שלום
אני עורך טבלה  של אנשים שפגעו כפי שצריך לעשות בצעד רביעי.
אני לא מצליח להבין את היהיגיון מצד אחד יש בזה משהו משחרר ומצד שני אני מוצא את עצמי מתעצבן כשאני נזכר במקרים מסוימים ועוד יותר מתעצבן שיש שאלה בטבלה "איפה אני שגיתי?" הרבה פעמים התשובה היא אני שגיתי כי לא הגבתי יותר בחריפות לנוכח העוולות שנעשו לי.

לאן צריך להביא אותי הצעד הרביעי? איך אני יודע שהוא עובד בצורה נכונה?

מזדהה מאוד עם העצבים או העצב שמגיע לפעמים מלהיזכר בסיטואציות האלה.. זה טבעי לגמרי..

צעד רביעי בא להגיד לי שאם אני מנוהל מאיזה סיטואציה שקרתה אז משהו לא בסדר אצלי, בקבלת המציאות בקבלת האחר בגאווה בכבוד באגו בעוד אלף ואחד דברים שכל אחד יכול רק להעיד על עצמו..

הצעדי 4 הכי מסוכנים הם אלו שבהם אני צודק! שבהם הצד השני באמת היה לא בסדר.. אבל עדיין אם אני מנוהל ומבועס וצונח לדכאון וטינות ושנאה א משהו לא בסדר אצלי.

אם עליתי לאוטובוס והנהג פתאום התחיל לצאת עליי משום מקום בלי שעשיתי לו כלום "אתם החרדים טינופת ובושה למדינה וחיים על חשבוננו וכו' וכו' וכו'..." ברור שהנהג לא בסדר..

אבל אם אני מנוהל מזה יותר מכמה דקות אחרי שזה קרה אם זה ממשיך לרדוף אותי ולבעס אותי גם יום אחרי ואני בראש שלי מריץ סרט איך אני מוצא איפה הוא גר ושורף לו את הבית.. אז יש לי בעיות שאני צריך לעבוד עליהן..

אין ספק שהנהג חולה רוחנית ואולי לא בסדר בראש או שסתם קרה לו משהו כמה רגעים לפני כן והוא בחר להוציא את זה עליי, אבל בגלל שהגאווה שלי נפגעה, ואני ברגישות יתר, וחסר בטחון, ואין לי בטחון בהשם (שהכל ממנו ראה מעשה דויד שקיללו אותו נמרצות וכו') ואני לא יודע לקבל אחרים עם פגמי האופי שלהם ועוד ועוד וזה מה שהצעד 4 בא להגיד לי.

אני לא יכול לשנות אף אדם בעולם. הדבר היחידי שאני יכול לעבוד על לשנות אותו זה עצמי והיחס שלי כלפיו.

בנאדם אחר בריא ומשוחרר מפגמי אופי (אין כאלו הרבה כן?) לא היה מתרגז מזה כמוני.. ובטח לא היה ממשיך להיות מנוהל מזה ימים וחודשים אח"כ..

ממליץ לך לקחת ספונסר ולהתייעץ איתו זה בדיוק מזוג ההכוונה שהספונסר צריך לתת.
אי אפשר לעשות את הצעדים לבד..

אוהבים

תודה רבה לכם בהחלט הבהרתם את העניין.