ברוכים הבאים, אורח

תם הטקס
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: תם הטקס 1527 צפיות

תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92293

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
למעט בודדים יוצאים מהכלל, כמעט כל חבר חדש שפוגש בהחלמה שואל די מהר - "מי אומר שאני מכור", אולי אני סתם רשע וחולה? למרות שנכתב רבות על ההבדלים שבין החוטאים לחולים, נדמה שתמיד יהא מה להוסיף. בזמן האחרון שוחחתי עם כמה חברים חדשים שהחזירו אותי אל ההתלבטות הזו. תאמינו או לא, למרות שהייתי שקוע ראשי ורובי בתוך תאווה, גם לי לקח זמן לקבל את פעולותיי כמחלה.

גם כשקלטתי בכמה תאווה השתמשתי, לא תייגתי אותי כמכור. נטיתי לחשוב שלמרות שאני 'בקצה העליון של הסקאלה', פעולותיי הן בתוך הנורמה... (בשיא הרצינות, מצאתי אנשי מקצוע שתמכו בי). השינוי המהותי בעמדתי היה כשעמדתי מול מה שקיבלתי מהתאווה (חום, כוח, ערך, משמעות, שלווה, שקט, ועוד), והבנתי שחלק גדול מהשימושים שלי לא היה בכלל משהו פיזי. אלו היו "חוויות" מממד אחר לגמרי – חוויות מנטליות. הסדקים התרחבו.

הסטמפל'ה (חותמת) הסופית למחלה שלי הגיעה כשהתיישבתי לרשום על הדף את ההיסטוריה שלי, מה קרה לי מול התאווה. כתבתי על דף הכול. מהזיכרון התאווני הראשון ועד זה שבעקבותיו חיפשתי פיתרון, בחנתי את דפוסי השימוש שלי ושיתפתי בהן אדם חיצוני. רק אז יכולתי לזהות בתוך שטף הפעולות את טביעת האצבע הייחודית של ההתמכרות לתאווה. מה שלימים כונה על ידי כ 'הטקס'. ולא, אני לא מתכוון לכפייתיות הטקסית המצויה בהפרעת הטרדנות הכפייתית (OCD), המחייבת סדר מסוים, ספציפי וייחודי לפעולות קבועות המהווה בעצם בריחה מ... אני מדבר על חיבור אל... 

זה המקום לכתוב שמטבע הדברים המשך המאמר הזה יהיה בוטה מהרגיל. אני לא מחדש כאן כלום, מי שמכיר אותי ואת הסיפור שלי שמע את הדברים ממני לא אחת, הפעם ריכזתי את הדברים. השתדלתי לעדן ככל האפשר את הניסוח, אבל, עדיין, זו מחלה בעלת ריח רע. נא לא להסס, ניתן לדלג על הדברים הבאים.

'ובחזרה אל הטקס'. עבורי הוא היה כל "המסביב". לא יכולתי להיזכר בפעם אחת שאוננתי סתם. מהרגע הראשון לא אוננתי סתם. תמיד, אבל ממש תמיד, נזקקתי לדמות מוחשית אליה נשאתי את עיניי. לאמצעי עזר. ולא, לא בשביל להשיג עוררות מינית, אלא כדי לקבל חיבור רגשי - רוחני. השינוי הפיזי שהתרחש בגופי בזמן שהתבוננתי בתאווה ריגש אותי מאוד, אך באותה המידה הוא גם הבהיל והפחיד אותי. טרם ידעתי מהו העוון המר, מהי הוצאת זרע לבטלה, ובטח שלא ידעתי לקרוא לפעולה הזו אוננות וכבר היה לי קשר רגשי (!) ונפשי (!) עמוק ביותר עם... 

מיד "כשנפגשנו" התחברנו. יחסי האהבה השנאה עם פריט הלבוש של מושא התאווה שלי היו לא שפויים. רציתי בו בכל מאודי. הוא היה הדבר היקר לי ביותר. אבל רגע אחרי השימוש, לא יכולתי לסבול אותו, העפתי אותו לוואדי החשוך... ואז, הייתי חייב לקחת אותו משם. חשתי שבנפשי הדבר. לא יכולתי בלעדיו, ואחרי שהגעתי למסקנה שגם הוא לא יכול בלעדי... לקחתי אותו. לא התחשבתי בשעת הלילה המאוחרת ויללות התנים, ורועד מהתרגשות ופחד להיתפס על ידי מנהל הפנימיה, מהחושך והחיות והשד יודע מה, ירדתי לוואדי, מצאתי אותו, השתמשתי בו ואיתו עוד פעם, ואז העפתי אותו שוב. ולקחתי אותו שוב. ו... עד שלצערי מרוב שימוש הוא יצא מכלל שימוש...

ואז הגיעו התמונות. גם אליהן נקשרתי. תמיד תרתי אחרי תמונה מועדפת. ואם לא מצאתי, בדיוק את שאהבה נפשי המתנתי. לא הסכמתי 'להתפשר'.. שעות חיפשתי אחרי הגיל המתאים, הצבע הנכון, התנוחה המסוימת... בזבזתי לילות וימים בחיפושים שלי. אוהו, כמה השקעתי במציאת הדמות הספציפית אליה ערגתי כל היום והלילה. וכשמצאתי את משוש חיי, הדמות שהתאימה לחיפושיי, עטתי עליה כמוצא שלל רב. שמרתי אותה וחיפשתי עוד ועוד דמיות הדומות לה. אל תזלזלו, אני בחור רציני עקשן והחלטי. גם אם החיפוש ארך זמן רב בסופו של יום הצלחתי... לא משנה כמה ראיתי וראיתי המון, תמיד חיפשתי אחרי "החיבור המסוים והספציפי" שדווקא בו הגעתי לסיפוק. 

כמובן שגם מהחומר הזה נפטרתי כמעט תמיד מיד, עד שהתחרטתי ואצתי אל הצפרדע... תארו לכם את התחושה הזוועתית של אובססיה המכריחה נער מתבגר לנבור בפח הזבל השכונתי לשלוף חוברת פורנו ספוגה במיצים מבחילים... (בסוף, התייאשתי. לא זרקתי יותר "חומר" לאחר השימוש, היה לי ברור שאוטוטו אשוב ואנבור). אחסוך מכם את תיאור 'הטיקסי' של השימוש עצמו... (כן, כן, היו לי אזורי שימוש מועדפים), אני מניח שכל אחד יכול להוסיף משלו ביחס למיקום, לעזרים, לקולות, הריחות והמחשבות. 

ואם חשבתם שבמעבר למגע אנושי חי השתנו כללי הטקס, אינכם אלא טועים. ההפך, הם "שודרגו". מבלי לתת רעיונות לאף אחד, אכתוב שגם שם המרדף אחרי הדמות הטוטאלית, והצורך בהינדוס הסיטואציה לרגע האופטימלי, הוביל לכל מיני מצבים מבישים ומביכים שבקלות יכלו להסתיים במצב שבו לא הייתי יכול לכתוב לכם את המאמר הזה והמבין יבין... 
וכשכתבתי את הצעד הראשון שלי (הנדבך עליו בנויים 12 הצעדים - ההודאה בחוסר האונים), ועקבתי אחרי דפוס השימוש שלי, שמתי לב שכשנאלצתי להסתדר בלי "הטקס", כשמסיבה זו או אחרת לא התאפשר לי לארגן את כל "המסביב" - סבלתי יותר. השתמשתי כי הייתי חייב, אבל זה לא היה זה. לא הרגשתי את ההקלה שבדרך כלל באה בעקבות השימוש, והעיקר היה חסר לי מהספר, הסכמתי לומר על עצמי שאני מכור.

"תם הטקס"..
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן
נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 8 חודשים על ידי אסירותודה.

תגובה: תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92295

  • החסוי
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • התאווה והבריחה השתלטו על חיי. אני רוצה לחיות!
  • הודעות: 318
וואו. מאוד התחברתי. הטקסיות.. התבטא מאוד באופי השימושים שלי..
-על ידי שאני מתבונן איך אבדה לי השליטה על חיי אני מבין שאני חסר אונים
-אני אלרגי לתאווה. למעשה אני כל כך חלש ושברירי שמבט אחד, מחשבה אחת, יכולים להרוג אותי
-"עבוד את את הצעדים כאילו הכל תלוי בך. התפלל כאילו הכל תלוי באלוהים."

תגובה: תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92299

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 1913 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 938

ממש ממש יפה.
תודה רבה!

תגובה: תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92300

גם אני חשבתי שמכור הוא מחוסר הכרה בזמן שימוש.
והרי אני בהכרה מלאה בזמן שימוש.
מה שאומר שאני בטח לא מכור.
איך שתיקרא לזה, בלי כוח עליון אני אבוד.
תודה

אין שום דבר בעולם שיכול לגרום לקב"ה לאהוב אותי פחות

תגובה: תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92347

  • Rondo
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1012
היי אסירותקיבלתי את המייל היומי שאני בדרך כלל גם לא קוראהיום קראתי -נפעמתי מהיכולת של הכותב לתאר את מהשעברתי כל חיי ובמיוחד בשנתיים האחרונותנכנסתי לפורום וראיתי שאתה הוא הכותבאיך שכחתי !!!אני נקי כבר 7 שבועות זה הפרק זמן לדעתי הארוך בחייגם שהייתי בפורום לא הצלחתי מעבר לזהאני מתמודד עם זה לבד בינתייםקיבלתי כפה רצינית לפני חודשיים בהקשר לשימוש שליוהבושה וסערת הרגשות שהיתה מלווה עם זהנותנת לי כוח להחזיקבשורות טובותאתה כותב מדהים

תגובה: תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92350

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448

וואו. אחשלי, לזה לא ציפיתי. נחה עליי אתמול המוזה. ולחשוב שאתה לא קורא מיליון שנה כלום ומשום מקום פתחת את המייל.. וואו. לפני ראש השנה ניסיתי להתקשר אליך.. שלוש שנים מאז נפגשנו.. כל חופש הילדים שואלים עליך.. רוצים עוד קצת ג'קוזי.. בא להם בן & ג'ריס...

יש מי שמנהל ת'עניינים. אה? תם הטקס אחי.

חיבוק גדול. 

מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92358

  • מוטי ראוי
  • רצף ניקיון נוכחי: 100 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • חי ומרגיש בזכות אלוקים ובאמצעות שמור עיניך וחברים
  • הודעות: 1095

אכן
"הטקס והטוהר לחי עולמים"

חבר שמור עיניך,
ובחסדי ה' ולא בכוחי נקי מט"ז שבט תשע"ב, 09/02/2012,
והנני אסיר תודה על כך, ומתפלל לשפיות גם היום.

תגובה: תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92364

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 1913 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 938

לפעמים זה מפחיד אותי כשנכנסות בי השאלות הידועות האלה, ההרגשה ש"תכלס, אני לא כזה מכור...". זה מפחיד אותי כי אני פתאום חושב שרגע, אולי זה הכחשה ואני אקלוט את זה רק אח"כ? אולי אני בכ"ז במצב יותר גרוע ועכשיו עם המחשבות האלה זה בכלל אסון?
אבל עם הפוסט הזה משהו נרגע אצלי קצת. הידיעה שההוא שנקי 10 שנים גם היה איפשהו באותו מקום רגשי וחווה אותו דבר נותנת לי תחושה שגם אם אני טועה נכון לעכשיו - עדיין, אני לא היחיד שעבר את זה  ויש דרך חזור ויש תקווה.

נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 8 חודשים על ידי אהבת חסד.

תגובה: תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92369

  • שי מחלים
  • רצף ניקיון נוכחי: 15 ימים
  • מנותק
  • חבר ותיק
  • רק להיום
  • הודעות: 77

אשריך,
מאוד חיברת אותי
כמעט תמיד כשאני שומע\קורא חלוקה כזאת של חוסר שפיות ואיבוד שליטה טוטאלי אני נבהל מכמה נמוך אפשר להגיע ולא מבין למה אני שומע\קורא דברים כאלה, אבל מהר מאוד אני מרגיש הזדהות ונזכר, כן גם אני הייתי שם ולפעמים גם במקומות יותר גרועים - אוי, הטקסים האלה שבהם אני מדמיין את העולם ונסחף על כנפי הפנטזיה - לא רוצה לחזור לשם, רק להיום.
תודה רבה.

רק להיום!

תגובה: תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92376

  • r121

אח יקר..הרבה מאוד מכורים סובלים מהפרעה טורדנית כפייתית, מסיבות אלה ואחרות הם לא אובחנו נכון או שפשוט מסרבים לקבל את העובדה שיש להם בעיה רפואית אמיתית שמצריכה גם טיפול תרופתי או קוגנטיבי התנהגותי. לחלקנו עולה השיקול של הכסף ואז אנו מעדיפים להתמקד רק בשמור עיניך או sa. שמור עיניך הוא הבית האמיתי והראשון שלי במחלה הזאת,אומנם אני עדיין נופל אבל עברתי ועובר שינויים רבים בחיי. עד שלא הגעתי לשמור עיניך ופגשתי את מוישל'ה המלאך, חשבתי שאני סתם צעיר חילוני שאוהב מין והרבה. אחרי שהגעתי לפה ואז לסקסוהוליסטים אנונימיים, הפנמתי עמוק בתוכי שיש לי מחלה רוחנית שתשאר איתי עד יומי האחרון. אני צריך בכל רגע מחדש למסור את חיי בידי אלוהים אוהב שיעזור לי וירחם עליי. אני לבדי לא מסוגל לעשות זאת. אני חולה מין!!!!!!! אבל בזכות החברים, הטיפול התרופתי ובורא עולם שמנהל הכל מקרוב, יש לי תקווה... אני יודע שמגיע לי לחיות חיים של פיכחון ושמחה אמיתית, שמחה שאינה תלויה בדברים החיצוניים שיש לי. ולמען האמת אני מאודד מאוד חומרי, מכיוון שעמוק בנשמתי יש חור שחור גדול שנוצר עוד בילדות. אני מנסה לכסות על החור הזה דרך קניות ובזבוזים בלתי פוסקים. אלוהים, אני כולי שלך על הטוב והפחות טוב שבי, אני מתפלל אליך אבא תעזור לי!! לבדי איני יכול!!! אתה הוא בעל הכוחות והניסים, אני מאוד אוהב אותך בורא עולם, מודה לך על כל הטוב והשפע שיש לי בחיים, אפשר לומר שהעובדה שאני כאן, חי ונושם, לא מובנת מאליה..כל עוד אני נושם..אני יכול לשפר ולהתקדם בעזרתך!!@ אין ייאוש ודווקא כאשר קשה לי מאוד כמו עכשיו, אני יודע שאתה אלוהים עוזר לי להתקדם ואוחז בי מאחור שלא אפול... תודה לך בוראי על כל נשימה ונשימה,תודה על ההתמכרות בזכותה למדתי להכיר אותך מחדש!!! בורא עולם אני אוהב אותך מאוד!!!!

תגובה: תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92817

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448

אשריך. לא מובן מאליו שהגעת. שהתחברת. שנשארת. חשוב להדגיש שלמרות שלכל מכור יש אובססיה מינית, היא לא דומה בכלל לכפייתיות של הסובלים ההפרעה הטורדנית (OCD). להבדיל ממכורים לתאווה, בעלי ההפרעה הטורדנית יכולים לקבל תמיכה בתוכנית, אך בעייתם לא תיפטר ללא מענה תרופתי.  

בהחלמה.
חיבוק.

מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: תם הטקס לפני 7 שנים, 8 חודשים #92829

  • aristo
  • רצף ניקיון נוכחי: 2 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 865

אסירותודה על הפוסט! 

שיעשע אותי הדיבור על בחירת התמונה המועדפת, להבנתי בחיים לא סיימתי סרט של יותר מ5 דקות מההתחלה ועד הסוף. בדר"כ ,רואה,מריץ,מחליט שזה לא מספיק טוב ועובר לעוד 20 נוספים. אובססיבי... 


שמח שאני פה לראות שאני לא היחידי בעסק ומבקש מה' שיחבר אותי לסיפורים המוצלחים. 

תגובה: תם הטקס לפני 2 שנים, 4 חודשים #140549

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 222 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2069
מקפיץ
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.67 שניות

Are you sure?

כן