שלום,
לא קראתי את כל התגובות בנושא זה, אבל על ההודעה הראשונה רציתי להגיב ולתת את נקודת המבט שלי:
אני חושב שלכל אחד מאיתנו יש מקום בו הוא מאמין ש "אשתי הכי יפה", אחרת לא היינו יכולים להתחתן איתה.
הבעיה היא שאנחנו מסתכלים רק על צד אחד בלבד של הנשים האחרות, שמעלה אצלנו חן מיוחד שלרגע (או לרגעים) נותן לנו לחשוב שיש אחת שמוצאת יותר חן בעינינו. לא מדובר רק על יופי חיצוני, לדעתי. ייתכן שלפעמים ניתקל באישה שחושבים עליה שהיא מצליחה יותר בתחום כזה או אחר בחיים מאשר נשותינו, חלילה- אם זה ברוך שלה ביחס לילדים, אם זה בהצלחה שלה בניהול הבית, אם זה בהצלחה שלה שיחסי אנוש, אם זה בהצלחה שלה בעבודה וכו' וכו'.
הבעיה ששכחנו היא שהדשא תמיד יותר ירוק אצל השכן, כיון שרואים מרחוק ולא מסתכלים על כל פיסה קטנה שלא מכוסה בירוק.
כשמתחייבים למישהי, כורכים את אישיותנו אליה לטוב ולמוטב, והשאלה היא האם מתמקדים בחלקים הנחותים שלה, ובזה מחפשים מישהי שבמבט חיצוני/ שטחי אין לה את החלקים הנחותים האלה, או שבוחרים לראות את הטוב שיש ל"אשתי" (כל אחד עם אשתו), וממילא תחושת היתרון שיש לאשה אחרת מתפוגגת. כל אישה אחרת עייפה מדי פעם, לא תמיד מצליחה בכל תחום, וגם אם כן, האם באמת היינו רוצים לכרוך את עתידנו איתה, האם באמת הייתי שמח עם אישה אחרת. ובקשר ליופי החיצוני, האם באמת הייתי שמח עם אישה שמבליטה את היופי החיצוני שלה יותר מאשתי, אולי הייתי אז בחרדה שהרבה אנשים יסתכלו עליה. אני/ אנחנו אולי נמשכים לנשים אחרות, אבל לאחר מחשבה קטנה אפילו, לא היינו רוצים לכרוך את אישיותנו לאישה אחרת.
אחרי מחשבה קטנה, לא נראה שנמצא אחת "שהיא נאה ממנה" - כדברי ר' עקיבא.
בהחלמה לכולנו
