ברוכים הבאים, אורח

תכנית 12 המקלחות
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3

נושא: תכנית 12 המקלחות 13549 צפיות

תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36535

זה התחיל בערך בגיל 12. גדלו לי שערות בכל מיני מקומות בגוף, ויחד אתן הופיעו הזיעה והסירחון. בהתחלה זה היה נסבל, אבל לאט לאט זה הלך והתגבר וחששתי שאנשים סביבי ישימו לב. הפתרון היה פשוט: עברתי לבגדים ארוכים. כל השנה. רצוי כמה שיותר עבים. היה לי קצת חם, אבל מה עדיף, שיגלו שאני מסריח? השתדלתי להחליף בגדים בתדירות גבוהה, וכל תקופה נאלצתי להוסיף עוד שכבה. מצאתי את עצמי מסתובב עם גופיה ארוכה, גטקעס, חולצה עבה, סוודר ומעיל עליון באמצע הקיץ. מה לא עושים כדי שלא יידעו מי אני באמת. אמנם אנשים הרימו גבה, אבל מרחתי אותם איכשהו בתירוצים. הסברתי להם שאני סובל מבעיה גנטית נדירה בתרמוסטט הפנימי של הגוף, ושאני מוכרח לשמור על חום כל עוד הטמפרטורה בחוץ נמוכה מ-37 מעלות. אמרו לי: אבל נהיית כבד כל כך, אי אפשר למצוא אותך בתוך כל השכבות האלה! נדתי להם בראשי... אילו היו יודעים מה ימצאו בתוך השכבות האלה, ההתלהבות שלהם הייתה נעלמת מיד. מישהו ניסה פעם לחבק אותי, אבל לא הצליח. זה היה בשלב שעברתי ללבוש קבוע שתי חרמוניות זו מעל זו, שלוש שכבות של גרבי צמר שמעליהן מגפי גומי עבים, וכן כובע גרב, שמעליו כובע כלב, שמעליו כובע פליס, שמעליו מגבעת כנהוג בחוג שלי. הוא התלונן: אי אפשר להגיע אליך, לא מרגישים אותך בכלל! לא עניתי לו, אבל בלבי שמחתי שהוא אומר שלא מרגישים אותי.
הייתי מתוסכל לגמרי. איכשהו, ככל שלבשתי יותר שכבות, הזעתי יותר. ניסיתי, הוי כמה שניסיתי להפסיק להזיע. הייתי ממש מכווץ בכוח את השרירים כדי ששום דבר לא ייצא מבלוטות הזיעה שלי, אבל גם אם הייתי מצליח לזמן מה, בסוף תמיד הייתי מזיע דליים, רק מרוב מאמץ...
יום אחד מצאתי את הפתרון! ראיתי באיזו חנות מיכל קטן, כמו של תרסיס נגד חרקים, שכתוב עליו "דאודורנט". לא הכרתי את המילה הזו, וקראתי את האותיות הקטנות. מתברר שזה מין חומר ששמים על הגוף, שעושה ריח טוב. מיד קניתי אותו, והתחלתי לשים אותו. ומה אומר לכם, בהתחלה זה באמת עזר. יכולתי לפשוט חלק מהשכבות. הייתי מרסס היטב וביסודיות את כל הגוף שלי, וזה כיסה על הריח הרע. אמנם היה לי יקר להשתמש בשלושה מיכלים ביום, אבל הייתי בטוח שזה רק עניין של זמן. הבעיה שלי הייתה שעד עכשיו ניסיתי לנצח את הריח הרע, אבל לא העמדתי לו שום אלטרנטיבה. עכשיו היה לי הדאודורנט, והייתי בטוח שבסופו של דבר האור יגבר על החושך, והניחוח שבו יחזירני למוטב.
אבל מתישהו שמתי לב שהריח שוב מתגבר. איכשהו הגוף שלי התרגל לעניין, ונוצרה מין תערובת ריחות בין הדאודורנט לביני, שלפעמים הייתה אפילו יותר מסריחה מהמקור...
תראו, זה סיפור ארוך, ולא אלאה אתכם בכל הפרטים. רק תדעו שגם הדאודורנט מהסוג השני שניסיתי לא הצליח, וגם השלישי, שהיה טבעי ואורגני מצמחים שגדלו במדבר יהודה והושקו בטל שנאסף מעלי כותרת של רקפות – לא עזר.
הייתי מיואש לגמרי. שנאתי את החיים. שנאתי את היום שנולדתי. שנאתי את עצמי. לפעמים הרגשתי שאני לא יכול יותר, אני מוכרח להתאוורר, מוכרח לפרוק קצת. הייתי תולש מעליי את כל השכבות בחמת זעם ושוכב עירום תחת השמש. הסירחון היה נוראי, אבל לפחות יכולתי להרגיש את הרוח מלטפת את הגוף שלי. הייתי שוכב ובוכה, ואיכשהו אחרי כל פעם כזו הייתי עוד יותר מסריח. שנאתי את בתי השחי שלי. התפללתי שהם ייחתכו איכשהו מהגוף שלי. למה אני לא יכול להפסיק להזיע? למה אני לא יכול להיות בנאדם נורמלי? בסוף תמיד נאלצתי לשוב וללבוש את כל השכבות, ולנסות לשחק אותה עסקים כרגיל. אנשים שמו לב שאני שפוף, אבל לא יכולתי לספר להם מדוע. מי יבין לכאבי? הרי כשהם ידעו את הסיבה האמיתית, הם רק יתרחקו ממני.

יום אחד – לעולם לא אשכח את היום הזה – קיבלתי מייל מארגון שנקרא "שואפי ניחוח". עמדתי ללחוץ על כפתור הספאם, אבל אז שמתי לב שהם מדברים על הבעיה שלי. איך הם ידעו לשלוח לי את המייל הזה? בדקתי באתר שלהם, והבנתי שמישהו כנראה נתן להם את כתובתי כדי שישלחו לי מייל אנונימי. עלו עליי!! כל האזעקות בראש הופעלו. ניסיתי לחשוב מי זה יכול להיות. מישהו מהחברים שלי? אחי? או הכי גרוע, אמא שלי? בינתיים דפדפתי קצת באתר, וראיתי כל מיני דברים מוזרים שפשוט היו ההיפך הגמור מההיגיון. היה כתוב שם לוותר לריח, ולא לנסות להילחם בו. פשוט משוגעים. ברחתי מהאתר כל עוד נפשי בי. סתם חבורת מסריחים לוזרים.
שבועיים אחר כך, אחרי עוד התקפה של להוריד-בגדים-ולשכב-בשמש, הייתי גמור לגמרי. חזרתי לאתר והתקשרתי בנמיכות רוח למספר שהופיע שם. הסרחתי כל כך שהייתי בטוח שהריח יעבור דרך השפופרת... ענה לי קול חביב. סיפרתי לו על הקושי שלי, שאני לא יכול יותר, שאני מוכן לעשות הכול, אבל הכול, כדי לצאת מזה. הוא אמר לי שהוא מכיר את הבעיה. גם לו יש בעיה כזו. הוא יודע כמה זה קשה ובלתי אפשרי. אבל הוא מכיר גם פתרון. הוא קרא לפתרון "תכנית 12 המקלחות". לא ידעתי על מה הוא מדבר. בחיים לא עשיתי אפילו מקלחת אחת... אבל לא היה לי מה להפסיד. הגעתי לקרקעית, והייתי מוכן לעשות הכול.
תראה, הוא הסביר. הבעיה שלנו, המסריחים, היא שאנחנו לא מוכנים להודות שאנחנו פשוט כאלה. הגוף שלנו מייצר ריחות לא נעימים, וזה המצב. לא נוכל לשנות את זה לעולם. תמיד תהיה לנו התמודדות עם הריחות שלנו. היה לי נורא קשה שהוא קרא לי מסריח. אולי הוא מסריח, אבל אני? הרי היו לי תקופות של שבועיים ויומיים שאפילו אני לא הרחתי כלום! הוא אמר שזה בסדר, שאני לא חייב לחשוב שאני מסריח, אבל התכנית מיועדת למסריחים בלבד, ואם אסכים יום אחד להודות שזה המצב שלי, אוכל תמיד לחזור לשם. עשיתי חשבון קצר, והבנתי שחבל לי למרוח שוב את הזמן. הוא רוצה שאגיד שאני מסריח, אז אגיד. מה כבר יקרה. ואז הוא ביקש שארד על הברכיים ואגיד את זה. תשמעו, זה היה קשה כקריעת ים סוף. לא באמת חשבתי שאני כזה, אבל כשירדתי על הברכיים ואמרתי "אלוקים תעזור לי, אני חסר אונים מול הסירחון שלי!" משהו נשבר בי. בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם. זה היה בכי של כאב, על כל השנים שהכחשתי. בכי של צער על המצב הנורא שלי. אבל הייתה שם גם הקלה גדולה: זהו, אני כבר לא צריך להעמיד פנים. כבר לא צריך לשקר לעצמי ולאחרים. ככה אני: הגוף שלי מדיף ריחות רעים.
אמרתי לו תודה ועמדתי לסגור את הטלפון, אבל הוא עצר אותי ואמר לי שזה לא מספיק. הרי הרבה פעמים הרגשת שאתה מסריח, הוא הסביר. מה השתנה עכשיו? אמרתי לו שזו הפעם הראשונה שהודיתי שאני חסר אונים מול זה. מצוין, הוא אמר. אבל לא מספיק להודות. אם אתה חסר אונים מול הריח, אתה צריך גם להתנהג ככה. זה שאתה רק יודע שאתה חסר אונים לא יעזור לך בגרוש. אז מה לעשות? שאלתי. והוא השיב: מקלחות. מה זה מלקחות? שאלתי. מקלחות, הוא תיקן אותי. זו מין פעולה שבה אנחנו מנקים את הגוף שלנו, מטפלים בכל מוקדי הסירחון.
אז עשיתי בדיוק מה שהוא אמר, קניתי ספוג קשה, וסבון מסוג מסוים שהוא רשם לי, ולראשונה בחיי מצאתי את עצמי משפשף את הגוף שלי עם ספוג וסבון ומים. זה כאב, אוהו כמה שזה כאב. היו שם שכבות על גבי שכבות של טינופת, וכבר אי אפשר היה לזהות איפה נגמר הלכלוך ומתחיל הגוף שלי. הרגשתי ממש כאילו אני תולש את העור שלי מעליי. אבל עם כל מקלחת הרגשתי שחרור נפלא.
הוא שלח אותי גם לקבוצת תמיכה למסריחים. היינו יושבים וכל אחד היה פותח קצת את הבגד וכולם היו מריחים אותו. כשהגיע תורי לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, אבל כבר לא היה לי נעים מכולם, ופתחתי את הבגד ואחרי שסיימתי כולם אמרו לי "אוהבים אותך!" זו הפעם הראשונה בחיי שאנשים מקבלים אותי עם כל מה שאני. הרגשתי נפלא, וחייכתי חיוך גדול. כולם חייכו. לפני שהגעתי הייתי בטוח שכולם יושבים שם עם אף סתום מרוב סירחון, אבל באורח פלא דווקא היה שם ריח מאוד נעים...
אחרי כמה ימים, כשהרגשתי נקי ומאוורר ומשוחרר, התקשרתי להודות לו ולהיפרד. הצלחת! אמרתי לו. הצלחת היכן ששום דאודורנט לא הצליח! אבל הוא צינן את התלהבותי. קודם כל, זה לא אני, אלא אלוקים שהביא אותך לתכנית ונתן לך נכונות לעשות מקלחות. שנית, הסתכלת פעם על התווית של הסבון? ראית מי מייצר אותו? באמת רק עכשיו נפקחו עיניי לראות שזה סבון מיוחד עטוף בנייר שחור ומיוצר על-ידי חברת "כּוֹחֵלְיוֹן", וזמין רק למי שמשתף בתכנית המקלחות. שלישית, הוא אמר, אנחנו ממש לא נפרדים, אלא אם כן אתה רוצה שהסירחון יחזור.
מה? את זה כבר ממש לא יכולתי לסבול. אני נקי! עשיתי מקלחות! מה אתה רוצה ממני? והוא הסביר לי (מדהימה הסבלנות והשלווה שלו) שככה אנחנו, מוכרחים להמשיך ולעשות מקלחות כל החיים. למרות שניקינו הרבה מהלכלוכים שלנו, אנחנו נמשיך לייצר סירחונות חדשים, וכל עוד הם לא יטופלו מיד – הם יצטברו ויצטברו. אבל זו המון עבודה! מחיתי, והוא חייך בהבנה ואמר לי שזו אכן המון עבודה אבל שכרה בצידה. תחשוב על כל אלו שלא מסריחים – הם לא מוכרחים לעשות מקלחות, ולא מכירים את ההרגשה הנפלאה של מקלחת. אנחנו המסריחים מוכרחים להתקלח ללא הרף, וזה מביא אותנו לרמות ניקיון הרבה יותר גבוהות!
אז זהו. היום כבר למדתי להכיר בזה. אני מסריח. הפסקתי להתבייש בזה, כי אני מבין שזו לא אשמתי. אין לי בחירה האם להדיף ריח רע. יש לי בחירה רק האם לעשות מקלחות. וכשאני עושה מקלחת ואחר כך שם דאודורנט זה פשוט תענוג שמימי. מאז שהסכמתי להודות בכך שאני מסריח, כבר לא נודף ממני ריח רע. לפעמים אני פוגש מישהו עטוף בהרבה שכבות בגדים, ורוצה מאוד לרוץ ולהגיד לו שיש פתרון, שאפשר לצאת מזה בעזרת תכנית 12 המקלחות. אבל אני מתאפק. אני זוכר איך אני עצמי הייתי אטום אז. אולי אנסה להשיג את כתובת המייל שלו ואדאג שישלחו לו מייל אנונימי.
ותודה לכּוֹחֵלְיוֹן, לשואפי ניחוח, לחברים בקבוצה, ולאיש הטוב מהטלפון...
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36539

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
איזה יופי של פוסט, כל כך נהנתי. באמת תודה רבה לך.

אגב, היתה כאן לא מזמן הקפצה של משהו שנועד לשכנע שהוא מספיק טוב למייל היומי, אבל עכשיו אני משוכנע שהגיע הזמן.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36541

  • מוישלה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1667 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • נקי בחסד אלוקים מי"ב בטבת תשע''ג 20/12/12
  • הודעות: 1007
תודה רבה
פוסט יפהפה, חכם ומשעשע. נתת לי הרבה (לא רק בפוסט)
אוהב מוישל'ה
נ.ב אני רץ להתקלח, הסירחון... עשית לי חשק
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי.
סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי.
נערך לאחרונה: לפני 10 שנים, 10 חודשים על ידי .

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36546

  • בן אהוב!
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • כן אני יכול!!! לשעבר
  • הודעות: 146
תודה רבה לך חבר יקר!
פוסט יפה שפשוט ממחיש לי עד כמה מגוחכת ההכחשה.

אוהב
מתפלל להיות נקי רק להיום! תודה אלוקים על הדרך ותן לי את הכוח להמשיך לצעוד!

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36552

  • gil
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • רק להיום תהיה לי תוכנית.
  • הודעות: 45
תודה על השירות
פוסט נהדר
רק להיום אשתדל לחיות ביום זה בלבד, ולא אנסה לפתור את כל בעיותי בבת אחת. אוכל לעשות דברים בשתים עשרה השעות, שהיו מרתיעים לו ידעתי שעלי לעשותם כל חיי.

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36604

  • Rondo
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1012
כיף לקרוא דוקטור
ממש אפשר לדמין אותך עם 2 חרמוניות ו 4 כובעים
וההקלה שהתקבלה אצלך  ברגע שפשטת אותם
יתרה מכך אתה כבר מאלה שמודים על זה שהם חולים
ימות משיח
תהנה מכל רגע

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36628

  • דבוק בה'
ענקקקקק!

דוקטור אהבתי לגמרי!
הן את ההומור והן את ההקשר אלינו.

ישר כח
שלח עוד כמה כאלו...

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36668

תודה חברים. כיף לקבל פידבק
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36677

יפהפה.
תודה!
אם אמרתי מטה רגלי - חסדך ה' יסעדני

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36681

  • מתנת-הנקיון
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אל תתן לעבר שלך להרוס את עתידך.
  • הודעות: 2033
אוהו! איך ששנאתי את המקלחות! לא יכול איתם! המים שמתחלפים מחמים לקרים ושוב רותחים ופתאום קפואים! למה אין וויסות שישמור על מעלה רצויה למשך כל המקלחת?

והסבון? איך שאני מנסה להרים אותו הוא מתגלש לי מהיד ונופל לתוך המים החמים/קרים/רותחים/קפואים ומוסיפים לו גם בועות שכאלו! ואת כל הלכלוך הזה אני צריך למרוח על כל חלקי גופי?

עזוב! תן להשאר מסריח!
משתדל לזכור:
שהנקיון הוא מתנה
שלא מקבלים אותה בחינם
שדרושה עבודה רצינית עקבית וממושכת לזכות בה
שהיא מגיעה ללא חומר משמר
שצריך להמשיך בעבודה ע"מ לשמרה
"שיהא עסק זה לי לרפואה שלימה"
זכני, אלוקי, ל"מתנת-הנקיון"
נקי ברחמיו המרובים, לא בכחי, מאז יום ה לפרשת לך לך ו' מרחשוון ה'תשע"ד 10 אוקטובר 2013

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36778

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
תודה גדולה דוק', היית לי לתועלת. מחריד כמה שזה אמיתי, אצלי. כילד שנאתי להתקלח. הייתי מורח סבון מאחורי האוזניים כדי שזה מה שאמא שלי תריח כשתבדוק אם התקלחתי.. (רק אחרי שנים למדתי שזהו סימפטום של מותקפים)

אני מכיר עוד כמותי. חלק מההחלמה היא ההגיינה, פיזית נפשית ורוחנית.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36801

תודה. האמת שגם אצלי זה מבוסס על פרטים ביוגרפיים אמיתיים. אני זוכר שבתור נער צעיר ממש התביישתי לקנות דאודורנט. הייתי מחכה שאף אחד לא יהיה ליד המדף של הדאודורנטים ומגניב מהר לעגלה ומקווה שהקופאית לא תשים לב. פשוט הייתי בטוח שכל מי שיראה אותי קונה דאודורנט יחשוב מיד על כמה אני מסריח... עד כדי כך לא קיבלתי את עצמי, את הגוף שלי. ה' יעזור.
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36826

  • חוזר לאבא
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • שוב חוזר לאבא
  • הודעות: 316
גם אני התחלתי את התוכנית עם "שואפי ניחוח" התחלתי עם המקלחות, קבוצות טלפוניות, קבוצה חיה. אבל אז נזכרתי קצת בהיסטוריה שלי.
אחרי שכבר הייתי מסריח, לבוש בחרמונית (אז רק אחת...) הגעתי יום אחד לבית הספר. אני כבר לא זוכר למה, מישהו זרק עלי מחק. המחק פגע בי חזק מאוד וסבלתי. כשחזרתי הביתה שמתי מהר סוודר. אמרתי לעצמי שאם יזרקו עוד פעם אני אהיה מוגן. עם הזמן התחלתי לשים סוודרים בשירותים בכל מיני מקומות, מוכנים. אם אני ארגיש כאב, מיד ארוץ לשירותים ושם אלבש את הסוודרים. לפעמים החבאתי בשירותים חרמוניות... יום אחד גיליתי את השיטה לדחוף בגדים לכיס. החיים נהיו הרבה יותר קלים. בכל מקום היו לי בגדים נוספים למקרים קשים. בצבא, בישיבה ובבית. עד שיום אחד מרוב בגדים לא יכולתי לצעוד, הייתי מתגלגל ברחובות בלי שליטה, מקווה שאתגלגל לכיוון הנכון. בדרך כלל הייתי מתגלגל לקוצים ולאבנים, וזה כאב. לא היה איכפת לי, יש לי פתרון! עוד בגדים...
כשהגעתי ל"שואפי ניחוח" הבנתי שהסירחון הוא חלק ממחלה אחרת. העור במחלה הזו נהיה רגיש, וכל פגיעה בו הפכה להיות קשה וכואבת. כהתחלתי עם המקלחות הבנתי שאני חייב לקלף לאט לאט את הבגדים. (אני חושב שהבגדים הפנימיים, שעלי כבר 13 שנה נדבקו ויהיה כואב מאוד לקלף אותם) ומצד שני, אני חייב להתפלל ולבקש מאלוקים שיגלגל אותי למקום הנכון. עוד גיליתי שככל שעובר הזמן והעור מספיק נקי, הפגיעות יכולות להחליק עליו. אבל עד אז, העור שלי יהיה חשוף והפגיעות יכאבו, אבל זה חלק מההחלמה...

דוקטור, הייתי חייב להוסיף פה את התחושות שלי. בנוגע להפרת זכויות יוצרים, נחליף מספרים של עורכי דין בפרטי... 
בלנ"ד לעולם לא אחזור יותר ליפול מרצוני. אבא, גם אם ארגיש שאתה דוחה אותי אמשיך לנסות לחזור אליך בכל יום, רק להיום. עד שאמצא את הדרך.

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36831

כל הזכויות שמורות ליוצר כול.

אבל זה כמובן משפט ריק. משהו שהייתי רוצה להאמין בו, אבל אני רחוק משם. בינתיים אני מנכס את כל הזכויות לעצמי, מה שגורם לי להרגיש אשם ביחס לכל החובות.
ה' בבקשה תשחרר אותי מהרגשת הבעלות על הזכויות, ביחס לכל עניין בחיים שלי. אני יודע שמעולם לא עשיתי שום דבר טוב בכוחי. עזור לי בבקשה שאחיה מתוך המודעות הזו, שאהיה משוחרר מהאגו הזה שכובל אותי.
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: תכנית 12 המקלחות לפני 10 שנים, 10 חודשים #36840

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
לד"ר פנחס היקר!
תודה רבה
יפה מאוד נהנתי מכל מילה
גם אני הרבה זמן התכחשתי לסירחון שלי
וגם היום שכבר לא מזיע כל יום אני לא תמיד זוכר להתקלח...
ולפעמים עדיין הולך למקומות חמים ומחממים (בלי להזיע כמובן... :-\)
מקווה לזכור שחשוב מאוד להתקלח ולהסיר מאיתנו את ה...
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3
זמן ליצירת דף: 0.63 שניות

Are you sure?

כן