ברוכים הבאים, אורח

לא מובן מאיליו
(0 צופה) 

נושא: לא מובן מאיליו 4253 צפיות

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #20558

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
תודה לך אדם על התשובה בנוגע לפעולות הפוכות. האמת שכנראה הגיע הזמן לכתוב על זה פוסט רציני כי זה אחד הדברים הכי חשובים בדרך ההחלמה.

אכתוב כאן בקצרה מאוד:

לעניות דעתי, מהותו של הצעד השני הוא הפעולות ההפוכות. בצעד השני אני מבין שאינני אלוקים (איזו הפתעה!), ולכן מתחיל לפנות החוצה אל אנשים אחרים. להתייעץ, לשאול, להיעזר וכן הלאה.

הרעיון של הפעולות ההפוכות הוא בכל דבר בחיי שמגיע מריכוז עצמי (וכמובן בכל מקום שבו אני מרגיש את המחלה הערמומית, מבלבלת ורבת עוצמה). כאשר משהו מריח מריכוז עצמי ואגו - זה הזמן לעשות פעולה הפוכה.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #20891

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
מדהים, אדם יסודו!
כל כך שמח שחזרת לכתוב כמו שפעם...
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #20893

  • גד
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 313
אדם היקר

אמנם אני לא צועד בתכנית הצעדים, ובודאי יענו לך גדולים וטובים. אבל לדעתי המקום של אולי אני לא רוצה מספיק או לא נכנע מספיק וכו', הוא לא מקום נכון. לעולם אי אפשר לדעת אם אתה רוצה מספיק. אין מדד לזה. ואם אתה לא רוצה מספיק, אז אין לך שום דרך להתחיל פתאום "לרצות" מספיק.
ולכן, התבוססות ב"האם אני רוצה מספיק או לא", נראית לי דרך ללא מוצא.

החלמה מגיעה מפעולות נכונות. צריך ללהתמקד במה לא עשינו נכון ולעשות אותו נכון.  או למצוא דברים חדשים שעדיין לא עשינו ולעשות אותם.

זו דעתי. אבל, שוב, אני לא בר סמכא בענין.

בכל מקרה, בהצלחה, מאבקך מעורר השראה.

בהערכה,
גד.
"וקבלה היא התשובה לכל הבעיות שלי כיום. כשאני מוטרד, זה מכיוון שאני מוצא איזה שהוא אדם, מקום, דבר או מצב - איזה שהיא עובדה של חיי - שאינם מקובלים עלי, ואיני יכול למצוא שלווה עד שלא אקבל את האדם הזה, המקום הזה, הדבר או המצב כמשהו שצריך להיות בדיוק כך ברגע זה."

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #20898

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
וואו ! המילים נעתקות מהפה !

אדם הנכבד,

עד היום אני מכיר אותך מרחוק.

מחודש אלול האחרון, קורא את המאמרים שלך במייל היומי, מתחזק כל פעם מחדש, מגלה בזכותך תובנות חדשות בעומק נפש האדם.
אתה ממש מוכשר בכתיבה.

היום לראשונה אני פוגש אותך פנים אל פנים... כאן בפורום... והמילים נעתקות מהפה!

מה אומר? מה אדבר? איך נענה לך על הכאב? אתה הרי יודע יותר טוב מכולנו את התשובות? אתה הרי לימדת אותנו את שיטות המצנח, זיהוי סימני המחלה, ודרכי הלחימה...
איזה עצה ניתן לך שאתה עוד לא מכיר? איזה עידוד שעוד לא כתבת כבר לאחרים? רְאֵה ה' וְהַבִּיטָה, לְמִי עוֹלַלְתָּ כֹּה ! (איכה ב' כ')
אין במה לנחם אותך, אולי רק במחשבה אחת קטנה,

דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת, בַּגַּנִּים, וְלִלְקֹט, שׁוֹשַׁנִּים.
על הפסוק הזה דרשו חז"ל שהקב"ה לפעמים בוחר להעמיס על הצדיקים (השושנים) את התיקון של העולם.

אני חושב שאתה השושנה שאלוקים בחר, ועל ידי הנסיונות העל אנושיים שאתה עובר, הנפילות, החיזוקים, ושוב נפילות, אתה מתקן וסולל את הדרך ליהודים אחרים.
תבין, לא על כל אחד אבא שבשמיים יכול לסמוך שאחרי קריסה טוטאלית הוא יתחיל מחדש כמו אריה! עליך הוא סומך! אתה קיבלת את השליחות!
אני קורא לזה חייל קומנדו. אתה אחד מקומץ חיילים שנלחמים באוייב בצורה ייחודית, כל הצלחה שלך מול היצר זה V ענק בשמים! המשימה הצליחה...
והופ! אתה נשלח למשימה חדשה - נפילה חדשה - מתחילים מחדש מאפס, הרי אפשר לסמוך עליך שתנצח שוב במשימה החדשה...

עם ישראל צריך להשלים תיקון מסויים. אין ספק שהנשמה ירדה לעולם כדי להוציא משהו יקר מתוך העולם השפל הזה, מתוך הבוץ והרפש... אחרת היינו נשארים תחת כסא הכבוד!
יש חיילים מיחדים בצבא ה' שנשלחים לפעולות מיוחדות מאחורי קווי האוייב, הם נזרקים עמוק לתוך הבוץ והרפש, מוציאים מתוכו את ה.... (צונזר - סוד צבאי)... וחוזרים בשלום הביתה.

מורי ורבי ידידי ורעי ר' אדם יסודו !

אל תתיאש מה' תבקש ! קיבלת כוחות אדירים ועם זה שליחות אדירה ! אתה מתקן בכל נפילה ועליה שלך תיקונים חדשים ונפלאים !
כל נפילה היא מדרגה חדשה, אתה לא חוזר לאפס כל פעם...

אתה השושנה -  דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם--לִרְעוֹת, בַּגַּנִּים, וְלִלְקֹט, שׁוֹשַׁנִּים.

המילים נעתקות מהפה !

אסיים בברכת ומנותר קנקנים נעשה נס ל"שושנים"... ה' יזכנו לניסים גלויים ולנקיות מוחלטת...

ערב נהדר, ותודה על הקריאה.

מאחל מכל הלב הושיעה נא
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #20899

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618
בס"ד
הושיעה נא!
כי עוזר דלים אתה
ועזרת לי אני הדל
גם הכתיבה שלך יוצאת מן הכלל...
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #20935

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
אדם יקירי,

ראשית כל, אני מאוד מקווה שדווקא הפוסט הזה ימצא את דרכו לאימייל היומי. דווקא בגלל שהוא לא מגיע עם מסקנה חותכת ואמת אבסלוטית, יש בו את הכאב והאובדן שמלווה אותנו החולים כל כך הרבה.

לא מזמן שיתפתי על קשיים בבית, מריבה עם האישה וכן הלאה. אחר כך חבר אמר שהוא מודה לי על השיתוף, כי לפעמים נראה שהחיים אצלי הם מידי חלקים. אז זהו, החיים לא חלקים ויש עליות וירידות כל הזמן.

הפוסט הזה מבהיר היטב את הדברים. עדיף שהחברים יבינו שהחיים לא נעלמים ברגע שצועדים בתכנית.

ניתן להיכנס לפלפולים מדוע אצל אחד התכנית עובדת ואצל אחד לא, אבל אני מוותר על כך. הספונסר שלי אמר לי פעם בתגובה לשאלה על חבר מדוע הוא שוב נופל שהוא גם לא מבין למה יש כאלו ששוכבים בבית לוינשטיין ולא יחלימו לעולם. אני לא מתמקד בזה.

אני כן יכול להתמקד בשאלה אחת ויחידה (זכור, אחת ויחידה!): מה אני מוכן לעשות היום כדי להישאר נקי?

כל יום (או שעה) שהתשובה תהיה ה-כ-ל (בלי אבל) אני מאמין שחסד אלוקים ימשיך ללוות אותי ולשמור אותי נקי.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #20958

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
יקירי,

אינני מדבר בכלל על מה לעשות ומה לא לעשות. אני מדבר על המוכנות בנפש.

מידי בוקר, אני צריך להתחייב לכך שמצידי אהיה מוכן לעשות הכל. יתכן שיידרש ממני כלום.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #21016

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
בספר הגדול כתוב שאלו שמוכנים ובכל זאת לא מצליחים הם כאלו שלא יכולים לחיות דרך חיים הדורשת כנות של מאה אחוזים.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #21167

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
אתם יודעים חברים הפורום הזה... זה דבר גדול...

אבל חסר כאן משהו אחד (אני גם יודע מדוע זה חסר כאן)

אדם יסודו האהוב,
אין לי יותר מילים לומר לך... אתה כבר מכיר את כולם... אתה המצאת את כולם... כבר התייאשת מרובם...
אבל חיבוק אחד גדול מכל הלב הייתי נותן לך...

כזה חיבוק שהיית מתפרק,
שונא אותי,
נחנק,
מקבל קלסטרופוביה,
מנסה להשתחרר ללא הפסקה... וללא הצלחה...
מתייאש...
נכנע,
מקבל עליך את רוע הגזירה של החיבוק שלי,
מתרכך,
מנסה מבין הצבתות שלי להבחין אם החיבוק הזה בא לי מהלב...
מגלה שכן, שאני מחבק אותך ומתחבר אליך מהמקום הכי עמוק בנפשי...
היית מרפה,
נפתח...
נשבר,
בוכה...
ומחבק אותי חזרה...
ומרגיש שסדקתי משהו בבטחון העצמי של המחלה שלך!
עם כוח האהבה שלי אליך ואל כל יהודי באשר הוא שם... רחוק רחוק שם...
הייתי שורף כל מידה לא נכונה בך,
הייתי מטהר אותך,
מנקה אותך,
הייתי נותן לך הזדמנות נוספת - להתחיל מהתחלה למרות הכל...
החיבוק הזה מתחיל היכן שהמילים נגמרות...

אני מקווה שאתה מבין שאני כותב לך מעמקי ליבי, בלי המסננת של השכל...

ועכשיו חזרה לעולם המעשה,
אין בוורד המיושן של הפורום הזה אפילו לא סמיילי של חיבוק, בטח לא את החיבוק עצמו...
אבל דע לך, שכל זמן שאנחנו אתך, אין למחלה הארורה הזו סיכוי לנצח!

אין למחלה הארורה הזו שום זכות לגעת בקופסא השחורה שלך, שבה כתוב,

רצוננו לעשות רצונך...
ומי מעכב? מי הרשע שמעכב? ריבונו של עולם!!!! מי מעכב?????
האם זה אני שמעכב??? זה אני ???
לא! לא! ולא!
ריבונו של עולם, תסתכל בגמרא ותדע את התשובה...
אבל אני מבטיח לך שזה לא אני מעכב...

זה לא אני !

לילה טוב חבר יקר
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #21182

אדם יסודו מעפר, וסופו לעפר. בנתיים הוא מגלה את האור של אלוקים בעולם.

גם הכנות המיוחדת שלך היא אור. אור שמבליח מתוך החושך של המחלה וגרורותיה: התסכול והיאוש, הרחמים העצמיים והטינות.

מאד מזדהה מפני שאני לא רחוק מהמקום הזה. בסה"כ כמה ימים...

מאחל לך להמשיך עם הכנות ככלי כנגד המחלה, ולמרות הבלבול התסכול והטינות, להמשיך להיות מחובר לחברים.
אותי זה שמר עד עכשיו.

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #21183

  • מוישלה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1667 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • נקי בחסד אלוקים מי"ב בטבת תשע''ג 20/12/12
  • הודעות: 1007
אני נהר המטהר מכל הכתמים אני...
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי.
סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי.

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #21203

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618

טוב, למה אני מסתתר מאחורי משפטים מפולפלים? אם אין לי כנות בדברים אחרים, כדאי אולי להשאיר פינה אחת כנה ואמיתית. מה יותר מתאים לכך מאשר הפורום הנכבד הזה, אתרא קדישא הדין ק"ק "שמור עיניך".

ובכן, לצערי הרב אני לא מצליח להתרומם. היו לי 8 ימי נקיות עד לפני כמה ימים, ושוב, צניחה חפשית. שיתפתי על זה בפוסט שפרסמתי אתמול "תאווה רבת עצמה ערמומית וממארת" חלק מפגמי האופי שלי נוטים לצבוע את הבעיות שלי במילים פילוסופיות גבוהות, כנראה שנח לי יותר לשכנע את כל העולם ואת עצמי ב"תזות" מפולפלות בקשר לתאווה ולהחלמה שלי. למעשה בשורה התחתונה, אני "מתקרבן" ונתפס לרחמים עצמיים ומנסה להאשים את כל מי שאפשר חוץ מלקחת אחריות על עצמי ועל ההחלמה שלי.

אין צורך חברים יקרים במילות עידוד או במשפטי מחץ של השתתפות ב"צערי" זה רק יסבך את העניין. כנראה שגם את השלב הזה כבר עברתי. יש דברים הקשורים לתכנית שאני פשוט לא רוצה לעשות. לא מתאים לי פגישות חיות קבועות עם כל מיני אנשים סוטים (חה, חה, חה, למה מה אני?) אני חושב שאני נמצא בסטטוס שפשוט אסור לי לעשות את זה (כאילו שאת מה שאני עושה בתאווה מותר לי...) אני לא מוכן לקחת סיכונים שנראים לי גדולים מדי (כאילו שבתאווה אני לא לוקח סיכונים, ועוד איך...) וסתם כך אני מתריס ולא מוכן לקבל שאני חולה. למה? מה פתאום דווקא אני? מכור לתאווה, מין, פורנו, אוננות, פנטזיות, אלוקים ישמור. איך זה קרה לי?

אני מרגיש בין הפטיש לסדן.  מתוסכל מעצמי לחלוטין. מצד אחד, המחלה מושכת אותי לעבר פי פחת. ומצד שני אני לא מוכן לקבל את הפתרון. זהו, דרך ללא מוצא! הטינות הנוראות שלי לא מניחות לי להשתחרר מהן, להתחבר שוב לתכנית. לא בא לי אפילו להתקשר לספונסר, מה אני יגיד לו? שאין לי כח להמשיך בדרך? (זה בסדר גמור, הוא מספיק חכם להרגיש את זה לבד.(הלא כן, ספונסר נכבד?)

פתאום נדמה לי שלפני שהכרתי את התכנית כבר היה קל יותר. ראשית, לא חשבתי אז שאני חולה. הרגשתי רע יותר עם כל נפילה. השכנוע העמוק בכך שזו מחלה, גורם לי להשלמה נוחה יותר עם העניין. אני חולה,  אז אולי מותר לי? מעבר לכך ההתעסקות הלגיטימית עם העניין דרך התכנית פותחת אפיקים מסוכנים, סוג של שכנוע פנימי בכך שבתור חולה אני אמור להגיע רחוק ללא התכנית, זה מסוכן עבורי מאד. החזקתי שנים רבות בסטטוס יחסית נמוך במחלה (אופס, אני כנראה מתחיל לשכוח את הצעד הראשון שלי....) וייאוש מהתכנית תוך הכרת התכנית יכול להוביל אותי למחוזות שבאמת לא חשבתי להגיע לשם. שמעתי יותר מדי פעמים מחברים על "שיאים" מטורפים שהמחלה לוקחת אליהם.  מעבר לכך, לפני שהגעתי הנה הייתה בי כבר סוג של השלמת גורל, התכנית הקפיצה מחדש את המוניטורים, וחדשה בתוכי את אותם זעזועים רחוקים מתחילת הדרך בתאווה. אשליות שמתנפצות קשות יותר לעיכול מהשלמה מונוטונית. אז באמת הקונפליקט גדול יותר מאי פעם. (הנה לכם עוד סוג של שכנוע עצמי חולני)

למעשה לא ממש תכננתי לפרסם מחשבות כמוסות שכאלה, כתבתי את זה לעצמי, כדי לעשות קצת סדר במחשבה, אבל אם כבר זה כתוב, כדאי בכל אופן להכניס את זה לפורום, כדי שאם אי פעם בע"ה אחזור לשפיות (יופי לי, קצת אופטימיות בכל אופן מתחילה להתעורר...) יהיה זה עוד ציון דרך בנתיבה המפותל של המחלה.

בס"ד
אדם יסודו היקר!
בד"כ כשמביאים ציטוט אז מביאים רק משפט אחד או שניים
אבל במכתב הארוך שלך פשוט שכנעת אותי בחזרה במה שנאבקתי איתו במשך חודשים בפורום הזה.
המושג הזה "מחלה" זה סתם המצאה של שני נוצרים שלא מאמינים בבחירה חופשית...
ופשוט הצליחו לגרור לתוכנית הזו הרבה מאוד אנשים נוצרים, יהודים וסתם מאמינים מכתות שונות שיש מחלה כזו...
שבאמת לא קיימת במציאות! (אף רופא לא מכיר אותה, אין בשבילה שום טיפולים רפואיים,
אין עליה שום ספרות בספרי הרפואה, בקיצור סתם "קישקוש בלבוש"!)
אני איתך, אתה צודק! כל הכבוד שהצלחת לנסח את זה כל כך יפה. (תמיד זה אופייני אצלך, הניסוח המדויק והישיר...)
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #21231

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
התלבטתי האם להגיב וכיצד להגיב. אני מתפלל לאלוקים שאכתוב את הדברים הנכונים.

ניתן תמיד לומר את הדברים בשיחת טלפון, לכאורה יותר אישי ויותר אפקטיבי. הלא כן?

אולי לא. בטלפון כשאני משוחח אני חייב להיות נחמד, לא לדרוך על יבלות. לומר הכל ולא לומר כלום. כאן אני יכול לומר (כמעט) הכל.

ידידי היקר,

לפני שנכנסתי לפורום חשבתי עליך. הבנתי מה שהבנתי ובליבי אמרתי שאין ברירה, כל אחד צריך לעבור את המסלול שלו. אני יודע שאנשים נתקעים בכל מיני צעדים (הנה דברים של נחוםתקום שכותב על כך שהוא נתקע בצעד התשיעי), ורק אלוקים יכול לעזור.

אבל אחרי הקריאה נראה לי שהבנתי משהו אחר. מאז שהגעתי לכאן השתדלתי בשום פנים ואופן שלא לכתוב שום דבר על חברים אחרים אלא רק לספר מה עבד עבורי. הפעם זה יהיה קשה ואני מקווה שאצליח להיצמד לכך ולא להפנות אצבע מאשימה.

חברי היקר והאהוב, כאשר אני לא רוצה לספר משהו לספונסר שלי זה לא אומר שיש לי בעיה עם צעד 5. כאשר אני לא רוצה לספר משהו לאשתי זה לא אומר שיש לי בעיה עם כנות. כאשר אני לא רוצה לכתוב ולהתקדם בצעד שבו אני אוחז זה לא קשור לזמן שיש לי או אין לי.

כל הבעיות האלו שייכות רק למקום אחד: הצעד הראשון.

לא נוגע כעת השאלה כמה אני מכור ומה ההתמכרות שלי ומה יקרה אם אפסיק את התכנית. לצורך הענין אני מוכן לומר שאני מכור לאכילת תפוחי אדמה (כשרים!).

הבעיה שאם אני מכור - אין לי שליטה על עצמי וזה דבר שלא יעלה על הדעת. הייתי תקופה בכלא ואני יודע טוב מאוד מהי ההרגשה הזאת של להיות אסיר. כן, בדיוק כמו בתאווה.

כדי להיות אדם חופשי אני מוכן לעשות הכל. אלא אם כן שכחתי שיש עולם בחוץ ושכנעתי את עצמי שבכלל חופש כאן. במקרה הזה לא יעזרו כל הסיפורים של החברים כמה יפה בחוץ וכמה כיף. אני לא יעשה את מה שצריך. האמן לי, ראיתי אנשים שיצאו וחזרו בשערי הכלא כאילו הם חוזרים הביתה. הם לא יכלו לעשות את הצעד הראשון. הם לא הבינו שיש להם בעיה קריטית.

אין ברירה. כדי להישאר נקי אני צריך כל יום להתחייב לכך שאני מוכן לעשות ה-כ-ל כדי להחלים. כל הסיפורים של אחריות אישית וכיו"ב הם שקרים שהמוח שלי מספר לי כדי לדלג על הצעד הראשון. האמן לי שיש לי המון מה להפסיד אם אנשים יידעו על עברי המפואר. כל פעם כשאני עולה לקבוצת הלילה ומצהיר על אופי ההתמכרות שלי יש לי ציפור קטנה שלוחשת לי שאני טיפש ומתאבד. מה אם איזה משתמש אנונימי יקליט אותי ויפיץ את ההקלטה שלי? (יש לי מספיק אוהבים שישמחו מאוד לעשות עם זה שימוש).

אבל אני נכנע כי אין לי ברירה אחרת. לא בגלל שנפלתי "עמוק", אלא כי אני רוצה את החיים שלי בחזרה. מישהו (במקרה זה אני אבל לא משנה) גנב לי אותם לפני הרבה שנים ומאז מחזיק אותם בן ערובה. כל פעם שמשהו לא מסתדר לי הוא מוכיח לי שאין לי שליטה על עצמי. וזה לא יכול להימשך. כדי לקבל את חיי בחזרה אני מוכן לתת את הכל. מה יש לי להפסיד? במילא אין לי כלום...

אני יודע שזה נשמע קל ופשוט אבל בפועל זה לא ככה, אבל האמן לי שאני לא כותב כאן תיאוריות. לא מדובר על מאמר מחשבה יפה בעיתון חרדי. אני מספר לך מה אני עושה כל יום. כן, אני מתחייב לעשות הכל למען ההחלמה, ואם אצטרך לרכוב על מטאטא ברחוב אעשה זאת - בכאב אך בחפץ לב.

ואם תשאל איך נכנעים? זאת שאלה שאין לי עליה תשובה. אני מבקש מאלוקים שיעזור לי להיכנע, וכאשר אינני רוצה לבקש ממנו עזרה בכניעה, אני מבקש ממנו נכונות. כאשר אין לי חשק לבקש אפילו נכונות - אני מבקש נכונות לבקש נכונות להכנע.

אביך שבשמים לעולם לא יאכזב אותך.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #21285

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
אדם היקר,

הדוגמא שאתה מביא היא הטובה ביותר. אכן, אדם שמגיע כל פעם לחדר הניתוח אחרי שחתם על הסכמה לעבור ניתוח להסרת גידול ממאיר וברגע האחרון קופץ משולחן הניתוחים - זהו התיאור הטוב ביותר למצבנו. הכניעה פירושה להישאר שם ולעבור את הניתוח בלי הרדמה. כן, הרעיון הוא שכאשר מוותרים על התאווה ומתחילים בחפירות אז אנחנו נמצאים במצב שיכול להיות מאוד קשה וכואב.

אז אם הבנתי שאני חולה, נראה שעשיתי צעד ראשון, הלא כן? מסתבר שלא בהכרח. הכניעה היתה משאירה אותי על שולחן הניתוחים, ואם אני קופץ מהסיבות הכי טובות (וכואבות) אני צריך לחזור לצעד הראשון.

האם זה פשוט? ממש לא. האם זה הכרחי - ממש כן.

ידידי היקר והאהוב. תישאר על שולחן הניתוחים ותעשה את הצעד המתבקש.

קראתי אמש בפרק "החזון בעבורך" את הקטע בו ד"ר בוב מסרב להכנע ולבסוף "תופס את השור בקרניו". התפלאתי מהצד שהוא עשה שלכאורה לא קשור לתכנית. אשמח אם תעיין שם.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: לא מובן מאליו לפני 11 שנים, 4 חודשים #21372

  • mi ani
  • רצף ניקיון נוכחי: 1568 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1618

mi ani היקר,

צר לי מאד שדברי לא הובנו כראוי. האם יש עוד צורך להוכיח שמדובר כאן במחלה? ...
...
תודה.


בס"ד
לאחר שכתבת את המשפט הנ"ל
חזרתי לדבריך הראשונים ובאמת אין שם שום שמץ של הכחשת המחלה
(כנראה שההכחשה היא שלי...  :-\ )
מה שכן יש בדברים אלו זה החוסר נכונות להתמודדות
או אולי חוסר הבנה עד כמה המחלה מסוכנת...
אך בכתיבתך האחרונה מודגש מעל כל ספק חומרת המחלה
ויותר מזה חומרת הבריחה שלנו מ"חדר הניתוח"
אז תודה שהחזרת אותי אל חדר הניתוח, כי ממש רציתי לברוח ביחד איתך!
(ב"ה, לפני התפרצות נוספת של תופעות המחלה...)
אדם, הכתיבה שלך משמעותית ביותר
הרבה פעמים קוראים כאן (ובחדרים של קבוצות SA ) על הצלחות מסחררות
זה באמת מרגש, מחזק ומעודד!
אך יש איזה שהו פער מהמקום שאני נמצא בו ל"הצלחות מדהימות"
לכן, דווקא כשכתבת על קושי הכניעה, דווקא כשכתבת על האכזבה שלך מהנפילה...
ידעתי שאתה הכי מבין את מקומי ולא רק כותב מ"פסגת האולימפוס"...
חנוכה שמח - מאחל מכל הלב שתזכה לנס חנוכה ושתוכל לזכות לאור, ולהאיר גם לאחרים...
 
כי נפלתי קמתי! כי אשב בחושך ה' אור לי!
הסיפור שלי
forum.gye.org.il/index.php?PHPSESSID=a76822ede5e4cf190e1b2fdb3243da39&topic=1081.0
זמן ליצירת דף: 0.69 שניות

Are you sure?

כן