ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: וידוי 1185 צפיות

וידוי לפני 10 שנים, 1 חודש #8228

טוב, הנושא הזה כבר עלה פה כמה פעמים, מדובר על תסמונת הלגימה הראשונה. אני כותב עליו שוב כמו כל הדברים שאני כותב כדי ללבן  אותם לעצמי, זו דרכי להפנים את הדברים יותר. כך קיבלתי מרבי בנושאים אלו, זלמן. (הוא ממש לא אוהב שקוראים לו "רבי" אבל מה לעשות, ובדברים שלמדתי ממנו הוא רבי, סליחה זלמן)

לפני זמן לא רב כשהתחלתי להתעניין בנושאים הנידונים כאן, היה קשה לי לקבל את העובדה שכדי להתגבר על התאווה אנחנו צריכים להתנתק ממנה בכל צורותיה. (יש אשכול שכתבתי על כך) הסיבה לקושי זה נבעה מכך, שבעצם הבעיה שבגללה באתי הנה היא האוננות לשלל צורותיה. ולא דברים אחרים (כך חשבתי) מה הקשר בין הרצון שלי להתגבר על הנטיה לאונן ובין ההתנזרות שלי מכל ראיה ומחשבה לכל סוגיהם?

בעצם כן הבנתי שיש איזה קשר, כי הרי "עין רואה לב חומד וכלי מעשה גומרים"... כמו שאומרים חז"ל. אבל בכל זאת, הרי הצלחתי להחזיק מעמד כמה שבועות למרות שהמשכתי להסתכל, עובדה. חוץ מזה זה נראה לי ממש טרוף הדעת לחשוב שאני צריך להתנזר מכל ראיה, זה ממש בלתי אפשרי לחלוטין, הרי שנים ניסיתי ולא יכולתי, זה דחף ממש חזק. בתוכי זעקה הרגשה נוראה שהעלתה לי את כל המלחמות והכישלונות שלי בתחום, שבעתי מרורים, ואני לא מוכן לחזור לאותם מקומות חשוכים ומתסכלים. בינינו הרי לא ממש שייך לא להסתכל. למען האמת אני כן רוצה להגיע לשלמות עם השליטה בתאווה, ואני גם יודע שאסור להסתכל, אבל זה משהו רחוק ולא ישים.

כך עברה לה עוד תקופה, בה קראתי איזה פוסט של (רבי) זלמן שכתב כי הוא חייב להפסיק עם התאווה לגמרי, הוא דיבר גם על התנזרות משימוש בתאווה גם בצורה המותרת (לכאורה) לדבריו, גם ביחסים מותרים שימוש בתאווה הוא מסוכן. כאן ממש כבר לא הבנתי, ברצינות? מה אתה סח. קצת נסחפת... חשבתי שיש גבול לגבול... ולא צריך להיסחף. אני ממש עומד יפה במטלות שרציתי, אני כבר נקי תקופה לא קטנה והכל בסדר וסבבה. 

עד שהבנתי.

יחד עם המשך ההימנעות מהתאווה בצורה המעשית שלה. פה ושם עלו בראשי כל מיני מחשבות מדי פעם. כתבתי אתמול על התאווה המתוקה כל כך, והיא ממש כזו. אם בתחילה הרגשתי מלך העולם איך שאני יכול להסתכל כרצוני וזה כלל לא יגרום לי להגיע למימוש התאווה. (סיכמנו הרי שאני לא מאונן יותר, נקודה. אני ב 12 צעדים ומרגיש נפלא עם זה. מה פתאום שאני אפול שוב) ככל שעבר הזמן נבהלתי להרגיש איך הסתכלות פה ושם מכניסה לי לראש את המחשבה, אולי בכל זאת... כמובן שאני לא יעשה את זה. אבל איך אני יכול לחשוב על זה. רגע, בעצם ראיה ומחשבה מושכת אותי לעשות שוב את המעשה. איך זה יכול להיות?

מה לעשות וזה יכול להיות. דיברנו הרי על כניעה, ובכן אני נכנע! אני נכנע לפני כל ראיה ומחשבה ומעריך ומחשיב אותן מאוד. הם ממש לא השטויות שחשבתי אותן. אני נכנע ומבקש את סליחתן על הזלזול שזלזלתי בהן, ומקבל על עצמי מכאן ואילך לשמור על כבודן הראוי. מכאן ואילך אתייחס אליכן בכל הרצינות ואשתדל להימנע מכל קרבה אתכן.
וראה זה פלא, ההתגברות הפכה לקלה יותר. אנחנו לא שקרנים וצבועים ולא אומר שאין התמודדות יום יומית בעניין. אבל בכל זאת, משהו השתנה. ראיתי שאפשר לעמוד בזה. פתאום הבנתי יותר את מאמר חז"ל ש "כל המסתכל אפילו באצבע קטנה של אישה כדי ליהנות ממנה כאילו הסתכל במקום התורף"... אין קיצורי דרך. 

התנתקות מתאווה בכל צורותיה, כבר אמרתי?
נערך לאחרונה: לפני 7 שנים, 7 חודשים על ידי .

בעניין: וידוי לפני 10 שנים, 1 חודש #8247

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
וואו!

ידידי היקר מאוד,

אני כל כך נהנה לקרוא את הדברים שלך. רק תדע שהיה לי מאוד חסר לקרוא פוסטים נוספים בנושאים שאני כותב עליהם, ולכן עד עכשיו אני קורא כל יום גם את המייל חיזוק באנגלית. אבל בתכל'ס, אתה מסביר כל כך טוב את הדברים שכולנו צריכים להפנים ולהתחיל לחיות בצורה כזאת.

ר' יחזקאל כתב לי שהוא יתחיל לשלוח את הדברים שלך באימייל היומי (יקח קצת זמן כי ב"ה יש לו הרבה חומר שכבר הוכן במערכת). אם תוכל ליצור איתי קשר באישי בנוגע לזה.

בנוגע לנושא עצמו. כשאני קראתי את הדברים של דב (באימייל באנגלית) שאומר שצריך לוותר על התאווה לגמרי, חשבתי שהוא משוגע לגמרי. היו לי את כל ההסברים למה הוא דפוק בראש ושיעזוב אותי בשקט, אבל לאט לאט הבנתי שהוא כנראה צודק...
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: וידוי לפני 10 שנים, 1 חודש #8297

  • אֵינְאוֹנִימי
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • ניצחון - דרך חוסר אונים - בחסד אלוקים
  • הודעות: 678
יפה מאוד, שניכם...

בדיוק היום חשבתי על זה, שבעצם גם מה שמותר - ממכר\מונע מגמילה מוחלטת.
"עם כל עוול שכיפרנו עליו, נשר מעל כתפנו עוד מהמטען הנורא של רגשי האשמה"
נערך לאחרונה: לפני 10 שנים, 1 חודש על ידי .

בעניין: וידוי לפני 10 שנים, 1 חודש #8300

  • דובי
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 823
לילה טוב לכם חברים
 
בנוגע לנושא שהעלה אדם . אני יכול לשתף .  כמו שכבר סיפרתי הייתי בתוכנית לפני מספר שנים . ומוזר לי שאז לא נאמר לנתק מגע טוטלי עם כל שמץ של תאווה . אני זוכר שאפי' הייתי נקי כמה שבועות שם ובמקביל לוקח מאחד החברים שם סרטים פרווה לצפיה. הרגשתי אז סתירה פנימית עם הענין הזה . אבל אם אני לא טועה אפי' איזה ספונסר שם עדיין ראה סרטים עם נקיון ארוך .  לדעתי החברים האלה משחקים באש .  אני הפעם  אחרי שקראתי את הכלים באתר והוא מדגיש את הנושא הזה החלטתי לוותר על הסרטים למרות הקושי

מעניין לעניין באותו עניין.  חזרתי עכשיו מקבוצה בתל אביב היה חזק מאוד . הקשיים בשמירת העניים שם אני לא צריך לספר לכם ובס"ד השתדלתי לא להעיף כמעט מבט שני .          בדרך חזור ברכבת ישבתי לבד . והשתקפה לי בחלון מישהי יפה שישבה ספסל קדימה
אפי' לא הייתי צריך להרגיש לא נעים במבט ישיר .הסתכלתי פעם ועוד פעם.  קלטתי שזה מצב סיכון ועברתי לקרון נקי יותר בשבילי(לפני התוכנית לא הייתי משנה מקום )  זה לא היה קל.
לילה טוב ונקי לכולם . עם חלומות נקיים

בעניין: וידוי לפני 10 שנים, 1 חודש #8309

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
דובי, מחזק מאוד לשמוע אותך צועד באופן כל כך נחוש, אחרי כל כך הרבה שעברת.

אכן, בתכנית כאן יש דגש חזק להתנתק מכל תאווה ולא משנה באיזה צורה. זה כמו אלכוהוליסט שיוותר על השתיה בבארים אבל ימשיך לשתות בקידוש בשבת... זה די מגוחך.

כובש,

אני מבין שאתה נשוי, אז אנא בקש אישור להשתתף בפורום נשואים. הדברים שאתה כותב עליהם נידונים שם בהרחבה.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

תגובה: וידוי לפני 5 חודשים, 2 שבועות #141057

  • המשתוקק
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4171
אדם יסודו כתב on 23 מאי 2012 08:42:


מה לעשות וזה יכול להיות. דיברנו הרי על כניעה, ובכן אני נכנע! אני נכנע לפני כל ראיה ומחשבה ומעריך ומחשיב אותן מאוד. הם ממש לא השטויות שחשבתי אותן. אני נכנע ומבקש את סליחתן על הזלזול שזלזלתי בהן, ומקבל על עצמי מכאן ואילך לשמור על כבודן הראוי. מכאן ואילך אתייחס אליכן בכל הרצינות ואשתדל להימנע מכל קרבה אתכן.
וראה זה פלא, ההתגברות הפכה לקלה יותר. אנחנו לא שקרנים וצבועים ולא אומר שאין התמודדות יום יומית בעניין. אבל בכל זאת, משהו השתנה. ראיתי שאפשר לעמוד בזה. פתאום הבנתי יותר את מאמר חז"ל ש "כל המסתכל אפילו באצבע קטנה של אישה כדי ליהנות ממנה כאילו הסתכל במקום התורף"... אין קיצורי דרך. 


חזק!

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.46 שניות

Are you sure?

כן