מה שמוכיח שלאף אחד מאיתנו אין תעודת ביטוח, ויותר מזה - שגם ההבנה הכי טובה של התכנית, ואפילו ההסברה של הדברים לאחרים, הם עדיין לא תחליף לעשיית הצעדים עצמם (ולעתים יכולים לבוא על חשבונם).

רצה אלוקים ונכנסתי אחרי חודשים ארוכים שלא ביקרתי פה, וראיתי את הפניות הישירות האלו, אז באמת, החיים כמו שאומרים מורכבים..

הלוואי שכל העולם הזה של הקבוצות היה משהו שיותר מחובר לחיים ה"רגילים", ושהייתי יכול להמשיך ולהיות חלק ממנו, גם כשאני באופן עקרוני כבר לא עושה את התכנית. אין לי ספק בעוצמה הבלתי רגילה של הכנות והחיבור הלבבי בין החברים בתכנית, וגם אם אני לא רוצה להישמע נמלץ מידי, זה באמת משהו שאני יקח איתי לכל החיים, עד יומי האחרון.

האמת שלא עובר עלי יום בלי שאני חושב על אנשים מהתכנית, כי באמת עברתי בה חוויות רגשיות חיוביות מדהימות.

אני לא יודע איך לכתוב את השורות הבאות בצורה שלא תפגע באף אחד, אז קודם כל אקדים ואומר שקיבלתי בתכנית מתנות רבות, גדולות וקטנות, ובראשן את האמונה שדברים יכולים להשתנות, ושגם אם 30 שנה חייתי בצורה מסוימת, זה יכול להיות אחרת. אני יכול למנות עוד שורה ארוכה של תזוזות ושינויים חיוביים בכל תחומי החיים שקרו לי פה.

דא עקא... אני כעת בבחינת "אפיקורס" וכופר בעיקר, לגבי הבסיס ל12 הצעדים, הקובע שההתמכרות היא גזירת גורל הכרוכה באישיות שלי או של אחרים עד 120...

בהשגחה פרטית הגעתי לאיזשהו סוג של טיפול,  משהו מאד חדשני ולא מוכר, שיש לי הפעם (אחרי באמת ניסיונות אחרים רבים שונים ומשונים במהלך העשור האחרון) אינדיקציות רבות ומוצקות לחשוב שהוא חולל אצלי את  התהליך שמדובר עליו בתחילת הספר הגדול של שינוי משמעותי בכל דפוסי הרגש והחשיבה, שהוא זה שיכול לחולל את הנס של הניצחון על ההתמכרות. 

אני אחכה עוד תקופה, ואם אהיה מספיק בטוח שהשינוי הזה הוא אכן אמיתי ויציב, אשמח לשתף אחרים ולהציע להם לעבור גם את הדרך שאני עובר.

איני בא לרפות חס וחלילה את ידי אלו שמסתייעים בתכנית, ובטח שאיני בא לירוק בבור ממנו שתיתי, נהפוך הוא, אני מכיר  ויודע מקרוב את מידת הרסנותה של ההתמכרות ואת פגיעתה הרבה, ואילו לא הייתי מצליח לשמור כיום על נקיות באמצעים אחרים, הייתי קופץ בחזרה למי התכנית. אך ברמה העקרונית, העולם הטיפולי באמת באמת התפתח היום בצורה שלא תיאמן ואנשים מצליחים לחולל בחייהם שינויים מדהימים בעזרת כלים טיפוליים חדשניים.

באהבה רבה ובתודה לכל החברים שפה על כל מה שקיבלתי מהם,
ובצער על שנסיבות החיים כפו את הפרידה הזו מאנשים כל כך יקרים

אוהבים אותך מנחם!

אני מתפלל להצלחתך. רוצה שיהיה לך טוב. ושתוכל לשתף אחרים בדרך שלך.
עצם הצורה העדינה בה כתבת את ההודעה מעידה שאתה במקום טוב. מאחל לך שיהיה רק טוב.

יש פרדוקס: מי שהוא חסיד שרוף של הצעדים - סימן שהוא לא שם. כי באמת אין לנו בלעדיות על כלום בטח לא על החלמה. אלא שזוהי דרך לחיות קרוב לאלוקים וקרוב לעצמי הפנימי. וזה הכל. ולא מילימטר יותר.
אם אתה מצאת את האלוקים שלך, אז זה נפלא!

פורים שמח אחי

הלוואי שניפגש בכנס. חיבוק הגון בטח לא יזיק לשנינו 

מנחם יקירי
גם את דרך הזו בה אתה צועד אבל'ה תכנן,
אנחנו לא נותנים הוראות לאבא איך להצעיד אותנו.
ולאיפה לכוון אותנו.
מאחל לך שתמצא אותו ותמצא רק טוב במקום שלך.
אוהב ומתגעגע

שלום מנחם וברוך השב,

כמה הערות קצרות ברשותך:

א. מי שנמצא מספיק זמן בעסק הזה, ממשיך להגיע לא בגלל החלק הראשון של הצעד הראשון אלא בגלל החלק השני. הקבוצות הן לא עונש עבורי שאני "חייב" לעשות מספיק זמן כדי שלא אפגע מהתאווה. בדיוק להיפך. הקבוצות הן הפרס שלי על כך שאני עובד לשיפור החיים שלי כל הזמן, והדובדבן שבקצפת זה ההשתתפות בקבוצות. אז גם אם אני כבר לא חסר אונים מול התאווה (באופן תיאורטי) אמשיך להגיע לקבוצות ולהשקיע בתכנית, כי זאת ההשקעה הכי רווחית בחיים שלי.

ב. לגבי השאלה האם אכן החוסר אונים הוא לכל החיים, ישנם היום מחקרים שונים (רובם נעשו על קופים ובעלי חיים אחרים) שכולם ביחד מעלים תשובה שאינה חד משמעית מבחינה מדעית. יש כאלו שמראים שהמוח חוזר לקדמותו והופך לנורמלי ויש כאלו שמראים שהמוח נשאר פגום בחלקים מסויימים לכל החיים. מסיבה זו, ההמלצה המקובלת בין אנשי המקצוע בעולם (גם אלו שלא מטפלים בשיטת הצעדים) היא לראות את זה כנכות מסויימת לכל החיים, כדי שלא לקחת סיכון, מתוך הבנה שיתכן שישנם אנשים שונים שמגיבים אחרת לגמילה, וישנם כאלו שזה לא יהיה הכרחי עבורם, אבל זה בסך הכל להיות בצד הבטוח יותר.

ג. האם כולם חייבים להמשיך להגיע לקבוצות לכל החיים? גם כאן התשובה לא חד משמעית (בפרט בהסתמך על שני הסעיפים הקודמים). בתוך הקבוצות השונות (בעיקר אלכוהול וסמים) רוב החברים שנקיים הרבה שנים מורידים בצורה דרסטית את כמות הפגישות. לעומת זאת בהתמכרות שלנו רוב החברים שנקיים שנים הם אלו שממשיכים להקפיד ולהגיע בקביעות לקבוצות ולעבוד תכנית.

ד. שאלת השאלות - האם ישנן דרכים נוספות חוץ מהצעדים? התשובה חד משמעית: כן, ישנן דרכים נוספות.

בענין הזה הדברים הופכים מעט מסובכים יותר. ראשית כל, מי שהתחיל את העבודה על הצעדים והפנים את הצעדים, יוכל להמשיך את הדרך במקומות אחרים ולראות הצלחה רבה. ישנו מספר לא מבוטל של חברים שהתחילו בצעדים ואחר כך המשיכו ל CBT, המסע או כל דרך אחרת וזה עובד עבורם. ההיגיון כאן ברור, כיון שהצעדים אינם הדרך היחידה לחוות חוויה רוחנית שתעשה את השינוי שלו אנו זקוקים (אגב, זה כתוב בדיוק כך בספר הגדול), ולכן מי שהפנים את הצורך באותה חוויה רוחנית, לא מוכרח לעשות אותה דווקא בצורה זו או אחרת, כל זמן שהוא מחוייב להתקדמות רוחנית ולקשר חזק עם אלוקים. אבל רוב החברים שעשו את זה אומרים שזה לא היה עובד עבורם אם לא היו מתחילים בצעדים, בין היתר בגלל הצורך להפנים את חוסר האונים, להפסיק את הבושה (באמצעות הפגישות והחברים) ולהגיע לאמונה שיש סיכוי לחיים א חרים.

ה. האם המדע אכן הצליח למצוא דרכים נוספות שהתוצאות שלהן מוכחות כמו הצעדים - כאן התשובה היא חד משמעית: לא, עדיין לא.

נכון שהמדע מתקדם בחקר ההתמכרות בלי הפסקה, וזה כולל אנשי מקצוע במגוון עצום של נושאים, החל מאנשי מעבדה לחקר המוח, דרך אלו שמחפשים תרופות וכלה בפסיכולוגים ופסיכיאטרים שונים, ונכון שיש המון התקדמות, אבל עדיין בעולם כולו, הדרך המקובלת להתמודדות עם התמכרויות היא שיטת 12 הצעדים. כמעט כל מוסד גמילה בעולם מציע קבוצות ופגישות של הצעדים, וזה בנוסף ובשילוב לטיפולים נוספים כמובן.

ישנו היום המון מידע על אנשים שהחלימו בכל מיני דרכים, כולל מקרים מתועדים של אנשים שהחלימו במה שהמדע מכנה "החלמה ספונטנית" בלי שום תכנית או טיפול, ולעומת זאת אנשים שהחלימו בכל מיני דרכים מגוונות, אבל אף אחת מהן עדיין לא הפכה להיות דרך שמקובלת כדרך מרכזית לגמילה. זה אומר שישנם מטפלים בהתמכרויות בשיטת CBT לדוגמא, ויש להם גם קבלות על הצלחות, אבל בדרך כלל זה יהיה בשילוב של הצעדים (למרות הסתירות לכאורה בין שתי השיטות) ועדיין האחוזים יהיו קטנים מידי מכדי להפוך את זה למשהו גורף.

אז הסיכום שלי הוא פשוט: אין דרך אחת להחלים, ואם עושה לך טוב דרך אחרת אז שאלוקים יברך אותך וישמור אותך, ואתה מוזמן לבוא ולספר על כך לחברים אחרים שאולי לא הצליחו עם הצעדים או מה שזה לא יהיה, וזה לא סתירה, ורק צריך לזכור שהרוח הכללית כאן שדוחפת לצעדים היא הרוח הנושבת בכל מקום שמטפלים במכורים בכל העולם, החל ברשות למלחמה בסמים וכלה בוועדות של הקונגרס האמריקאי שמתמודדות עם הנושא.

(ורק דבר אחד קטן - נראה לי שמכיון שרוב החברים כאן מחלימים בשיטת הצעדים, הדבר הנכון הוא לספר על דרכים אחרות שעובדות בצורה פויזיטיבית, במקום בצורה נגטיבית).

שלום מנחם היקר,
עברתי על ההודעתך מרגע שנכנסת לפורום, ועד היום הזה,
ועברת בחיים שלך החלמה מאוד חזקה מדרך הצעדים, ומהקבוצות והספונסר,
זאת אומרת שאפי' שאתה מצליח במקום שאתה נמצא שמה עכשיו, התחלה שלך היה של 12 צעדים,
אז אייך אפשר להציע טיפול למישהו אחר רק השלב השני של הטיפול מבלי להתחיל קודם 12 צעדים?
אני מאוד מאמין בטיפול, אבל הניסיון הוכיח שבן אדם שהוא מכור לא יכול להשתחרר מהתאווה בהתחלה של הדרך דרך טיפול,
בכל מקרה תמשיך לעדכן, ואני מאוד שמח בשבילך שאתה נקי ומרוצה מעצמך.

מקווה שלא עוררתי ספיקות אצל חברים חדשים. אם מישהו פה חושב שהדיון הזה עלול לפגוע בהחלמה של מישהו אפשר פשוט להעביר את הפוסט הזה מקולות של החלמה לתהום הנשייה של הפורום ולפחות מבחינתי זה הכי בסדר בעולם. לא התכוונתי להיות לא אנטי ולא נגטיב. ממש לא, אני יכול להגיד שהדרך המפותלת שהובילה אותי לטיפול שאני נעזר בו מאוד, התחילה אך ורק בזכות היותי בתכנית, בעקבות שרשרת של התרחשויות ותפניות שאילולי התכנית והחלטות מסוימות שקיבלתי במסגרתה לא הייתי מובל אליהן.
עם זאת איני יכול לעשות שקר בנפשי, ואולי באמת אני משתייך לאחוזון המצומצם שסוד הכניעה הזכיר, שאיכשהו הצליח לחמוק מזרועותיה של ההתמכרות בדרכים אחרות. אני יכול להצהיר בכנות מליאה שעברתי שינוי משמעותי מאד בתחום הרגשי בכלל ובתחום התאווה בפרט. לא הפכתי לאחד מל"ו צדיקים, ויצר הרע לא נעקר מקרבי. נשארתי גבר עם יצרים, אבל כיום ההבדל בין מכור לבין גבר עם יצר ברור לי מאי פעם, מחוויה אישית ומהיכרות קרובה עם שתי העולמות.
כמו שאמרתי: בעזרת השם בהמשך אשמח לשתף אתכם בדרך שעשיתי ולהציע למי שיהיה מעוניין לבחון אותה בעצמו.
כדי לא להישמע מסתורי ועלום יותר מידי, אני יכול לומר באופן כללי שבסך הכל מדובר על שיטה שמבוססת על הגישה של cbt.

שוב שלום...

בא נעשה קצת סדר בדברים, ובמקום להסתמך על מה שאני ואתה חושבים, נלך לנתונים.

נתחיל עם ההבדל בין מכור לבין מי שאינו מכור. ב DSM שהינו "התנך של הפסיכולוגיה" לא מופיע המושג מכור, וזאת כיון שנכון לעכשיו הוא מושג לא מדעי, שאין דרך בכלים מדעיים להגדיר אותו, וכן מכיון שהוא הפך להיות בשימוש רחב מידי (מכור לשוקולד, מכור לריצה וכן הלאה).

מה שכן מופיע זה שני סוגים שונים של "משתמשים", האחד נקרא Abuse שהוא בתרגום לעברית "שימוש לרעה", והשני הוא Dependence שבתרגום לעברית זה "תלות".

חשוב לציין כי המושגים האלו לא מדברים על התמכרות להתנהגות מסויימת (מין, אוכל וכיוצא בזה) אלא רק על שימוש בחומרים (סמים, אלכוהול וכיוצא בזה), כאשר היוצא מן הכלל היחיד הוא הימורים, אבל זה לא מופיע בקטגוריה הזאת. למרות זאת, אנחנו יכולים להסתכל על ההגדרות השונות ולראות האם זה מתאים גם אצלנו.

ובכן, כדי להיכנס בקטגוריה של "משתמש לרעה בסמים", צריך לענות בחיוב לפחות על אחד מהסעיפים הבאים, בתוך תקופה של 12 חודשים:
א. שימוש חוזר המוביל לכישלון במילוי מטלות חשובות.
ב. שימוש חוזר שמסוכן מבחינה פיזית.
ג. שימוש בחומרים שמובילים לבעיות עם החוק.
ד. המשך השימוש למרות בעיות חברתיות או אישיות.

על מנת להיכנס בקטגוריה של "תלות בסמים", צריך לענות בחיוב לפחות על שלוש מהסעיפים הבאים, בתוך תקופה של 12 חודשים:
א. פיתוח סבילות לפעילות החומר (דהיינו שיש צורך להגדיל את כמות או איכות השימוש כדי להגיע לאותה תוצאה).
ב. הימנעות (דהיינו שהניסיון להפסיק את השימוש מוביל לתופעות לא רצויות).
ג. שימוש ביותר מאשר מתוכנן.
ד. ישנו אי יכולת לשלוט בשימוש.
ה. נעשים נסיונות רבים על מנת להמשיך את השימוש.
ו. פעילויות חשובות נדחות על מנת להמשיך את השימוש.
ז. השימוש ממשיך למרות הידע על הבעיות הנפשיות והפיזיות שהוא גורם.

(התרגום הוא שלי והוא לא מדוייק כמובן, וכמו כן הטקסט הוא של גירסא קודמת של הספר, כך שיתכן שבגירסא העדכנית הדברים מעט שונים).

אז אם אני עונה על בחיוב על יותר משלוש סעיפים בקטגוריה השניה, אני נכלל לפי המדריך הפסיכולוגי המוכר בעולם בתור אחד שיש לו "תלות" בתאווה - שזה המקביל למה שאנחנו קוראים "מכור".

חשוב לציין שיש הרבה פסיכולוגים שרואים את הדברים בצורה אפילו פשוטה יותר. למשל ד"ר טווערסקי שמתעסק עם התחום של התמכרות כבר יותר מארבעים שנה, כותב בספרו Dear Rabbi, Dear Doctor שכל מי שמנסה להפסיק פעולה מסויימת שמזיקה לו ולא מצליח - הוא מכור. כמובן, ישנם גם פסיכולוגים שטוענים אחרת וזאת זכותם, אבל די ברור שמה שמופיע בספר DSM הוא דבר שמקובל על כל הממסד הפסיכולוגי, ולכן לגבי הערה שלך "כיום ההבדל בין מכור לבין גבר עם יצר ברור לי מאי פעם", הוא חוויה אישית שלך, שהיא סובייקטיבית ולא מחייבת (בפרט לאור העובדה שכל מי שהגיע לצעדים ונפגש עם הצעד הראשון, קשה לתאר איך היה מגיב לטיפול אחר ללא זאת).

וכעת לענין הטיפול עצמו. CBT שהינו בעצם  טיפול קוגנטיבי התנהגותי, ידוע מאוד בטיפול בהפרעות נפשיות, בעיקר בטיפול בהפרעה אובססיבית כפייתית הידועה בתור OCD. לגבי הטיפול בהתמכרויות, ישנם מטפלים שמציעים את זה ויש להם גם הצלחות, אבל המספרים הם נמוכים בהשוואה ל12 הצעדים. (רבים מהמטפלים במכורים בשיטה של CBT מתמקדים בבעיה מרכזית אצל המטופל, ומשם בעצם פותחים את הדרך לשינוי מרכזי בחיים, ולכן זה מתאים בעיקר אצל כאלו שיש להם בנוסף להתמכרות גם הפרעה נפשית נוספת).

לפי הנתונים הרשמיים של הרשויות בארה"ב, ישנם ל AA (אלכוהוליסטים אנונימיים) חמישה אחוזי הצלחה, שזה מספר אדיר, ואסביר אותו:

ההערכות מדברות על 18 מליון אלכוהוליסטים, כשמתוכם ישנם בקבוצות בערך 1.8 מליון, ומתוכם כחצי הם כאלו בעלי ניקיון של שלוש שנים ומעלה. למה יש רק עשרה אחוזים בקבוצות? בגלל הרבה סיבות, אחת מהן היא הסטיגמה, אחרת היא המסורת של האנונימיות, אבל זה לא הענין, מה שנוגע לנו הוא שהמספרים של המחלימים מהתמכרויות (או מ"תלות בחומרים") הם מספרים מאוד גבוהים, מה שאומר שיש קבלות על השיטה הזאת.

האם זה אומר שאין צורך בשיטות נוספות? בודאי שלא. להיפך, ככל שישנם יותר תרופות למחלה מסויימת, כך יש יותר סיכוי להחלמה, כיון שמה שעובד עבור אדם אחד - לא בהכרח יעבוד עבור אדם אחר, ומטפלים שונים עובדים בשיטות שונות. אם אני מאמין שזאת מחלה של המוח (ואני בפירוש מאמין בכך) אין לי ספק שיש צורך ביותר מדרך אחת, ואלוקים מספיק גדול כדי לשלוח רפואה לברואיו בדרכים רבות ומגוונות.

לצורך הדיוק, אכן במהדורה החדשה של המדריך הפסיכולוגי DSM-5, שינו קצת את ההגדרות והקריטריונים, וזאת כיון שנוצר בלבול בין שני סוגי ההפרעות ("משתמש לרעה" ו"תלות בחומר"), ואיחדו את זה לקטגוריה אחת שהיא עצמה נמדדת בסולם מן הקל אל הכבד.

לפי המדריך, ישנם 11 סעיפים (רובם אלו הישנים, ונוסף לכך סעיף בנוגע להתפתחות הכמיהה, וכן הורידו את הסעיף הקשור לחוק).
א. שימוש ביותר מאשר מתוכנן.
ב. רצון להוריד את המינון או להפסיק את השימוש - ללא הצלחה.
ג. בזבוז של הרבה זמן להשיג, להשתמש או להחלים מהשימוש.
ד. כמיהה ודחף לשימוש.
ה. חוסר הצלחה לעמוד במשימות של עבודה, בית ובית ספר, כתוצאה מהשימוש.
ו. המשך השימוש גם כאשר הוא גורם לבעיות בקשרים ויחסים אישיים.
ז. ויתור על פעילויות חשובות חברתיות או בעבודה בגלל השימוש.
ח. שימוש חוזר ונשנה גם כאשר הוא מוביל לסכנה.
ט. המשך השימוש למרות הידיעה על הבעיות הפיזיות והנפשיות שהוא יכול לגרום.
י. פיתוח סבילות לפעילות החומר (דהיינו שיש צורך להגדיל את כמות או איכות השימוש כדי להגיע לאותה תוצאה).
יא. הימנעות (דהיינו שהניסיון להפסיק את השימוש מוביל לתופעות לא רצויות).

(גם הפעם זה תרגום שלי, ויתכן שיש בו אי-דיוקים קלים)

כעת המדריך נותן לאנשי המקצוע לקבוע את חומרת ההפרעה הנפשית, לפי מספר הסעיפים הנכון. שניים עד שלושה תשובות חיוביות מראות על הפרעה נפשית ברמה נמוכה, ארבעה עד חמישה - הפרעה בינונית, שש ומעלה - הפרעה חמורה.

ומענין לענין באותו ענין, הנה תרגום של קטע שכתב הרב ד"ר אברהם טווערסקי שהינו אחת הדמויות החשובות ביותר בעולם הפסיכולוגיה בקשר להתמכרויות:

"הניסיון מוכיח שקבוצות תמיכה עוזרות במיוחד כדי להתגבר על התמכרות, ובלעדיהן גם טיפול פסיכולוגי לא יהיה אפקטיבי. קבוצות התמיכה הפופולאריות ביותר הינן 12 הצעדים". (הקדמה לפרק על התמכרות בספר Dear Rabbi, Dear Doctor Vol. 1)

תודה סוד על הבאת הדברים.
מספר התשובות החיוביות שענית לא הפתיע אותי.
עוזר עוד קצת לקבלה.

מנחם,
מאוד שמח בשבילך שטוב לך בחיים. מאחל לך שתצליח בכל אשר תלך.

בשמחה. אני שמח שהועלתי.

אגב, הערה אחרונה בענין הזה (למרות שלא קשורה ישירות לנושא הנידון, ובודאי לא לנושא הפוסט המקורי).

בחלק השלישי של המדריך המדובר (DSM-5) מופיעות הפרעות נפשיות שעדיין לא יכולות להופיע במדריך עצמו כיון שיש צורך במידע ומחקר נוסף לקביעה ברורה יותר, אבל יש כבר מספיק מידע התומך בכך שמדובר בהפרעות נפשיות. בחלק הזה מופיעה ההתמכרות להימורים באינטרנט, בנפרד מההתמכרות להימורים רגילים.

בעצם זה תומך בגישה הטוענת שההתמכרות לפורנו, למרות הדימיון הרב שיש לה עם התמכרות למין, הינה למעשה ענף נפרד בעץ ההתמכרויות השונות, ויתכן מאוד שתצריך קבוצות נפרדות לקבלת הזדהות בין אלו שסובלים מאותה הפרעה ספיציפית.

תודה רבה סוד.
אם היה לי אי פעם טיפת ספק לגבי הבעיה שלי, עכשיו גיליתי שעל 4-5 שאלות אני עונה חיובי, ועל עוד 2-3 אני עונה חיובי חלקית.
טוב שאלוקים שלח לי את הפורום הזה ואת התוכנית.

פוסט מחכים מעניין ביותר מרישא לסיפא