ברוכים הבאים, אורח

צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו.
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3

נושא: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. 7670 צפיות

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 8 שנים, 2 חודשים #30601

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5631 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3427
הושיעה היקר, אענה מנסיוני - אין 'סיום' ל 12 הצעדים. לא מקבלים תעודה בסוף הצעדים - "נושא תעודה זו רשאי לנהל את חייו"... מהות החלק השני של הצעד השתיים עשרה היא ליישם עקרונות אלה בכל תחומי חיינו, איזה עקרונות?  1- 2 - 3 - וכו'. בנוסף, כדאי לך להמשיך לצעוד, כי מהנסיון שלי מי שצועד זמן והוא מחובר לכח העליון שלו לא מעוניין להתאוות, כי הוא מבין שאפשר ועדיף להיות ג'נטלמן בלי תאווה...

להנות ממין? בלי תאווה? בטח. שוב, צעד וגם זה יגיע. מנסיון.

בהחלמה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 8 שנים, 2 חודשים #30602

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
תודה חברים.
הבנתי מדבריכם בערך כך,
אין סוף לעבודה עצמית למציאת ערך אמיתי. ולחיבור עם ההויה.
ולכן, תמיד תישאר נקודה בה אני מחפש עוד ערך, ובה אינני מחובר. והנקודה הזו תמיד תחפש את התאווה. כי אני אלרגי הרי. ולכן לעולם אי אפשר להתחבר לתאווה. כי היא תמיד מתפקדת אצלי כפיתרון.
ובפרט, שהתאווה במהותה היא הרגשת החיסרון וההעדר. ואם אהיה מחובר לגמרי לכוח עליון והוא יספק לי את כל צורכי אין סיבה שאהיה רעב לתאווה...
חיי מין תקינים, כמו ג'נטלמן (אינני יודע מה זה) כן! תאווה כמו ג'נטלמן, לעולם לא!
תודה חברים.
ממשיכים בכל הכח... אני בשער של צעד 4. צעד יקר, הנה אני בא...
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 8 שנים, 2 חודשים #30670

  • חסר אונים
  • רצף ניקיון נוכחי: 10 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אבאל'ה, אני אסיר תודה!
  • הודעות: 2404
בן ש.
מה רע לייצר ילדים עם אהבה?
למה חייבים לייצר רק עם תאווה?
"אלוקי תן בי הדעת,
להבחין בין אמת לחלום,
לב מבין ואוזן שומעת,
הן על כפיך נשאתני הלום".

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 8 שנים, 2 חודשים #31868

  • arielwriter
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 274
בפעם האלף אני חסר אונים!!!! אני לא מסוגל להתגבר על התאווה כשזו תוקפת אותי חזק אני יכול שבוע שבועיים אבל ברגע שהיא משתחררת ותוקפת אני כמו כאפס לעומתה!
איך שומרים על ההרגשה הזאת לכל הזמן?!

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 8 שנים, 2 חודשים #31991

הרחיב הכותב, הסבירו המסבירים.
ולי רק נשאר לאמר את שאני חווה ומרגיש..

אני חסר אונים = אני לא יכול להתאוות.

חיי נהפכים להיות רעים, מציקים, כאובים, מתסכלים, משעממים, מלאי פחד, חסרי שקט ושלווה, וכו'
מתי? כשאני מתאוה, רק אז.

אני כבר לא יכול אפילו להנות מתאוה, כי כבר הגעתי לשלב שאני לא נהנה, אני כבר כואב תוך כדי שימוש..

אז אני יכול להתאוות? אני יכול להרשות לעצמי לחשוב? להיזכר? להביט? להשאיר את הרצון שפוקד אותי, בי לעוד רגע?

אני חסר אונים = אני לא יכול להתאוות

הלוקסוס הזה, לצערי כבר לא קיים בשבילי.

אבל כל זה הוא רק מה שאני מרגיש כעת, אבל מן הסתם שעוד רגע אחשוב שאני אכן ג'לטמן.. שארגיש שזה בכלל תכלית וטעם חיי ולא רק שאני לא יכול להתאוות, אלא אני לא יכול שלא להתאוות

אם אצליח בחסדו, להתייחס להרגשות והמחשבות האלו, רק כהתקף של כאב ראש טורדני, שעוד רגע שניים כבר יעבור. אם אזכור ואדע כי אני פשוט חולה והמחלה שלי פוקדת אותי שוב, והמחשבו וההרגשות שיש בי זה לא אני זה רק המחלה שמפעילה את המוח שלי להתעוות, שמעירה את הפצע  בנפשי, ועוד רגע שניים[ שעה שעתיים] זה יעזוב כנראה שאמשיך להרגיש שאני אכן לא יכול להתאוות.

אבל רק הוא יכול להשאיר אותי כך.
אז אבא... תעזור לי?

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 8 שנים, 1 חודש #35333

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
"הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו"
זה ממש מוזר, אבל במשפט המבהיל הזה נלחמתי במשך חודשים ארוכים!
רק אחרי שמידת האמת ניצחה. התחלתי צעידה אחרת... :-\

הדרך שהובילה אותי להודות על האמת
הייתה משפט פשוט של מנהל הפורום דאז "זלמן"...(היום קוראים לו סוד הכניעה)
- הוא נתן לי "בחינה" פשוטה
אם אתה לא מכור!
לא איבדת שליטה!
ואתה רוצה להפסיק!
אז מה הבעיה? ???
פשוט תפסיק! . . .
וכשראיתי שלא הצלחתי להפסיק.  :-\
הייתי חייב להודות שאני חסר אונים מול התאוה וכי אבדה לי השליטה על חיי!  :-[
[size=12pt]כדאי לנסות את זה. . .[/size]
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 8 שנים, 1 חודש #36066

  • IsraelE
  • מנותק
  • חבר חדש
  • הודעות: 1
אני? חסר אונים?
אני? שעינים של רבים נשואות אליו, שעוזר ומסייע, שתומך, שעוזר. אני?
כן. אני. אבל לא סתם, ממש חסר אונים. כ"כ חסר אונים. וממש לא מסוגל באמת להודות בזה.

אמרתי לעצמי: "ישראל, רד על הרצפה, ושים את הראש על המטה, ופשוט תבכה. דיי עם הגאווה, תבין שאתה באמת במקום שפל. שנים שאתה לא מסוגל לצאת מזה"

אני לא יכול בכוחות עצמי לצאת מזה- להגמל, לחזור להיות נקי.
"רחצו, הזכו, הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני, חדלו הרע" - איך?

אני צריך עזרה, אני צריך יד שתושט אלי, ותרים אותי מהרפש שאני שקוע בתוכו. לבד, לא אצליח.

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 8 שנים, 1 חודש #36077

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
ישראל היקר. אתה לא לבד!
יש כאן משפחה שלימה שחולקת את אותם רגשות את אותו הכאב.
אם אתה עמנו, אתה ממש לא לבד.
מאוד עזר לי לשתף בפורום, להיות בקשר עם חברים במצבי.
ולצעוד במעלות התכנית שעבדה למליונים וגם לי.
בהצלחה רבה
אוהב
הושיעה נא
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 8 שנים, 1 חודש #36095

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5631 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3427
ברוך הבא. ראשית כדאי לך להפסיק לצוטט פסוקים נוראיים על חוטאים. רוב מוחלט של הנמצאים כאן לא קיבלו תועלת מלהתייחס לעצמם כרעים ופושעים. המשכו של הפסוק הוא - גם כי תרבו תפילה אינני שומע.. ידיכם דמים מלאו.. ואצלי זה פשוט לא נכון. הוא שמע ועוד איך..

אחרי שתבין שאינך חוטא אלא חולה, ותתן לקב"ה להחליט האם אתה ראוי לעונש (בבי"ד של מעלה אחרי ה 120 שלך) כדאי לך בשביל התחלה, לקרוא בפורום 'קולות של החלמה', ולהצטרף לקבוצות הטלפוניות..

ההמשך? למצוא מדריך - ספונסר - מי שמכיר את הביזנס הזה מקרוב.

זה אפשרי. יש כאן לא מעטים שיצאו מהבור הזה.

בהחלמה.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 8 שנים, 1 חודש #36100

  • יוסי כהן
  • רצף ניקיון נוכחי: 1094 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 429
קראתי בספר הלבן על צעד ראשון. לקראת סוף עמוד 53 על "התנתקות ממה שעשינו .. על ידי שילוח הדברים מאיתנו כשאנחנו מספרים אותם". ובתחילת העמוד הבא על הדרך הנכונה לבצע צעד ראשון. לא הבנתי למה הכוונה. מישהו יכול להחכים אותי בעניין? (לא כדי שאהיה יותר חכם  , אלא כדי שאדע לכתוב צעד ראשון נכון).

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 7 שנים, 9 חודשים #42689

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406

שלום לך, אני לא יודע לגביך, איני מכיר אותך, אכתוב על עצמי, הרעיון הוא לדעת מה הם המקומות, הדברים שמולם אני חסר כח ושם לעשות פעולה של כניעה, ביקשת דוגמאות:

כשהייתי בשימוש, היה לוקח לי המון זמן לעשות קניות... אשתי היתה עושה לי רשימה ואני הייתי מסתובב שעות עם עגלת הקניות, לוגם עם העיניים, בשבילי להתנהג נכון מול חוסר האונים הזה היה לומר לאשתי את האמת, ולבקש ממנה שהיא תעשה אותם, כמעט תשע שנים אני לא עושה קניות. וגם כשכן במקרים מיוחדים, לקחתי איתי את אחד הילדים, הודיתי שאני חסר כח לפני, והזמנתי את הכח העליון שיהיה איתי.

הוזמנתי לארוע משפחתי, ללא מחיצה... הדבר הכי קל היה לא לבוא, אך אנשים יקרים היו נפגעים, הספונסר שלי יעץ לי לבקש שולחן נפרד בצד, כך נהגתי, ישבתי בגבי לשאר האנשים והייתי נוכח. זכרתי מי אני, ועשיתי פעולה תואמת. לא היתה לי תאווה שם, דברתי כל הארוע עם הבורא. הרגשתי מוגן מאי פעם.

אשתי התיישבה לידי עכשיו וראתה מה כתבתי... היא הזכירה לי מספר מקרים נוספים... הציעה שאפנה אותך לפוסט נוסף שכתבתי בעניין - 'מאשפות ירים אביון'.

לסיכום, בשבילי להתנהג לפי העובדה שאני חסר אונים, זה לא להיות לבד, ולברוח מהר מתאווה. כי אין לי כח להתמודד איתה.

שיהא לתועלת.

www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=1351.msg14372#msg14372


אסירות היקר, תודה על השיתוף.
בכלל לא היה פשוט לשמוע ממך שאחרי שננננים של החלמה עדיין צריך להתנהג כחסר אונים טוטלי. לא ללכת ברחוב...
אני סומך על עצמי לאחרונה יותר מדי. וחטפתי.

השאלה שלי היא, למה לא כתוב בצעד הראשון - התנהגנו כחסרי אונים מול התאווה?
הרי הם דקדקו בלשונם. מדוע הספיקה להם ההודאה?

שוב אלפי תודות
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 7 שנים, 9 חודשים #42703

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5631 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3427
שאלה יפה, לעניות דעתי התשובה פשוטה - מי שאינו נוהג כחסר כח למעשה אינו מודה בחוסר האונים שלו.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 7 שנים, 9 חודשים #42704

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
אני חסר אונים מול הפלאפון שלי. קרה לי כמה וכמה פעמים שחיפשתי תאווה שעות בלילה דרכו. ההכחשה היתה גבוהה, אבל אז הבנתי שאני חייב להוציא אותו מהמיטה שלי ...
בלילה כשאני הולך לישון עלי להטעין אותו בחדר אחר, ולא לגעת בו עד למחרת בבוקר.
עד היום הבנתי שמספיק שבוע כזה של דיאטה, מקסימום עשרה ימים (אגב לא הצלחתי אפילו 3 ימים רצוף. ביום השלישי כבר הרגשתי שזה בסדר ולא אפול.).
היום אני חושב/חושש שגם עוד 4 שנים אני צריך להתנהג שם כחסר אונים.
ואולי לנצח יהיה אסור לי להירדם עם הפלאפון לצידי? גם כשאהיה סבא בן 70?
נפתח לי צוהר להבין איך שומרים על נקיות 8 שנים.
תודה רבה
אוהב
הושיעה
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 7 שנים, 9 חודשים #42714

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 5631 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3427
עזוב אותך מסבא בן 70, גם משמונה שנים. יום אחד. היום.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: צעד ראשון: הודינו שאנו חסרי אונים מול התאוה וכי אבדה לנו השליטה על חיינו. לפני 7 שנים, 9 חודשים #42768

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד

חברים יקרים!
למרות שצברתי למעלה מעשרה חודשי ניון של SA
עדיין אני יודע שהחוסר אונים שלי יכול לקפוץ בכל רגע...
(לא רק "יכול" אלא גם בפועל קופץ מול כל טריגר אפשרי אם לא עושה פעולות
למרות שאני יודע את זה
לא תמיד יש לי את הכח לעשות את הפעולות מהיכן לוקחים את הכח?  ??? ??? ??? ??? 
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3
זמן ליצירת דף: 0.61 שניות

Are you sure?

כן