ברוכים הבאים, אורח

ההתמכרות שלי היא רעב רוחני
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: ההתמכרות שלי היא רעב רוחני 1520 צפיות

ההתמכרות שלי היא רעב רוחני לפני 11 שנים, 10 חודשים #11130

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
וואו, אני בטוח שרק למקרא הכותרת, יהיו רבים שיקפצו לשמים ויחשבו שאני משוגע. אוקיי, אולי אני באמת כזה, אבל במקרה שלי - ההתמכרות היא אכן רעב רוחני. אז איך לעזאזל מרעב רוחני מגיעים למקום שנמצא בקצה הכי רחוק מהרוחניות? בשביל זה ננסה להבין קודם מה הכוונה רעב רוחני ואז איך הגעתי לאן שהגעתי וממילא גם לראות את הכיוון של הדרך לצאת מהמצב ולהשביע את הרעב הזה.

ראשית כל, כאשר התחלתי את תהליך ההחלמה שלי (ה' יעזור שאשאר נקי כל יום - רק להיום), הבנתי שיש הבדל גדול בין "דת" ל"רוחניות". נכון שבמצב האידיאלי אז כל פעולה שקשורה לדת היא פעולה רוחנית, אבל למרבה הצער - זה לא המצב במקרה שלי. אני עושה הרבה פעולות שהם דתיות אבל ללא שום רוחניות. דהיינו שאני עושה את הפעולה בלי נשמה, וכמו שכבר היה כאן דיון על הנושא שבמקרים רבים אני מאמין בה' בגלל שאני דתי, במקום מה שצריך להיות הפוך שאני דתי בגלל שאני מאמין בה'. אז אני יכול להתפלל שלוש פעמים ביום אבל זה יהיה ענין טכני ללא נשמה ובמילא אין כאן שום רוחניות אלא רק מצווה דתית טכנית.

ואז הנשמה זועקת כי חסר לה מזון. בדיוק כפי שהגוף זועק כאשר חסר לו מזון, גם הנשמה זועקת, אבל אני לא שומע כי יש רעש חזק מידי ברקע. זה הרעש של הגוף שלא מפסיק לצעוק שהוא רוצה שאדאג לו, אז אני דואג לגוף ושוכח מהנשמה. זה כמו במקרה שפורצת אש בבית, ואני מתוך שינה שומע את האזעקה שמפריעה לי לישון אז אני מכבה את האעזקה... אבל בתכל'ס האש ממשיכה להשתולל גם אם הצלחתי לכבות את האזעקה, ובסוף זה יגיע גם לחדר השינה שלי ואז זה יכאב. אז במשך שנים אני דואג לגוף ומכבה את האזעקה שבתוכי, אבל זה לא באמת עוזר אלא רק נותן לי שקט תעשייתי, עד שהנשמה תקבל את שלה או לחילופין אצליח לסמם אותה כדי שתשתוק ותתן לי עוד קצת זמן בלי ההפרעה של הנשמה והאזעקה שמחרישה את האזניים שלי.

מידי פעם אני מתעורר כי הרעב הרוחני-נפשי לא נותן לי ברירה ואז יש לי שתי ברירות ואני מנסה את שתיהן לסירוגין. לפעמים אני מנסה לתת לנשמה את מה שהיא צריכה ואז אני מתחיל בהתקפה דתית שכוללת תפילות, לימוד, מקווה, מעשי חסד וכן הלאה. ולפעמים אני מחפש מקום שקט, מקום בו האזעקה לא תפעל ולא אצטרך להתמודד כל הזמן עם הרעב של הנשמה. אבל לצערי בכל דרך שאני הולך, אני מגיע בסוף אל התאווה. איך לעזאזל זה קורה? אכתוב רק איך זה קורה אצלי, אבל כל אדם הוא עולם מלא, ומה שנכון אצלי - לא בהכרח נכון אצל מישהו אחר.

כשאני בורח בדרך הראשונה, הנשמה נרגעת כי היא באמת מקבלת את מה שהיא צריכה. אין שום ספק בעולם שלימוד התורה הקדושה, בכל שיטה ודרך, הוא המזון שהנשמה כל כך רעבה אליו. אז אני יכול ללמוד חסידות או מוסר, כתבי הרב קוק או כל ספר תורני אחר, והרעב נרגע. אני הולך להתפלל, טובל במקווה והרעב עוזב אותי. לא רק שהוא עוזב אותי, אני מרגיש שבע ומלא, ואני נכנס ל"היי" רוחני אמיתי שהנשמה מרגישה כל כך טוב וכיף, שאני ממש לא מבין איך בכלל יכולתי לרצות להיות בתוך הזבל של התאווה למין. איכככסססס. אבל מה קורה כאשר אני מסיים את התפילה והלימוד וממשיך הלאה בחיים? מה קורה אם בוקר אחד לא הצלחתי לקום ופספסתי את ההתעלות הרוחנית שאני כל כך זקוק לה? אוי ואבוי במצב הזה כי אין לי שום כלים להתמודד עם הוואקום הרוחני שנוצר, והרעב רק גובר, כיון שלפני רגע היה לנשמה כל כך טוב, ופתאום חסר לה כל כך הרבה.

אז אני הולך לדרך השניה (ולפעמים אני בוחר בה מלכתחילה), ואני מחפש איך אני יכול להשתיק את האזעקה הרוחנית הזאת. בחיים עצמם הרעב לא נעלם לשום מקום וכבר נהיה לי כואב באוזן מהחור בראש של האזעקה, אז אני מחפש איזה מקלט עם קירות בטון עבים שבתוכו לא אשמע כלום. אפשר לשתות אלכוהול או לעשן סמים, אבל אז זה סתם בריחה (וחוץ מזה יותר קשה להיות מסומם וזה גם עולה כסף), ולכן אני מעדיף בריחה שהיא במהותה רוחנית. הקשר של בעל ואשתו הוא השתקפות של הקשר של יהודי עם בורא עולם. כל התאווה למין היא תאווה אלוקית שה' נתן לנו כדי שנעשה את הדבר הנעלה ביותר בחיים שלנו ונשתתף בעצמנו בבריאה. זה לא פשוט להיות שותפים עם הקב"ה, וברור שלשם כך הקב"ה יצר את התאווה הזאת ברמה הקדושה הגבוהה ביותר שיש, ולכן היא גם כל כך "נמוכה".

רק שבמקום להתחבר עם הקב"ה, אני משתמש בכלי הזה כדי להתנתק ולברוח. למרות זאת, במהותו, זהו כלי רוחני אלוקי שמדבר אל הנשמה. זה קצת מזכיר לי את נובל (שעל שמו הפרס נובל) שבכלל רצה ליצור דינמיט למרות שלום, ובטעות נהיה מכך חומר נפץ שהרג עשרות מליונים. אני לוקח את הכלי הכי עוצמתי שיש להתקשרות עם אלוקים, ומשתמש בו להתנתקות הכי עוצמתית שיש.

אז מה הפתרון? כמובן, פתרון רוחני. וכמו תמיד, גם זה כבר פוסט אחר לפעם אחרת.

ובנתיים, שימו לב אל הנשמה.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: ההתמכרות שלי היא רעב רוחני לפני 11 שנים, 10 חודשים #11191

  • moved
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 511
מה שאתה כותב זה בעצם מה שר' צדוק הכהן מלובלין כותב מספר פעמים.

ההנאה  מהתאווה והנאה שמקבלים תוך כדי לימוד תורה מתוך יגיעה הם מאותו שורש. וזה הכוונה בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין.

זה די קשה להבין את זה, אבל בהרגשה אני מרגיש את זה חזק מאוד, בדיוק כמו שאתה מתאר. בימים שאני מחובר לנשמה אין לי צורך בתאווה. בימים שאני מנותק מהנשמה אני נהיה רעב מאוד לתאווה.

אני רוצה להזכיר לך את הפוסט שלי על תיסכולים רוחניים. אני חושב שבימים של נתק רוחני הצורך בתאווה זה גם בריחה בגלל שאנחנו מרגישים שאנחנו חסרים משהוא. אדם שמעולם לא התנסה בחוויה וחיבור רוחניים לא ירגיש את החוסר שלהם ולא בהכרח יזדקק לתאווה. דווקא אנחנו שאנחנו רגילים במזון רוחני, כשהוא חסר לנו אנחנו מרגישים לא-יוצלחים, והתיסכול מהנתק הזה מעורר בנו צורך לברוח.

בעניין: ההתמכרות שלי היא רעב רוחני לפני 11 שנים, 10 חודשים #11193

  • שמואל
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • (דיל לשעבר) אלי תן לי שלווה, אומץ ותבונה
  • הודעות: 1221
זלמן,

לפני כמה זמן אמרת שזו לא תוכנית דתית, אלא תוכנית רוחנית !!!
והחוויה שאנו אמורים לחוות על מנת להחלים איננה חוויה דתית, אלא רוחנית.

אני מאמין שאת החוויה הרוחנית הזו משיגים באמצעות 12 הצעדים, אבל מה זה קשור בכלל ללימוד תורה??
אתה הסברת מצויין שמה שאני חווה בלימוד תורה, בקיום מצוות או אפילו בתפילת נעילה ביום כיפור זו אולי התרגשות או משהו כזה, אך זו בכלל לא חוייה רוחנית !!!

כשאני מרגיש צורך לברוח או איזה צורך להשתמש בתאווה, ישנם המון דברים אחרים (שלא קשורים לדת) שיעזרו לי לנטרל לעת עתה  את התאווה הרבה יותר מאשר לימוד תורה או תפילה !!!
וזה מזכיר לי שלפני כמה זמן אמרתי לאחד החברים בטלפון שגם כשהייתי בתוך כתלי הישיבה ולמדתי תורה כמה שעות רצוף, בכל זאת זה לא מנע ממני לעשות הפסקה וללכת ל"השתמש" ב"סם" האהוב והמוכר !!!

וודאי שההתמכרות שלי היא רעב רוחני, אך אני לא אשביע אותו בלימוד תורה גרידא, אני חייב לעבור חוויה רוחנית !!!
שלום, שמי שמואל ואני מכור לתאווה.
בס"ד גדולה אלוקים שומר אותי נקי היום כנגד כל הסיכויים כל יום רק להיום
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 10 חודשים על ידי .

בעניין: ההתמכרות שלי היא רעב רוחני לפני 11 שנים, 10 חודשים #11248

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
ברור לגמרי שהתכנית היא לא דתית אלא רוחנית, אבל הענין הוא שיש פעמים שהחיים הדתיים שלי כן מילאו באופן זמני את הרעב הרוחני, אבל זה פשוט לא החזיק מעמד.

העובדה שמדובר בתכנית רוחנית לא אומרת שאסור לנו לדבר על הדת, הן בדברים שהיא חשובה לנו מכל, והן בנקודות בהן אנחנו לא היינו מספיק בריאים ושפויים לקבל אותה כמו שצריך ולהשתמש בה כדי להתקרב לה'.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: ההתמכרות שלי היא רעב רוחני לפני 11 שנים, 10 חודשים #11317

  • שלמה די דיינו
  • רצף ניקיון נוכחי: 255 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 531
זלמן!
אכן כל חיי ניסיתי לפתור את מחלתי בדרכים המוכרות, התפללתי! התגברתי! מילאתי את ימי ברוחניות תורה ועבודת ה'! וכן תמיד חזרתי איך שהוא לתאווה!
תמיד הרגשתי פער עצום מחד רוחניות גבוהה! מאידך גשמיות נמוכה (בלשון המעטה...)
ופתאום ה' מגלה לי "דרך עוקפת"! עזוב את התורה! את העבודת ה'! בוא לבית חולים תעבור תהליך החלמה ואז תוכל לשוב לתורה ועבודת ה' בריאה!
ובינתיים???
מה יהיה עם התורה? מתי ארגיש שוב עובד ה' אמיתי?
מה שאמרתי לעצמי עד כה, הוא שתהליך ההחלמה עם התורה הוא קשר ספיראלי! ביחד עם ההחלמה אעסוק בתורה ועבודת ה'!
אבל מה שאני מרגיש זה שההחלמה באה לגמרי על חשבון התורה!
אני עסוק ברוחניות ולא בנשמה!
אני נמצא בבית החולים, יצאתי מבית המדרש!
האם זה תקין? האם כך אמורה להיות הדרך? האם כך גם אתם מרגישים???

בעניין: ההתמכרות שלי היא רעב רוחני לפני 11 שנים, 10 חודשים #11321

לפי דעתי, הקשר שלנו עם בורא עולם, הקשר שחסר להרבה אנשים גם הלא מכורים שקיימים, הוא חשוב לאין ערוך וזה בעצם מה שהשם מבקש מאתנו.
אתמול קראתי הקדמה על פרקי אבות בהוצאת הרב קהתי, ששם הוא הביא הסתכלות ממש מדהימה על החיים שלנו והעולם בכלל.
הרי, אנחנו בני ישראל העם הקדוש, מקודשים עוד מלפני ששת ימי בראשית, כך שדבר ראשון שעלינו לזכור הוא שאנחנו טהורים ואי אפשר לשנות את זה.
לאחר מכן, השם ברא את העולם, והשתית בו חיים וצבע, ותכנן שהעולם יתנהג על פי השכל הישר ועל פי המידות הטובות הנמצאות באדם ובבריאה.
ורק בסוף הוא הביא את התורה לעם ישראל, שדרכה יגלו את האור האלוקי ויחשפו את הקודש אל העולם החיצוני.
משמע, שיש הדרגה בעבודה של האדם את השם, קודם כל עליו תמיד לזכור שהוא תמיד טהור וקדוש לא משנה מה יהיו מעשיו,
לאחר מכן, עליו להתנהג במידות טובות ודרך ארץ, אזי אומר, שהאדם צריך להיות להיות ללא כעסים, ללא טינות, ללא מריבות, וללא סכסוכים. בדיוק הדברים שאנחנו עובדים עליהם כאן בפורום בתהליך ההחלמה, ורק לאחר מכן אנחנו מסוגלים לקבל ולקלוט את התורה בקרבנו.

אז, קודם נתקן את מעשינו ודרכנו, מידותינו ומאווינו, ואז נזכה שהתורה תאיר את דרכנו.

ושוב, השיחה עם הקב"ה היא חשובה לאין ערוך, כך היו אבותינו מתפללים ולומדים את עבודת הבורא, על ידי קשר מוחשי. אז לא הייתה תפילה מסודרת אלא כל אדם היה מתפלל ממה שבוקע מתוך ליבו. וזאת עלינו תמיד לזכור, שאת הדברים שמציקים לנו, שמפריעים עלינו, הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא לדבר על זה עם בורא עולם, להכניס אותו לתוך עולמנו, ולבקש ממנו את הכח להחלים ולהמשיך בדרך.

נ.ב. היום כבר הבנתי, שאת הגישה הנכונה שצריך ליישם כשניגשים ללימוד התורה, הוא באהבה ובשמחה, ברצון ובחדווה, ולא מתוך פחד ואיום.
לכן עלינו תמיד לשמור על חיוך פנימי וחיצוני כדי שזה ייתן לנו את הכח להתחיל להניע בתוכנו את הגלגלים...

אהבתי אתכם, אמר השם, ואני גם אוהב אתכם... באמת. :-* :-*
הריני מאמין, שביכולתי לשנות את מסלולי החשיבה שנחקקו בתודעתי ברבות השנים, לשנות הרגלים רעים ולשבור את הטבע של עצמי.
אמונה זו נובעת מסיבה אחת פשוטה, אלוקים נתן לכל בני האדם וגם לי כוח לשנות דברים בטבע, ובזכות האמונה החזקה והתקיפה בבורא עולם, כל אדם באשר הוא אדם יכול לשנות דברים בטבע. זאת אמונתי.

בעניין: ההתמכרות שלי היא רעב רוחני לפני 11 שנים, 10 חודשים #11347

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
מצטרף לכל מילה של משוש היקר.

כאשר אדם נפצע בתאונת דרכים ל"ע, הוא קודם כל צריך ללכת לבית חולים, למרות שבאותה תקופה הוא לא מתפלל במנין וגם מפסיד שיעורי תורה.

אבל אצלי זה הרבה יותר חזק. השאלה היא מה אני מעדיף: ללכת לשיעור תורה ומשם לבית בושת, או ללכת לקבוצת תמיכה על חשבון השיעור?

התשובה שלי די ברורה.

אגב, מהנסיון של החברים שנמצאים יותר זמן ממני בהחלמה, הם כולם מספרים שאחר כך הם התחזקו מאוד גם בשמירת תורה ומצוות, ולא רק בחלק הרוחני. עוד לא זכיתי מספיק.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: ההתמכרות שלי היא רעב רוחני לפני 11 שנים, 10 חודשים #11452

  • שמואל
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • (דיל לשעבר) אלי תן לי שלווה, אומץ ותבונה
  • הודעות: 1221
זלמן יקירי,

קודם כל ברכותי לרגל שינוי השם.
אני מקווה שאכן השם החדש ייתן לכולנו כוחות גדולים יותר להיכנע.

אכן אני מעטתי את ביקורי בפורום לאחרונה.
הסיבה לכך לא קשורה בכלל לרמת השימוש שלי בפורום, אלא שכרגע יש לי סדר עדיפויות שונה ממקודם.

לגבי עניין הדתיות מול הרוחניות,
כוונתי היתה שהדתיות בהחלט חשובה.
החשיבות העצומה של הדתיות היא בכך שלאנשים לא מכורים היא מנוף עצום לרוחניות !!!
לצערי, אני חולה וכתוצאה מכך הדתיות לבדה לא מסוגלת להזיז כלום ברוחניות שלי.

אך, הפלא ופלא מרגע שהתחלתי בתוכנית הרוחנית הזו (12 הצעדים) הדתיות מתחילה (בעזרה רבה מהתוכנית) להזיז משהו ברוחניות שלי.
אני מרגיש הרבה יותר מחובר לקב"ה בתפילות ובלימוד והכל בזכות העבודה האמיתית על 12 הצעדים !!!
שלום, שמי שמואל ואני מכור לתאווה.
בס"ד גדולה אלוקים שומר אותי נקי היום כנגד כל הסיכויים כל יום רק להיום

תגובה: בעניין: ההתמכרות שלי היא רעב רוחני לפני 3 שנים, 3 חודשים #132072

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 244 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2076
ההתמכרות שלי היא רעב רוחני

מזדהה עם הכותרת אש......

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.54 שניות

Are you sure?

כן