ברוכים הבאים, אורח

"אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? 2043 צפיות

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 5 חודשים #51807

  • משוחרר12
  • רצף ניקיון נוכחי: 975 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • שלב ב'
  • הודעות: 408
בהמשך לדיבורים כאן ולשיחות עם חברים שלי רציתי להוסיף כמה דברים ומחשבות:


א. ברור לחלוטין שהיום במקומי איפה שהגעתי היום הזה, איבדתי שליטה על החיים שלי לגמרי. אמנם זה קשור ישירות להצטרפותי לשמור עיניך וקבלת הרעיון של הפסקת העבודה עם השריר. זה מעבר דרסטי מהמקום בו הייתי קודם למקום בו אני היום. (ולמרות זאת אני היום הרבה יותר מאושר, מי שרוצה אסביר לו באישי)


ב. לא נולדנו עם אובדן שליטה על החיים, אלא הגענו אליהם בהמשך החיים כל אחד מסיבותיו שלו, וכל אחד בזמנו ובגילו הוא. אם אני בוחן את הדבים לעומק, הייתי מסביר את התהליך שלי לפי הכביש המוליך לתהום שסוד פעם כתב עליו. עד לפני ארבע / חמש שנים הייתי על כביש בריא. אדם בריא עם שליטה כשל אדם בריא. לפני כארבע שנים בערך עליתי על כביש שהוא עוד לא לתהום, עוד לא הכביש של איבוד השליטה אבל כביש שמוביל לשם, היתה התחלה מסוימת של איבוד שליטה מסוימת על דברים מסוימים, ולפני כשנתיים אפשר לומר "הגעתי" לכביש שמוביל לתהום, ממש עליתי עליו והתחלתי לנסוע עליו.
כך שלפני אותם שנים וגם בתקופה שמעל השנתיים האחרונות קשה לי להגיד שאיבדתי שליטה על החיים.


ג. אמנם גם באיבוד השליטה על החיים יש רמות,  יש את השיכור שמתגולל ברפש וילדים זורקים בו אבנים, ויש מי שבפנימיותו איבד את השליטה למרות שכלפי חוץ הוא כן שולט. זה כמו מי שעלה על הכביש לתהום ובפועל נפל אל התהום ושבר ידיים ורגליים כך שאצלו איבוד השליטה הוא טוטאלי לעומת (מה שאני מרגיש שאני) מי שרק עלה על הכביש לתהום, זאת אומרת הוא איבד את השליטה, אבל החיים שלו בנויים כך שהם נשלטים איכשהו מאליהם בלי להתפרק.


ד. אם אני לא מגיע לבד לתובנה שאבדה לי השליטה על החיים, לא יעזור להוכיח לי את זה ולהכריח אותי לקבל את הדברים. אני לא מרגיש כך, וזהו. ובפרט אם אני מנסה להיות כנה, זה לשתי הכיוונים, הן לא לכסות על עצמי ולחיות בהכחשה, והן לאידך, לא להעצים את מה שלא, ולא להיגרר אחרי הלך הרוח של הדיבורים כאן והחברותא וכו'.


אשמח להמשיך ולשמוע על כך כדי ללמוד על כך עוד. אוהב אתכם חברים. לילה טוב.

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 5 חודשים #51987

  • oved hashem
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 10
שלום לכולם,
בפגישה האחרונה עם הספונסר שלי העמקנו בצעד אחד.
הוא ביקש ממני לשבת ולכתוב 10 תשובות לשאלה: כיצד אני יודע שאני חסר אונים מול התאווה?
לקחתי דף ועט וזה רץ, אשתף אתכם בחלק:
1. לפעמים הראש שלי מסתובב באופן בלתי רצוני אל מול תמונה, סרטון או אדם שאני נמשך אליו.
2. פעמים רבות ניסיתי והבטחתי לעצמי שאני מפסיק לאונן - זה לא הצליח לי.
3. אני מפרש דו שיח פשוט בין אנשים באופן מיני.
4. יש חפצים שכשאני רואה אותם - יש לי בראש אינטרפטציה מינית מהם, וזה הזוי.
וכו'.

ואז הגיע השאלה השניה: כיצד אני יודע שאבדה לי השליטה על חיי? תן 10 תשובות! הפעם, כבר לא היה לי ספק.
לאחר שבוע של כתיבת אירועים (בקצרה) שבהם הרגשתי חוסר נעימות (=חוסר אונים) ידעתי לענות על שאלה זו:
1. אני מנוהל ע"י מה שאחרים חושבים עלי. (מעולם לא חשבתי שזה נכון, היום אני מודה בזה).
2. יש לי פחדים מכל מיני דברים.
3. הראש שלי מפרש סיטואציות באופן מוגזם, ללא פרורפורציות למציאות. (אשתי מסכימה על כך...).
4. אני מנסה לרצות אנשים ולפעמים בצורה מוגזמת.
5. לא יכול לעמוד מול ביקורת, אכזבות וכו'.

יצאתי מהפגישה עם הספונסר עם הרגשה של חור בבטן, אני באמת חסר אונים מל התאווה ומול ההתנהלות של חיי.

אז נכון שבאופן כללי, כלפי חוץ, הכל נראה תקין, וב"ה על כך, אבל היום אני יודע שאני דרוש לעבודה פנימית, לניקוי בית יסודי, כדי באמת להיות מי שאני באמת, כדי להיות שלם עם עצמי.
היום אני מבין שהתאווה היתה הפיתרון שלי, כפי שכבר כתבו כאן, ולא שורש הבעיה.
מתפלל לאלוהים, שייתן לי את הכוח לעמוד מול עצמי, לגלות מהם פגמי האופי שעל פיהם אני פועל. מתפלל לעוד יום נקי, מפוכח ומחובר.

בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 7 שנים, 5 חודשים #51995

שלום לכולם.
אני עוד לפני ספונסר, לפני עבודה מסודרת על הצעדים, ורק פוסע כאן את פסיעותיי הראשונות,
ובכל זאת העניין של איבוד השליטה על החיים, מובן אצלי בפשטות גמורה.
ברור לי ללא כל ספק, שלולי המחלה הזאת, הייתי נמצא היום במקום גבוה הרבה יותר מאשר הבוץ שאני מבוסס בו כיום.
אני יכול לשחזר לעצמי אין ספור פעמים במהלך החיים, שהמחלה והעיסוק בה גרמו לי להשאר נמוך הרבה יותר, הן מבחינה רוחנית - הקשר עם אלוקים, הן מבחינה תורנית וההישגים שהייתי יכול להגיע אליהם, הן מבחינה חברתית והקשר עם העולם, והן מבחינה משפחתית - בבית פנימה...
כל אחד יכול לשחזר לעצמו, 10 שנים אחורה, 15 שנים אחורה, וכדומה, איך הוא תיאר לעצמו שחייו ייראו, איפה הוא תכנן להיות, בעוד כך וכך שנים, מה הוא ציפה מעצמו, ואיפה הוא נמצא היום - אצלי בכל אופן ברור שהמרחק בין הציפיות שלי מעצמי לבין המציאות בפועל הוא לא רק סתם כי כיוונתי גבוה מידיי (שזו גם תופעה מצויה של שאיפות מוגזמות ואי הערכת עצמך באופן ריאלי) אלא פשוט תוצר של המחלה - אני יודע זאת בודאות מוחלטת - וזהו בעצם איבוד השליטה על חיי במובן הכי פשוט.
לא איבוד שליטה על החיים בכלל - במובן של התפרקות כל המסגרות והתגלגלות ברחובות, אלא איבוד שליטה על חיינו - החיים הפרטיים של כל אחד ואחד מאיתנו, דהיינו מיצוי היכולות האישיות של כל אחד בכל תחומי החיים.
בעצם דבריי כלולים בדבריהם של חלק מהחברים פה, אלא שנתתי את נקודת המבט שלי.
משל לרופא שראה את המכה, ואמר: כמה המכה הזאת מכה רבה מאד!
אמר החולה: והלוא אשר הוכיתי מכה נחלה, לא היתה זאת כי אם לבעבור הגלות צדקת רפואתך ובעבור הראות את כוחך!
(מדרש תהילים מזמור נא)
אסיר תודה על נקיון - רק להיום - מכט טבת תשע"ד - 1/1/2014

תגובה: בעניין: "אבדה לנו השליטה על חיינו" - האומנם? לפני 1 חודש, 2 שבועות #135909

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 6 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1305

אני גם חשבתי שהיות וכלפי חוץ אני נראה שפוי, ואני עדיין רווק שלא מאבד שליטה על החיים... והכל בסופו של יום בסדר... אבל זה לא נכון כי אני לא שולט בכלל - התאווה מנהלת...

  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.43 שניות

Are you sure?

כן