ברוכים הבאים, אורח

כמה מחשבות שיוצאות מאדם שמתמודד מול התאווה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: כמה מחשבות שיוצאות מאדם שמתמודד מול התאווה 202 צפיות

כמה מחשבות שיוצאות מאדם שמתמודד מול התאווה לפני 1 שנה, 6 חודשים #112575

  • robinhood
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 223
יש המון טיפים אחרים בהודעות אחרות שכתבתי, אז תחפשו אם אתם רוצים

1. אני יספר סיפור על אדם שהתחיל לראות פוי' (הקיצור שלי למילה פורנו), מה הוא ראה ? אתם יודעים, תמונות, סרטונים, דברים כאלה.
לאחר כמה חודשים/שנים, האיש הרגיש שזה כבר לא מרגש אותו, והחליט להעלות רמה - לראות סרטונים קשים יותר, או משהו אחר.

האיש הזה התבייש, ואמר לעצמו "מה ? זה מה שאני רוצה באמת ? לראות הסרטון הנוראי כל כך הזה ? זה באמת מה שיש בראש שלי ?"
האיש הזה מתבייש, כי הוא חושב שהרצון לראות את הסרטון הזה תמיד היה איפה שהוא בראש שלו, ורק אחרי כל כך הרבה זמן שהוא מתעסק בפוי' הרצון הזה התממש.
האיש הזה חושב שהוא נולד פגום, שמשהו בו לא בסדר כבר מההתחלה.

האמת היא רחוקה מזה - בזמן שהאיש התחיל לראות פוי', אם נפתח את המוח שלו ונסתכל פנימה, לא נמצא שום רצון כלשהוא לראות את הסרטון פוי' הקשה הזה. 
זה לא שכל הזמן הזה, היה איזה רצון כלשהוא שמחכה בתוך הראש של האדם הזה להתממש, הרצון לראות את הפוי' הקשה כל כך מהסוג הזה והזה.

מה האמת ? האמת היא, שמי שמתעסק בפוי', מפתח בראש שלו התמחות לפוי' - זה דבר טבעי, מתוך כך שככל שאתה מתעסק יותר במשהו, המוח שלך מתמחה אליו יותר.

לכן, כאשר המוח התמחה מספיק בפוי' רגיל, למוח כבר לא היה מה לעשות עם זה, זה כמו מישהו שלמד ולמד חשבון של כיתה א', לאחר מכן שום דבר מהחשבון של כיתה א' לא ריגש אותו בשום צורה - כי כבר נמאס לו לראות את זה, לכן הוא מתרגש מחשבון של כיתה ב', וכן הלאה.

זה הסיבה למה האיש הזה פתאום מתרגש אך ורק מסרטונים של פוי' קשה הרבה יותר מבעבר.

למה זה חדשות טובות ? כמה סיבות.

דבר ראשון - מה שהשתנה, יכול להתהפך.
דבר שני - זה אומר שאין בי איזה שטן קטן ומרושע שלא משנה מה אני יעשה, הוא תמיד יהיה שם.

יש ספר בעברית על הנושא (של המוח, ויש בו פרק עם הרבה מידע גם על פרונוגרפיה) לא זוכר את השם שלו המדויק.. תקראו, מעניין מאוד.

2. שאלה - כמה אכפת לך מהרגשות שלך ?
מבולבל מהשאלה ? אני ישאל את זה ככה: התורה אומרת לך משהו אחד, הרגשות משהו אחר, מה אתה עושה ?
עוד שאלה - מצד התורה אתה צדיק, אתה עשר, אתה מושלם, אבל אתה מרגיש אומלל - האם אתה חושב שאתה בסדר או לא ?
עוד שאלה - אתה עושה משהו, שההורים אומרים לך שהוא בסדר, החברים אומרים לך שזה בסדר, הרבנים אומרים לך שזה בסדר, אבל אתה מרגיש אומלל מזה, האם אתה חושב שאתה בסדר עם המשהו הזה או לא ?

עכשיו נפתח את השאלה עוד יותר, ונתמודד עם הטענות הבאות:
הרגשות שלך לא רלוונטיים. כי הרגשות לא כתובים ברש"י, לא מצויים בתוס', ואין על זה שום דבר בחומש, לכן הרגשות שלך לא רלוונטיים. מה שהתורה אומרת זה רלוונטי, כל השאר לא חשוב.
הרגש זה מכשול שה' שם לנו, כאילו החיים הם כמו מסלול - כביש, והרגשות הם כל מיני חפצים גדולים שמונחים על הכביש לסבך את המסלול הזה עוד יותר, כמו באיזה משחק באייפון.
היה עדיף בלי רגשות - אנחנו מתמודדים עם רגש התאווה, היה לנו הרבה עדיף בלעדיה. אנחנו מתמודדים עם רגש הפחד, היה לנו הרבה יותר עדיף בלעדיה.

כל השאלות והטענות הללו באים לנסות להכריח אותנו לגבש דעה על הרגשות שלנו - אתה סומך עליהם או לא ? אתה חושב שהם סתם קשקוש שעדיף שלא היה נכנס לראש שלך, או שלא ? לדעתי זה חשוב מעין כמוהו כדי להבריא.

עכשיו ננסה טענות אחרות:
הרגש הוא הנשמה שלך שמנסה להתבטא.
הרגש הוא אלוקים שמדבר אליך דרך הבשר.
הרגש הוא הדבר שאם תתעלם ממנו אתה בחיים לא תהיה חופשי.

3. שאני רואה פנים יפות של אישה (בסרט או ברחוב). ולא אישה סתם, אלא אתם יודעים – אישה אישה, איכותית. אני חש קצת בושה ונחיתות לידה, אני מרגיש סתם גבר פשוט, אחד מאלפים.

ואז אני נזכר בדבר חשוב – שעל אף כל היופי שלה, שעל אף כל החן שלה, היא צריכה משהו ממני שאין לה, צורך רגשי עמוק – שזה צורך בסיסי כמו אוכל או שתייה, לחיות עם איש (ברמה הרגשית).

זה דומה לאדם שעומד ליד מטוס ענק ומתבייש, ואומר – מי אני ליד הדבר היפה והענק והיקר הזה ? זה עולה יותר ממה שאני ירוויח כל חיי...

ואז הוא נזכר שעל אף גודלו וגדולתו של המטוס, רק הטייס יכול להטיס אותו, ובלעדיו המטוס יהיה דבר יפה מאוד למראה ותו לא.

אבל זה גם נותן עליי אחריות, אתם מבינים ? אני צריך לעבוד קשה כדי להיות ראוי למטוס הזה, לא כי מישהו יעצור אותי אם אני ינהג, אלא פשוט כי אני חש שלמטוס הזה מגיע הטוב ביותר.

4. אני מודה שבמחשבה הזאת אני לא מצליח בכלל, אז כבר מראש אני אומר את זה.
אני מוריד המון סרטים וסדרות בצורה לא חוקית, כלומר, לא משלם עליהם. ואני כל כך רגיל לזה שזה בכלל לא גניבה בראש שלי.
אני מתרץ לעצמי תירוצים כמו "זה נהנה וזה לא חסר" אבל באמת זה לא נכון, אני יודע את זה עמוק בלב. הרבה אנשים עבדו מאוד מאוד קשה על משהו, ואתה לוקח את זה בלי לשלם אגורה.

ואני חושב שכל הגניבות הללו מתנקמות בי לאט לאט בנפש.
כי אם אתה לוקח משהו ששווה כסף, ולא משלם עליו כלום, מתחיל להיות לך חוסר הערכה לכסף. הכסף לא שווה בעיניך כלום. כי לקחת משהו ששווה למשל 50 שקל, ושילמת עליו 0 שקל. עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם... המון פעמים. כל זה גורם לך לזלזל בערך שהאחר יצר עבור עצמו. 
ושאתה מזלזל בערך שאיש אחד מייצר בשביל עצמו, אז אתה מזלזל בערך שאתה יוצר בעצמך..
אם אתה מחליט שמה ששווה 50 שקל שווה 0 שקל, אז גם מה שאתה עושה ששווה 50 שקל, בעצם שווה 0 שקל.
אולי זה קשור להתמכרות ? אולי, לא יודע.
הרי אם אתה מחליט שלעבודת האחר אין שום ערך, אז גם לעבודתך אין ערך, ואם אין לעבודתך ערך.. זה קצת מכניס אותי למקום לא טוב, שאולי התאווה שם, לא יודע.
בעזרת ה' אני ישתדל להפסיק.

נערך לאחרונה: לפני 1 שנה, 6 חודשים על ידי robinhood.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.27 שניות

Are you sure?

כן