ברוכים הבאים, אורח

התנתקות והתחברות
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: התנתקות והתחברות 1404 צפיות

התנתקות והתחברות לפני 11 שנים, 11 חודשים #7155

  • moved
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 511
היום בקבוצה הטלפונית דברנו על התנתקות מהעולם האמיתי שגרמה לנו להתחבר לעולם וירטואלי של פנטזיות ודימיונות.

אני רוצה להרחיב לטובת המשתתפים בפורום או בקבוצה.

בעבר כשהתחלתי להשתמש בתאווה עשיתי את זה כי סבלתי בתוך ילד ונער מתבגר מחוסר תשומת לב. ההורים שלי יהודים יקרים, ואנשי מעלה, אבל אני הרגשתי שאני תמיד מקבל מהם ביקורת ולא מספיק עידוד חיובי, לא מספיק אהבה. פשוט לא חיבקו אותי ונישקו אותי מספיק.  בגיל 14 כשקראתי את הפסוק בתהילים ב׳ ״נשקו בר פן יאנף״ הרגשתי שזה מדבר בדיוק עלי.  זה דפק לי את הבטחון עצמי.

את תחילת דרכי עם התאווה עשיתי דווקא בדימיונות אומללים של חיבור וקבלת אהבה מאשה. זה היה לי כל כך חסר, רק רציתי לקבל אהבה.

לקח לי הרבה שנים והרבה ביטוי עצמי עד שהצלחתי להתגבר על חוסר הביטחון. ב״ה הקב״ה נתן לי אישה אוהבת בלי גבולות וילדים שמבטאים את האהבה שלהם בלי סוף. היום אני מוכר בחברה בה אני נמצא כאחד עם קצת יותר מדי בטחון עצמי.

אבל את הנזקים שהחסכים האלו גרמו לי בתור נער קשה לתקן. החיבור שלי לעולם של דימיון גדל עם השנים. העולם הזה השתכלל והיו לי שם הרבה חברים טובים (ממין נקבה, כמובן).

העולם המנותק הזה היה כ״כ אישי שאפילו לעצמי לא נתתי להכנס לשם. רק לדימיון שלי היה מותר להיות שם. כשנגמר הצורך להתאוות. הדלת נסגרה ולא נתתי לעצמי גישה לעולם הזה,  ולו רק להבין מה מצאתי שם.

כשביקשתי יום יום מהקב״ה לעזור לי להתגבר על התאווה, בחיים לא הזכרתי לו את העולם הפנימי הזה. גם לקב״ה היה אסור להכנס לשם. נשארנו חברים טובים, אבל על עולם המנותק הזה אף אחד לא נכנס, גם לא אני האנליטי, ההגיוני, שלא פועל בלי לחשוב 7 פעמים.

כמו שכבר סיפרתי לחלק מכם ההשתתפות בקבוצה בימים האחרונים, ההקשבה לחברים שמספרים על סיפור התאווה שלהם, הציף אצלי את כל מה שהדחקתי שנים. את העולם השלם שנוצר אצלי וגדל בלי פרופורציות. זו היתה חוויה מטלטלת שנמצאת עדיין בעיצומה. אתמול פעם ראשונה שדיברתי עם הקב״ה על העולם המנותק הזה שלי שלופת אותי כל פעם מחדש, בולע את כל הישות העצמית שלי, ומשפיל אותי עד עפר. אני עדיין לא יודע מה בדיוק עובר עלי כעת אבל רק יודע שאתמול תוך כדי שיחה עם הקב״ה משוט התחלתי למרר בבכי. היום רק פתחתי את הספר הלבן והגרון שלי נחנק. אני כותב לכם עכשיו ויש לי דמעות בעיניים.

פתאום אני מתחבר לעולם שהיה כל כך מוסתר ומוחבא, אפילו לא שמתי לב עד כמה הוא גדל. פתאום אני מחבר לעולם הזה אנשים נוספים. והכי חשוב אני מחבר את הקב״ה למה שעובר עלי.

הכנעה? חוסר אונים? כל העולם הזה נברא בגלל החוסר האונים שלי.

היום אני כבר לא צריך את העולם הזה. יש לי עולם חיצוני עשיר ומספק. אבל איך אני יכול להתמודד עם העולם המדומיין שיצרתי מגיל כל כך צעיר?  20 שנה פיתחתי את המפלצת הזו עם שורשים מגיל 8-9. אין לי סיכוי.


תמיד ידעתי שאני צריך יום אחד לחזק את היחסים שלי עם ההורים. מה שהם לא יכלו לתת לי בתור ילד אני מספיק חזק היום לתת להם. זו התרופה שלי. אתמול out of no where  התקשרתי לאימא שלי. אני לא כועס עליה, היא באמת נתנה מה לי את כל מה שהיא יכלה. את העולם שלי יצרתי בגלל הצורך שלי. כעת אני לא צריך אותו. הגיע הזמן לעשות פתח ממנו לעולם החיצון ולהתחיל לנקז את המוגלה.

אני מתאר לעצמי שאני קצת מקדים את המאוחר, אבל אל תשכחו כמו שאתה חברי היקרים יודעים אני כבר בפנים כמה חודשים.

ומה עכשיו?

עכשיו אני צריך את ההפסקה עד הקבוצה הבאה כמו אויר לנשימה. האינטנסיביות בקבוצה היא טובה, אבל אני חיי לשמור על שפיות.
אני מפחד לחפור יותר מדי בשבוע אחד.


אז שבת שלום חברי היקרים והאהובים, ותודה לכם על הסבלנות.
נערך לאחרונה: לפני 11 שנים, 11 חודשים על ידי .

בעניין: התנתקות והתחברות לפני 11 שנים, 11 חודשים #7158

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
וואו! אני באמת לא יודע מאיפה מתחילים להגיב על דברים כאלו, אז אתחיל מהסוף.

אכן, הקבוצה היתה מאוד אינטנסיבית, ובחסדי ה' שעשינו את הקבוצה לארבעה ימים בשבוע, כי יותר מזה יכול להיות שזה היה פשוט יותר מידי. אני בטוח שכל מי שהשתתף הרגיש איך מיום ליום זה נבנה ממש ומרגישים פתאום שייכים למשהו גדול מאיתנו. לי אישית הקבוצה נתנה המון כוח השבוע, לשמוע את החברים נחשפים, מוציאים מוגלה, מדברים על הקשיים - זה היה מאוד מרפא.

אני מאוד מתחבר לדברים שלך בנוגע להורים. אבא שלי אנגלי קר מזג, ואני מעולם לא חשבתי אפילו שזה צריך להיות אחרת. פשוט לא חשבתי שאבא צריך לתת אהבה... הוא נתן את כל מה שהוא יכל, אבל אהבה לא היתה בלקסיקון שלו. אני עדיין רחוק מלתקן את הדברים. עשיתי את הצעדים 4 עד 9 בסבב הקודם שלי, אבל אבא שלי לא הופיע שם. אפילו לא חשדתי שאולי חלק מהבעיה שלי נעוצה שם. אני מתחיל להתכונן לקראת הצעדים הפעם, בהם יש לי עוד הרבה אנשים להוסיף לרשימה שאצטרך לפתור איתם את הבעיות בינינו... זה לא יהיה קל, אבל אני כבר יודע מנסיון שזה משחרר.

אתה איש רציני ואני נפעם מהדרך בה אתה לוקח את ההחלמה, זאת הרצינות הנדרשת בעיניי. 
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: התנתקות והתחברות לפני 11 שנים, 11 חודשים #7160

  • שמואל
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • (דיל לשעבר) אלי תן לי שלווה, אומץ ותבונה
  • הודעות: 1221
חבר יקר,

גם אני סבלתי מקוטב הצפוני מצד שני הורי ובאמת יכול להיות שיש לזה חלק גדול בהתמכרות שלי.

אבל למדתי להדחיק את זה ועד היום אני ממשיך להדחיק.
כמובן שאשתי לימדה אותי קצת יותר להביע וקצת יותר להפתח, אבל יש עוד הרבה מה לפתוח.

והקפואה השלימה מההתמכרות תהיה אחרי ניפתח את הכל.

אני רואה שאתה מתקדם הרבה יותר ממני בכיוון.
אל ייאוש הגאולה בדרך.

בהצלחה
באהבה רבה

שמואל
שלום, שמי שמואל ואני מכור לתאווה.
בס"ד גדולה אלוקים שומר אותי נקי היום כנגד כל הסיכויים כל יום רק להיום

בעניין: התנתקות והתחברות לפני 11 שנים, 11 חודשים #7167

  • גד
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 313
:'( :'( :'(

בהצלחה אחי היקר!!
"וקבלה היא התשובה לכל הבעיות שלי כיום. כשאני מוטרד, זה מכיוון שאני מוצא איזה שהוא אדם, מקום, דבר או מצב - איזה שהיא עובדה של חיי - שאינם מקובלים עלי, ואיני יכול למצוא שלווה עד שלא אקבל את האדם הזה, המקום הזה, הדבר או המצב כמשהו שצריך להיות בדיוק כך ברגע זה."

בעניין: התנתקות והתחברות לפני 11 שנים, 11 חודשים #7175

בפסגת ההצלחה, הפנטזיה כן תתממש, רק שהכוכב שלה יהיה הקב"ה. (היופי של הבנות זה ממנו) צריך להגיע ליחסים הרבה יותר פתוחים עם ה' ולוותר על הרבה מחסומי בושה, כדי להרגיש את האהבה והרצון הזה להתבטל כל כך ולהקריב את עצמך. אמנם להיות צדיק מושלם זה לא תנאי לתחושה זאת כי ה' אוהב אותנו בכל מצב, אבל ככל שמתנקים יותר כך רואים יותר טוב מי הוא ה' באמת וממילא יותר אוהבים אותו.
דוד המלך מבטא אהבה כזאת שהוא חש לקב"ה "כאייל תערוג" "צמאה לך נפשי", זה לא פחות מהפנטזיות המיניות. כל יפיה של האשה הוא מניצוץ האלוקות שבה, ולכן גם לא שייך להתגבר על זה אחרי שמסתכלים, כי זה הנפש צמאה לאלוקים וכשהיא רואה פירור של השתקפות שלו בתוך אשה אין מצב שהיא תסכים לותר עליו.
האיסור להסתכל בנשים הוא בגלל שאין יכולת לבן אנוש לסנן אותן. וכשהוא מתדבק בדבר הוא מקבל את הטוב עם כל הרע.
כל זה מבוסס על ר' אהרלה, ונאמר לי ע"י רב תלמיד חכם גדול בנגלה ובנסתר.

בעניין: התנתקות והתחברות לפני 11 שנים, 11 חודשים #7205

  • מאמין
  • מנותק
  • דירוג כסף
  • ה' מה רבו צרי
  • הודעות: 116
התחברתי מאוד למה שכתבת..

אצלי דווקא ההורים מאוד אוהבים ותומכים..
אבל תמיד הרגשתי שאני הילד הפחות מוצלח, וזה גרר חוסר בטחון רציני..

היום שאני מסתכל אחורה, אני בעצם מבין שאם לא היה לי חיבור כ"כ חזק לאשתי והיא לא הייתה עוזבת אותי כנראה שבחיים לא הייתי מתעורר.

כך שלפחות הכאב הוא בשביל החלמה בעז"ה.
כמו ששר אביתר בנאי "הייתי צריך את הכאב כדי לרגע להיתקרב"
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן..
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.44 שניות

Are you sure?

כן