תודה על התזכורת. הערב למדתי שגם כשבקבוק יין יוקרתי נושר ממשלוח מנות טרי, מתנפץ ברעש, מלכלך ומסריח את כל הסלון, אפשר להישאר שמחים ונינוחים... בתוך דקות הרצפה היתה נקיה. גם הנשמה שלי... תודה אבאל'ה.

שנה חלפה ופורים שוב הופיע. גם האתגרים. כנראה שגדלתי, לא רק בקבוק יין, השנה גם היו משלוחי מנות שהתפזרו על הרצפה... היו לי רגעים לא נוחים בכלל. לא התפרקתי. בחסד. התפללתי. ביקשתי כוח. קיבלתי. היו לי גם רגעים מיוחדים של קירבה מיוחדת לבורא עולמי. המסקנה שלי מהיום הזה היא שאני חי. אסירותודה.  

איזה חיזוקים,

גם עלי עבר פורים יוצא מן הכלל,

בלי צורך להראות לאחרים את שמחתי, ולהרשים אחרים,
ולראשונה פורים ושושן פורים ללא הסם שלי

תודה אבא אוהב

מרגש. אולי גם מעורר קנאה
תודה

אסירותודה כתב on 19 פבר' 2013 11:59:

אולי סיפור לכבוד פסח?

ב"ה. 
שאזכה

מקפיץ פוסט נפלא של אסירות תודה...

שוב, פורים.. ואיזו שנה. כמה דברים חוויתי מפורים שעבר עם פורים זה.. לרגעים זה מרגיש שפשוט הזדקנתי. ובשנים רבות. ולא רק בגלל שנהייתי סבא.. מתפלל לשמוח. יש כל כך הרבה ממה. עם מי. ו.. לפנות מקום. לפתוח. לפשוט את היד. אמן

מזל טוב סבאל'ה
שרשור מחבר!!! תודה
פורים שמח

תודה על ההקפצה.
בתחילת הדרך שלי בתוכנית, סיפרתי לספונסר שלי על כך שתמיד מערב ר"ח אדר א כבר הייתי חושב על בקבוק הערק שאקנה לפורים.... זה היה מקום מפלט בשבילי, שגם התגאיתי בו מול כולם.
הוא לימד אותי להיות שם בשביל אחרים, אז אני ממשיך כל שנה ושנה לשתות ולהשתכר (גם בשנה ראשונה...), אבל אני לא חי את זה מר"ח, וגם באותו זמן אני משתדל יותר ויותר להיות שם בשביל אחרים, לשמח אותם, ולעשות מה שטוב להם. בשנה הראשונה שלי בתוכנית, אבא שלי זצ"ל זכה ממני לחיבוק ארוך ביום הפורים, תמיד אהבתי אותו ותמיד הוא אהב אותי, אבל כשחשבתי על אחרים ולא על עצמי, אז זה קרה.

שנזכה לשמוח ולשמוח בצילו של אלוקים.