ולעבור לרצות חיים שהם נורמליים באמת.
אני מתחנן שלא יהיו פה בתגובות דיונים למי יותר קשה - לרווקים או נשואים.
זה לא הדיון פה בכלל, ואני מקוה שלא תצליחו לזהות את עמדתי בנושא, כי אני לא אכתוב משהו שקשור לה.
על אף שאני מתחרפן מהדיונים למי יותר קשה, אני מודה לכם שהארתם את עיני, כשניסיתי להבין מה דרך העבודה שלי כנשוי ומה היא היתה אילו הייתי רווק.
מצאתי שאני מצפה יום אחד להחלים ולהיות עם מין בריא וחיים נורמליים, והבנתי שזו הטעות שלי.
אישות זה משהו שהקב"ה נתן לנו בשביל לגשר על פערים מסוימים, אבל זה לא מה שבונה את העולם.
הבנתי שאני צריך להפסיק לשאוף לדובדבן שבקצפת וגם לא לשאוף שהוא יגיע נעצמו. פשוט לשחרר ממנו.
הבנתי שאני צריך להתחיל למלא את חיי בתוכן, שאני צריך לרצות להיות בכזו עשיה ברוכה שתשאיר אותי עייף ועמוס ולא מחפש עוד הנאות.
אני עוד לא שם, אבל אחרי תקופה של כמה חודשים בתובנה זו, אני אדם אחר.
אסירות תודה.
