית" הגיעה ? מה"הערכה העצמית" ? ומה זה בכלל "הערכה עצמית" ? מה היא קשורה בכלל ל"מוטיבציה פנימית" ? 

בכלל, שב וספר לנו איך מוטציה נדירה שכמותך נחתה לעולם, שיש לה סיפוק לעשות דבר מה, אך ורק בגלל שהוא חושב שהדבר הזה חשוב לעשות אותו. בלי קשר לבני אדם מסביב, או הנשים מסביב, או הסטטוס החברתי שיכול להיווצר, או כל התמכרות לצורך העניין. ספר לנו.

אני רק יודע על עצמי, שאם אני יעבור על כל החיים שלי, כל מה שעשיתי, כל מה שפעלתי, וכל מה שיצרתי. וברוך ה' יצרתי ועשיתי ופעלתי הרבה (בתחומים טובים). אני לא יימצא כמעט בכלל משהו שעשיתי אך ורק בגלל שחשבתי שהדבר הזה חשוב לעשותו. אלא תמיד עשיתי אותו על מנת לספק את ההתמכרות שלי - לגן עדן, או להערכת בני אדם, או דברים אחרים.
The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113744

נתתי הגדרה בסוף דברי מהי משמעות. מוכוונות כלפי חוץ במקום כלפי פנים. לעשות את העולם יותר טוב, לתת במקום לקבל ולדאוג רק לעצמי. איך בדיוק היא מתבטאת זה פחות משנה. לאחד המשמעות מתבטאת בשירות צבאי לטובת העם, לאחר בייעוץ לאחרים, ולאחר פשוט לפרנס את המשפחה ולהקדיש זמן ופניות לילדים.

אני חושב שגם אתה מבין מהי אותה משמעות וצמא אליה, גם אם עדיין אינך יודע להגדיר אותה במדויק. 

הדוגמאות שהבאתי מניסיוני הם בסך הכול כלים להבאת משמעות, לא המשמעות בעצמה. כשאני אומר אסירויות תודה אני מכיר בכל שאני בעולם טוב בגדול, שיש פה סדר, שאני בידיים טובות, חלק מסיפור שלם של הנהגת אלוקים אוהב - וזו כבר משמעות, להיות בן אהוב בעולם. 
כשאני מתנצל - אני מיטיב את העולם. יוצא מהריכוז העצמי שלי שבו אני תמיד צודק, ומקבל שיכול להיות טוב לי ולאחרים בלי שארומם את עצמי על ידי הנמכת אחרים. שיש לי ערך עצמי שלא תלוי בזה שאחרים לא בסדר. וזו משמעות. 
ואידך זיל גמור. 

המצפון הוא לא כוח, הוא הוכחה על הקריאה למשמעות, לרוחנית ואלוקים שנמצאת בתוכנו באופן טבעי. 
ולא הייתי מזלזל בכוחו. העובדה שאני כאן היא בגללו. בגלל התחושה הכואבת שהוא נותן לי אחרי כל נפילה, שלא מאפשרת להינות וזהו. הוא הקריאה לחיים נורמלים ומחוברים. 

הכוח והעומק שמאחורי הפילוסופיה של המחלה ושל ההחלמה שווים. שניהם חיפוש אושר. ההבדל רק שבהחלמה זה עובד, מספק ומרגיע, ובמחלה זה אף פעם לא מספק, גורם מתח תמידי, כאב, פחד ועוד תופעות לוואי.. 
ויש עוד הבדל, כמו שהסברתי, והוא העוצמה
המיידית בריגוש של ההתמכרות, מה שאין בחיי משמעות שדורשים השקעה לטווח ארוך. וזה מסנוור אותנו לחשוב שאין תחליף לתאווה. יש, תחליף מדהים, אבל צריך סבלנות והתמדה, כנות, פתיחות ונכונות.

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

נערך לאחרונה: לפני 1 שנה, 3 חודשים על ידי בסד ובהשתדלותנו.
The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113745

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
בסד ובהשתדלותנו כתב on 03 אוג' 2018 05:49:

נתתי הגדרה בסוף דברי מהי משמעות. מוכוונות כלפי חוץ במקום כלפי פנים. לעשות את העולם יותר טוב, לתת במקום לקבל ולדאוג רק לעצמי. איך בדיוק היא מתבטאת זה פחות משנה. לאחד המשמעות מתבטאת בשירות צבאי לטובת העם, לאחר בייעוץ לאחרים, ולאחר פשוט לפרנס את המשפחה ולהקדיש זמן ופניות לילדים.

אני חושב שגם אתה מבין מהי אותה משמעות וצמא אליה, גם אם עדיין אינך יודע להגדיר אותה במדויק. 

הדוגמאות שהבאתי מניסיוני הם בסך הכול כלים להבאת משמעות, לא המשמעות בעצמה. כשאני אומר אסירויות תודה אני מכיר בכל שאני בעולם טוב בגדול, שיש פה סדר, שאני בידיים טובות, חלק מסיפור שלם של הנהגת אלוקים אוהב - וזו כבר משמעות, להיות בן אהוב בעולם. 
כשאני מתנצל - אני מיטיב את העולם. יוצא מהריכוז העצמי שלי שבו אני תמיד צודק, ומקבל שיכול להיות טוב לי ולאחרים בלי שארומם את עצמי על ידי הנמכת אחרים. שיש לי ערך עצמי שלא תלוי בזה שאחרים לא בסדר. וזו משמעות. 
ואידך זיל גמור. 

המצפון הוא לא כוח, הוא הוכחה על הקריאה למשמעות, לרוחנית ואלוקים שנמצאת בתוכנו באופן טבעי. 
ולא הייתי מזלזל בכוחו. העובדה שאני כאן היא בגללו. בגלל התחושה הכואבת שהוא נותן לי אחרי כל נפילה, שלא מאפשרת להינות וזהו. הוא הקריאה לחיים נורמלים ומחוברים. 

הכוח והעומק שמאחורי הפילוסופיה של המחלה ושל ההחלמה שווים. שניהם חיפוש אושר. ההבדל רק שבהחלמה זה עובד, מספק ומרגיע, ובמחלה זה אף פעם לא מספק, גורם מתח תמידי, כאב, פחד ועוד תופעות לוואי.. 
ויש עוד הבדל, כמו שהסברתי, והוא העוצמה
המיידית בריגוש של ההתמכרות, מה שאין בחיי משמעות שדורשים השקעה לטווח ארוך. וזה מסנוור אותנו לחשוב שאין תחליף לתאווה. יש, תחליף מדהים, אבל צריך סבלנות והתמדה, כנות, פתיחות ונכונות.


כאילו לא שמעתי את המשפט השחוק הזה קודם:
"תיתן מעצמך לאחרים, תהיה מכוון לאחרים במקום לעצמך"

מצטער להגיד, אבל זה שטויות, הפילוסופיה הזאת לא מחזיקה מים, כל מי שטוען שהוא עושה דברים בשביל אחרים, פשוט מכחיש (או לא מודע מספיק) שהעשייה שלו ממלאת ומספקת איזה התמכרות לבני אדם או משהו אחר.

רק שיהיה ברור - הייתי שמח מאוד מאוד לחיות בעולם מושלם כזה, שבו יש אנשים שעושים דברים אך ורק בשביל לתת, וחפים לחלוטין מתודעה מכל עניין של התמכרות לבני אדם או סטטוס חברתי, אבל איפה יש אנשים כאלה ? 


חוץ מזה, למה שיהיה לי אכפת מאחרים במקום מעצמי ? למה שאני יכוון את עצמי לתת ? 
אני יכול להבין שאני יכוון את עצמי לתת במקרים מסוימים - למשל, אם אני מכוון את עצמי לתת לאנשים טיפול רפואי, הם ייתנו לי כסף וכבוד, ויותר בנות יתעניינו בי, אז למה לא ?

המציאות היא, שאלוקים לא באמת מעניין אותי, פנקס הצ'קים שלו מעניין אותי.
המציאות היא, שלתקן עולם במלכות שדי לא באמת מעניין אותי, מצידי שיישאר בפיגומים שלו, כל מה שמעניין אותי זה לקבל שכר מאלוקים ולפרוש לאיזה אי נחמד וטרופי בגן עדן.
המציאות היא, שבני אדם לא מעניינים אותי, הכבוד שהם נותנים לי והכסף שהם נותנים לי מעניין אותי.

אתה בטח תגיד: "תכוון את עצמך לתת במקום לקבל, או שאוי ואבוי לך ! אתה תהיה מכור ותתפורר ותרגיש רע !"
אבל זה לא שכנוע, זה סתם איום, "תעשה את זה או שיקרה לך משהו איום".
אז בסדר, אני יבוא ויתייחס ברצינות לאיום שלך,  וינסה לכוון את עצמי לפילוסופיה של: "לתת במקום לקבל, לכוון את עצמי לאחרים", אבל לא מתוך שכנוע עצמי, לא מתוך ההבנה כמה יפה וטוב זה לתת לאחרים, לא מתוך ההבנה שיש משהו עמוק נכון וטוב בפילוסופיה ההיא, אלא פשוט מתוך המחשבה שזה פשוט טריק מטומטם כזה (שעובד) שצריך לעשות כדי לגרום לעצמי להיפטר מתופעות הלוואי של ההתמכרות.

במילים אחרות - אל תשווק את הפתרון הזה של "תיתן לאחרים במקום לעצמך" שהוא טריק להיפטר מהנזק של התמכרויות מסוימות, אפילו שזה טריק טוב, זה פילוסופיה לא אפקטיבית.
למה ? כי אנחנו דנים פה בפילוסופיה לחיים, ופילוסופיה לחיים לא יכולה להיות מופנמת פנימה ללב אך ורק בגלל שהיא יעילה במצבים מסוימים. או בגלל שהיא טריק מוצלח.
פילוסופיה מופנמת כאשר יש שכנוע כן ואמיתי מצד האדם שיש בה אמת חזקה ואמיתית, לא רק "יעילות", אלא גם אמת.
לפילוסופיה מאחורי ההתמכרות שלי, למשל, אני משוכנע מזמן, ואני מקווה שברור לך גם למה - הרי המוח שלי מחווט כולו לטובת הפילוסופיה הזאת. איך אני לא יאמין למה שהמוח שלי בנוי ממנו ? זה טבוע אצלי עמוק עמוק בתודעה.
הלוואי שהמוח שלי ושלך היו מחווטים לדאוג לאחרים במקום לעצמנו, אבל זה לא המצב.


בקשר למצפון - המצפון חשוב מאוד, הוא הדבר הזה שמצפצף כאשר משהו לא תקין. אבל המצפון לא יכול לתת פתרון לבעיה, הוא פשוט מתריע עליה.
בקשר להתמכרות - להרבה התמכרויות אין ריגוש מיידי, וצריך עבודה קשה כדי להגיע אליהם, למשל - ההתמכרות לאישורם והערכתם של בני אדם, דורשת עבודה קשה על מנת להגיע לתוצאות איתה. בני אדם לא נותנים אישור והערכה סתם, הם נותנים את זה על הישגים מסוימים.
אז מה שאמרת לא בהכרח מתייחס לכל ההתמכרויות, ולא לכולם יש "ריגוש מיידי".

נערך לאחרונה: לפני 1 שנה, 3 חודשים על ידי robinhood.
The topic has been locked.

תגובה: מה אם התורה אומרת לי שזה בסדר ליפול להתמכרות ? לפני 1 שנה, 3 חודשים #113746

מרוב שאתה מרוכז בעצמך אתה לא מצליח להבין שיש מצב שהפילוסופיה שלך לא נכונה... 

כל עוד תמשיך בלופ הזה שהכל התמכרות ורק מי שעושה בלי שום רווח הוא נקי, לא תצא מזה. הסברתי היטב את ההבדל, אתה יכול לקרוא שוב. 

אני גם לא בא לשווק. אני רק משתף מה עובד לי. אצלי ברור מהי פילוסופיית ההתמכרות שלי ומה פתרונה. לא רוצה - לא צריך. עובד לך אחרת - מעולה, תהיה בריא. 

כואב לי שאתה לא מאמין שיש נורמלים בעולם שלא עושים דברים בשביל רווח אגואיסטי, של כבוד, כסף, תאווה או גן עדן, אלא רק מתוך ההנאה הפנימית שבלהיות מכוון נכון, בלהיות חלק מתיקון העולם ומהחיבור האלוקי. 

אני שוב חושב שהמצפון הוא הוכחה שיש דבר כזה. אחרת לא היינו מרגישים חריקות כשזה לא ככה. 

שבת שלום! 

אי אפשר להתקדם בלי לעבוד!

ריבון העולמים ידעתי ידעתי ידעתי
כי הנני בידך, בידך, בידך לבד
כחומר, כחומר, ביד היוצר
ואם גם אתאמץ בעצות ותחבולות
וכל יושבי תבל יעמדו לימיני להושיעני ולתמוך נפשי
מבלעדי עוזך ועזרתך
אין, אין, אין עצה וישועה

אם אני לא דבוק למעלה אני דבוק לקרקעית

The topic has been locked.
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3
זמן ליצירת דף: 0.89 שניות

Are you sure?

כן