ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: ושמחת (י) 1328 צפיות

ושמחת (י) לפני 1 שנה #95568

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 4004 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3360

בס"ד

ברגע שחדלתי להשתמש בתאווה התחלתי להתעורר רוחנית. לא ידעתי לקרוא לזה "התעוררות רוחנית", אבל כן הרגשתי שמשהו שישן בי מתעורר. ממש מיד הרגשתי רצון חזק לעשות את הדברים אחרת. הרצונות הרגילים לא נעלמו, אבל יכולתי להבחין במשהו נוסף חדש, ברוח חדשה. לדוגמא, פתאום רציתי להתפייס עם הכוח העליון שלי, מה שגרם לי להשתדל יותר בקיום מצוות. בדקתי את ההיסטוריה של קיום המצוות שלי (צעד 4), וגיליתי שמרכיב משמעותי בזלזול שלי בהן נבע מחוסר הבנה שלהן. קיימתי אותן רק בגלל שאבשלי (שבארץ) עשה אותן או אמר לי לעשות אותן, בלי לדעת בשביל מה אבשלי (שבשמיים) רוצה שאעשה אותן.

החלטתי שאני לא מקיים יותר מצוות "כמצוַת אנשים מלומדה". הבנתי שאם אני מעוניין להתחבר למי שאמר והיה העולם, ולעשות את מה שהוא אומר לי, אני צריך להבין ברמה בסיסית את הציווי שלו ומטרתו. פתחתי לראשונה את ספר החינוך (בעשור השלישי לחיי!), והתחלתי ללמוד את שרשי המצוות והתמקדתי בשכר הגדול לעושיהן - ולתדהמתי גיליתי מה הוא השכר האדיר למי שקורא קריאת שמע בזמנה ולא רק את מה ששמעתי מאבשלי (שבארץ), על הלענה הצפויה לי בגלל שדילגתי עליה טריליון פעמים..

אז גם שמתי לב שמתי לב שיש ציוויים שיותר קל לי להבין. לדוגמא - מצוות שבגוף. הדרישה ברורה, לעשות. פעולות. אני מכיר את זה. לא בא לי, עליי להתפלל לנכונות, ולעשות 'בקטנה'. לעומת זאת לא ידעתי איך 'לאכול' את המצוות הקשורות ברגשות, 'מצוות שבנפש'. לא הצלחתי להבין איזו פעולה עלי לעשות. לא קלטתי את החיוב לשמוח. מעבר לזה שהבנתי שאין לי מושג שמחה מהי, חשתי שזו 'גזירה' שאיני יכול לעמוד בה. איך אפשר לחייב אותי לשמוח? או שאני שמח או שאינני. וכי השמחה נתונה לבחירתי? היעלה על הדעת שישנו כפתור, לחצן, מתג, שנלחץ מוסט או מסובב ימינה ושמאלה... והופ. השמחה תופיע?!

זה היה הזמן שהחלטתי לצאת למסע (חפירה) בעקבות השמחה. אתפלל שיהא לתועלת שמחה.

בתחילה ניסיתי להגדיר, שמחה - מהי? הלכתי למילון: "שמחה" הינה מצב נפשי טוב של מרץ וחיוניות. השמחה מתקשרת לשלמות ולסיפוק הבאים כשהאדם חש שיש לו את מה שהוא מבקש". נהדר. בזמן השימוש, אני "מבקש". מחפש. רודף אחרי.. רוצה. ו... לא מצליח. כי אני חסר סיפוק שרודף אחרי רצונותיו. בהחלמה, זה משתנה. מרגע  שלמדתי שאני לא יכול להיות עבד של רצוני, ובצעד השלישי "החלטתי למסור אותו" ולעשות את רצון בוראי אני הרבה יותר מסופק. לא רע, אז יש לי סיכוי להיות שמח...

בשלב הבא פניתי למקורות. הרב דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו - ח"ב עמ' 133) מגדיר את השמחה – "דבקות מצד הכרת הטוב שמרגיש בנפשו". וואלה. מדוייק. ככה זה מרגיש לי. כשאני בהכרת טובה אני שמח. על מה שיש לי. על מה שקורה לי. שמחתי. אבל אז ראיתי בספר החינוך את הגמ' בפסחים (ק"ט ע"א), שאין שמחה אלא בבשר ויין. והתבלבלתי: בסדר. עבור מי שזה משמח אותו. ומה עם מי שבשר לא עושה לו את זה. אדם שיין מגעיל אותו. או אלכוהוליסט השותה לשוכרה שלא יכול להיות שמח מהיין.. או אכלן כפייתי שגם אם יאכל עד שבטנו תתפקע לא יהיה שמח מהאכילה שלו. "הריהו בכלל והעובר על זה ולא שמח הרי ביטל עשה"... נתקעתי.

המשכתי עם הגמ', "ונשים בראוי להן".. בבבל בבגדי צבעונין.. ובארץ ישראל בבגדי פשתן מגוהצין.. ראיתי גם שהרמב"ם פוסק להלכה (יו"ט פ"ו הל' יח') שמצוות האב לשמח את ילדיו בקליות אגוזים ומגדנות.. התקדמנו. יש הבדל בין המינים, הגילאים והמקומות. זאת אומרת ששמחה היא דבר אישי המותאם לאדם עצמו. מקסים. אני ילד. צריך רק למצוא את הקליות האגוזים והמגדנות שלי. את מתניעי השמחה האישיים לי, מתאים לי. למדתי לבקש מאבשלי (שבשמיים) את הקליות האגוזים והמגדנות שלי. א-לי, תן בי את השל...

המשכתי לנבור והגעתי לרב נח וינברג בספרו - מ"ח קנייני תורה  - שעשה לי עוד קצת סדר: השמחה היא תחושה של מימוש ושייכות. אני חיובי. זה גם שלי. יש לי בזה חלק (הלוואי!). רצה הבורא שנהיה מחוברים בו. שייכים אליו. אין בנאדם שיכול למצות את הפוטנציאל שלו בלי שמחה (אוהו, פוטנציאל.. לא ממומש.. תמיד אמרו לי את זה..). יש להבדיל בין שמחה אמתית – אושר פנימי והנאה – לאשליית שמחה רגעית שסופה דכדוך בדידות וריקנות.. איך מגיעים אל השמחה? על ידי עשיית דברים הדורשים שמחה. לשיר. לרקוד. להתחבר לאחרים.. לעשות להם טוב.. לתת (צעד 12?!).

עשיתי פעולות של שמחה. זה השתפר. לא תמיד, אך היו רגעים גוברים והולכים של הנאה פנימית ואושר. אז גם יכולתי לשים לב מה קורה לי כשלא שמחתי, והבנתי שהבעיה האמיתית שלי היא עם "והיית אך שמח". נו באמת, כולי מעורבב. אני לא יודע להיות רק משהו אחד. איש כמוני רק שמח? חוצמיזה, כל חיי אני רגיל לבחון כול דבר בצורה קוטבית, "או או",  אם משהו מתפקשש לי קצת אני "דואג" שהוא יתפקשש לגמריי, כי אם  כבר אז כבר... הגיע הזמן שאבין שגם פה יש לי תהליך והוא לא יתרחש ברגע.

עכשיו כבר ידעתי מה לעשות: "אבא'לה, כאן אסירתודה הבנשלך". אני מפחד שאני לא מספיק שמח. אתה רוצה שאני אהיה רק שמח. ואני לא מצליח. וזה גורם לי לא להיות שמח בכלל. אני רוצה לעשות את המצווה שלך. להיות רק שמח אבל זה גדול עליי. זה חזק ממני. בבקשה תעשה בשבילי את מה שאני לא יכול לעשות עבור עצמי.

אז גם הבנתי למה השמחה היא ציווי. כן. יש "כפתור" עליו עליי ללחוץ ולשמוח.. כפתור ההחלטה. "החלטנו ל".. להתמקד ב... דברים שיביאו לי שמחה.. (אגב, בדיוק כפי "שהשמחה לאיד" היא החלטה מודעת להתמקד בחלקים הלא נעימים שהתרחשו לאדם אחר ולהגדיל אותם, ובדיוק כמו שאהבה היא בחירה והחלטה מודעת אודות הגישה שאני נוקט ביחסיי עם הזולת. ארחיב בהזדמנות אחרת ב"ה).

החלטתי. גיביתי את ההחלטה והתפילה - בבקשה שלי בפעולה. רקדתי לי לבד. שרתי לי. יצאתי מעצמי.  התמקדתי בטוב שיכולתי לעשות לאחרים וזה השתפר. מאוד. וכשהחלטתי, ורק אחרי שהחלטתי, יכולתי לראות שזו היתה החלטה על חיבור לתנועה המביעה הסכמה להתמקד במה שיסב הנאה ואושר לי ולסובבים אותי. וזה לא חידוש גדול שלי. התובנה הזו רופא אלכוהוליסט שכותב על התופעה בספר הגדול (ספר ההדרכה להחלמה מהתמכרות על בסיס 12 הצעדים), וקורא לה "מוח מגדיל". יש לי יכולת לבחור את נקודת המבט. "להפוך את המשקפיים" ולהתבונן בחיים ממבט חיובי. לחפש אחר הטוב במה שיש.

ושמחתי.

מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן
נערך לאחרונה: לפני 1 שנה על ידי אסירותודה.
המשתמשים הבאים אמרו תודה: avraham raibi, בעצתך תנחני, רוצה להיגמל

תגובה: ושמחת (י) לפני 1 שנה #95574

תודה רבה א"ת
האמת, שאם אותו רופא מכור, אלכוהוליסט, צודק בתאוריית ההגדלה שלו, יש כאן מתנה גדולה
רק צריך לדעת להשתמש בה

תגובה: ושמחת (י) לפני 1 שנה #95595

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 4004 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3360

תודה לך.
אני לא יודע אם הוא "צודק", ניסיתי. זה עובד. בכל מקום.
בלי זה לא היה מצב שאוכל להישאר עם אשתי ולהיות בעל. אבא. ספונסי. ספונסר. עובד. חבר. אדם מהיישוב. 
וזה לא כזה מסובך, רק להתבונן בטוב. לא יותר.

מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: ושמחת (י) לפני 1 שנה #95596

מדהים.תהליך שרובו עשיתי עם עצמי, במהלך החג, וכאן זה כתוב בצורה כלכ ך ברורה ומדהימה!יישר כוחכם

תגובה: ושמחת (י) לפני 12 חודשים #95628

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1035 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 759

תודה רבה אסירותודה

מושקע מתומצת ומעשי, ממש נהניתי. 
מסוג הפוסטים שאפשר לכתוב ספר בשביל לומר את אותו הדבר, 
או כמו שאני ניסיתי בשרשור ארוך...כנראה מדאי ארוך. - מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים

הנקודה שהכי האירה את עייני היא 'ללחוץ על הכפתור' שכתבת,
תמיד חשבתי שאני לא מ"האנשים האלה" שאיכשהו מצליחים לשמוח, ואז הבנתי שזה בבחירתי וגם אני יכול לעשות פעולות שירבו את השמחה הפנימית שלי.

תודה.
שנזכה לפעול ולהמשיך את השמחה לכל השנה הבעל"ט. אמן.

- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 12 חודשים על ידי פנימה.

תגובה: ושמחת (י) לפני 11 חודשים, 3 שבועות #96094

תודה רבה

שימחת אותי

הימים שעוברים עלי זה כמו רכבת הרים לפעמים נופים מדהימים ולפעמים יש נפילות מתח. צריך לזכור שבתוך כל זה אבא שלי רוצה אותי שמח.

יש לי המון מה להכיר לו תודה ואני אסיר תודה על זה להתמקד בזה יותר ויותר.

שכוייח

תגובה: ושמחת (י) לפני 1 שבוע, 6 ימים #108421

תודה על זה שוב.

השנה אני שמח. בפנים שמח לי. אני לא הייתי עוד בשום שמחת בית השואבה. ולמרות זאת אני הרבה יותר שמח מאותם ימים שהייתי כל ערב ורקדתי "אשרי מי שלא חטא" 

קורים לי ניסים גלויים. השמחה היא השלמות הפנימית.

רק להיום מתפלל לסיים את היום הזה שמח מפוכח מחובר 

תגובה: ושמחת (י) לפני 1 שבוע, 6 ימים #108426

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 4004 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3360
תודה "אור".

החלמה לוקחת זמן, גם זה תהליך.

כיף לראות את שלך. את ההבדל בין מה שכתבת השנה למה שכתבת בשנה שעברה.

גם אצלי זה ככה. ב"ה. לא מובן מאליו.

א גוט קוויטל
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

תגובה: ושמחת (י) לפני 1 שבוע, 5 ימים #108444

  • חוסידל
  • רצף ניקיון נוכחי: 847 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • אוי מיין וועלט .....
  • הודעות: 315
תודה,

שמעתי בחג מחבר שאמר שלהגדיר בשתי מילים שמחה,
זה האם אני מקבל את המציאות כמו שהיא או לא,
ולכן לפעמים יכולים להיות לי הרבה דברים טובים ואני לא שמח כי אני חושב בראש החולה שלי שאם רק היה כך וכך הייתי מאושר
(השכנה היית אשתי, או הילדים האחרים היו ילדי)
וכפי שמבואר בספה"ק שום דבר בעולמו של אלוהים אינו קורה בטעות, וקבלה היא המפתח לכל הבעיות שלי כיום וכו'
אבא אוהב גילה לי את האור ברח' ניסן תשע"ה בכנס של שמור עיניך

נאר אמונה אין בורא כל עולמים...ומבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה
  • עמוד:
  • 1
אחראים כללים: סוד הכניעה, אסירותודה
זמן ליצירת דף: 0.34 שניות