ברוכים הבאים, אורח

שיפוטיות
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: שיפוטיות 1248 צפיות

שיפוטיות לפני 6 שנים, 4 חודשים #109348

  • אריה ענק משער האריות
  • רצף ניקיון נוכחי: 1699 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • נקי בחסד אלהים בעזרת 12 הצעדים מתאריך ח שבט תשע"ז.
  • הודעות: 282

כאשר אני שופט את עצמי, או אדם אחר, או סיטואציה מסוימת זה תמיד מלווה בכמות אדירה של הנחות מוקדמות.

כשאני שופט אדם אחר אני מניח שאני מבין את המציאות שלו, שיש לי את הידע שלו, ושאני יודע מה הכי טוב בשבילו. אני מניח שאני יודע עם אילו מאבקים הוא מתמודד ואילו מגבלות חיצוניות ופנימיות משפיעות עליו. כאילו יש לי באופן מופלא כדור בדולח המראה לי את העתיד של אדם אחר ואיך חייו יתפתחו מכאן ואילך.

כשאני שופט אדם אחר אני מניח שלמבנה הגנטי שלו, לחינוך, למינו, למזל האסטרולוגי שלו, לגובה, למשקל, לגזע ולהטבעות שקבעה בו התרבות בה גדל אין שום השפעה על הדרך בה הוא רואה את העולם. אני מניח שהפסיכולוגיה שלו זהה לשלי ושהוא יכול בקלות להתגבר על הפסיכולוגיה שלו (בלי שאני שואל את עצמי באיזו קלות אני מצליח להתגבר על הפסיכולוגיה שלי). אני מניח שהרגשות, הנפש והאינסטינקט מחווטים ומתוכנתים באותו אופן אצל כולנו, ולפיכך עלינו להגיב בצורה דומה למגוון של נושאים. אני מניח שנסיון חייו לא עיצב את נקודת המבט שלו כך שהיא שונה מזו שלי, ומזו של כל אדם אחר.

כשאני שופט אדם אחר אני מניח שאין עקומת למידה ושטעויות אינן משרתות שום מטרה. אני מניח שפרפקציוניזם הוא דרך העולם, ושהעולם חייב להתבונן דרך עיני שלי, שהן כמובן מה שקובע את הסטנדרטים. אני מניח שאם היה לי את נסיון החיים של מישהו אחר, את הגנטיקה שלו, את החינוך, המין שלו וכוחות אחרים שהשפיעו עליו – הייתי נוהג אחרת בסיטואציה דומה לזו שבגללה אני שופט אותו. אני מניח שיש רק דרך אחת להגיע לתוצאות הרצויות, ואני מניח שאני יודע מהן אותן תוצאות רצויות.

אני מניח שאין לחיים רמות קיום שונות או שכל הרמות מונחות על יד אותה מערכת שיקולים. אני מניח שאין תוקף נשגב וארוך טווח למסע היחודי שעל כל אדם לעבור, ושאין סיבה נעלה לכך שאנשים הם שונים, לכך שהם פוסעים בדרכים שונות ועושים טעויות שונות.

כשאני שופט מישהו אחר אני מניח שאני רואה דברים שלמעשה איני רואה, מבין דברים שאיני מבין, ולוקח בחשבון רמות שבעצם אין לי גישה אליהן.

אז מה כל זה אומר? האם זה אומר שאין נכון ולא נכון? שאין גבוה ונמוך? שאין הבדלים בהתפתחות? שלא צריך לנקוט עמדה כאשר פוגשים משהו שברור שהוא הרסני? האם זה מצדיק האשמות שווא? אלימות בלתי נחוצה? תוקפנות בלתי מוצדקת? האם זה מצביע על כך שעקרונות וערכים לא משנים כלל?

לא. זה לא מה שנאמר. באופן ברור יש נכון ולא נכון, יש הבדלים בהתפתחות. ישנן עובדות ויש הנחות. מה שנשאל כאן הוא, כמה מתוך רגעי השיפוטיות שלנו מבוססים על הנחות בלתי בדוקות? על עובדות מוטעות? על שמועות לא מבוססות? על מחקר שטחי? על ראית רק חלק קטן מהתמונה? על צרכי האגו שלנו? על דעותינו הקדומות? על נסיוננו המצומצם או חינוכנו המוגבל? על חוסר האיזון, והפסיכולוגיות שלנו?

מה שנאמר כאן הוא שמיקום המאפשר ליחיד לעשות את בחירותיו המושכלות, לטעות וללמוד מטעויותיו, לתת ביטוי למה שמייחד אותו, ולבוא מתוך המיקום הטבעי לו... זה המיקום שממנו אפשר להתחיל.

מה שנאמר הוא שכאשר אני חושב על מה שנכתב כאן באופן מעמיק ומטמיע אותו ברבדים השונים של חיי, אולי יתאפשר לי להרשות במקום לשפוט, לתמוך במקום לעצור, להתבונן, לצפות וללמוד במקום לפסוק דינים. מה שנאמר הוא שיתאפשר לי לנהוג לפי החכמה העתיקה של "חייה ותן לחיות" במקום לדרוש שכולם יחיו כמוני.

זה גם אומר שלפני שאחרוץ משפט יש מקום לשיקולים זהירים ולמסע חזרה לתוך נייטרליות, שיש צורך לעשות מחקר מעמיק ולהשקיע זמן ואנרגיה בגילוי העובדות ולימוד המצב לאשורו. שהערכה נייטרלית היא ממשית יותר מאשר שיפוט סוביקטיבי. זה אומר שיש מקום לקצת ספקות מועילים, להודות שאיני יודע את הכל, או בטוח לגמרי, ושיש מקום לענווה. זה אומר שאם ברצוננו להגיע לתפישה טובה יותר של מה שאמיתי, עלינו להיות מודעים לנסיוננו המצומצם ולמערכות הסינון הפעילות אצלנו. עלינו להבין שהבלתי נודע הוא חלק מהחיים ויש לקחת אותו בחשבון. שבחיים דברים שונים הנראים סותרים, אינם בהכרח כך. שאין לשפוט שגיאות בחומרה משום שהן חלק ממסע החיים. זה אומר שהמאמץ לראות 360 מעלות של כל סיטואציה, מתוך כל הזוויות והגבהים, הוא הרבה יותר אפקטיבי ומועיל מאשר לראות פיסת מציאות חד-מימדית ומקוטעת.

הבנת האמור לעיל מנחה ומאיצה בי להתאמץ לבוא מתוך המיקום הפנימי הכי פחות אישי ומשוחד שאוכל להגיע אליו. להמשיך לכוון אל התהליכים הכנים והאמיתיים ביותר ולצאת מתוכם אל כיוון העשייה הנבחר. אם יש צורך, אמנע מעשייה במקום להתקיף, אנקוט עמדה כנגד המעשים במקום למתוח ביקורת על האדם שעושה אותם, אקח עמדה מתוך העקרונות והערכים שלי ולא מתוך צורך בלתי נשלט להגיב. אם יש צורך, אעצור אדם אחר, אך אנסה לעשות זאת מתוך מיקום נקי ובדוק בתוך עצמי ולא מתוך כעס, קנאה, שנאה, או מרירות.

אין ספק שכאשר יש צורך אמיתי, יש להתעמת או לעצור פעולות של אדם אחר. השאלה היא מתוך מה אני פועל כאשר אני עושה זאת. מה נרשם מבחינה אנרגטית כתוצאה מהתהליכים שלי.

האם אני מדביק אחרים באומללות, יאוש, האשמות וקטנוניות? האם הם מרגישים שהם קורבנות של כולם אחרי שהיו איתי? האם הם מרגישים מלוכלכים בסוף חילופי הדברים בינינו? האם הם רואים חשכה ועוול בכל מקום? האם עיניהם התעממו? האם פניהם חרוצות בקמטים של שיפוטיות? האם התהליכים שלי הופכים אותי ואת אלו שסביבי לתוקפניים ומיליטנטים?

האם אני מרגיש נקי? האם אחרים סביבי מרגישים נקייים? האם התהליכים שלי מרוממים ומאירים? האם אני נהיה חכם יותר במסע החיפוש אחר האמת של מישהו, של עצמי, של הסיטואציות שאני פוגש? האם לאחר שגמרו לשוחח איתי אנשים מרגישים מרוממים, נאורים, מלאי תקווה, סקרנים, מלאי אנרגיה, מעודדים ומצפים לדבר הבא? האם הם ממוקדים בכל הדברים המקדמים, האמיתיים? האם העור שלהם קורן? האם הם מחייכים? האם הם מלאי שלווה?

באופן ברור אין שלמות בשום דבר. אם ננקוט עמדה, נעשה טעויות, אם לא ננקוט עמדה, נעשה טעויות. אם נתמוך במשהו, נעשה טעויות, אם נשלול, נעשה טעויות. אי אפשר להימנע מטעויות והן באות שלובות עם הזדמנויות הצמיחה שהחיים מציעים לנו. עיקר החשבון בסוף חיינו יכלול את התהליך שעליו חזרנו שוב ושוב כדי למצוא את המיקום הנקי ביותר שניתן, בעוד אנו מתבוננים בקפידה בעצמנו ומאזנים את מה שמסיט אותנו מאותו מיקום נקי שאנו רוצים בו ושמתוכו אנו מגיבים למורכבות של מצבים שונים בתוכנו ומחוצה לנו.

יהי רצון והכוחות הבלתי נראים התומכים בי יעזרו לי למצוא את המיקום הנכון

נכתב על ידי "דני דוידי".

     "וַיִּקְרָ֖א אַרְיֵה עֲנָק מִשַּׁעַר הָאֲרָיוֹת וַיֹּאמֶר אָנֹכִ֞י עֹמֵ֤ד תָּמִיד֙ יוֹמָ֔ם וְעַל־מִ֨שְׁמַרְתִּ֔י אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב כָּל־הַלֵּילֽוֹת" (ישעיה כא, ח).



                                                       המייל שלי: arye.anak@gmail.com">arye.anak@gmail.com

תגובה: שיפוטיות לפני 5 שנים, 11 חודשים #112196

  • כיווןאחר
  • רצף ניקיון נוכחי: 9 ימים
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 6

מילים מכוונות בדיוק,
שנזכה...

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.41 שניות

Are you sure?

כן