יצא לי מהלב (עם קצת שיפוצים), מחזק אותי לקרוא זאת, מקווה שיועיל..
"בא לנו תאווה בלי לחשוב על כלום,
ולראות לראווה כל דבר עלום.
ככה התאווה גורמת לנו לחשוב,
שנוכל לחיות עם התאווה בלי לתת משוב.
לא נוותר אחים יקרים מדובר פה בנצח,
גם שהרגש קר נזכור שהחום כאן הוא רצח."

יפה.
ויפה לך שאתה כותב בחרוזים.
השירה יכולה לשמש כלי נפלא ליציאה מן מיצרי התאווה,
ולרפואת המנטאליות והנפש.
השירה משתמשת בכח הדמיון בשביל להעצים ולהפריז בעניינים החשובים,
והיא עוזרת לנו להתקרב או להתרחק.
כמובן, זה כאשר משתמשים בה בהשכל וחכמה, כפי שאתה פתחת לעיל.
יישר כוחך!
עם ישראל זקוק לאנשים כמוך!
התרבות הישראלית צריכה היא להופיע.
ולא חלילה ככל הגויים.
אלא תרבות המביעה אמונה, יושרה, עדינות צניעות, טוב ותום, תקווה טובה לדורשי ה'!

כח הדמיון הוא כח אדיר שנתן ה' לנו, ולאדם בכלל.

ע"י יצירה ואומנות - המשתמשים בכח הדמיון - האדם גם מרגיש יותר טוב,
וממילא גם אינו מחפש למלא סיפוקו בבארות זרים וזדים...

לך בכוחך זה, והושעת את עצמך, את סובביך ואת ישראל!