מי לעזאזל דיבר על נידוי לתנ"ך חס ושלום?

שלום סוד!
לפי מה שאתה אומר, ואני די מאמין לזה.. יוצא שההתמכרות שלי היא בעצם "ואני אקשה את ליבו"
פעם, כשהייתה לי הזדמנות ויכולתי לבחור להפסיק, בחרתי לא להפסיק.
(גם אני גזרתי להשליך ילודים לנהר...)
עכשיו אני כבר לא יכול להפסיק...
העולם מתמוטט מולי ואני אהבל
אין לי שום כבוד, כבר יותר מ-3,300 שנה מזכירים אותי לגנאי, צוחקים עלי ילדים טהורים וזכים, נשמות טהורות!

רק כניעה מוחלטת יכולה באמת לעזור
השאלה איך נכנעים באמת בלי "אני"?
איך זוכים שפרעה ילך ונצא ממצרים??????????

השתתפתי בקבוצות אבל ביומיים האחרונים נגמרה לי החבילה (ואין לי כסף בלשון המעטה, גם לא כ. אשראי ולא שום קומבינות)
אז אני מבקש סליחה שאני פורק בפורום.
עדיין אני מרגיש כאן כמו ילד קטן שנדחף לשיחת מבוגרים...

שה' יעזור ויציל ויכניע אותי לגמרי לגמרי לגמרי אמן ואמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תסלח לי סוד אך כנראה שלא הבנתי את תגובתך.

כשכתבת


הבנתי, בטעות שהיום אעדיף לסגור את הגמ' וללמוד "במקום" את הספרים הגדולים והלבנים.

תוך כדי כתיבת תגובה זו הגעתי לשורה האחרונה שלך שם כתבת
(הדגשתי את השורה להדגיש מה פיספסתי פעם ראשונה) הדברים הובנו והושבו על כנם.

בתחילה נמנעתי מלהגיב, הפוסט הזה נכתב לפני הצטרפותי לפרום, השיח כאן השתנה ב"ה מאז. אך כשראיתי להיכן הדברים כאן מגיעים התחזקה אצלי התחושה שכדאי לכתוב את נסיוני ומה שקיבלתי מהספונסר שלי, אני מכיר בכך שיש דעות אחרות, הנני תפילה ותקווה שמילותי יועילו.

בראשי פרקים: אני לא פרעה, ובשבילי הוא לא מכור, מילדות גודלתי באמונה מוחלטת שהוא רע. רשע. כפוי טובה. 'ששכח' את יוסף והדור ההוא. מי שרחץ בדמם של ילדים קטנים ושם אותם כלבנים בקירות המחסנים שהכריח לבנות סתם. היתה לו הבחירה וכעונש היא נשללה ממנו. הוא לא ניסה 'להיגמל'.

וביחס אלי - לא ידעתי מה אני עושה בפעם הראשונה ששיזל"תי, נלכדתי עוד לפני שידעתי שאני לכוד, לפני שנודע לי שמלאכי חבלה מלאי עיניים יהרגו אותי בלי סוף פעמים. ממש כמו אדם שיש לו אלרגיה לבטונים והוא כמעט מת בפעם הראשונה שאכל מהם. ואז הוא שוב אכל משהו בלי לדעת שיש לו את האלרגיה או שהמאכל מכיל עקבות של בוטנים כי הוא לא יודע קרוא וכתוב.

הספונסר שלי הנחה אותי לחדול מלחפש במקורותינו הוכחות לכך שחטא הוצאת זרע לבטלה זו מחלה. כי מהנסיון שלו הדבר מפריע להחלמה. כמו שלא תחפש בגמרא את תהליך הכנת 'הסטנד' לקראת צינתור. זו גם הסיבה שלא כדאי לגשת לרב, גילוי נאות, אני כן ניגשתי לרב שלי - הוא היה נבון מספיק להפנות אותי בחזרה לאיש המקצוע.

ולכן, כל מה שקשור בצעד הראשון - הקבלה שלי שאני חולה, חולה, חולה. אסגור את הגמרא - חומש - משנה ברורה - שו"ע -  לגביו. כי זו לא הכתובת. הדבר רק יבלבל אותי וירחיק אותי מה'. זו עובדה. אצל ספונסרי, אצלי ואצל חברי ומכרי.

כל שאר הצעדים - שאמורים לחבר ביני לבין בוראי - מה שלא קשור לקבלת האובססיה שלי כמחלה - חפשתי ומצאתי, בחסדיו הגדולים של אבאל'ה שלי. אמשיך לחפש ובס"ד אמצא. עבורי זו יהדות במיטבה.

בהחלמה.

תודה רבה על הדברים.

באופן אישי גדלתי במקום שבו יש יותר מזווית אחת לכל דבר, ולא תמיד מה שנראה בפשט זאת המציאות, ויכול להיות גם הפוך מכך. זאת הסיבה שבגללה באופן עקרוני אני יכול להתחבר לחלקים בסיפור, מבלי לקחת ללב חלקים אחרים. יחד עם כך, במבחן התוצאה (האישי שלי) אני מפסיד יותר מאשר מה שאני מרוויח.

עדיף לי להוציא את כל הנושא הזה לחלוטין מדיון בהקשר דתי, וזה עובד עבורי הרבה יותר טוב מאשר נסיונות (גם אם מוצלחים) להפריד בין הדברים ולמצוא את עצמי במקורות עליהם גדלתי.

בלי קשר לוויכוח,

שמעתי משהו שנוגע לבחירה של פרעה.

"והכבדתי את לב פרעה"
מתרגם האונקלוס:  אֲרֵי אֲנָא יַקָרִית יָת לִבֵּהּ.
ובדומה התרגום יהונתן:  אֲנָא יַקִּירִית יִצְרָא דְלִבֵּיהּ

הקב"ה נתן לפרעה את התחושה שהכל תלוי בו, שהרי משה עם כל המכות שהוא מנחית על מצריים חוזר ומבקש שפרעה ישלח את בני ישראל.  וזהו "כי אני הכבדתי" נתתי לו כבוד וזה גרם לו [פגם אופי?] לסרב לשלח את בני-ישראל.

תודה אסירתודה!
אתמול כשכתבתי את הדברים הרגשתי רע, לא שיש לי בעיה עם זה (אני כבר רגיל...)
לשמחתי ה' זיכה אותי לקבל בשלב מסויים בחיים את העובדה שאני רוצה את קירבתו גם אם אצטרך לוותר על דברים כמו בריאות וכו'.
היום אני מבין שהייתי צריך יותר הדרכה בעניין... עשיתי המון שטויות.

תודה שלפחות הרחקת ממני את ההתמודדות עם איך אני מפסיק להיות פרעה...
העיקר נראה לי בסופו של דבר זה להתקדם ולהתחזק, איך אומרים: "אל תהיה צודק, תהיה חכם"?
משהו כזה.

תודה בעצם לכולם, כנראה שיש תובנות שזו הדרך היחידה להגיע אליהם.

תודה אסירות. ממש הסבר מפורט ומבורך.

אהבתי!!!

מקפיץ