ברוכים הבאים, אורח

למה כל כך קשה לוותר?
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: למה כל כך קשה לוותר? 1335 צפיות

למה כל כך קשה לוותר? לפני 8 שנים, 4 חודשים #79254

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
בעודי מתלבט על איזה נושא לכתוב, עצרתי להכין לעצמי כוס קפה, וחרף ההחלטה התקיפה שקיבלתי רק אתמול בלילה במוצאי שבת על כך שהשבוע אדאג להפחית מכמות הסוכר והעוגות, לא עמדתי בפיתוי ושוב העמסתי לעצמי מכל טוב. בניסיון אחרון למנוע את המעידה ניסיתי להזכיר לעצמי עד כמה ארגיש טוב בהמשך באם אוותר על כפית הסוכר הנוספת, אבל לא היה לכך סיכוי אמיתי, כאשר הפיתוי היה כאן ועכשיו, ואילו התוצאות נראו רחוקות ומעורפלות. כאשר התיישבתי מול המחשב עם כמות הקלוריות הכפולה, ידעתי על מה אכתוב.

כי הסיפור שלי מול העוגיה, הוא בגדול אותו סיפור שהיה לי מול הפורנו והתאווה. בשכל אני יודע היטב את כל החסרונות, אני מבין שלא כדאי לי, אבל בפועל ברגע האמת - אני חוזר שוב ושוב על אותה טעות. לא משנה כמה פעמים הבטחתי לעצמי שזאת הפעם האחרונה, ולא משנה עד כמה כאבה לי הנפילה האחרונה, תמיד כשמגיעה הפעם הבאה - אני לא לומד מהטעויות של עצמי ועושה את אותו דבר שוב ושוב.

אחת הסיבות לכך (אך בודאי לא הסיבה היחידה) היא שאנחנו חיים בעולם שבו דחיית סיפוקים הוא מושג שכמעט לא קיים, ובמקום זה הכל הופך יותר ויותר ל"כאן ועכשיו". לא לחינם יותר ויותר מערכות עוברות מדגש על יעילות לדגש על נוחות ומהירות, גם במחיר עלות וחוסר יעילות. למשל המכוניות שאנחנו נוהגים בהן, רבות מהן היו עד לא מזמן מכוניות הילוכים שנתנו ביצועים משופרים, אבל במהירות החלפנו אותם במכוניות אוטומטיות שיצריכו מינימום השקעה במקסימום נוחות, ולעזאזל כל השאר. אז נכון שהעולם הופך להיות יותר ויותר נוח, אבל המחיר הוא שאנחנו מתרגלים לכך שהכל צריך להגיע עכשיו, ולא יודעים ולא מסוגלים לוותר על משהו עכשיו כדי לקבל תמורה גדולה יותר בעתיד.

וזה נכון בעיקר כאשר אנחנו מרגישים ריקנות פנימית, והתחושה הזאת כל כך קשה עד שאנחנו מוכנים לעשות הכל כדי להימנע ממנה, ולא משנה מה יהיה המחיר שלה. ובנקודה הזאת אין הבדל בין סמים לבין תאווה, וגם השימוש שלנו בפורנו הוא בעצם "סם הבחירה" שלנו. הרי מה שגורם לאדם להשתמש בסמים למרות המחיר הגבוה שהוא יצטרך לשלם על זה, זאת התחושה שהוא נמצא במצב כל כך רע שהוא מוכן להרוג כדי להרגיש יותר טוב כעת, ולא אכפת לו מה יבוא אחר כך, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים כשאנחנו גולשים לפורנו או לאוננות או למה שזה לא יהיה.

רע לי עכשיו. אני רוצה פיתרון עכשיו. מה יהיה אחר כך? לא מעניין אותי. זאת התמצית של הסיפור שלנו.

לכן אחד הדברים שאנחנו לומדים בהחלמה הוא להתמודד עם ריקנות, להתמודד עם בדידות, להתמודד עם רגשות של כישלון ואכזבה ודחיה ושאר הדברים ששולחים אותנו ישירות להשתמש בתאווה. לפעמים אנחנו מצליחים להתמודד עם הרגשות האלו, אבל לפעמים מה שאנחנו לומדים הוא לא "להתמודד" אלא פשוט לחיות עם הרגשות האלו. ללמוד לחיות עם הרגשות האלו, לחיות עם הריקנות, לחיות עם הכאב, ולמרות זאת לא לברוח אל הפיתרון שלנו. בספר הלבן (ספר הבסיס לתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות) הדברים מתוארים בכך שבעבר חשבנו שאנחנו נמות אם לא נשתמש בתאווה, וכעת אנחנו אומרים שאנחנו מעדיפים למות - העיקר לא להשתמש בתאווה, ואז אנחנו מגלים שאנחנו לא מתים.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תגובה: למה כל כך קשה לוותר? לפני 8 שנים, 4 חודשים #79283

  • tc
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1252
״לפעמים אנחנו מצליחים להתמודד עם הרגשות האלו אבל לפעמים מה שאנחנו לומדים הוא לא ״להתמודד״ אלא פשוט לחיות עם הרגשות האלו לחיות עם הריקנות לחיות עם הכאב ולמרות זאת לא לברוח אל הפיתרון שלנו״

זוהי נקודה מעניינת אולי דורשת התבוננות לפעמים נדמה ששתי הגישות האלו מנוגדות בזרם הנפשי שלהם כשאנחנו מנסים להתמודד אנחנו על גל כזה שאם לא יעלה בידינו להתמודד באופן חיובי על ידי הארה של החיים שלנו
אזי דוקא גדול הסיכוי שהכיוון הנפשי הזה יזרום למקום שמסכן אותנו
ההתרגלות ללכת בדרך השנייה נותנת ביטחון גדול יותר היא מבארת לנו אמת פשוטה על המגבלות שלנו על אי יכולתנו לשלוט בצורה בלעדית כפי שאולי רצינו המנוחה הנפשית המגיעה ממקום כזה יש בה משהו עמוק יותר חיבור למשהו שגדול מאיתנו

הגישות הסותרות האלו מוכרח שיבנה מהם משהו חדש אנחנו חזקים הרבה יותר כאשר ברורה לנו הדרך השנייה וכל נתיבותיה הפרטיים לפי מידת האפשר במציאות הנתונה
או בלשון אחר כאשר אנו מודעים לכך שאנחנו לא לבד ויש מישהו חזק מאיתנו שהולך איתנו ושומר עלינו (ואנחנו מאפשרים לו לעשות זאת...)
זה עצמו יכול לאפשר לנו לעלות על הגל של הדרך הראשונה בצורה בטוחה יותר

קל לכתוב קשה לבצע מתפלל שה׳ יאיר את הדרך

תגובה: למה כל כך קשה לוותר? לפני 8 שנים, 4 חודשים #79303

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
תודה לך. אצלי הוויתור על משהו מסויים מאוד תלוי בפונקציה שהדבר ממלא. לדוגמא אוכל לא אמוד עושה לי את זה. נכון, אני מת על עוגיות, רוגלאך ממזרים קטנים ולוהטים שמלאים שוקולד בכלל מקשים עלי את החיים... גם קוגל איטריות עם סוכר שרוף. וכמו שכתבת בכל פעם מחדש מורכב לי לוותר עליהם, אבל אני יכול לעשות את זה.

אני צריך לתרגל את זה כחלק מהחיים שלי כל הזמן. להתאמן בוויתורים כדי שכשיבוא משהו "שמדבר" אלי יותר יהיה לי פנאי לעשות גם שם משהו כדי לוותר.

לדוגמא תאווה. שם לגמרי אחרת. היא נוגעת בעצם הקיום שלי. היא משנה אותי. עצם המחשבה עליה גורמת לי להשתנות. היא נתנה לי כל כך הרבה סעד במשך כל כך הרבה זמן שנקודת המוצא הבסיסית שלי היא שאני לא יכול בלעדיה. והיא באמת נתנה לי אחרת לא הייתי כל כך אני חסר אונים מולה. וזה בדיוק הבעיה הכי גדולה שלי - התלות שלי בה.

רק התלות בכוח העליון מהווה תחליף ראוי לה. זה הכוח היחיד שמצאתי שהוא שווה ערך לה.

מי יתן ואמצא אותו עכשיו.
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: למה כל כך קשה לוותר? לפני 8 שנים, 4 חודשים #79308

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
תודה חברים על התגובות, לא מובן מאליו בכלל.

tc, מה שאתה כותב זה בעצם תפילת השלווה - במילים שלך. תפילת השלווה מתחילה דוקא בחלק של "תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם", ואחרי שאנחנו מקבלים שלווה לקבל כל תוצאה שהיא - אז אנחנו יכולים גם לבקש "אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי לשנותם".

במילים אחרות, אם אני מראש מוכן לקבל שיש מצב שהחור השחור לא יתמלא ואני מוכן לחיות איתו - אז אפשר לנסות לעבוד על התמודדות איתו. לעומת זאת אם אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהחור הזה הוא סכנה קיומית, אזי התוצאה היא כישלון ידוע מראש, כי אולי בחלק מהפעמים אצליח בהתמודדות, אבל בכל פעם שאכשל - זה יהיה סוף העולם.

אסירותודה, כמוני כמוך. גם אצלי מדובר בשני עולמות אחרים, אבל למרות זאת בפוסט הנוכחי התעלמתי מהמפריד והתמקדתי במשותף. הסיבה לכך היתה כדי לשתף גם את מי שאינו כמוני.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תגובה: למה כל כך קשה לוותר? לפני 8 שנים, 4 חודשים #79352

  • שלמה די דיינו
  • רצף ניקיון נוכחי: 255 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 531
תודה רבה סוד! דיברת ממש אלי!
התיאור שלך מזכיר לי את הילד המפונק שקיבל את כל מה שרצה כאן ועכשיו!
לא למד להתמודד עם כל אתגר שעמד בדרכו! כך הוא גדל בהתבגרותו וכך נשאר בבגרותו! הילד בן ה30 עם המוצץ בפה
מוצץ התאווה הפורנו והאוננות!
כשאני חושב על זה כנראה שהילד הזה הוא אני...

תגובה: למה כל כך קשה לוותר? לפני 8 שנים, 4 חודשים #79364

  • אלי
  • רצף ניקיון נוכחי: 5 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • המשימה אפשרית, אחרת לא היינו מקבלים אותה!!!
  • הודעות: 1275
מחזק את הקשר שסוד הראה בין התאוות השונות.

בפעם הראשונה שהתחלתי את התהליך בשמור עיניך התחלתי גם במקביל בדיאטה, וזה הסתדר לי טוב מאוד מכיוון שהייתי עסוק בהחזרת השליטה על התאווה ולכן על הדרך גם הצלחתי לשלוט בתאוות האכילה.

תגובה: למה כל כך קשה לוותר? לפני 8 שנים, 4 חודשים #79372

  • tc
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1252
אלי הדברים שכתבת הזכירו לי חוברת שקראתי בבעבר
החוברת יצאה לפני כחמשים שנה אם אינני טועה ועוסקת בריפוי מחלות ע״י שיטה של תזונה טבעית
השיטה עצמה קצת קשה ליישום בסגנון החיים שלנו אבל יש שם דברים מעניינים
הכיוון הכללי הוא אכילה מזון קרוב לטבע ככל האפשר שעבר כמה שפחות עיבודים או תהליכים שונים כמו חימום וכו׳
(אישית לא ניסיתי ליישם זה די קשה... )
בכל אופן הנושא שקשור לעניינו הוא שהמחבר שם מציע שיטה כללית לריפוי מחלות ע״י צומות
המחלה נובעת מפסולת שהצטברה בגוף בעקבות אכילה לא נכונה והצום מאפשר לגוף לשחרר חומרים אלו החוצה
המחבר מציע שם גם צומות ארוכים מעבר ליום אחד (חלקם עם תזונה חלקית כמו צום פירות או מיצים דברים די שהפכו פופולריים קצת היום אצל אנשים שהתמסרו לשיטה) והוא מתייחס לפחד של האדם בעת הרעב המתגבר ווהחשש שלו לחייו אפילו במצב כזה המחבר טוען כי התחושה פשוט מטעה ולמעשה אדם יכול לחיות ללא מזון תקופה ארוכה מזו שהוא מרגיש
אני שוב מדגיש שלא ניסיתי בעצמי ולא מציע לנסות ללא התיעצות עם מישהו שמבין ומנוסה בעניין...
רק כתבתי זאת כי זה די מזכיר את האיזכורים שמצוטטים כאן מדי פעם מאחד מהספרים (איני זוכר בדיוק) על התחושה של האדם שבלי למלא את הצורך חייו בסכנה...
זה מחזק את הכיוון הכללי של הצורך לחזק את השאיבה של החיים ממקור בריא יותר גם כאשר הגוף והנפש שלנו כבר פחות מחוברים לכיוון הזה ומשדרים לנו לכיוון אחר
שבע״ה נמצא כל אחד את הדרך לכך.
נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 4 חודשים על ידי tc.

תגובה: למה כל כך קשה לוותר? לפני 2 שנים, 9 חודשים #137727

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 222 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2069

לי אמר חבר תוכנית ותיק בתחילת הדרך שאני חייב להבין שאני צריך לוותר...

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.70 שניות

Are you sure?

כן