ברוכים הבאים, אורח

חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה 487 צפיות

חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה לפני 3 שנים, 7 חודשים #126353

פרק א: כך נראים החיים שלי על פי דרך הטבע – חיי אומללות ומוות רוחני שאין בהם טיפת חיות.


בשנים האחרונות שלי בישיבה גדולה, כבר היה לי מאד קשה לשבת וללמוד, אמנם אני יודע שלמרות כל המחלה שלי וכל השוטטויות שלי, וכן כל הבריחה הגדולה שלי לשינה במקום להיות ער ולהתמודד עם החיים, בכל אופן גם למדתי ונכנסתי להרבה מאד מהסדרים בישיבה, אבל גם הרבה סדרים לא הייתי. למשל היתה שנה אחת שבתחילת זמן אלול בישיבה נכנסתי בסדר שני לבית המדרש ואני רואה שהחברותא שלי לומד עם בחור אחר, ונתמלאיתי טינות על כך שהוא לא הודיע לי כלום. אבל רק כשנכנסתי לתוכנית ועשיתי צעד 4 על אותו בחור, פתאום נזכרתי שבכל זמן קיץ שלפניו הגעתי פעמים בודדות מאד ללמוד איתו בסדר שני, כנראה שאפילו ניתן לספור את מספר הסדרים עם האצבעות של יד אחת או שתים ותו לא. אז מכיון שהוא ראה שאין לו חברותא הוא החליף, נראה לי שהוא עשה משהו הגיוני, אבל אני בתוך המחלה שלי לא שמתי לב מה קורה איתי בכלל. ושכחתי לספר לכם למה באמת לא הגעתי ללמוד איתו, לא בגלל שהיו לי כאבי בטן, ולא בגלל שהייתי עייף אחרי יממה או שתים שישנתי... כל יום ויום יצאתי לשוטטויות במקומות מסויימים, הייתי מתחבר עם אחד מכל הסמרטפונים שהיו לי באותם ימים ומוריד לי דרך הווי פיי שמצאתי במקומות מסויימים הרבה מאד סרטי פורנו ושאר מרעין בישין.

אז לעניינינו, אני זוכר שהרבה מאד פעמים חשבתי מה יהיה העתיד שלי, בכל זאת כבר התחלתי קצת לגדול, ועוד מעט אני צריך להתחתן, דהיינו אני הולך להתחיל את החיים האמיתיים להיכנס למסלול ככל האנשים בעולם, וניסיתי לחשוב איך זה ייראה אצלי. אז דבר ראשון שחשבתי עליו הוא שאף אחת לא תסכים להתחתן, כי אני סתם בחור דפוק, לא לומד טוב, ובכלל לא תפקדתי בכלל, וגם אם היא תדע על התאווה שלי אין סיבה שמישהי בכלל תסכים להתחתן איתי.

אבל בא נגיד שאיכשהו התחתנתי, מה יהיה העיסוק שלי אחרי החתונה? אז ידעתי שאני רוצה להיות אברך כולל, אבל איך אהיה אברך כולל כאשר אני כל רגע ורגע בורח לתאווה, וגם הרבה מאד פעמים באמצע הסדר אני יוצא לשירותים וחוזר ללמוד, ולא יצאתי לשם מחמת הסיבה הרגילה, השתמשתי שם וחזרתי לרשב"א ולריטב"א, אז מה יהיה בכולל? גם כן כך אהיה, ואם בישיבה יכולתי להשתמש ולא תמיד ללמוד ועדיין להמשיך להיות נוכח במבנה של הישיבה, או יותר נכון במבנה של הפנימיה, אבל מה יהיה איתי בתור אברך, למה שמישהו ירצה ויסכים להחזיק אותי? דהיינו, אפי' להיות רשום בכולל לא אוכל?

אוסיף, שבכל זמן בישיבה תפסתי חיזוק, כי גם הייתי בטוח שעכשיו אני אלמד יותר טוב וכך אפסיק להשתמש, וכך כחלק מהחיזוק הייתי מחליט לכתוב ולסכם את החומר הנלמד, וכך יש לי הרבה תחילות של כתיבה, שזה תמיד אחרי דף או שתים לכל היותר. לא הצלחתי יותר, וגם לא היה לי יותר מדי מה לכתוב.

ולצאת לעבוד? זה בכלל לא היה בפרשה בגלל הדרך שחונכתי, וגם ידעתי שזה לא הסיפור אצלי, גם שם עם כל היכולות שלי והראש שלי הייתי בורח שוב ושוב לתאווה, ולא הייתי יכול לתפקד שם. החיים שלי נדפקו לגמרי, לא אכלתי ארוחות, ועוד הרבה מאד דברים בסיסיים לא עשיתי. הלילה לא היה לילה והיום לא היה יום. אז איך ייראו החיים שלי???

ובכל התקופה הזו להורים שלי כבר לא היה נחת ממני, הם ידעו את המצב שלי באופן כללי, וגם קצת את המצב שלי עם התאווה, וכאב להם, והם כאבו איתי ביחד את הכאב, והם ניסו לעזור. הם כל הזמן אהבו ולא צעקו עליי אלא רק ניסו לעזור לי, הבעיה שהם לא ידעו איך וגם אני לא ידעתי איך, אבל בכל אופן נחת לא היה להם ממני. אני מאמין שאמי שתחיה בכתה הרבה עליי.

ועוד לא דיברתי על חיי הנישואין. לא רציתי ובאמת לא רציתי שאשתי תקבל בעל כמו שהייתי באותם ימים. לא הייתי יכול להיות נוכח בבית, ולא רק מבחינה פיזית כי עכשיו אני בשוטטות מטורפת אחרי תאווה, אלא גם אם אני אהיה בבית, הלב שלי האישיות שלי והנשמה שלי לא יהיו שם. כך הייתי. מנותק מאד מאד מכל הסביבה. מנותק מהמציאות, מנותק מההווי של החיים, מנותק מהאויר ומהחמצן הסובב סביבי, ואני לא מצליח להגדיר יותר את הרגשות הללו, אבל לא הייתי מסוגל לחשוב על האשה שתצטרך לחיות איתי. ריחמתי עליה, ריחמתי על המסכנה שתסבול בגללי, שתסבול איתי. לא מגיע לה, אבל מה אעשה, אני מתמודד עם בעיה שאין לי מושג מה אני עושה איתה.

ומעבר לכל, אציין שבתקופת השימושים אפילו ארוחות נורמליות לא הצלחתי לאכול, או מחמת שהסדר יום שלי היה משובש, או מחמת שפשוט לא הייתי מסוגל לתפקד, וגם החיים שלי לא עמדו לי מול העיניים ולכן לא דאגתי לצרכים הפשוטים שלי, והיה רק דבר אחד שדאגתי לו, והוא הדבר שחשבתי שהוא החיים שלי וזה היה כמובן התאווה...

אז מה יהיה איתי? לא אתחתן? לא תהיה לי משפחה, ילדים, זוגיות, לא אוכל לחיות את החיים הנורמליים, ואז בכלל החיים שלי (אם בכלל אפשר לקרות לזה חיים) לא יהיו חיים. זה מוות רוחני עמוק לנשמה שלי, לנפש שלי ולכל האישיות שלי.

לסיכום, כך היא התחזית לחיים שלי על פי דרכי הטבע:

שימושים יומ-יומיים, בוקר צהריים וערב, יום ולילה לא ישבותו. חיי נישואין עצובים ומזוויעים, העברת כל היום בלי כלום, לא אהיה אברך כולל, לא אלמד כלום, ולא אעשה שום דבר מועיל לאנושות ולעולם, ובודאי שלא לעצמי ולמשפחתי. וכמובן לא אכתוב שום חידושי תורה, אך מן הסתם דברים אחרים אכתוב עוד רבות, הן חשבונות נפש ארוכים על התאווה, ורשימה של כל השימושים שלי שאולי הרשימות הללו יעזרו לי להפסיק להשתמש, מה שמן הסתם לא יעזור כמו שלא עזר לי במשך שנים רבות שעשיתי את הרשימות הללו, וכן יהיו רשימות ארוכות של תאווה שאכתוב לעצמי כמו שנהגתי ועשיתי במשך שנים רבות, עוד לפני שידעתי שיש כזה תחום בספרות המודפסת והנקראית.

אלו הם החיים שלי על פי דרכי הטבע.

אוי, רחמנות עליי, רחמנות על כל הסובב אותי. רחמנות על משפחתי. עצוב מאד מאד.

אין מילים לתאר את הכאב והעצב בחיים הללו, יש אחרים שיודעים לבטא דברים הרבה יותר ממני, וגם אחרי דבריהם לא יהיה תיאור אמיתי ונכון על החיים האומללים הללו, על נפשות האכולות מכאב, על הרוח המתה שבתוכי. אוי אוי אוי אוי אוי.

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 7 חודשים על ידי מתחיל שוב - וצועד לאלוקים.

תגובה: חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה לפני 3 שנים, 7 חודשים #126382

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4248

מחכה להמשך,
הפורום מחכה לשמוע תקווה.

אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.

תגובה: חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה לפני 3 שנים, 7 חודשים #126387

  • Kdouchatnakimimabatim
  • רצף ניקיון נוכחי: 69 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 201

ממש מרגש ויפה !!

אם לא הייתי יודע באיזה מצב אתה היום באסירות תודה גדולה הייתי ממש בוכה איתך מכאב !!

השם ריחם עליך ועלינו !!

תגובה: חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה לפני 3 שנים, 7 חודשים #126474

פרק ב: כך הם החיים בניסי ניסים של אבא אוהב -  חיים מאושרים וחיים רוחניים מבורכים, והרוח שבקרבי חיה ונושמת.

אבל לא כך רצה אבא אוהב, הוא ריחם עליי - האדם האומלל והמסכן, הוא ריחם על הנשמה המתה שלי, הוא ריחם על הרוח שלי, הוא ריחם על בן אהוב שאיבד את הדרך, על הבן שלא מוצא את דרכו ולא יודע את נפשו. הוא רוצה להיות מישהו אחר ורוצה לחיות אחרת, אבל הוא לא יכול ולא מצליח, הוא חסר אונים מול התאווה, וחסר אונים מול החיים שלו, חסר אונים מול הרגשות שלו. הוא בכלל לא יודע מה הוא צריך לעשות בשביל שיקרה אחרת. הוא ניסה הרבה מאד דברים בשביל להפסיק להשתמש אבל שום דבר לא עזר לו מאומה.

ובחסדי ה' אבא אוהב הביא אותי בניסים מופלאים לתוכנית, שכבר כתבתי על כך כאן כמה וכמה פעמים בראשי פרקים, אבל מי שיודע בדיוק מה היה שם אינו יכול שלא לראות בחוש איך אלוקים העיף אותי לתוכנית, זה היה פשוט מדהים. ובעיקר זה היה איפכא מסתברא. בקיצור נס יציאת מצרים בחודש ניסן בשנת תשע"ה.

ואלוקים לא עזבני, הוא נתן לי דרך החברים והקבוצות, וע"י עבודת הצעדים לדעת את הדרך איך להתחבר אליו ואיך להתקרב אליו. וזכיתי בנס ובמתנה של אלוקים לעלות על דרך, לזכות לנקיות ולזכות לחיים שלווים ורגועים. שינוי גישה גדול התחיל להיות בחיים שלי, השתנתה הגישה שלי מול התאווה, והגישה שלי מול החיים, ומול כל קורות החיים. וכן כל ההתנהגות שלי מול אנשים ומול הרצונות שלי השתנתה, התחלתי לעבוד על הפגמי אופי שלי ולשחרר עוד קצת ועוד קצת. זה מדהים. אני אדם אחר היום. ובאסירות תודה שגם אנשים בסביבה שלי שלא יודעים כלל שאני עובד צעדים ושאני מתמודד עם משהו מסויים, אמרו לי שקרה אצלי משהו. וקיבלתי הרבה הרבה שלוה, והשלוה שקיבלתי אינה כי המציאות השתנתה, אלא כי הגישה שלי לדברים השתנתה. כשאני אומר היום שלווה הכוונה היא שאני מקבל את הדברים שקורים, ולמרות שזה נראה לא טוב, אבל אני מקבל שזהו רצונו של אלוקים ואני ממשיך לחיות בשלווה. כי שום דבר בעולמו של אלוקים לא קורה בטעות.

וכך עוד יום ועוד יום המשכתי לעשות את הפעולות ולעבוד את הצעדים, וכך החיים שלי התחילו להתרומם, בהתחלה לא רואים כלום, ולא היה לי מושג מה יהיה ההמשך, אבל המשכתי לצעוד לאלוקים בדרך הזאת, כי ראיתי את האחרים שהלכו בדרך הזאת קודם.

ומעתה הרוח שלי כבר לא מתה כלל, התחלתי לחיות חיים מאושרים ומוארים, והנשמה פעילה מאד חיה ואפי' בועטת, כן, היא בועטת משמחה ומאושר, בגיל 22 הנשמה התחילה לתפקד, והרוח רוקדת משמחה ומאושר.

אבל עדיין המשיכו הפחדים, הרי כשהגעתי לתוכנית התחלתי יותר להכיר את עצמי, וראיתי בכנות את המחלה שלי ואת כל השימושים המטורפים והמטומטמים שלי, אז תהיה אשה שתסכים להתחתן עם חולה ומשוגע כמותי? ועדיין גם לא ידעתי האם אוכל ללמוד נורמלי מתי שהוא? עדיין היה לי מאד קשה ללמוד ולא הצלחתי להתמקד בזה. לא היה לי קל. עברה עליי תקופה ארוכה מאד עם הרבה פחדים והרבה חוסר ודאות לגבי המשך החיים? מה יהיה איתי? איך ייראה הבית שלי? איך תראה המשפחה שלי? האוכל לחיות נורמלי? היתכן שיהיו לי חיים נורמליים ושפויים? האם באמת אהיה נשוי לאשה רגילה ויהיו לי ילדים ומשפחה כרגיל?

אבל כבר למדתי למסור את החיים שלי לאבא אוהב (יורדים לי כעת דמעות, כשאני כותב על המסירה לאבא אוהב), ושוב ושוב בסיוע וביחד עם החברים היקרים מסרתי את הפחדים שלי לאבא אוהב, והמשכתי להתמקד בחלק שלי, ולנסות לדעת מה אלוקים רוצה שאעשה, ואת מה שמעבר לכך מסרתי אליו, אני עשיתי את הפעולות ואת התוצאות מסרתי לאלוקים. וזה שוב ושוב שחרר אותי, ושוב ושוב קיבלתי עוד פעם שלווה, והמשכתי להתמקד בפעולה הנכונה הבאה. אני זוכר גם שהספונסר עודד אותי ואמר לי אז כמה וכמה פעמים, אלוקים מעביר אותך בדרך שהרבה חברים אחרים לא עברו בה, בשביל שיהיה לך את הנסיון ותחווה את הנסים הגדולים ותוכל להעביר אותם הלאה לחברים אחרים.

[size=4][אני מפסיק כרגע לכתוב, כי ב"ה הילדים התעוררו אחר שינת הלילה, וצריך כעת לעזור בבית.[/size]

טוב, אז סיימתי לעת עתה לטפל בילדים, ואני חוזר למחשב לכתוב].

אחרי תקופה ארוכה של נקיות ומפוקחות, ומתנות גדולות שקיבלתי, וכן הרבה שינוי גישה ועבודה על הפגמי אופי, זכיתי להיפגש עם אשתי היקרה, וב"ה לאחר פגישות מועטות התארסנו. גם שם קרו הרבה ניסים גדולים ומיוחדים. ואחרי כמה חודשים התחתנו.

וואהו, מדהים. מי היה מאמין. התחתנתי עם אשה מקסימה יותר ממה שחשבתי, והתחלתי לחיות חיי נישואין מדהימים, עם נוכחות מירבית בבית, הן נוכחות פיזית והן נוכחות של הרוח שלי והנשמה שלי. לא, זה לא מה שהיה אמור להיות על פי דרך הטבע. כעת אני כבר לא בורח לתאווה, ואני לא בורח מהחיים שלי. ולא רק כך, אלא אני יכול ליהנות ולחוות את המציאות האמיתית של החיים, וכל דבר ודבר שקורה לנו אנו חווים ביחד. גם כשאנו יוצאים לקניות פשוטות אנו מאד נהנים וחווים.

וכחודש וחצי אחרי החתונה התחלתי ללמוד בכולל, ולא הצלחתי להכיר את עצמי. הייתי מישהו אחר, ישבתי ליד הגמרא ולמדתי, ובנוסף לכך כתבתי עוד ועוד חידו"ת, ובנסיעות לכולל הלוך וחזור שהיו באותה תקופה מעיר לעיר, ישבתי וכתבתי עוד ועוד (כתבתי במחשב בלי שום סינון וחסימה, עם יכולת להתחבר לווי פיי ללא שום סינון ישר לפורנו ודומיו, וזה היה משאת נפשי קודם שהגעתי לתוכנית, אבל בחסדי ה' זה לא קרה אפילו פעם אחת, מכוחו ולא מכוחי). זה אני? זה אותו אחד שבכל תחילת זמן כתב כמה שורות של חידושי תורה, וזהו???? זה הגיוני? זה נורמלי? לי זה לא נראה הגיוני בכלל. אבא, תודה לך. לא, זה לא מספיק מה שאני כותב לך תודה ומה שאני אומר תודה. אני מאמין שההודאה הכי טובה שלי אליך יכולה להיות רק כאשר אמשיך הלאה להעביר את הדרך שקיבלתי, ולעזור לאחרים לקבל גם הם את המתנות האדירות הללו, ולראות את האהבה הגדולה שלך לכל אחד באשר הוא, ולתת תקוה על ידי סיפור הניסים הגדולים שאתה עושה לי.

ובחסדי ה' זכינו ללידה של הבן הבכור שלנו, שנולד חודשיים לפני הזמן, ובשל כך הוא היה צריך לשהות כשבועיים בפגייה. זה מדהים. אלוקים נותן לי נקיות, נותן לי אשה וזוגיות מופלאה, וזה לא נעצר. כעת הוא מביא לי גם ילדים. תינוק קטנטן בפגייה שבחסדי ה' נשאר גם רק למעקב למשך שבועיים ותו לא. ולמרות שנפלנו לכך בלי התראה מראש, וכן באותם ימים הייתי עסוק מאד בהעברת דירה וקניית ריהוט ומכשירי חשמל לבית, בכל אופן השלוה עטפה אותי, ושמחה ורוממות ליוו אותי.

התינוק השתחרר מהפגייה, ואנחנו מאושרים ושמחים. ואני בתוך תוכי עוד יותר שמח, מי היה מאמין שאוכל להקים משפחה, ושאוכל להיות אבא. מי היה מאמין שאוכל לנסוע כל יום לפגייה ולשהות שם שעות רבות עם הבן שלי, ולהיות איתו ורק איתו. ויותר אני לא צריך להיות עם התאווה שסביבי או סתם לברוח מהמציאות המבלבלת הזו של הלידה והפגייה, ביחד עם מעבר דירה באותם ימים ממש, ועוד ועוד דברים. עוד נסים מדהימים וגדולים של אבא אוהב.

וכך ממשיכים להם החיים, עם ניסים גדולים ורבים כל יום. אני ממשיך בכולל, ובס"ד אנחנו מגדלים את בנינו בכורינו, והחיים שלנו מדהימים ביותר. אשתי זכתה בבעל ולא באדם מנותק וחולני, ואני זכיתי באשתי, וגם זכיתי בעצמי. זכיתי בחיים. ושוב, תודה לך אבא אוהב.

אחרי תקופה נולדה לנו ביתינו היקרה, והחיים שלנו ממשיכים בצלו של אלוקים, אנחנו שמחים וחווים את הכל, ואני ואשתי מודים כל יום לה' על הילדים הנפלאים ועל החיים שלנו ביחד, ועל כל הטובות שקורות איתנו.

המשך יבוא.

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 7 חודשים על ידי מתחיל שוב - וצועד לאלוקים.

פרק ג: המשך הניסים היומ-יומיים שעושה איתי ה' יתברך לפני 3 שנים, 7 חודשים #127316

פרק ג: המשך הניסים היומ-יומיים שעושה איתי ה' יתברך, אבא אוהב שבשמים.

לא אאריך הרבה ואדלג לימים הללו.

בחודש האחרון עברו 3 שנים מהיום שהבן שלי נולד, ועשינו לו חלאקה. וואהו, אני עושה חלאקה לבן שלי. מי היה מאמין. זה אמיתי? אני אבא לילד בן 3? אני אבא שאוהב את הבן שלו, והבן אוהב אותי? לבן הזה יש אבא שנוכח איתו וחווה איתו את החוויות שלו, הוא זכה. אבא אוהב נתן לו מתנה שנקראית "אבא". על פי דרכי הטבע לא היה אמור להיות לו אבא שמרגיש אותו ונוכח איתו. ומספר לו סיפורים ועושה איתו צחוקים. לא, זה לא היה אמור להיות. אבל זה כן קורה, וכעת הגיע הרגע המרגש של חלאקה. כל יום הולדת זה מעין ציון דרך, אבל חלאקה זה הרבה יותר, קורה שינוי גדול לילד וזה זמן לראות שוב פעם מה הם החיים שלי.

ואז בנוסף לכך קורים עוד שני דברים. בימים הללו זכיתי לעשות סיום מסכת על מסכת גדולה שאת חלקה למדתי בכולל, וחלקה למדתי לבד בשביל שאוכל לעשות סיום. זה נורמלי? הרי בקושי הצלחתי ללמוד, וכעת אני עושה סיום מסכת???

אבל עוד דבר קרה, זכיתי להדפיס עוד שתי קונטרסים גדולים על המסכת הנ"ל שלמדנו בכולל, שאלו חידושי תורה שאני כתבתי ולא נתקעתי בדף הראשון, והקונטרסים הללו הם בנוסף ל-3 קונטרסים שכבר זכיתי להוציא בשנתיים האחרונות. וכי זה אותו אדם שמדובר עליו למעלה? וכי אני מסוגל לעשות כאלה דברים? לא ולא. אלו הן מתנותיו של אבא אוהב שבשמים.

וההמשך ממשיך בחסדו של אלוקים כל יום רק להיום.

אסירות תודה לאבא אוהב ששומר אותי נקי מ - י' ניסן חודש הגאולה ה'תשע"ה

........................................................................................................


מודה אני לך שאתה הוא ה' אלוקי ואלוקי אבותי לעולם ועד, צור חיינו מגן ישענו אתה הוא לדור ודור. נודה לך ונספר תהלתך, על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים, הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם קוינו לך.

יומן המסע שלי - מתחיל שוב וצועד לאלוקים  או כאן.          הפוסט שלי ב"הצג עצמך"  או כאן.      המשפחה שלנו - משפחת "שמור עיניך"  או כאן

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 7 חודשים על ידי מתחיל שוב - וצועד לאלוקים.

תגובה: חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה לפני 3 שנים, 7 חודשים #127324

  • gidi
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 702

תודה רבה על הכח והתקווה, שנזכה להגיע גם למעמד בע"ה.

עוד הרבה החלמה ומילוי רוחני, אוהבים.

קצת סדר על עצמי 
הפעם הראשונה שלי באתר , הפעם הראשונה שלי בקבוצות
יומן המסע שלי  , ציון דרך שנה נקיות
ההתלבטות שלי לגבי נישואים

~~~מידע על הכלי העיקרי של ההחלמה - קבוצות SA~~~

צעד 0  , יומן צעד ראשון

**כל מי שמעוניין לגבי הכוונה, עזרה או כל שאלה לגבי קבוצות SA מוזמן ליצור איתי קשר בפרטי ואשמח לעזור.

תגובה: חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה לפני 3 שנים, 7 חודשים #127334

  • אוהב ימים
  • רצף ניקיון נוכחי: 3 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 257

איזה יופי!! איזו תקווה אתה נותן, אשריך!!

תגובה: פרק ג: המשך הניסים היומ-יומיים שעושה איתי ה' יתברך לפני 3 שנים, 7 חודשים #127347

  • ניסן
  • רצף ניקיון נוכחי: 497 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 422

כמה מרגש לקרוא את הדברים, במיוחד שאני חוויתי אותם על בשרי.
לא הייתי אבא
לא הקדשתי זמן לילדיי
לא צחקתי איתם
לא תמכתי בהם

היום אני מנסה לתקן זאת בקשר המדהים שיש לי עם הבת שלי, שהיא כבר בת 21, ובני שהוא בן 17.
בלי תוכנית 12 הצעדים של SA זה לא היה קורה
ממש נס משמים

תגובה: חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה לפני 3 שנים, 7 חודשים #127352

וואו אחי...ממש תודה על כל הכתוב!
מעורר השראה בטירוף!

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 7 חודשים על ידי לשוב הביתה.

תגובה: חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה לפני 3 שנים, 7 חודשים #127371

  • חוסידל
  • רצף ניקיון נוכחי: 2917 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • אוי מיין וועלט .....
  • הודעות: 440

יאוו
איזה מרגש,
א.ת. לאבא אוהב על החסדים שעושה איתך ואיתנו,ן
ממש התרגשתי,
ושתוכל להמשיך רק להיום לצעוד את הדרך הזאת,
בידיוק שבוע האחרון היה לי שיחה עם הספונסר על כמה מסוכנת השנה החמישית והמון חברים שנפלו אחרי 5 או 6 שנות נקיות, מצד אחד אני כבר מספיק לשכוח את הכאב של השימוש והבדידות והמחיר ששילמתי על הסקס ומצד שני הראש אומר רק הצצה קטנה רק טיפה לראות ולהתרגש,, והתשובה היחידה כל יום לזכור מהיכן באתי ולאיפה אני לא רוצה לחזור, והיטבת לתאר זאת גם אחרי 5 שנות נקיות

אוהב אותך ומאוד
ותודה על הנח"ת שאת נותן לנו

אבא אוהב גילה לי את האור ברח' ניסן תשע"ה בכנס של שמור עיניך

נאר אמונה אין בורא כל עולמים...ומבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה

תגובה: חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה לפני 3 שנים, 6 חודשים #127852

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 194 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2067

ווואוו ממש מזדההה עם סיפור חייך רק אני מקוה לסיים עם פרק א' - אני פשוט עדיין תקוע שם רווק בן 22

נערך לאחרונה: לפני 3 שנים, 6 חודשים על ידי דייב 2.
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 1.09 שניות

Are you sure?

כן