ברוכים הבאים, אורח

הנני כאן
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2

נושא: הנני כאן 5174 צפיות

הנני כאן לפני 2 שנים, 6 חודשים #139383

שבור.
מדוכא.
מרגיש סוטה מין, פגום, שבור, חסר סיכוי לחיים טובים. לזוגיות, לאהבה, ילדים...

כל כך פגום וסוטה שאם אני אתן למישהו או מישהי לראות אותי באמת, לגמרי לגמרי, אין סיכוי שהוא או היא יקבלו אותי. בטח שלא ירצה אותי לחתן לביתו. או כאיש לאישה. 

מבחוץ אני מקסים וטוב. גם מבפנים. אבל אם חופרים קצת עמוק יותר - מגלים הכל.

את כל הרוע, השנאה, הגועל, הסטייה, הרצון להרוג הכל.

את התוכנית אני הרי לא איישם אף פעם, כנראה. דרך אחרת מי יודע אם יש. 
מהטיפול אני בורח כשמתחיל להיות קשה מדי. 

בסופו של דבר, אני כנראה בכלל לא מפרגן לעצמי להרגיש טוב. בכלל לא מגיע לי. יש בי כזה רוע, אנוכיות, אכזריות - שעדיף לא לעזור לעצמי. קצת קשה לעזור לעצמך כשאתה לא רוצה בכלל.


הכל מתמוסס. באלוהים אני כבר לא יודע אם אני מאמין. או בחיים. לאט לאט האמונה מתפוגגת. 

תמיד יש ציפייה שמהשבר הזה תבוא הישועה. ואז מגיע השבר הבא. 

תודה שאתם איתי. רק קצת לפרוק. 

תגובה: הנני כאן לפני 2 שנים, 6 חודשים #139384

מצחיק שאני כותב את זה דווקא באזור של (קצת קשה להגיד חוגג במצב רוחי הנוכחי...) ציון דרך של כמה שנים משימוש רציני אחר. 

גם שם לא האמנתי שאצליח לקבל חופש -  ואיכשהוא קיבלתי. (אם כי אני מרגיש שהוא מונח על כרעי התרנגולת)

ועדיין, בערך 6 שנים עברו מההודעה הראשונה שלי פה. ואני לא בטוח כמה יהיה שוני אמיתי, פנימי, משמעותי עוד שנה שנתיים שלוש.. שש... שנים. אולי גם אז אחזור להודעה הזאת. לבוש אולי בשמלה אחרת - אבל בפנים, עמוק עמוק, אותה גברת.

תגובה: הנני כאן לפני 2 שנים, 6 חודשים #139388

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555

אוהבין אותך בעצתך. שמח חזרת. בהתחלה שפשפתי עיניים כדי לוודא שזו לא הודעה מוקפצת מהעבר... 

מזדהה מאוד עם הכאב. להיות מכור זה לא קל, גם לא בהחלמה, ובטח שלא בשימוש.

רק תרשה לי להוסיף על דבריך. כתבת שאם חופרים קצת עמוק יותר מגלים רע, ואני מאמין שאם חופרים עמוק עוד יותר מגלים המון טוב. מישהו טוב שהלך לאיבוד ולא יודע איך לצאת. וכמו שאיזה חבר בתכנית תמיד מצהיר על עצמו כ"אדם טוב" כשהוא מזכיר את שמו. קל להגיד לאחרים, קשה להרגיש כך בעצמך, אבל איך אומרים בתכנית? "רגשות אינם עובדות". גם לא רגש הייאוש שתיארת.

מאמין בך! בהצלחה וברוך שובך! 

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: הנני כאן לפני 2 שנים, 6 חודשים #139391

תודה רבה טהרני! לצערי זו אכן לא הודעה מוקפצת...
בכל אופן אני מאוד מעריך את התגובה. באמת.

העלית לי נקודה מעניינת שכמה פעמים חשבתי עליה.
אם יבוא אליי כפיל, "בעצתך" בדיוק כמוני, ואיכשהוא ישפוך לפני הכל הכל ואראה אותו כפי שהוא, לגמרי. האם אצליח לקבל אותו, לחמול עליו? לאהוב אותו?
נראה לי שכן. נראה לי שאם אראה את כל הסבל והצער והרצון והכישלון גם יחד - אצליח לקבל אותו. הרבה יותר מאשר את עצמי.

אבל כאן אני שואל את עצמי שאלה נוספת,
האם הייתי רוצה אותו כחתן לביתי? ופה התשובה קצת יותר כואבת...

כי עם כל הטוב שיש בי, החולי הזה, תקרא לו איך שלא תקרא לו, מאפיל על זה. יגרום לי, אולי אפילו בשוגג או באונס, לפגוע. להזיק. 
לעצמי ודאי, לאחרים גם.

וזה כואב מאוד ההבנה הזאת 

תגובה: הנני כאן לפני 2 שנים, 2 חודשים #141324

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 1913 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 938

אתה כותב יפה מאוד. כמו תמיד

שנים שלא פגשתי אותך או דיברתי איתך, הספקתי להחליף טלפונים והאנשי קשר ״נשרו״ להם עם הזמן… נשארתי עם אותו מספר (מסתיים ב-501) ואשמח להתעדכן ולשמוע מה קורה, אפשר גם כוס קפה…

ולמה זה בפומבי ולא בהודעה פרטית? כי זה נכון לכל מי שיש לו את המספר שלי פה בפורום… התגעגעתי ואשמח לשמוע מכם 

תגובה: הנני כאן לפני 2 שנים, 2 חודשים #141327

  • טהרני
  • רצף ניקיון נוכחי: 3306 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • עלי לבחור בין כניעה להשפלה
  • הודעות: 3555

ברוך השב!

ליומן המסע שלי     הפוסט שהסביר לי מה הבעייה     הפוסט שהסביר לי מה הפתרון
אני חסר אונים, אנא עזור לי!

כאשר "בידך אפקיד רוחי" אז "פדית אותי ה' א-ל אמת". וככל שהצד הראשון של המטבע יהיה יותר בשלימות, כך גם הצד השני.

תגובה: הנני כאן לפני 1 שנה, 8 חודשים #143419

היי לכולם,
אהבת חסד - רק עכשיו רואה את ההודעה. אני רואה שאין לי את המספר גם כן... אם תרצה תשלח לי בפרטי.

טהרני - תודה...

עברו עוד עשרה חודשים מאז הפוסט הזה. 
בינתיים חזרתי לסורי. בכל התחומים אין לי נקיות כלל ואף שברתי גבול נוסף.

עם זאת, אני מאד לא רוצה לחזור לקבוצות. אני מרגיש שההקלה שהייתה לי מבחינה נפשית, כולל הקלה באובססיות, קרתה דווקא כשלא הייתי בתוכנית. פיתחתי נגדה הרבה אנטי. 
באיזשהוא אופן פרדוקסלי, הקבוצות דווקא העצימו לי את האובססיה. בו בעת, את הצעדים לא הצלחתי ליישם. כתבתי על כך בעבר. 

עברתי קצת בפורומים עכשיו. וראיתי הודעות של חבר, שפעם היה הספונסר שלי, שנקי זמן נכבד. ואני חושב לעצמי, למה הוא כן ואני לא? ומצד שני, אני חווה דחיה מהתפיסה של המכור לנצח והטרמינולוגיה שנפוצה ב12 הצעדים. אז אני בעצמי לא יודע אם לקנא או לא...
זו לא פעם ראשונה שאני חווה את התחושה הזו של "למה הוא כן ואני לא?" 

למה יש חברים שמגיעים ומיד מתנקים וחווים שיפור עצום בחייהם ואילו אני, שביליתי מאות שעות במאות קבוצות ושיחות טלפון במשך חודשים ארוכים, לא זכיתי לטעום מהמעיין הזה.

פעם הייתי תוהה אם זה כי "לא סבלתי מספיק" אעלק... אם זה לא מספיק, מה כן?

אולי זו סתם מתנה שהם מקבלים מ'אוצר מתנת חינם'?

הסיבה שנכנסתי לכאן היא, שאיך שהוא התגלגלתי למקום שקשור ל12 הצעדים וזה הציף לי את כל הנושא מחדש. ושוב חוזר הניגון והלבטים.

אולי אני טיפש, אבל אני מנסה לא להאמין לקונספט של ה"מכור לנצח". ואני מת מפחד שאולי אני טועה...

אני מסרב להתעסק כל חיי ב"יום נקי" או בלחשוב על כל מבט. בתוכנית אולי היו אומרים, בצדק, שאני רוצה לשתות כמו ג'נטלמן. 

אני מרגיש במלכוד. מצד אחד, למרות שבאמת ניסיתי, לא הצלחתי ליישם את הצעדים ואת התוכנית. בגלל חרדה חברתית שאני סובל ממנה, כל קבוצה הייתה עינוי. לפתוח את הפה ולספר על מעלליי מול כולם - רק מלחשוב על זה נהיה לי רע. אני לא לגמרי מצליח להבין מה גרם לי להתמיד בזה כל כך. 
האובססיות המיניות שלי הלכו ותפחו. הן הרפו בצורה יחסית משמעותית, כנראה, רק כשהתנתקתי באופן מוחלט מכל מה שקשור או מריח קבוצות וצעדים.
אפילו הייתי נקי (משימוש אחר) תקופה של כמה שנים טובות. ללא קבוצות. בעזרת התערבות של פסיכולוג ובעיקר איזו תחתית שהגעתי אליה. 

מצד שני, אולי זו הדרך היחידה?
פעם מכור, תמיד מכור?
הרי ניסיתי כמה וכמה דברים והשבר מתדפק על חלוני יום אחר יום.

איבדתי שליטה על חיי זה ברור. אני לא צריך שום קבוצה או מכור שיגידו לי את זה. החיים קשים לי מאד. ההתמודדות הנפשית היא חוויה נוכחת יום-יום.

אני כן מרגיש שעם כל המשבר והשבר שאני חי בו כבר שנים, השנים קצת עוזרות להיות יותר מודע למה טוב לך ומה לא. זה לא בהכרח אומר שזה עוזר ליישם את זה. מצד שני יש דברים קשים בסבל רצוף. הרבה ציניות, הרבה חוסר אמון בשינוי וובעצמי. לאות גדולה. חוסר חשק. השלמה, אבל בקטע רע.

אני באמת לא יודע מה נדרש ממני. ישנם ימים שבהם התקווה ממני והלאה. קשה לחיות ככה. זה מאד לא יציב. אני נע ממצב למצב במהירות רבה. כמו ספינה טרופה בלב ים עם רב חובל שיכור. 

מקווה לטוב. ולעצתך, בה תנחני...

לילה טוב

נערך לאחרונה: לפני 1 שנה, 8 חודשים על ידי בעצתך תנחני.

תגובה: הנני כאן לפני 1 שנה, 8 חודשים #143488

  • קדימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 371 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 494

מאוד נהנתי ממה שכתבת,
לאחרונה התחלתי תצעדים והקבוצות,
ואני בדילמה,
האם זה מתאים לי?
מרגיש לי כרגע,
שאני צריך תקבוצות במינון נמוך,
יחד עם איזשהוא תמיכה טיפולית מהצד,
אולי,
אלוקים ינחנו.
ומאוד נהנתי לקרוא פוסטים שלך מהעבר,
אוהבים...

תגובה: הנני כאן לפני 1 שנה, 8 חודשים #143491

  • אבי0533
  • רצף ניקיון נוכחי: 335 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72

בעצתך תנחני, מאוד מזדהה עם הכאב שלך. שולח לך חיבוק עצום מכל הלב.
אני לא יכול לעשות בשבילך את הבחירות שלך. אבל רק אומר שאני היום נקי חמש וחצי חודשים בזכות הקבוצות וריבונו של עולם.
נ.ב. אתה בכלל לא חייב "לספר על כל מעלליך" בפגישות. אתה יכול להרגיש חופשי להגיע לקבוצה ולשתוק כל הזמן. ויש הרבה שעושים את זה.

תגובה: הנני כאן לפני 1 שנה, 8 חודשים #143506

  • אבי0533
  • רצף ניקיון נוכחי: 335 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72

זה אכן נכון שבהתחלה עדיף לקחת את זה כמה שיותר ברצינות. חצי עבודה נותנת אפס תוצאה. אבל עם הזמן אפשר להרפות קצת. אני, כיום אחרי יותר משנה בSA, כבר כמעט לא עושה פעולות יומיות כמו כתיבה וקריאה, ומסתפק בקשר טלפוני והגעה לקבוצות מספר פעמים בשבוע.
יש כאלה שעושים פחות ממני, ויש כאלה שעושים יותר ממני.
עקרונית, אם זה עובד לך אז אל תיטרח יותר. אם זה לא עובד לך, אז תראה איפה אתה יכול להשתפר יותר.
בכל מקרה, גם אם לא תזיז אצבע ותיפול 10 פעמים ביום. אף אחד לא יסתכל עליך בעין עקומה או ימנע ממך להיכנס לקבוצות.

תגובה: הנני כאן לפני 1 שנה, 8 חודשים #143514

  • אבי0533
  • רצף ניקיון נוכחי: 335 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72
המשתוקק כתב on 08 אוג' 2022 11:48:

אתה רציני? מי אמר שה"הרפיה" הזאת תיקח אותך למקום טוב??


אולי כן ואולי לא. מי יודע. אם אני ארגיש שאני צריך יותר מאמץ אז אני אעשה את זה. לפחות אני מקווה שאלוקים ייתן לי את היכולת להבחין מתי אני על קצה הצוק, לפני הנפילה.
ואם זה לא יעבוד לי, אז אני אדע שצריך להוסיף עוד...

תגובה: הנני כאן לפני 1 שנה, 8 חודשים #143523

  • אבי0533
  • רצף ניקיון נוכחי: 335 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72
המשתוקק כתב on 09 אוג' 2022 06:11:

ומה דעת הספונסר והחברים הוותיקים?


הספונסר זורם איתי. והחברים הותיקים אוחזים בדעה שכל אחד יעשה מה שטוב לו.
אין קמצוץ של כפיה מכל סוג בקבוצות של SA

תגובה: הנני כאן לפני 1 שנה, 8 חודשים #143525

  • אבי0533
  • רצף ניקיון נוכחי: 335 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • הודעות: 72
המשתוקק כתב on 09 אוג' 2022 08:44:

טוב, זה לא מה ששמעתי עד עכשיו ממשתתפים וותיקים בתכנית, אבל אני לא יכול להתווכח איתך, סוף סוף אתה נמצא שם ואני לא....


תודה. 
כל אחד ומה שעובד לו. 

תגובה: הנני כאן לפני 1 שנה, 8 חודשים #143526

אבי0533 כתב on 09 אוג' 2022 08:42:

המשתוקק כתב on 09 אוג' 2022 06:11:

ומה דעת הספונסר והחברים הוותיקים?


הספונסר זורם איתי. והחברים הותיקים אוחזים בדעה שכל אחד יעשה מה שטוב לו.
אין קמצוץ של כפיה מכל סוג בקבוצות של SA


אכן אין כל קמצוץ של כפיה בקבוצות.
באופן אישי, מה שעובד לי וגם לספונסר שלי שנקי למעלה מעשור, זה להמשיך לעשות את הפעולות של החיבור באופן יומיומי, כמובן כל אחד לפי מה שעובד לו, וגם זה מאד אינדיבידואלי לכל אחד מה הפעולות שעוזרות ומחברות אותו. למשל, הספונסר שלי בין יתר הפעולות והקבוצות, הוא עולה לקבוצה טלפונית בשעה 9 בבוקר באופן יומיומי כבר למעלה מעשור.

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

תגובה: הנני כאן לפני 1 שנה, 3 חודשים #145032

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 1913 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 938
בעצתך תנחני כתב on 31 יולי 2022 23:02:

עם זאת, אני מאד לא רוצה לחזור לקבוצות. אני מרגיש שההקלה שהייתה לי מבחינה נפשית, כולל הקלה באובססיות, קרתה דווקא כשלא הייתי בתוכנית. פיתחתי נגדה הרבה אנטי. 
באיזשהוא אופן פרדוקסלי, הקבוצות דווקא העצימו לי את האובססיה. בו בעת, את הצעדים לא הצלחתי ליישם. כתבתי על כך בעבר.


גם אני לא הצלחתי להשתלב בקבוצות ולא מצאתי שם מזור או קבלה. גם לא חויתי ״נקיות״ יתרה אחרי שנכנסתי לקבוצות וניסיתי לעשות את התכנית.

על עצמי הבנתי שגם אם חשבתי שזו ה-תרופה וזה ההר שכולם רוצים להגיע אליו - אולי לא כך הדבר וזה כלי או תרופה לאנשים מסוימים אבל לא לכולם. גם לא בהכרח אנחנו סובלים מאותה מחלה (אגב טרמינולוגיה רווחת).

שמעתי מאיש מקצוע מסוים שאני לא היחיד, אז אולי תשמח לדעת שזה לא רק שנינו…

  • עמוד:
  • 1
  • 2
זמן ליצירת דף: 0.78 שניות

Are you sure?

כן